דוגמא להחלטה בנושא המצאת כתבי בית דין בדואר רשום: לפניי מונחת בקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקשת ביום 31.10.2012 בשל אי התייצבותה לדיון בהתנגדות שהגישה כנגד ביצוע שיק על סך 5,352 ₪, שהוגש למימוש בהוצאה-לפועל. התקיים דיון בבקשה זו, מנהל המבקשת נחקר על תצהירו שתמך בבקשה, והצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב. כמו כן הוגשה בקשת המשיבה לחרוג מאורך הסיכומים בשני עמודים וחצי עקב הצורך להתייחס לטענות המבקשת שהועלו לראשונה בשלב הסיכומים והתשובות להרחבת חזית אסורה. כן הוגשו התנגדות המבקשת ותגובתה לבקשה זו. להלן יובאו הטענות הרלבנטיות מטעם המבקשת: ביום 06.07.2010 הגישה המבקשת התנגדות לביצוע שטר, וביקשה כי מועד הדיון בה ייקבע רק לאחר תחילת חודש נובמבר מפאת היעדרותו של המצהיר מטעם המבקשת מהארץ. על סמך אישורי הכניסה והיציאה מהארץ שצורפו, נציג המשיבה לא שהה בארץ בין התאריכים 08.07.2010 ועד לכניסת השבת ביום 29.10.2010. ביום 01.11.2010 הניח שליח מטעם המשיבה בידי נציג המבקשת העתק מפסק-הדין שניתן ביום 31.10.2010, ממנו למדה המבקשת לראשונה כי בתאריך הנ"ל אמור היה להתקיים דיון. המבקשת לא ידעה כלל על קיום הדיון במועד המוקדם מהמבוקש על-ידה, הן מפאת היעדרותו של נציג המבקשת מן הארץ ובעיקר מן הטעם שלא בוצעה מסירה כדין וההזמנה לדיון, שנשלחה לכתובת המבקשת ב-02.09.2012, חזרה לבית-המשפט מבלי שנמסרה, עם ציון סיבת אי המסירה כ"לא ידוע". לטענת המבקשת, זכאית היא לביטול פסק-הדין מחמת הצדק מפני שלא בוצעה לה מסירה/המצאה כדין. יתר על כן, ההזמנה לדיון לא הומצאה אליה כלל. המבקשת מכחישה את טענת ב"כ המשיבה, לפיה נציג המבקשת "לא דאג לקבל דברי דואר". זימון בית-המשפט לדיון בהתנגדות, אשר נשלח למבקשת, הושב לבית המשפט ע"י דואר ישראל, בציון "בלתי ידוע". כמו כן, טוענת המבקשת, כי תהיה היא זכאית לביטול פסק-הדין לפי המבחנים שנקבעו במסגרת הפעלת שיקול-דעתו של בית-המשפט. ללא קשר לאי ביצוע המסירה, ביקשה המבקשת מפורשות מבית-המשפט לקבוע את מועד הדיון רק לאחר תחילת חודש נובמבר, למרות שאין ספק כי אם הייתה מקבלת את הזימון הייתה המבקשת דואגת להתייצב כנדרש. בזאת טמונה סיבת מחדלה של המבקשת באי התייצבותה לדיון. לטענת המבקשת, אי התייצבותה לדיון לא נבעה מהיעדר התעניינות בהתנגדות שהגישה. אי התייצבות המבקשת נבע מכשלים אחרים; כשל של רשות הדואר להעביר הודעה למען שהמבקשת נתנה להמצאת כתבי בי-דין; בכשל של בית המשפט להתייחס לכשל של רשות הדואר; בחוסר תום לב, או בכשל, של ב"כ המשיבה להאיר בעת הדיון את עיני בית המשפט לעובדה שנציג המשיבה אינו נמצא בדיון כי אינו נמצא בארץ. המבקשת נמצאת תחת הרושם כי לכב' בית-המשפט אין ספק שהמבקשת מגלה עניין פעיל בתיק הנדון, וכי "חוסר התעניינות" אינו מן העניין. המבקשת טוענת כי סיכויי התנגדותה טובים, וזאת לאור העובדה כי ביום 8/7/10 אישר ביהמ"ש את בקשת ההתנגדות. החלטתו של מנהל המשיבה להפסיק את מתן שירותי האולפן בשלב קריטי גרמה להפיכת הפרויקט כולו לבלתי שמיש. ביום 17.11.2011 הגישה המבקשת תצהיר משלים לתצהיר מיום 05.07.2010, דהיינו לתצהיר התומך בהתנגדותה. הגשת התצהיר המשלים נעשתה לאחר מתן פסק-הדין, ולכן לא יכלה המבקשת להגישו. כמו כן, נציג