דוגמא להחלטה בנושא באילו מקרים ניתן לסלק הודעה לצד שלישי על הסף: 1. בפני בקשה שהגישו הצדדים השלישיים 1-5 (להלן: המבקשים) לסילוק על הסף של הודעה לצד שלישי שנשלחה כנגדם. הרקע להגשת הבקשה, תביעה שהגישה מאינד סי.טי.אי. בע"מ (להלן: התובעת) נגד קסלמן וקסלמן (להלן: הנתבעת או המודיעה), בה טענה כי היא זכאית לפיצוי מהמודיעה בסך של 8,000,000 ש"ח זאת בשל נזקים שנגרמו לתובעת בשל כשלון השקעתה בניירות ערך (להלן: ההשקעה) והצגה שגויה של ההשקעה בדוחות הכספיים על ידי המודיעה. 2. בעקבות הגשת התביעה, הגישה המודיעה כתב הגנה וכן הודעת צד ג' כנגד המבקשים (להלן: ההודעה), אשר לטענת המודיעה שימשו כנושאי משרה בכירים בתובעת, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, ואשר היו אחראים, לטענת המודיעה, על ביצוע ההשקעה, ובאופן שהנזקים הנטענים על ידי התובעת נגרמו הלכה למעשה בשל התרשלות המבקשים בביצוע ההשקעה ופיקוח עליה, כך גם בעריכת דוחות כספיים שונים של התובעת. 3. בבקשתם לסילוק על הסף של הודעת צד ג', טענו המבקשים כי יש לדחות את הודעת המודיעה, שכן היא אינה מגלה עילה כלפי מי מהצדדים השלישיים שכן הינם נושאי המשרה בתובעת ואורגנים של החברה, אשר פעלו ברשותה, ואין בהודעה כל טענה כי פעולה כלשהי שביצעו המבקשים נעשתה תוך חריגה מסמכות. במצב זה, כל פעולה או מחדל שנעשו על ידי המבקשים, נחשבים לפעולות שנעשו על ידי התובעת, והדבר דומה להודעת צד שלישי שמוגשת על ידי הנתבעת כנגד התובעת עצמה. על יסוד זה, טענו המבקשים כי ככל שלמודיעה טענות כנגד התובעת, עליה לפרטן בכתב ההגנה מטעמה ולא על דרך הודעת צד ג' לאורגנים של החברה, כביכול התובעת והאורגנים שלה, הינם בגדר גורמים שונים. כן טענו המבקשים, כי אין כל בסיס להגשת ההודעה נגדם, שכן איש מהם לא סיפק למודיעה נתונים חשבוניים שהתבקשו על ידי המודיעה, לא לקחו חלק בהליך עריכת הדוחות הכספיים, בסיווג המזומנים ובשווי המזומנים, שביחס אליהם משתיתה המודיעה את טענותיה כנגד המבקשים. כך גם הועלתה טענה פרטנית למחיקת ההודעה כלפי המבקש 4 בהעדר עילה, שכן האחרון מונה לחַשב החברה רק לאחר סיום האירועים נשוא התביעה ובתקופה הרלוונטית כיהן המשיב 4 בתפקיד שולי ללא כל נגיעה לדוחות הכספיים של החברה. 4. בתגובתה, טענה המודיעה, כי בית המשפט יורה על סילוק תביעה על הסף רק במקרים חריגים ("אמצעי הננקט בלית ברירה", בעמוד 5 לתגובת המודיעה) בהם ברור לחלוטין שאין כל סיכוי שאם יוכחו טענות התובע, יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו. לטענתה, אין זה המקרה בעניין דנן, שכן ההודעה נגד המבקשים מגלה עילות תביעה נגדם. כמו כן, טענה המודיעה כי טענות המבקשים שלא ניתן לייחס אחריות אישית למבקשים (בהיותם נושאי משרה בתובעת) או שלא קמה למבקשים חובת זהירות כלפי התובעת, אינן מצדיקות את סילוק ההודעה על הסף. כן טענה המודיעה, שצירופם של המבקשים כצדדים שלישיים נדרש בשל אחריותם לנזקים שנגרמו לתובעת