דוגמא להחלטה בנושא בקשה להגבלת זכות עכבון: בפני בקשה של הנאמן לחברות פולישק תעשיות פלסטיקה בע"מ ופולישק טכנולוגיות מתקדמות לחקלאות בע"מ (להלן - "החברה") לקבוע כי זכות העיכבון הנטענת על ידי המשיבה, אלעוברה עטווה ובניו בע"מ (להלן - "המשיבה"), מוגבלת לחובה של החברה כלפיה עבור ההובלה הספציפית, בגינה עוכבה הסחורה ואינה חלה על כלל חובה של החברה כלפי המשיבה. לחילופין, ככל שבית המשפט יגיע למסקנה כי קמה למשיבה זכות העכבון על מלוא הסחורה שהיתה בהובלה הספציפית, גם בגין חובות עבר, לאשר התשלום על פי ההסדר אליו הגיעו הצדדים. המשיבה העוסקת בהובלת מטענים, בצעה עבור החברה שירותי הובלה במשך למעלה מ - 25 שנה. החברה פעלה תחת צו הקפאת הליכים החל מיום 5.4.12 ועד ליום 9.7.12. לאחר מתן צו הקפאת ההליכים טענה המשיבה לזכות עיכבון על מכולות המכילות חומרי גלם ויריעות ממותכות, אשר היו בדרכן למפעלי החברה (להלן - "הסחורה"). השווי הכולל של הסחורה עמד על 291,134.44 ₪. המשיבה טענה לזכות עיכבון להבטחת תשלום כל חובה של החברה כלפיה, שעמד על סך של 836,000 ₪ ולא רק התשלום בגין אותה הובלה ספציפית, שעמד על 23,000 ₪. החברה בנדרשה לסחורה באופן מיידי, על כן, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו טענות המשיבה בדבר זכות העיכבון יתבררו בבית המשפט, המשיבה תשנע את הסחורה ליעדה באופן מיידי ותשולם לה מקדמה עבור שירותי הובלה עתידיים. ככל שיתקבלו טענות המשיבה בדבר זכות העכבון - תשלם החברה למשיבה סכום השווה ל - 60% משווי הסחורה בסך 174,680 ש"ח. מכאן הבקשה שבפני. הנאמן סבור כי זכות העכבון עומדת למשיבה רק ביחס לעסקה הספציפית שעניינה הובלת הסחורה שעוכבה ואינה משתרעת על כלל העסקאות שנעשו עם המשיבה במהלך השנים, שהסחורה בגינן שוחררה זמן רב לפני צו הקפאת ההליכים. עוד נטען כי לשון החוק מלמדת, כי הזכות לעיכבון מוגבלת רק לתשלומים המגיעים עקב העסקה הספציפית בגינה עוכבה הסחורה ויש להפריד בין העסקה הספציפית לבין עסקאות רבות אחרות בין הצדדים, שבוצעו בעבר. הפרדה זו תעשה לאור תוכנו של ההסכם בין נסיבות ההתקשרות, הנוהג המסחרי בתחום זה וקווי המדיניות הכלליים של בית המשפט באשר להיקפה הרצוי של זכות העיכבון. להרחבה בלתי רצויה של זכות העכבון יש השלכות קשות, שכן היא פוגעת בעקרון השוויון בין הנושים ועלולה לגרום למרוץ של תפיסת נכסים על ידי הנושים השונים. מאחר ובין הצדדים לא התקיים הסכם מסגרת ולא נקבע מראש היקף כולל של השרותים, אלא כל הובלה תואמה בנפרד, יש לראות בכל משלוח סחורה עסקה עצמאית, אשר זכות העיכבון קיימת רק בגינה. פרשנות לפיה כל המשלוחים שביצעה החברה הינם עסקה אחת יש בה כדי לרוקן את מושג העסקה האחת מתוכן. הנושים המובטחים של החברה תומכים בעמדת הנאמן. המשיבה סבורה כי החקיקה המסדירה את זכות העכבון אינה תומכת בפרשנות המצומצמת המוצעת על ידי הנאמן וכי ניתן להפעיל את זכות העכבון גם ביחס למספר עסקאות, מאחר וזכות העיכבון, במהותה, נועדה להפעיל לחץ על המזמין לשלם החוב; אין כל דרישה כי תתקיים זיקה בין החיוב המקים את זכות העיכבון לבין הנכס שהינו אובייקט הזכות, ולא נדרש כי החוב