דוגמא להחלטה בנושא בקשה לביטול צו עיקול זמני: 1. בפני בקשה לבטול צו עיקול זמני שהוטל במעמד צד אחד על נכסי המשיבה 1 ובקשה להטלת צו עיקול זמני על נכסי המשיבים 2 ו 3. הבקשה לעיקול זמני נסמכת על תביעה כספית בסך 2.5 מליון ₪ הנתבעים מהמשיבים והנסמכת בעיקר על התחייבות להשבת סכום ההלוואה שקיבלו מהמבקשים. מפאת חשיבות מסמך ההתחייבות להלן עיקר נוסחו: "במסגרת יוזמה לשיתוף פעולה בין ג'ררד בן טולילה ...גב' מרטין בן טולילה..והחברות גיאנטי בע"מ...ופרויקט נ.ב. 8 בע"מ...שבשליטתם, וחברת בוגרד ישראל ייזום והשקעות בע"מ ...(להלן: "בוגרד") לרכישת נכסים ו/או אופציות לרכישת נכסים במתחם נחלת בנימין בתל אביב מי.ח. דימרי בניה ופיתוח בע"מ (להלן: "דימרי") רכשה פרויקט נ.ב. 8 בע"מ ("נב 8") מדימרי את זכויות הבעלות בנכס הידוע כחלקה 5 בגוש 6918 (הידוע כ"בית התמר") ובוגרד רכשה אופציה לרכישת נכסים שונים נוספים במיתחם. ובהם הנכס הידוע כחלקות 40, 41, 48 בגוש 6918 (הידוע כ"בית העמודים") (להלן: "האופציה"). לצורך תשלום דמי האופציה לרכישת האופציה הלוותה גיאנטי בע"מ ו/או ה"ה בן טולילה ("קבוצת בן טולילה") לבוגרד 5 מליון ₪ ("ההלוואה") ובוגרד מתחייבת בזה כלפי קבוצת בן טולילה להשיב לה את סכום ההלוואה, ללא ריבית, לא יאוחר מאשר עד ליום 15.9.12, ובלבד שעד וכולל מועד זה, מימשה בוגרד את האופציה. אם, וככל שיוסכם בין דימרי לבוגרד לדחות את מועד מימוש האופציה, יידחה מועד פרעון ההלוואה למועד מימוש האופציה הנדחה, ובלבד שאופציה מומשה. עם אישור הסדר זה על ידי קבוצת בן טולילה וביצועו לא תהא עוד למי מהצדדים כל תביעה או טענה כלפי משנהו במישרין או בעקיפין בכל הקשור לפרוייקט וביצוע וכל צד יוותר על כל תביעה או טענה כזו, ככל שקיימת". מסמך זה נחתם על ידי המשיבה 1 בלבד (להלן: "ההתחייבות"). לטענת המבקשים, נרכש ביום 24.4.12 על ידם "בית התמר" (באמצעות חברת נב 8) בתמורה של 35.65 מליון ₪. בהתאם נחתם בין המשיבה 1 לדימרי (כהגדרתו במסמך ההתחייבות) באותו היום הסכם אופציה לרכישת "בית העמודים". כחודשיים לאחר מכן הודיעה דימרי כי העמידה את דמי האופציה על סך מחצית הסכום (2.5 מליון ₪) וזיכתה את היתרה על חשבון תמורת מכר "בית התמר". האופציה בהתאם להסכם הנ"ל הוגבלה לתאריכים 15.9.12 עד 30.3.13. ביום 11.10.12, הודיעה דימרי לרשות ניירות הערך כי האופציה לרכישת חלקה 40 במתחם "בית העמודים" מומשה ביום 19.9.12 ונרכשה על ידי המשיבה 3. בנסיבות העניין, טענו המבקשים כי עם מימוש האופציה לרכישת "בית העמודים" ובהתאם להוראות ההתחייבות, קמה להם הזכות לתשלום סך של 2.5 מליון ₪ מידי המשיבה 1. עוד טענו המבקשים כי מימוש האופציה כאמור לעיל, הוסתרה מידיעתם על ידי המשיבים ובכך התמלא התנאי לביסוס חשש ההכבדה בביצוע פסק הדין כשינתן. לכך יש להוסיף, לטענתם, ביטול שיק על ידי המשיבה 1 וחיובה בתשלומו בפסק דין בבית משפט לרבות הוצאות משפט לנושה אחר. 2. בבקשתם לביטול צו העיקול הזמני שניתן, טענו המשיבים כי אין כל עילת תביעה כנגד המשיב 2 ואיננו צד כלל לעסקה הנטענת. כמו כן, טענו המשיבים כי המשיבה 1 לא מימשה את כל האופציה שניתנה לה בהתאם להסכם האופציה אלא סיחרה אותה לצד שלישי כך שלא התקיים התנאי בהתאם להוראות ההתחייבות. לטענת המשיבים מעיון במסמך ההתחייבות