דוגמא לפסק דין בנושא הפרה יסודית של הסכם מכר: מבוא  ענינה של התביעה והתביעה שכנגד, בהסכם מכר אשר נחתם בין הנתבעים (המוכרים) לבין התובעים (הקונים) ביום 28.1.08 (להלן: "ההסכם") ואשר בוטל על ידי הנתבעים ביום 18.3.08.          התובעים טוענים כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרות יסודיות וכי ההסכם בוטל על ידי הנתבעים שלא כדין תוך הפרה יסודית של ההסכם.          לטענת הנתבעים (התובעים שכנגד) ההסכם הופר הפרה יסודית על ידי התובעים ומשכך בוטל ההסכם על ידם כדין. כל אחד מהצדדים טוען כי בעקבות הפרת ההסכם על ידי הצד שכנגד הוא זכאי לפיצוי המוסכם על פי ההסכם. רקע, עובדות והוראות ההסכם הרלוונטיות 5. ביום 28.1.08 חתמו הצדדים במשרדו של עו"ד עידו שמואלי (להלן: "עו"ד שמואלי") על הסכם מכר לפיו מכרו הנתבעים לתובעים את דירת המגורים ברחוב הרברט סמואל 12 בראשון לציון (להלן: "הדירה"). 6. במעמד חתימת ההסכם, שילמו התובעים לנתבעים 90,000 ₪ שהופקדו בחשבון הנאמנות אשר נפתח על ידי עו"ד שמואלי.  7. בהתאם להסכם נקבע, כי הסך שלעיל שהופקד בחשבון הנאמנות ישמש להסרת המשכנתא (הרובצת על הנכס) על פי מכתב הכוונות שיומצא על ידי הנתבעים על פי ההסכם.  עוד סוכם כי התשלום לבנק על ידי הנאמן מתוך חשבון הנאמנות לצורך הסרת המשכנתא יבוצע אך ורק כאשר יהיה בידי הנאמן כל הסכום לתשלום על פי מכתב הכוונות שיומצא ובתוך המועד שיקבע במכתב הכוונות לביצוע התשלום (סעיף 5 (א) להסכם). 8. אשר למכתב הכוונות, קובע סעיף 2 (ג) להסכם: "המוכר מתחייב להמציא לקונה "מכתב כוונות" מהבנק שמטרתו הסרת המשכנתא הרשומה לטובת הבנק, זאת בתוך 14 יום מיום חתימת החוזה שיהיה בתוקף ל- 14 ימים לפחות מיום הוצאתו (להלן: "מכתב כוונות")" (ההדגשות אינן במקור). 9. עוד נקבע בהסכם בסעיף 5 (ח) כדלקמן:            "מוסכם כי במידה וחלק מן התשלום בגין התמורה ימומן באמצעות הלוואה מהבנק למשכנתאות יחתום המוכר על הטפסים והאישורים המקובלים לצורך קבלת המשכנתא בתוך 5 ימים מקבלתם ויאפשר לקונה להזמין שמאי מטעמו לצורך הערכת שווי הדירה לצורך קבלת המשכנתא, בכפוף למתן הודעה ובתיאום זמן סביר ומראש. היה ולא יחתום המוכר על המסמכים כאמור לעיל, לא ייחשב איחור בתשלום הסך האמור כהפרה יסודית של הסכם זה... מוסכם כי קבלת המשכנתא או אי קבלתה על ידי הקונים אינה מהווה תנאי לתשלום התמורה כאמור בהסכם זה ואין בקבלת המשכנתא או אי קבלתה כדי לגרוע מהתחייבות הקונה על פי הסכם זה".   10. כן קובע ההסכם כי התשלום השני בסך 40,000 $ אשר ישולם בשקלים, ישולם עד ליום 1.3.08. 11. אין מחלוקת בין הצדדים כי התשלום השני לא שולם עד למועד ביטול ההסכם על ידי הנתבעים ביום 18.3.12. 12. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 3.2.08 המציאו הנתבעים מכתב כוונות מהבנק (ת/3). לטענת התובעים, הנתבעת ביקשה שלא יעשה במכתב הכוונות שימוש הואיל והמכתב נועד לסילוק המשכנתא אשר רבצה על הנכס בעוד שהנתבעים חפצו בגרירת המשכנתא ולפיכך היה עליהם להביא מכתב כוונות אחר. הנתבעת מכחישה כי ביקשה שלא יעשה במכתב הכוונות שימוש. 