המבקשת לא נחקר על תצהירו זה, על אף שהדיון בבקשה לביטול פסק-הדין נערך במועד מאוחר יותר. בתצהיר המשלים וכן בסיכומיה, מעלה המבקשת טיעונים אשר עניינם כישלון תמורה מלא. לטענת המבקשת, מאחר והכשל בעיבוד האלקטרוני של פס הקול, שנבע מהחלטתו של מנהל המשיבה, כה חמור ועלות תיקונו גבוהה, יש בכך כישלון תמורה מלא. בנוסף, מבקשת המבקשת חיוב המשיבה בהוצאות לאור התמשכות ההליכים. טענות המשיבה: הדיון בהתנגדות לביצוע שיק נקבע ליום 31.10.2010, עת שהה נציג המבקשת בארץ, לאחר ששב מחו"ל ביום 29.10.2010. העובדה שהמבקשת לא ביררה את מועד הדיון בהתנגדות שהגישה, אין בה על-מנת להקים לה זכות לביטול פסק-הדין מטעמי הצדק. נציג המבקשת ידע כי אמורה להישלח אליו הזמנה לדיון, אך לא בירר את מועדו ולא דאג לקבל דברי דואר בעודו בחו"ל, ולא נתן הוראה לאחר מטעמו או מטעם המבקשת לקבל דברי דואר. כאמור, היעדר התעניינות במועד הדיון אינו מקנה זכות לביטול פסק-הדין מטעמי הצדק. בנוסף, טוענת המשיבה, כי ביטול פסק-דין מחובת הצדק בהיעדר המצאה, מתייחס רק להיעדר המצאה של כתב הטענות הפותח את ההליך. המבקשת הייתה מודעת להליך השיפוטי כנגדה, אך המבקשת לא הודיעה על שינוי כתובתה, ולא ביררה את מועד הדיון. המשיבה טוענת כי יש לדחות את טענות המבקשת גם באשר לבקשה לביטול פסק-הדין על-פי שיקול-דעתו של בית-המשפט, על שני תנאיה; הראשון - סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות בדיון, והשני - סיכויי הגנה טובים. התנהלותה של המבקשת אינה מהווה סיבה מוצדקת לאי התייצבותה בדיון; היעדר התעניינות במועד הדיון שצפוי היה להיקבע בהתנגדותה, על אף שקיבלה את כתב הטענות הפותח ונציגה שהה בארץ במועד הדיון. לטענת המשיבה, גם התנאי השני לביטול פסק-דין על-פי שיקול-דעתו של בית-המשפט איננו מתקיים במקרה זה. השיק האחרון שנמסר למשיבה ע"י המבקשת במסגרת העסקה, הופקד ביום 25.2.10 וחולל עקב ביטולו. חרף פניות למבקשת, וחרף התחייבויותיה בתכתובות דוא"ל מול המשיבה (בין היתר מיום 7/1/10), לא נפרע השיק ולא נעשתה העברה בנקאית תחתיו. בגין שיק זה נפתח תיק הוצל"פ, נשוא התנגדותה של המבקשת. המבקשת מודה בחבותה עפ"י שיק זה, הודיעה כי בכוונתה לכבדו והורתה על הפקדתו במסגרת התכתובות שהוזכרו לעיל. מקום בו מודה המבקשת בחובה לפרוע את השיק שחולל, ברור כי סיכויי הגנתה נמוכים. באשר לטענת המבקשת כי פס הקול של הסרט "אינו תקין", מדובר בטענה המבוססת על כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב. מבלי לגרוע מהעובדה שעבודת הקול (סאונד) בוצעה ע"י אחר ולא ע"י המשיבה, מבהירה המשיבה כי ביום 07.01.2010, חודש לאחר שידעה המבקשת כי הסאונד "דפוק" (לאור נספח י"ד להתנגדות, המבקשת ידעה על כך שהסאונד "דפוק" כבר ביום 04.11.2011), היא הסכימה לשלם למשיבה את מלוא חובותיה אליה, בין היתר והואיל כי התשלום הוא עבור חובות עבר ובגין עבודה שבוצעה כבר ע"י המשיבה בחודש מאי ויוני 2009. מכאן, כי גם בטענתה היחידה של המבקשת אין בכדי להקים לה הגנה ולו לכאורית. אין בטענה ביחס לפגם בטיב הסחורה כדי להקים רשות להתגונן בתביעה שטרית. כמו כן, טענה של כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב איננה מהווה הגנה מפני תביעה שטרית ואיננה מזכה ברשות להתגונן. בנוסף, אין