מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תאונת אופנוע - שבר בחוליה: התובע, יליד 3.2.75 נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 16.6.93, כאשר במהלך רכיבה על אופנוע, התהפך (להלן: "התאונה").   ביום התאונה לא פנה התובע לרופא, הגם שחש בגבו, שכן סבר שהכאבים יחלפו באופן ספונטני. ביום 18.6.93 פנה לקופ"ח ואחר כך למיון בי"ח סורוקה, התלונן על כאבים בגב תחתון ובאחת הרגלים.   התובע טוען כי במיון לא בוצעו צילומי רנטגן, הוסבר לו כי מדובר במכות יבשות ושוחרר לביתו.   ביום 7.11.93, לאחר שפנה לאורטופד, בוצע צילום רנטגן ובו גילה רופא קופ"ח שבר בחוליה 3 L.   לאחר התאונה התגייס התובע לצה"ל שרת שירות צבאי מלא, במקצועו אותו רכש עובר לגיוסו - ספר.   הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות ועל כן הדיון נסב בשאלת גובה הנזק בלבד.   הנכות הרפואית: לבדיקת השלכותיה של התאונה על מצבו של התובע, מונה על ידי בית המשפט, כמומחה רפואי, ד"ר יצחק קורן, כירורג אורטופד מומחה.   המומחה הגיש את חוות דעתו מיום 1.11.98 והשיב על שאלות הבהרה במסמך מיום 24.11.98 (לשאלות ב"כ התובע) ומסמך נוסף מיום 9.5.99 (שוב לשאלות ב"כ התובע).   המומחה בדק את התובע ולעיונו הועברו מסמכים הנוגעים לתאונה ולטיפולים שעבר התובע (כמפורט בחוו"ד של המומחה).   המומחה ציין: "בבדיקה קלינית של עמ"ש מותני, אין כל מימצא קליני המלמד על פחת נוירולוגי בגלל פגיעה בעמ"ש מותני. תנועות עמ"ש מלאות ותקינות ... צילומי הרנטגן וסריקת ה - T. . C מלמדים על מצב לאחר שבר יציב בגוף חוליה מותנית 3 L".   מסקנתו של המומחה הינה כי לתובע 5% נכות בגלל השבר בחוליה 3 L, ללא תזוזה ניכרת וללא הגבלה בתנועות, לפי סעיף 37. (8). (א) בקובץ התקנות של המוסד לביטוח לאומי.   המומחה הוסיף וציין (בתשובה לשאלות הבהרה) כי לאור העובדה שמדובר בשבר יציב, לא צפויים להתפתח עם השנים שינויים ניווניים ואחרים שעלולים להחמיר את מצבו של התובע; כי תלונותיו של התובע מתקבלות על דעתו, לאור פגיעתו של התובע, רק בחלקן, וכי התובע לא יזקק לטיפולים נוספים, ככל שהם נובעים מהתאונה, אלא יתכן ויזקק למשככי כאבים או סותרי דלקת, בממוצע של אחת לשנה.   המומחה לא נחקר על חוות דעתו. בנסיבות העניין, לאחר שעיינתי ובחנתי היטב את חוות דעת המומחה, את תשובותיו לשאלות ההבהרה ושקלתי את חומר הראיות שהניח התובע בפני, לא מצאתי כי קביעת המומחה נסתרה, לעניין הנכות הרפואית.   הנכות התפקודית: התובע מתלונן על כאבי גב וקשיים בתיפקוד, בין השאר מתקשה לשבת זמן ממושך ולכן נפגע תיפקוד נהיגתו בטרקטורון, טוען כי אינו יכול לעשות כל מאמץ ולהרים משאות.   התרשמתי שהתובע הגזים מאוד בתלונותיו.   ראשית, למרות תלונותיו, אין התובע מנוע כיום ואף לא היה מנוע מעולם מלעבוד משרה מלאה ולבצע את כל פעיליותיו לשביעות רצון הממונים עליו, וכן התובע מתמיד בעבודתו, במשרה מלאה, מאז שוחרר משירות סדיר בצה"ל ועד היום. התובע התקדם בעבודתו וכיום משמש כמרכז הרפת והלול בכפר הנוער "אשל הנשיא" ומראה התקדמות עקבית בעבודה ובאחריות המוטלת על כתפיו.   