מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ועדה רפואית בקע דיסק: השופט ע' רבינוביץ 1. זהו ערעור ברשות (דב"ע נז/64-99) על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (תב"ע נו/434-01; השופטת פיקרסקי), אשר דחה את ערעורה של המערערת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן - הוועדה) מיום 12.2.1996. 2. העובדות הנוגעות לענין כפי שפורטו בפסק הדין של בית הדין האזורי הן אלה: 2א. המערערת, ילידת 1949, עובדת 'רפא"ל', עורכת סרטים בתפקידה, נפגעה ביום 9.5.1994 בצווארה ובגבה, כשהרימה תוך כדי עבודתה, מכשיר טלוויזיה כבד. פגיעתה האמורה של המערערת הוכרה על ידי המשיב כ'תאונת עבודה' (להלן - 'התאונה'). כתוצאה מהתאונה, איבדה המערערת את כושרה לעבודה, ושולמו לה דמי פגיעה בגין התאונה מיום 10.5.94 עד יום 7.11.94. וועדה רפואית מדרג ראשון, מיום 16.7.95, קבעה את דרגת נכותה היציבה של המערערת בגין התאונה בשעור %0, החל מיום 8.11.94. ב. וועדה רפואית לעררים, בפניה ערערה המערערת על קביעת הוועדה מדרג ראשון, דחתה את ערעורה, ואישרה את קביעת הוועדה מדרג ראשון". 3. המערערת ערערה על החלטת הוועדה בפני בית הדין האזורי, אך בית הדין האזורי דחה את ערעור המערערת. 4. בערעור שבפנינו טענה המערערת שתי טענות שעיקרן אלה: (א) הוועדה לא התייחסה לממצאים רפואיים חשובים כמו: אישור ד"ר באום מיום 18.9.1994 בו הוא קובע, כי הודגמו 2 בקעים של הדיסקים 5- 4c ו - 6- 5c ותוצאת בדיקת c.t של עמוד שדרה מותני מיום 19.11.1995 שלפיו יש למערערת בקע דיסקלי אחורי מרכזי ובלטים דיפוזים של סחוסי הדיסק .5- 4l4- 3l3- 2l בהקשר זה התעלמה הוועדה מהממצאים הרבים בכרטיס הרפואי לפיהם לפני התאונה לא סבלה המערערת מהתופעות עליהם התלוננה בעקבות התאונה. (ב) בחוות הדעת של האורולוג ד"ר ורדי, שהוזמנה על ידי המשיב והועברה לוועדה, נוספה פיסקה נוספת, קרוב לחודשיים לאחר חוות הדעת המקורית, שלא הועברה למערער, ולפיכך לא יכול היה המערער להתייחס אליה בהופעתו בפני הוועדה. 5(א). ב"כ המשיב הסכים להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה רק כדי להתמודד עם חוות הדעת השלמה של ד"ר ורדי לרבות התוספת מיום 6.12.1995. (ב) מאידך לא הסכים ב"כ המשיב לטענות המערערת ביחס לממצאים בעמוד השדרה. ב"כ המשיב טען, כי הוועדה התייחסה בפירוט למימצאים הרנטגניים והקליניים לרבות לבדיקות c.tו- m.r.i שהיו מונחות בפניה. לטענת ב"כ המשיב הוועדה לא היתה צריכה להתייחס לכל המסמכים הרפואיים שבפניה והיא סוברנית להחליט לאלו מסמכים רפואיים להתייחס כדי להחליט. עוד טען ב"כ המשיב כי הוועדה בדקה היטב את המערערת ולא מצאה שום ליקויים המצדיקים קביעת דרגת נכות. הוועדה סברה כי הממצאים ב- c.tו ה- m.r.i בעמוד השדרה הצווארי הם ללא קשר לתאונה הנדונה, ממצאיה רפואיים ולא נפלה כל טעות משפטית בהחלטתה. 6. בית הדין האזורי התיחס בפסק דינו לטענות המערערת ביחס לעמוד השדרה בזו הלשון: .3א. טענתה הראשונה של ב"כ המערערת, היא, כי 'הוועדה לעררים התעלמה מכך שבתאונה נגרמו לה פריצות של דיסקוסים בצוואר ובגב התחתון'. עיון בפרוטוקול הוועדה לעררים מראה כי הוועדה התייחסה למימצאים הרנטגניים והקליניים, לרבות ל'פריצות דיסקוסים", כמפורט בסעיף 'מימצאים ונימוקים' בפרוטוקול הוועדה לעררים: 'ב- c.t של ע"ש מ- 2.7.94 בליטת דיסק מרכזי בגובה . 5l 1s אין שינוי בבליטה זו, ובבליטה באותו הגובה ללא לחץ על השורשים. ב- c.t של ע"ש מותני מ- 9.11.95 בליטה דפוזית אמצעית בגובה 5l- 1s כפי שתואר ב-1994. באשר לע"ש צווארי צוין: 'ב-I-R- m של עמוד שידרה צווארי מ- 24.8.94 אין לראות פריצת דיסק". 7א. מעיון בהחלטה הוועדה ניתן להתרשם שהוועדה אכן בדקה היטב את המערערת (סעיף 27 לפרוטוקול הוועדה). ב. הוועדה לא מצאה בבדיקת המערערת כל הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי וגם לא בעמוד השדרה המותני. (ג) הוועדה התייחסה לצילומי ה- c.t וה.