במסמכי ההתנגדות כל ראיה חיצונית תומכת, שיש בה להעיד כי העבודה בוצעה ב"אופן גרוע", או כדי לתמוך בכל טענה של כשלון תמורה, המוכחש על-ידי המשיבה. ועוד, אין בידי המבקשת הסכם או מסמך בכתב, שיש בו לתמוך בטענותיה באשר לשירותים שהייתה צריכה לקבל, אל מול מסמך בכתב שיש בו להעיד על רמה נמוכה או גרועה של שירותים שקיבלה בסופו של יום. בסיכומיה טוענת המשיבה כנגד הטענה המאוחרת שהעלתה המבקשת (בתצהיר נציגה מיום 17.11.2011), באשר לכישלון תמורה מלא. בסיכומי המבקשת נכללו טענות חדשות, שלא הוזכרו בבקשת הרשות להתגונן, שהוגשה בטענה של "כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב" בלבד. ב"כ המשיבה לא קיבל בקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן, ו/או החלטה של בית המשפט המתירה למבקשת לתקן את הבר"ל. המשיבה מתנגדת לתיקון ותוספת טענות חדשות, ובכללן לטענות החדשות בדבר "כשלון תמורה מלא". תוספת טענות בשלב הסיכומים, ללא רשותו של בית המשפט, אינה כדין ועולה גם לידי הרחבת חזית אסורה. במועד הדיון שהתקיים בבקשת המבקשת לביטול פסק-הדין ביום 01.12.2011, לא הוזכרה "ההבהרה" או הבקשה לתוספת טענות חדשות, וב"כ המשיבה לא היה מודע לה. על כן, מבקשת המשיבה להורות על דחיית טענות המבקשת באשר ל"כשלון תמורה מלא", תוך חיובה בהוצאות. דיון ומסקנות: המבקשת מבקשת את ביטול פסק-הדין שניתן כנגדה עקב אי התייצבותה לדיון בהתנגדות שהגישה. המבקשת סומכת טענותיה על שתי הדרכים הקבועות לביטול פסק-דין, כאמור לעיל; ביטול מחובת הצדק עקב אי המצאה כדין וביטול על-פי שיקול-דעתו של בית המשפט. טענת המבקשת הינה כי לא זומנה כדין לדיון. ההזמנה חזרה למזכירות בית-המשפט, בציון "לא ידוע". תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, (להלן: "תקסד"א") קובעת כי יראו כל כתב בי-דין שהומצא לפי המען שנתן בעל-דין, כאילו הומצא כראוי, כל עוד לא הודיע בעל-הדין על שינוי במענו. האזהרה בגין תיק ההוצאה-לפועל שנפתח, ואשר נשלחה באמצעות רשות הדואר לכתובת המבקשת, שברחוב הס 17 בתל-אביב, אכן התקבלה בכתובת זו [פרו' מיום 01.12.2011, עמ' 7, ש' 16-18], ועל כך אין מחלוקת. לאחר מכן, הגישה המבקשת את התנגדותה לביצוע השיק. מעיון בתיק בית-המשפט עולה, כי ההזמנה לדיון נשלחה גם כן לכתובת זו. מכאן, ניתן לומר, על פניו, כי ההזמנה לדיון נשלחה כדין. עם זאת, תקנה 497 לתקסד"א קובעת, כי בית-המשפט "רשאי" לראות את כתב בי-הדין שהומצא בדואר רשום כאילו הומצא כדין. משמעות הדבר - כי "רשאי" בית-המשפט אך לא חייב, שכן עדיין תיתכנה תקלות מהן יהיה בית-המשפט רשאי להסיק כי למרות ההליך התקין לכאורה, לא בוצעה המסירה בפועל כדין. לאור האמור לעיל, ולאור דברי מנהל המבקשת בתצהיר שתמך בבקשתו לביטול פסק הדין, עלה כי בפועל המבקשת לא ידעה על מועד הדיון, הן מכיוון שמנהל המבקשת היה בחו"ל והן מכיוון שלא הומצאה לה המסירה והיא הושבה לביהמ"ש בציון כי "לא ידוע", למרות שנשלחה לכתובת הנכונה. בעניין זה לא נסתר סע' 7 לתצהירו של מנהל המבקשת. מכאן שלמעשה ובפועל לא קיבלה המבקשת את הזימון לדיון. לפיכך לא בוצעה מסירה כדין, ויש להורות על ביטול פסק הדין מחמת הצדק. בעניין זה אני מפנה להחלטתה של כב' השופטת כוכבה לוי, במסגרת בש"א 207102/09 כהן גאורג