עולה כי הסכם האופציה אינו מכיל רק את "בית העמודים", אלא הגדרת הנכס לגביו ניתנה האופציה כוללת, מלבד "בית העמודים", גם 50% בנכס ברח' רמב"ם 18 ומלוא זכויות דימרי בנכס ברח' התבור 44. עוד טענו המשיבים כי האופציה סוחרה ללא תמורה לידי המשיבה 3 ועל כן לא נתפס כל נכס בידי המשיבה 1 ממילא. בדיעבד ובמהלך הדיונים שהתקיימו, התברר כי המשיב 2 הוא בעל מניות במשיבה 3 בשיעור של 26.83%. יתרת בעלי המניות במשיבה 3, לטענת המשיבים, הם המשקיעים אשר כספם שימש לרכישת בית העמודים על ידי המשיבה 3. המשיבים מתרצים את העברת זכות האופציה לידי המשיבה 3 בגילום חלקם של משקיעים אשר השקיעו מכספם לצורך רכישת בית העמודים כאשר המשיב 2 שומר על זכותם של המבקשים ושלו עצמו להשבת הכספים שהשקיעו לצורך רכישת האופציה באמצעות בעלות באותם המניות. עוד טענו המשיבים, כי התנאי לקיום חובת התשלום קמה רק עם מימוש כל האופציה המוגדרת בהסכם האופציה. מאחר ומומשה רק חלק מהאופציה והיא רכישת "בית העמודים" בלבד וטרם נרכשו יתר הנכסים במסגרת האופציה, הרי טרם הגיע מועד התשלום בהתאם להתחייבות. לטענת המשיבים מהות האופציה היא למימוש כל הנכסים וכי כל הסכם מכר שנחתם תלוי במימוש הבא אחריו כך שבמידה ועד תום תקופת האופציה לא יחתמו הסכמים לרכישת יתר הנכסים, לא יהיה להסכם שנחתם לרכישת "בית העמודים" כל תוקף. במקרה כזה, יאבדו כספי האופציה ולא תחול על המשיבה 1 החובה להשיבם למבקשים בהתאם להתחייבות. 3. שניים הם התנאים הנדרשים למתן צו עיקול זמני על נכסי נתבע. הראשון קיומה של עילת תביעה הראויה להתברר בבית המשפט והשניה קיומו של חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין אם וכאשר ינתן כנגד הנתבע. המחלוקת בין הצדדים מתגלעת הן באשר לקיומו של התנאי לתשלום הכספים והוא מימוש האופציה והן באשר למהותו של התנאי עצמו. לטענת ב"כ המבקשים, גם אם אכן מותנה תשלום הכספים במימוש האופציה, הרי שזו מומשה עם מכירתה לידי המשיבה 3 ורכישת בית העמודים על ידה. ב"כ המבקשים דוחה מכל וכל את טענת המשיבים כי תנאי מימוש האופציה לא התקיים כל עוד לא נמכרו שני הנכסים הנוספים שטרם בוצעה לגביהם עסקת מכר מאחר והגדרת האופציה בהתחייבות אינה כוללת את שני הנכסים הנוספים. הגדרת האופציה במסמך ההתחייבות מוגדרת כ"בית העמודים" בלבד. מעיון בהתחייבות עולה כי יש מקום לשמיעת ראיות ובירור כוונת הצדדים. טענת ב"כ המבקשים כי התנאי היחיד המקים חובת תשלום של המשיבה 1 הוא חלוף המועד הנקוב בהתחייבות, 15.9.12, תמוהה ואינה מסתדרת עם נוסח ההתחייבות. אין כל הסבר להמשך האמור בהתחייבות: "ובלבד שעד וכולל מועד זה, מימשה בוגרד את האופציה". לא ניתן להתעלם מתנאי זה ללא הסבר מניח את הדעת. אף טענתו של ב"כ המבקשים כי התנאי דן אך ורק במימוש האופציה לרכישת בית העמודים בלבד אינה כה חד משמעית כנטען על ידו. לא ניתן להתעלם לחלוטין מאזכור הנכסים הנוספים בהגדרת המונח "אופציה" בהתחייבות. ב"כ המבקשים מבקש כי נסמוך על ההיגיון ולשון היחיד בה נוקטת ההתחייבות בהגדרת האופציה. אלא שהיגיון הדברים מוסק לאחר שמיעת ראיות ובירור הליכי המו"מ בטרם מתן ההתחייבות ועל רקע המערכת החוזית הכוללת בין הצדדים. עולה מנוסח המילים הראשונות להתחייבות: "במסגרת יוזמה לשיתוף פעולה בין (וכאן בא פירוט זהות