-m.r.i (ד) בסעיף "סיכום ומסקנות" )סעיף 29 שבהחלטת הוועדה נרשם: "בבדיקה נוירולוגית קלינית ובבדיקה אורטופדית לא נמצאו סימנים של גרעון נוירולוגי ואורטופדי כלשהוא. בבדיקת c.tו - m.r.i של ע"ש צוארי נמצאו שינויים קלים שתוארו בחוליות שונות ללא קשר לתאונה הנדונה. בליטה קלה בגובה ( 5l 1s אמצעית) אשר לא לוחצת על רקמה עצבית ובהתחשב עם בדיקה נוירולוגית שלילית לא גורמת להפרעות תפקודיות. הועדה עיינה בחו"ד של ד"ר זערור מיום 29.12.95 אך לא מצאה קשיון צווארי כלשהוא גם לא מצאה הגבלה בתנועות ע"ש מותני לכן אינה מקבלת מסקנותיו. הועדה דוחה את ערעור הנפגעת ומאשרת את קביעת הועדה המחוזית מיום 16.7.95" (ה) קביעת דרגת נכות של "נכה עבודה" נקבעת על פי הוראת סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) והתקנות שהותקנו על פיו. (ו) סעיף 118לחוק הביטוח הלאומי קובע: "118(א) רופא או ועדה רפואית יקבעו לפי בקשת נכה העבודה או המוסד, הכל כפי שנקבע בתקנות - (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה; (2) אם דרגת הנכות לענין סימן זה, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות. (ב) אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות." (ז) המבחנים לדרגת נכות (להלן - המבחנים) קבועים בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 (להלן התקנות). (ח) על הוועדה לקבוע בהתאם לממצאים הרפואיים מהו הסעיף במבחנים המתאים לממצאים הרפואיים ועל פיו לקבוע את דרגת הנכות. כמו כן על הוועדה לקבוע אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה. (ט) במקרה הנוכחי נראה לכאורה כי הממצאים הרפואיים שמצאה הוועדה בבדיקות אינם מאפשרים להעניק דרגת נכות לפי איזה מהמבחנים הקבועים בתקנות. (י) הסעיף במבחנים שעניינו ליקויים בעמוד השדרה הוא סעיף 37. לא ניתן להחיל לגבי המערערת את הסעיפים שעניינם הגבלות בעמוד השדרה הצווארי, הגבי או המותני, (סעיף 37(5), (6), (7)) משום שהוועדה לא מצאה הגבלות כאלה אצל המערערת. סעיף 37(10) עניינו "תסמונת של בקע הדיסקוס". בסעיף שתי חלופות: (א) "שהתרפאה"; (ב) כשקיימות הפרעות ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם להגבלת התנועות בקטע של עמוד השדרה המתאים, או בהתאם לממצא הנוירולוגי". במקרה הנוכחי לא ניתן להחיל את חלופה (א), משום שבמקרה הנוכחי אין תסמונת של בקע הדיסקוס שהתרפאה. גם לא ניתן להחיל את חלופה (ב), כי הוועדה לא מצאה כל חסר אורטופדי, או נוירולוגי, כלומר לא אובחנה אצל המערערת הגבלה אורטופדית או נוירולוגית. ניתן לטעון, כי לכאורה מצבה של המערערת דומה למי שיש לו תסמונת של בקע הדיסקוס ללא הגבלות שהן, מצב הזהה לתסמונת דיסקוס שנתרפאה, אך עדיין צריך לקבוע, האם אותו ליקוי, אפילו אם הוא משקף דרגת נכות של % 0 נובע מהתאונה. יא. בענין זה קבעה כאמור הוועדה לאור בדיקת c.tו- m.r.iכי הממצאים בעמוד השדרה הצווארי: "שינויים קלים שתוארו בחוליות שונות" הן ללא קשר לתאונה, ואילו הבליטה הקלה בגובה ( 5l 1s אמצעית) לא גורמת להפרעות תפקודיות. לא ברור מההחלטה מדוע השינויים הנ"ל לא קשורים לתאונה. הקביעה ביחס להעדר הפרעות תפקודיות היא אכן קביעה רפואית בה לא מוסמך בית הדין להתערב. גם הקביעה לגבי העדר קשר בין הממצאים בחוליות השונות של עמוד השדרה הצווארי לתאונה היא רפואית, אך כאמור היא טעונה הסבר גם למי שאין רפואה אומנותו. ממצאי ד"ר באום שטיפל במערערת, במסמכיו מיום 94/9/18 ומיום 95/11/12 לכאורה שונים במידה מסוימת מממצאי הוועדה. אומנם ממצאי הוועדה הם שקובעים, אך למניעת ספק יש להתייחס אליהם. 8. לסיכום, הענין מוחזר לוועדה ב- 2 ענינים: (א) בהסכמת המשיב כדי "לאפשר למערערת להתמודד עם מלוא חוות הדעת של ד"ר ורדי לרבות התוספות מיום 6.12.1995". (ב) על פי קביעתנו, כדי שהוועדה תבהיר לאור האמור לעיל את העדר קשר הסיבתי בין הממצאים הרפואיים בעמוד השדרה הצווארי והתאונה. בנקודה זו תתן הוועדה את דעתה לטענת המערערת לפיה לא סבלה מבעיות רפואיות בעמוד השדרה לפני התאונה. הוועדה תקבע אם אכן אלה פני הדברים, ואם אכן אלה פנה הדברים תקבע האם העדר "הסטוריה רפואית" בעמוד השדרה יש בו כדי לשנות את החלטתה לגבי ליקוי זה. הוועדה גם תתיחס מחמת הספק למכתבי ד"ר באום מיום 18.9.1994 ומיום 12.11.1995 תקבע ותנמק האם יש בהם כדי לשנות את קביעותיה. (ג) המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בסך 500, 1 ש"ח בתוספת מע"מ. עמוד השדרהבקע דיסקרפואהתאונת עבודהועדה רפואיתבקע