עקב כך שהמבקשים כשלו בתפקידם, הטעו את המודיעה והציגו בפניה מצג שווא, ובכך הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי המודיעה וכי המבקשים אחראים באופן אישי לנזקים הנטענים שנגרמו לתובעת. בנסיבות אלה יש לברר במסגרת התביעה גם את אחריותם האישית של המבקשים לנזקים הנטענים בתביעה, שנגרמו הן לתובעת והן למודיעה. בנוסף הצביעה המודיעה על כך כי במקרים בהם נושא ה"אורגן" בחברה (כדוגמת המבקשים) באחריות אישית כלפי החברה, וכי ה"אורגן" ביצע עוולה במסגרת תפקידו, אין מניעה כי הוא יחוב אישית בנזיקין. וכיוון שכל אחד מהמבקשים הינו נושא משרה בחברה וניתן לייחס לו אחריות אישית לנזקים הנטענים שנגרמו לתובעת, קמה עילת תביעה הן לתובעת והן למודיעה, ויש לברר את אחריותם של המבקשים כנושאי משרה בתובעת, במסגרת ההודעה. 5. המבקשים בתשובתם טענו כי כל עוד לא נטען על ידי המודיעה כי מדובר בנושאי משרה שלא פעלו כאורגן של החברה, הרי שכל הטענות כלפיהם יש להפנות לתובעת במסגרת כתב ההגנה, (ולא כלפיהם באופן אישי). בנסיבות אלה טענו המבקשים כי יש לראות בהודעת צד ג' כניסיון טקטי להלך אימים על נושאי המשרה ואין במהלך זה כל צורך או תועלת משפטית אמיתית. 6. במסגרת הנטען בבקשה דנן, חלקו הצדדים גם אודות הקשור לתצהיר שלא צורף במועד לבקשה. 7. לאחר קבלת טיעוני הצדדים, ניתנה החלטה על ידי בית המשפט בה התבקשו הצדדים להידרש גם לשאלה האם יכול והתביעה כנגד הנתבעת תתקבל, דהיינו כי לא תתקבלנה טענות ההגנה, ומאידך עדיין תיוותרנה עילות כנגד המבקשים, אותן אלו שפורטו בהודעה. ואכן הצדדים השלימו טיעונים בגם בשאלה זאת. דיון והכרעה 8. הטענה העיקרית של המבקשים היא כי ההודעה אינה מגלה כל עילה כלפיהם ויש לסלקה על הסף. אולם כידוע, שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט להורות על סילוק תובענה על הסף מופעל במשורה ולעיתים נדירות כאשר נעלה מכל ספק כי התובענה אינה מגלה כל עילה כלפי הנתבעים או כי התובע לא יוכל לזכות בסעד המבוקש (ראו לאחרונה רע"א 3068/12 ש.א.מ מרכז הגז בע"מ נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ (לא פורסם, 20.6.2012)). על כן נקבע שדי בכך שקיימת אפשרות כלשהי שעל פי העובדות המהוות את כתב התביעה, יזכה התובע בסעד שהוא מבקש כדי לדחות בקשה לסילוק תובענה על הסף, שכן אין זה ראוי שתינתן לנתבעים בהליכים השונים הזכות לנעול את הדלת בפני ההליך המשפטי עוד לפני בירורו של הדיון לגופו של עניין. וכבר נקבע כי סילוק תובענה על הסף מחמת העדר עילת תביעה נעשית רק במקרה שברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובע כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש (רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (לא פורסם, 14.4.2010)). 