המבקשים) וחברת בוגרד (המשיבה 1) לרכישת נכסים..." כי קיימת מערכת יחסים עסקית קודמת המהווה רקע לעריכתה וחתימתה של ההתחייבות ואין מדובר בעסקת הלוואה פשוטה ושגרתית כטענת ב"כ המבקשים. עולה גם מעדותו של מר ברונו כי נחתם הסכם קודם בין הצדדים הדן כנראה בהשקעות שבקשו המבקשים לעשות בנכסים בארץ, הסכם שעשוי לשפוך אור על התנהגות הצדדים והמערכת החוזית ביניהם. הסכם זה לא הוצג על ידי איש מהצדדים ויש מקום לשמיעת ראיות והצגת מסמכים בהמשך ההליך. כל זאת מבלי להזכיר את העובדה כי איש מהמבקשים לא טרח ליתן תצהיר מטעמו וכי העדיפו להסתפק בתצהיר של אדם אשר אין ספק כי אינו יודע את כל העובדות לאשורן. עולה מכל האמור לעיל, כי רב הנסתר על הנגלה הן מצידם של המבקשים והן מצידם של המשיבים. בניגוד לאמור בסיכומי ב"כ המבקשים, אין בית המשפט נדרש בשלב זה של הדיון ובנושא של סעד זמני לצלול אל עובי הקורה ולקבוע מה באמת אירע בין הצדדים ודי בכך שקיימת מחלוקת בין הצדדים הראויה לבירור כאמור על מנת לקבוע כי התקיים התנאי של קיומה של עילת תביעה הראויה להתברר. ראה לצורך העניין רע"א 7139/96 טריגוב ואח' נ. "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ; רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ. 4. נותרה אם כך השאלה האם הוכח יסוד החשש להכבדה בביצוע פסק הדין. אף יסוד זה הוכח לטעמי. אין מחלוקת כי הרכוש היחידי שיש למשיבה 1 הוא הסכם האופציה עם דימרי שבא לידי ביטוי אף ברישום הערת אזהרה לטובתה בלשכת רישום המקרקעין על נכסי המקרקעין נשוא האופציה. אין מחלוקת כי רכוש זה נמכר לכאורה למשיבה 3 ואינו מצוי עוד בבעלותה של המשיבה 1. די בכך כדי להראות כי עם מתן פסק הדין לא יהא בידי המשיבה 1 נכסים כלשהם למימוש לצורך פירעון פסק הדין. המניעים ומה היתה כוונת המשיב 1 בסיחור האופציה אינה רלוונטית ואין לה כל ראיה ממשית. בגרסת המשיבים כפי שבאה לידי ביטוי בסיכומי ב"כ המשיבים, מעבר לשאלת הוכחת האמור בה בראיות, קיים פגם אחד (כפי שנוסח ההתחייבות מהווה פגם בגרסתו של ב"כ המבקשים כאמור לעיל) והוא סיחור האופציה בשלמותה לידי המשיבה 3. אם אכן סיחור האופציה לגורם שלישי מהווה דרך לגיוס משקיעים לשם מימוש האופציה מדוע רכשה המשיבה 3 רק את בית העמודים? שהרי לגרסת המשיבים האופציה אינה כוללת רק את בית העמודים אלא שני נכסים נוספים. כמו כן, גרסה זו של המשיבים אינה מסבירה מדוע לא קיבלו גם המשיבה 1 והמבקשים חלק במשיבה 3 כפי שהמשיב 2 דאג לעשות לעצמו עת הקמתה של המשיבה 3. הרי לגרסתו, המשיבה 1 והמבקשים הם לכאורה הבעלים המשותפים של האופציה, עת השקיעה המשיבה 1 סך של 7.5 מיליון ₪ לרכישתה והמבקשים סך של 5 מיליון ₪ לרכישתה. כיצד מוגנים זכויותיהם של המבקשים להשבת סכום השקעתם? וכיצד יגבו את החזר השקעתם מהמשיבה 1? לפיכך, הנני להותיר על כנו את צו העיקול הזמני על נכסי המשיבה 1. 