אמנם ההלכה הפסוקה הכירה באפשרות של פסיקת סעד שלא נתבע, אך זאת יעשה במקרים חריגים ובהתמלא מספר תנאים. התנאי הראשון: לא היה כל צורך או הצדק לליבון הסעד של שכר ראוי, במסגרת בירור ההליך. אמנם נטען על ידי המשיבות בסיכומיהן בבית המשפט קמא כי יגרם חוסר צדק ככל שישולם למערערת שכר, בנוסף לזה ששולם על ידי רמט, אך אין בין טענה זו לבין קביעת שכר ראוי ולא דבר. התנאי השני: השכר הראוי לא נגזר ולא התחייב מהסעד של שכר המוסכם המתבקש. גם התנאי השלישי שהוא העיקרי לענייננו, לא התקיים: ככלל, שיעור שכר ראוי, מחייב שמיעת ראיות, ולעתים גם חוות דעת של מומחים לדבר, שכן אינו בגדר ידיעה שיפוטית, וכמות שנקבע בת"א (חי') 1955/05 אונגר כהן רו"ח נ' חיים ישראלי ובניו בע"מ, המצוטט בהרחבה בסעיף 63 לפסק הדין. בהקשר זה נקבע בע"א 513/89 A/S INTERLEGO נ' EXIN- LINES BROS, פ"ד מח(4) 133 בסעיף 10: "מחובת תום הלב נובע האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. העלאת טענות סותרות היא פן אחד של איסור זה.מטרתו של השתק זה היא כפולה: (א) במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; (ב) במישור המשפט הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות המתחייבות לכאורה על-פי הדין (בהנחה שהטענה המאוחרת היא הטענה הנכונה), וזאת על-ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח בבית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות. כאמור, השתק זה, שביסודו גם שיקולים במישור המשפט הציבורי, רחב מן ההשתק מכוח מצג או מכוח הבטחה, שלהקמתו נדרשים הסתמכות בעל הדין על הטענה המקורית שבעטייה ניתן הסעד, ושינוי מצבו לרעה עקב כך." הלכה זו חזרה ונשנתה, ראה ע"א 4631/90 ג'ול נ' ג'ול, פ"ד מט(5) 656; ע"א 6753/96 מ.מ.ח.ת. בע"מ נ' פרידמן, פ"ד נד(5) 418; רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ ואחר' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ ואחר', פ"ד נט(6)625. כתב תביעהסעד שלא נתבקשמסמכיםשאלות משפטיות