יהא מקורו בסחורה הספציפית שעוכבה. עוד נטען כי באבחנה אותה מבקש הנאמן לעשות בין עסקה אחת לעסקאות נפרדות אין ממש, כיון שהמשיבה נתנה שירות אחד - הובלת סחורות - אין מקום לראות כל הובלה כעסקה חדשה, אלא יש לראות את מכלול ההובלות כעסקה אחת. דיון זכות העיכבון מאפשרת לנושה לעכב בידו נכס מטלטלין כערובה לחיוב שחב כלפיו החייב, עד שזה יסלק את חובו. העיכבון מאפשר לנושה לעשות דין עצמי, על מנת להפעיל לחץ על החייב לקיים את החיוב כלפיו בלי להזדקק למערכת השיפוטית. זכות זו עומדת לנושה גם כאשר החייב מצוי בחדלות פרעון (דוד האן, דיני חדלות פרעון, עמ' 590-591 (2009) (להלן - "האן"). הצדדים, כאמור, אינם חולקים כי בנסיבות שכאן, קמה למשיבה זכות עיכבון בסחורה; המחלוקת נוגעת להיקפה של אותה זכות - קרי, האם זכות העיכבון הינה רק ביחס לתשלום שהגיע למשיבה עבור אותו משלוח שעיכבה, או ביחס לכלל חובותיה של החברה כלפיה בגין משלוחים שביצעה בעבר ותמורתם לא שולמה. על מערכת היחסים בין הצדדים חל סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד - 1974, הקובע: "לקבלן תהא זכות עכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עסקת הקבלנות". מהו היקפה של אותה 'עסקת קבלנות' בגינה ניתן לעכב נכס? שאלה זו נידונה בבית המשפט העליון, אשר קבע כי - "עיסקת קבלנות אחת היא עיסקה מסחרית העומדת בפני עצמה והניתנת לניתוק מסחרי מעיסקאות אחרות בין אותם צדדים, אפילו נעשית העיסקה במסגרת עסקית מקיפה יותר שבתוכה פועלים הצדדים. ההבחנה היא הבחנה שבעובדה והיא נקבעת לפי נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה לגופו. לעניין זה נשקל תוכנו של ההסכם שבין הצדדים ומובאים בחשבון הסדרים בדבר אופן התשלום, אופי המלאכה או השירות, פרק הזמן שבמהלכו נעשות הפעולות ושיקולים נוספים. כמו כן מושפע "מבחן העסקה" ... גם משיקולי מדיניות בדבר פרשנותה של הוראת החוק היוצרת את זכות העיכבון..." (ע"א 1776/97 ליבוביץ נ' אוברזון, פ"ד נד(3) 49, 60 (2.7.2000) (להלן- "פס"ד ליבוביץ"). היקפה של "עסקה אחת" נידונה גם בע"א 5789/04 המשביר הישן נ' לוגיסטיקר בע"מ (10.6.07) (להלן - "פס"ד המשביר הישן"). באותו מקרה, נחתם בין המשביר לצרכן לבין לוגיסטיקר חוזה לאספקת שירותי לוגיסטיקה למשביר, בכללם הובלה, אחסון, בקרה ודיווח. בעקבות חוב גבוה של המשביר ללוגיסטיקר, הודיעה לוגיסטיקר על ביטול החוזה ועל מימוש זכות העיכבון ביחס לטובין של המשביר, המצויים ברשותה וזאת להבטחת פרעון החוב (עמ' 4 לפסה"ד). בית המשפט העליון קבע כי המדובר בעסקה אחת, שעניינה מכירת שירותים לאורך זמן לפי הצרכים המשתנים של המשביר, תחת חוזה מסגרת, אשר קבע את כל הפרטים הנדרשים לחישוב התמורה פרט לכמות הטובין שיסופקו, שלא היתה ידועה מראש בעת כריתתו. בית המשפט העליון סבר כי כל קביעה אחרת תחייב נושה, נותן שירותים, אשר מגיעים לרשותו, כדבר שבשיגרה, טובין רבים של החייב, לפעול פעם אחר פעם להשגת בטוחה לחובות שנוצרו ובכך יהיה כדי לייקר את מחיר השירותים ולתמרץ את נותן השירות לעכב את נכסי החייב, כל אימת שיחול עיכוב כלשהו בתשלום (עמ' 23-25 לפסה"ד). בפסק הדין