5. עניין אחרון לדיון הוא בקשתו של ב"כ המבקשים ליתן צו עיקול זמני על נכסי המשיב 2 ונכסי המשיבה 3. הבקשה מתן צו עיקול על נכסי המשיב 2 נדחית על הסף. כבר בדיון הראשון בוטל צו העיקול על נכסי המשיב 2 בהסכמה לאחר שהתברר כי לא התקיים התנאי של קיום ראיות מהימנות לכאורה התומכות בעילת תביעה כנגד המשיב 2 הן בבקשה והן בכתב התביעה. ב"כ המבקשים חזר ועתר למתן צו עיקול זמני בבקשתו השניה, הן כנגד המשיב 2 והן כנגד המשיבה 3. הבקשה לדחייה על הסף של הבקשה כנגד משיבים אלו, נדונה וניתנה החלטה במעמד הדיון השני באופן שהבקשה כנגד המשיב 2 נדחתה על הסף באותו נימוק ואילו הבקשה כנגד המשיבה 3 נותרה בעינה אך בכפוף לתיקון כתב התביעה לצורך הוספתה כנתבעת אשר היתה באותה עת תלויה ועומדת לדיון בפני השופט המטפל. בינתיים ניתנה החלטה ביום 10.3.13 בבקשה והמשיבה 3 צורפה לכתב התביעה. טוענת ב"כ המשיבה 3 בסיכומיה כי אין מדובר ב"אותו כיס" של המשיבה 1, כנטען על ידי ב"כ המבקשים מאחר ובמניות המשיבה 3 מחזיקים משקיעים אחרים שאין להם כל זיקה לעסקת רכישת האופציה על ידי המבקשים והמשיבה 1 והם שילמו כספים רבים לצורך רכישת הזכויות בבית העמודים ותו לא. והראיה לכך היא שלא שולמה כל תמורה בגין האופציה. אך המשיבה 3 רכשה בפועל את זכות האופציה, גם אם ללא תמורה, הכוללת שני נכסים נוספים שלא נרכשו על ידי אותם המשקיעים ואף העניקה למשיב 2 אחוזי שליטה בשיעור של 26% מכלל המניות במשיבה 3. בסיכומיה מודה ב"כ המשיבה 3, והנני לצטט מסעיף 2 לסיכומים: "בוגרד או מי מטעמה נותרה אף היא עם כ 26% מהבעלות בקולונדה וזאת על מנת להבטיח את החזר הכספים ששילמה בוגרד עבור רכישת האופציה וכן להבטיח את השקעתו על מר בן טולילה". במילים אלו מודה המשיבה 3 כי אותם אחוזי בעלות מגלמים למעשה את שיעור השקעתם של המבקשים והמשיבים באופציה ואשר על כן, צודק ונכון יהיה ליתן צו עיקול על 26% מנכסיה של המשיבה 3 במיוחד כאשר טוען ב"כ המשיבים כי למעשה לא נתפס כל נכס בבעלות המשיבה 1 לאחר שסחרה אותו למשיבה 3. 6. מילים אחרונות לעניין מאזן הנוחות. לטענת באי כוח המשיבים, הותרת צו העיקול הזמני על כנו והטלתו על נכסי המשיבה 3 יגרום נזק בלתי הפיך בכך שימנע המשך מימוש האופציה ובכך יכרות את הענף עליו יושבת ההתחייבות וזכויות הצדדים על פי הסכם האופציה. אם אכן כך הדבר, הרי אין מניעה כי יוצע למבקשים נכס אחר תחת הנכס המעוקל עתה ובכך יבוא ה"קלקול" על פתרונו וזכויותיהם של המבקשים לא יפגעו. כבר הוכח כי אין להסתמך על הבטחותיו של המשיב 2 אשר הוציא תחת ידיה של המשיבה 1 את הנכס היחיד שבבעלותו והמירו לנכס בבעלותו בלבד. מהלך שביצע המשיב 2, מבלי לידע את המבקשים וללא שיתופם דבר המטיל צל כבד על מניעיו. 7. סוף דבר, הנני דוחה את הבקשה לבטול צו העיקול הזמני על נכסי המשיבה 1 ודוחה את הבקשה למתן צו עיקול זמני על נכסי המשיב 2. כמו כן, ניתן בזה צו עיקול על 26% מנכסיה של המשיבה 3 בהתאם לבקשה מיום 29.1.13 (בקשה מס' 9). העיקול מוגבל לסכום התביעה כשהוא צמוד לפי המבוקש בכתב התביעה. הערבויות שהומצאו בהתאם לצו העיקול הזמני מיום 15.10.12 יחולו אף לטובת המשיבה 3 ולנוכח הרחבת צו העיקול הזמני על נתבעת נוספת, יהא המשך תוקפו של צו העיקול על נכסי המשיבה 3 כפוף להמצאת התחייבות עצמית מתוקנת וערבות צד ג' מתוקנת בסך כולל של 300,000 ₪ אשר יבואו במקום הערבויות המופקדות בתיק ויומצאו תוך 7 ימי עבודה מיום מתן החלטה זו. המזכירות לא תקבל את ההתחייבות העצמית ו/או הערבות ו/או העירבון הנ"ל כשהם אינם תואמים את נוהלי המזכירות. המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות הדיון בסך 2,000 ₪. חוזההסכם אופציהעיקול זמניאופציהצוויםעיקול