נ' מירסני בע"מ מיום 14/5/09 שפורסמה בפדאור. יחד עם זאת, המבקשת שהגישה את התנגדותה ידעה שאמור להתקיים מועד דיון ואף ביקשה במסגרת ההתנגדות לקבוע מועד לדיון בחודש נובמבר. לכן היתה יכולה המבקשת לעקוב אחרי קביעת מועד הדיון בבימ"ש השלום ויכלה לנסות ולברר מתי נקבע המועד לדיון. המבקשת, מנהלה, או מי מטעמה לא עשו כן. מנהל המבקשת הודה בחקירתו ב שורות 20-24 בעמ' 8 לפרוטוקול הדיון, כי לא התקשר לביהמ"ש וגם לא לב"כ המשיבה כדי לברר את מועד הדיון. היה על המבקשת לבצע בירור זה, כיוון שהיא ביקשה לקבוע את ההתנגדות למועד מסויים. משלא עשתה כן המבקשת, הרי שהמחדל רובץ לפתחה (בעניין זה ראו החלטתה של כב' ה רשמת (כתוארה דאז) קרן מרגולין-פלדמן במסגרת ת"ט 107-01-09 גיאורג ואטמכטר נ' מחמוד עלי קעדאן מיום 17/3/10). לכן אני קובעת כי פסק הדין יבוטל אך ורק בכפוף לתשלום הוצאות הדיון בבקשה זו למשיבה. המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הדיון בבקשה בסכום של 4,000 ₪ וזאת לא יאוחר מיום 9/9/12 וכתנאי לביטול פסק הדין. לא ישולמו ההוצאות במועד, תידחה הבקשה לביטול פסק הדין. 39. ב"כ המשיבה יודיע לביהמ"ש עד ליום 13/9/12 האם שולמו ההוצאות. לאור מסקנתי והחלטתי זו, אין צורך להמשיך ולדון בבקשה לביטול פסק הדין, לגבי יתר הטענות שהועלו לפי מסלול שיקול הדעת של ביהמ"ש ואין צורך להידרש ליתר הטענות שהועלו בדבר סיכויי ההגנה. 40. בשולי ההחלטה אתייחס הן לבקשה לאשר חריגה מן הסיכומים והן לעניין התצהיר המשלים שהוגש. התצהיר המשלים שהוגש ע"י המבקשת, הינו תצהיר משלים לבקשת ההתנגדות. תצהיר זה הוגש לאחר שכבר ניתן פסק דין בתובענה שבפני ולכן לא היה יכול להיות מוגש בשלב שבו הוגש והצדק בעניין זה עם המשיבה. כמו כן בהנחה שפסק הדין אמנם בוטל, לא ניתן להגיש תצהיר משלים להתנגדות ללא הגשת בקשה לתיקון ההתנגדות וקבלת רשות בית המשפט, לכך. כמו כן, בפני נערך דיון בבקשה לביטול פסק דין ולא בהתנגדות עצמה, לפיכך לא חקר נציג המשיבה לגבי התצהיר המשלים שכן חקירה על התצהיר המשלים להתנגדות ועל תצהיר ההתנגדות תעשה בשלב הדיון בהתנגדות בלבד. יחד עם זאת, היות והוריתי על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום ההוצאות, ניתן בשלב זה יהיה לקבל את התצהיר המשלים לתיק באופן שהדיון בהתנגדות, אם יתקיים, יתקיים בהתנגדות המקורית ובתצהיר המשלים שהוגש יחדיו וכך אני מורה. 41. מנגד יש ממש גם בדרישתה של המשיבה להאריך בסיכומיה בעקבות העובדות החדשות שהועלו בסיכומי המבקשת. לכן בשיקלול שני הנתונים הללו, אני מקבלת את החריגה מאורך הסיכומים ומאשרת אותם לתיק ביהמ"ש וכן מקבלת את הגשת התצהיר המשלים מטעם המבקשת לתיק ביהמ,ש ובשים לב לכך אינני מטילה בנקודה זו הוצאות על אף צד. 42. המזכירות תביא בפני את התיק באמצעות תז"פ לעיוני ביום 18/9/12 לבדיקת ההודעה בדבר תשלום ההוצאות. 43. כאמור לעיל, במידה ולא ישולמו ההוצאות תדחה הבקשה לביטול פסק הדין. במידה וההוצאות ישולמו במועד, אבדוק את ההתנגדות והתצהיר המשלים ואחליט האם יקבע מועד לדיון בהתנגדות או שתינתן החלטתי על סמך ההתנגדות והתצהיר המשלים, ללא צורך בקביעת מועד לדיון בהתנגדות בהתאם לסמכותי לפי תק' 205(ג) לתקסד"א. מסמכיםדואר רשוםדוארהמצאת כתבי בי דיןכתבי טענות / כתבי בי דין