9. על כן, בית המשפט אינו נדרש כלל בשלב מקדמי זה, לעסוק ב"ניחוש סיכויי הצדדים" ויש לאפשר להם להוכיח את המוטל עליהם בשלב הבאת הראיות. כך נקבע כי שאלת קיומה של עילה אינה נוגעת ישירות להוכחות שיובאו במשפט שכן העדר העילה צריך להתגלות על פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך וללא "חקירה ודרישה" בעובדות, ורק על יסוד האמור בכתב התביעה (רע"א 3312/04 אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק הצפון אמריקה (לא פורסם, 26.10.2005); בע"מ 8329/10 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 16.12.2010)). 10. דומני, כי סוג הטענות המועלות בהודעה לעניין חובות נושאי משרה ואחריותם האישית, הן ביחס לתובעת והן ביחס לצדדים שלישיים, מבלי לחוות דעה, הינן טענות מסוג שאין לסתום עליהן את הגולל בשלב מקדמי זה, מבלי שהוצגה לפני בית המשפט מלוא התשתית העובדתית לרבות שמיעת ראיות הצדדים. אכן על פי רוב, נושא משרה הפועל במסגרת סמכויותיו בחברה, ללא שהועלתה טענה להעדר סמכות וכיו"ב , לא יחוב באופן אישי שכן "פעולותיו של אורגן וכוונותיו, הן פעולותיה של החברה וכוונותיה" (סעיף 47 לחוק החברות, תשנ"ט-1999) (להלן: חוק החברות). יחד עם זאת, את סעיף 47 יש לקרוא עם סעיף 54(א) לחוק החברות המורה כי "אין ביחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בו אילולא אותו ייחוס". וכבר נקבע לא אחת כי אם ביצע בעל התפקיד בתאגיד, באופן אישי, את יסודות העילה המקימה חבות, הרי ש"לא ישמש המעטה התאגידי אצטלה לבעל התפקיד להתכסות בה" (ראו דברי כב' השופטת חיות בע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ, פ"ד נח(2) 36, 42). כן נקבע כי העובדה שאדם פועל בגדר תפקידו כאורגן, נושא משרה או עובד של החברה, אינה מקנה לו חסינות מפני חבות בנזיקין, אם הוכח כי מעשיו או מחדליו של נושא המשרה, ממלאים את יסודות העוולה הנטענת (ראו פסק דינו של כב' השופט גרוניס (כתוארו אז) בע"א 10362/03 א. ברזני שירותים ועסקאות בע"מ נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ (לא פורסם, 20.10.2009)). 11. אכן, הסוגייה של "אחריות אישית" של נושאי משרה בחברה, בדרך כלל מתעוררת בנסיבות של הגשת תביעה הן כנגד החברה והן כנגד נושאי משרה בה. כך בעילה של "הרמת מסך" וכך גם בתביעות נזיקין שאזי התביעה הינה למעשה תביעה ישירה כנגד נושאי המשרה אשר נטען כי עוולו כלפי התובע, וכי היותם נושאי משרה בחברה ועצם העובדה שפעלו בתוקף תפקידם, אינה מקנה להם חסינות כנגד עוולות שביצעו [ראו על ההבחנה בין שתי העילות ומהות התביעה הישירה בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661, פסקאות 21-16, 27; כן ראו לאחרונה פסק דינו של כב' השופט ג'ובראן בע"א 7991/07 רפאלי נ' רזין ו-30 אח' (לא פורסם, 12.4.2011) בפסקה 22, ואת עמדתו של כב' השופט רובינשטיין בפסקאות ב-ו]. 