הנ"ל הוגדרו גבולות רחבים לזכות העיכבון, ונדחתה הגישה לצמצום זכות העכבון למקרים בהם היתה השבחה של הנכס. על הרחבה זו של זכות העכבון נמתחה ביקורת רחבה של מלומדים הסבורים כי אין מקום להכיר בעדיפותו של בעל העיכבון על פני נושים אחרים של החברה במצב בו לא השביח את הנכס (האן, עמ' 592-600). כן נטען כי הכרה רחבה זו בזכות העיכבון יוצרת מעמד בכורה לאקראיות ולזריזות בתפיסת נכסים, ואינה מעודדת ודאות ויציבות וחלוקה הוגנת של הנכסים המוגבלים, הקיימים בעת חדלות פרעון (ורדה אלשייך וגדעון אורבך, הקפאת הליכים (מהדורה שניה), עמ' 322-324 (2010)). במסגרת הביקורת נטען גם, כי יש לנסות לצמצם ככל האפשר את פגיעת זכות העכבון בהליכי חדלות פרעון, בין היתר באמצות פרשנות מצמצת של המונח "עסקה אחת" (שם, עמ' 328). גם אני סבורה שיש מקום לצמצם את זכות העיכבון משפוגעת היא בחלוקה השוויונית שבין כלל הנושים ולמעשה יוצרת העדפת נושה ספציפי, שבאותו זמן נמצאה, באופן אקראי ,סחורה של החברה ברשותו. ומן הכלל אל הפרט, אין לראות את מכלול ההובלות שבצעה המשיבה עבור החברה כעסקה אחת בפן העובדתי. אמנם, בין החברה למשיבה התנהלה מערכת עסקית ארוכת שנים, במסגרתה ביצעה המשיבה הובלות עבור החברה. עם זאת, כל שהוסכם מראש, בין הצדדים, הינו מחירון עבור הובלות שתבצע המשיבה ובו עלות ההובלות למקומות שונים וכן תנאי התשלום. כאשר החברה היתה מעוניינת בביצוע הובלה, פנתה אליה והזמינה את ההובלה הספציפית המבוקשת, והתמורה עבור ההובלות שולמה במרוכז בתום כל חודש. לא התקיים בין הצדדים הסכם מסגרת מחייב כלשהו, כמו זה שהיה קיים בפס"ד המשביר הישן. המחירון אליו התחייבו הצדדים גם לא הוגבל במסגרת זמן כלשהי, כפי שהיה ניתן לצפות במקרה בו קיים הסכם מסגרת מחייב. לא נטען בפני כי היתה התחייבות של החברה להזמין הובלות מהמשיבה, או לבצע הובלות רק באמצעות המשיבה ולא באמצעות חברות נוספות; גם לא נטען כי היתה התחייבות כלשהי של המשיבה לבצע כל הובלה שתזמין החברה. בנסיבות אלה, אין לראות ביחסים בין הצדדים עסקה אחת נמשכת בעלת אופי קבוע. האם אכן ניתן שקיימת זכות עכבון בגין הובלה שבוצעה לפני מספר שנים, לדוגמא? לא התקיימו כאן יסודות חזקים דיים, אשר יש בהם כדי לקשור את ההובלות השונות שביצעה המשיבה עבור החברה לכדי עסקה כוללת אחת. בניגוד לטענת המשיבה, לא די בכך שהעניקה לחברה שירות יחיד - הובלות - על מנת להסיק מכך שכל ההובלות שביצעה הינן עסקה אחת; יש צורך בקיומם של מאפיינים מובהקים יותר המעידים כי אין לראות כל הובלה כעומדת בפני עצמה, ומאפיינים מעין אלה לא התקיימו. הפרשנות לפיה כל אימת שקבלן נותן שירותים כלשהם לחברה תחת מחירון קבוע, יביאו למסקנה שכלל השירותים נחשבים לעסקה אחת, נראית בעיני מרחיבה יתר על המידה; יש בפרשנות זו כדי לפגוע בשוויון בין הנושים בהיותה הרחבת יתר, בלתי ראוייה, של זכות העיכבון. אין הצדקה לכך שהמשיבה תזכה לעדיפות על פני נושים אחרים של החברה כאשר מדובר בהובלות אשר הסחורה בגינן שוחררה זה מכבר. סוף דבר, התוצאה היא שזכות העכבון של המשיבה מוגבלת לסך של 23,000 ₪, החוב בגין ההובלה, בה עוכבה הסחורה. נאמנותזכות עיכבון