למותר לציין כי התובע אף סיים שירות צבאי מלא, גם כן במשרה מלאה, כספר יחיד במחנה.   התובע נוהג להתעמל בחדר כושר ומרים משקולות במשקל לא פחות מ - 30 ק"ג, על פי דבריו הוא.   עוד יש לציין כי עדות התובע, בנוגע למוגבלויותיו וקשייו בתיפקוד, הינם בבחינת עדות יחידה של בעל דין, על כל הנובע מכך.   לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי נכותו של התובע הינה בעיקרה נכות קלינית, מבלי שיש לה בהכרח נפקות תיפקודית בפועל, וכי נכות זו אינה משפיעה השפעה של ממש על תיפקוד התובע.   לאור ההכבדה הקלה שיוצרים כאבי הגב ומאחר ואולי המיגבלה תבוא לידי ביטוי בעתיד, אני קובעת את נכותו התיפקודית של התובע, בשיעור 3%.   הנזק: 1. הפסד השתכרות בעבר ולעתיד: הנטל להוכיח את ראש הנזק של הפסד השתכרות בעבר מוטל על התובע. התובע לא הביא כל ראיה להוכחת ראש נזק זה. מצויה בידינו רק עדותו של התובע ותחשיביו הם תאורטיים גרידא.   באשר להפסד השתכרות בעתיד, בשל שיעורה הנמוך של הנכות התיפקודית ולאחר שיקלול כל הגורמים הרלוונטיים לקביעת הפיצוי הראוי בגין ראש נזק זה, בנסיבותיו המיוחדת של המקרה שבפני, החלטתי כי המתאים ביותר הוא לקבוע סכום גלובלי שישקף את הפסדי השכר של התובע, מכל סוג. לפיכך החלטתי לחייב את הנתבעת, לפצות את התובע בסכום כולל של 25,000 ₪.   2. הפסד פנסיה: התובע לא הניח תשתית ראייתית להוכחת טענה זו ולא הוכיח כי הינו זכאי כלל לזכויות אלו בהתאם לחוזה העבודה. וודאי לא הניח יסוד לקשר הסיבתי בין נכותו לבין הפסדים בראש נזק זה.   3. הוצאות רפואיות: אומנם התרופות והטיפולים ממומנים ע"י קופ"ח והביטוח הרפואי של התובע, שכן כלולים בסל הבריאות, אך התובע משתתף בעלותם. לפיכך מצאתי לקבוע לתובע, סכום גלובלי עבור ראש נזק זה, לעבר ולעתיד, בסך 2,500 ₪.   4. הוצאות נסיעה בעבר ולעתיד: לא הוצגו בפני ראיות כנדרש על הוצאות שהוציא התובע ברכיב זה. באשר לעתיד, לאור מהות הפגיעה ודרגת הנכות, לא מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה.   5. עזרת צד ג': הנטל להוכיח נזק זה מוטל על התובע. לא הוצגו בפני כל ראיות כי התובע נזקק לעזרת צד ג' בעקבות התאונה, או כי קיבל עזרת בני משפחה החורגת מן המקובל.   לאור שיעור הנכות ונסיבות העניין, אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין עזרת צד ג', גם בעתיד.   6. כאב וסבל: התובע זכאי לפיצוי בגין נזק לא ממוני, על פי נכות של 5%, ללא אישפוז.   סיכום:   הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים אשר נקבעו לעיל.   הנתבעת תישא בעלות מחצית שכר טירחתו של ד"ר קורן, המומחה מטעם ביהמ"ש ובשכר תשובותיו לשאלות ההבהרה - כדי אותו חלק ששולם על ידי התובע, צמוד ונושא ריבית כחוק ממועד ביצוע התשלומים ע"י התובע ועד להחזר הסכום ע"י הנתבעת בפועל.   כמו כן תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות המשפט (אגרות) ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ כחוק.   עמוד השדרהאופנועתאונת דרכיםתאונת אופנועשברחוליות