12. המקרה דנן שונה בכך שה"תביעה" דהיינו ההודעה לצד שלישי הוגשה על ידי מי שהחברה הגישה תביעה כנגדו, ואזי הוא שולח את ההודעה כנגד בעלי משרה שנטען שעוולו כלפיו. בנסיבות אלו השלימו הצדדים את טיעוניהם כמפורט לעיל. 13. המודיעה טענה בתמצית כי אכן יכול והתביעה כנגדה תתקבל, דהיינו, כי יידחו טענות ההגנה כנגדה, אך עדיין קמה לה עילה כנגד המבקשים, הן מאחר וקמה להם חבות אישית ישירות כלפי החברה והן מאחר וקמה להם חבות אישית ישירה כלפיה. עוד הדגישה המודיעה כי יכול ובית המשפט יידרש לשאלת "מעוולים במשותף" וכי הדרך להטלת "השתתפות" על המבקשים או גם על המבקשים, הינה בדרך של משלוח ההודעה לצד שלישי. מנגד, המבקשים סוברים כי אין כל טענה בהודעה, אשר שונה מטענות ההגנה. 14. לאחר עיון בטענות, סבורני כי אין לקבוע כי המקרה דנן מוביל למסקנה חד משמעית, לפיה ניתן לקבוע, כבר עתה, כי ברור הדבר ולו על פניו, שהודעת צד ג' נידונה לכישלון גם אם יוכח כל האמור בה כלפי המבקשים. ויוער כי מסקנה זו מתיישבת גם עם גישת האחריות האישית של נושאי משרה בחברה שנועדה "לתרום לפיתוח סטנדרטים לאחריות אישית של נושאי משרה ובעלי שליטה בחברה" (א' חביב סגל "מגמות חדשות בהלכות הרמת-המסך" עיוני משפט יז (תשנ"ב-תשנ"ג) 197, 214). בלשון אחרת אין מקום לקבוע כבר עתה, על סמך כתבי הטענות ובמיוחד לאור האמור בהודעה, כי אין מקום לצרופם של המבקשים כצד להליך, וזאת לאור נימוקי המודיעה כפי שהובאו לעיל. בצדק מפנה המודיעה גם לפסק דינו של כב' השופט הנדל בהמר' (ב"ש) 475/93 (ת"א 284/82) כחלון נ' איצקוביץ בע"מ (23.5.1994) אשר דחה בקשה לסילוק על הסף, הגם שהנסיבות שם אינן זהות אך יש מקום ליישם את העקרונות שנקבעו שם, בעת שמדובר בסוגייה דומה לסוגייה דנן. 15. נוכח התוצאה אין צורך להידרש לשאלת תצהיר התומך בבקשה. די אם נציין כי מושכלות ראשונים הם כי הדיון בבקשה למחיקה על הסף מחמת העדר עילה הוא דיון משפטי המתמקד בבחינות כתב התביעה. ועל כן אין כל צורך לצרף תצהיר לבקשה כאמור, שכן בית המשפט בשלב זה, אינו מברר את אמיתות העובדות (ראו כב' השופט גרוניס בע"א 154/04 הרב אמנון יצחק שליט"א נ' נוימן (לא פורסם, 13.2.2005)). די בכך שהתובע "יראה" על פני כתב התביעה כי יש בידו עילה (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) עמוד 173). ודוק, ככל שמדובר בבקשה לסילוק על הסף בה מבוקש להסתמך על עובדה זאת או אחרת, אין ענייננו בבקשה למחיקת התביעה על הסף בהיעדר עילה. משכך, גם אין מקום להידרש לטענות עובדתיות אשר נטענו בבקשה, ואשר יש בהן הכחשה של עובדה זאת או אחרת אשר נטענה בהודעה, כגון ביחס לשאלה אם מי מהמבקשים שימש אכן כבעל משרה בתובעת במועדים הרלוונטיים. כמובן, שיכול ובמסגרת ההליכים המקדמיים, ימצא לנכון בית המשפט לבחון סוגייה ספציפית זאת. 16. הגם שכך, אם אכן יתברר בסופו של יום, שאכן לא היה מקום למשלוח ההודעה לצד שלישי, יבוא הדבר בחשבון ככל תביעה שבסופו של יום מתברר כי לא היה מקום להגישה. כמובן, שאין באמור לחוות דיעה בהתייחס לסיכויי ההודעה דנן. 17. לאור כל האמור הבקשה לסילוק על הסף נדחית. המבקשים ישלמו לנתבעת 7,500 ₪ שכ"ט עו"ד בגין בקשה זאת. הודעה לצד שלישישאלות משפטיות