13. אין גם מחלוקת בין הצדדים כי ביום 19.2.08 נפגשו הצדדים אצל עו"ד שמואלי לצורך חתימת הנתבעים על מסמכים הדרושים לצורך קבלת המשכנתא על ידי התובעים, אולם באותה הפגישה סירבו הנתבעים לחתום על המסמכים. אין מחלוקת בין הצדדים כי המסמכים נחתמו על ידי הנתבעים רק ביום 25.2.08. 14. ביום 12.3.08 הומצא על ידי הנתבעים מכתב כוונות נוסף ונמסר לתובעת עוד באותו היום (ת/4). 15. יום 18.3.08 שלחו הנתבעים הודעת ביטול ההסכם בכתב לתובעים, (ת/9). טענות התובעים 16. התובעים טוענים כי הנתבעים הפרו הפרות יסודיות את ההסכם כדלקמן: א. הנתבעים ביטלו החוזה שלא כדין, שלא בתום לב ומבלי שהתובעים הפרו את החוזה. ב. הנתבעים איחרו בהמצאת מכתב הכוונות בניגוד לחוזה באופן המהווה הפרה יסודית. ג. הנתבעים איחרו לחתום על מסמכי הבנק לצורך קבלת משכנתא ע"י התובעים, באופן המהווה הפרה יסודית. 17. לפיכך, טוענים התובעים כי על הנתבעים לשלם להם את הפיצוי המוסכם הנקוב בהסכם.   טענות הנתבעים  18. הנתבעים טוענים כי התובעים היו אלה אשר הפרו הפרות יסודיות את ההסכם, כדלקמן: התובעים לא שילמו לנתבעים את התשלום השני על פי ההסכם, בסך של 40,000$ אשר המועד לתשלומו נקבע ליום 1.3.08 וזאת עד למועד ביטול ההסכם ביום 18.3.08. אי התשלום מהווה הפרה יסודית המזכה את הנתבעים בפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם.              לפיכך טוענים הנתבעים כי פעלו כדין כאשר הודיעו על ביטולו של ההסכם שכן התובעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית.   דיון והכרעה   19. השאלה הדרושה לענייננו היא מי מהצדדים הפר את ההסכם. בהנחה שהנתבעים הפרו את ההסכם, יש לבחון מהי תוצאת ההפרה והאם התובעים זכאים לפיצוי המוסכם אשר נקבע בהסכם? בהנחה שהתובעים הפרו את ההסכם, יש לבחון האם ניתנה הודעת ביטול כדין, ובהתאם לכך, האם זכאים הנתבעים לפיצוי המוסכם על פי ההסכם?   המצאת מכתב הכוונות על ידי הנתבעים - מתי?   20. כמפורט לעיל, בהתאם לסעיף 2 (ג) להסכם, נקבע כי הנתבעים ימציאו לתובעים מכתב כוונות מהבנק תוך 14 יום מיום חתימת ההסכם ושתוקפו ל- 14 יום לפחות מיום הוצאתו.   21. אין מחלוקת כי מכתב הכוונות הראשון (לאחר חתימת ההסכם) הומצא לעו"ד שמואלי ביום 3.2.08.   22. כאמור, לטענת התובעים ביקשה הנתבעת שלא יעשה שימוש במכתב כוונות זה. הנני מקבלת את טענת התובעים בעניין זה. טענתם נתמכת בתצהירה של התובעת ובעדותו הברורה והבלתי תלויה והקוהרנטית של עו"ד שמואלי אשר ייצג את שני הצדדים בעסקה. "והמכתב הזה הגיע אלי כמה ימים לאחר מכן על ידי המוכרת כשהיא ביקשה שלא יעשה שימוש במכתב הכוונות הזה. מכתב הכוונות המקורי אכן נשאר אצלי ורשמתי עליו בכתב ידי "לא לשימוש לפי בקשת אתי". (פרוטוקול עמ' 10 ש' 14-16 וכן עמ' 10 ש' 27-28). (ת/3).   עוד העיד עו"ד שמואלי כי הנתבעת ביקשה לא לעשות שימוש במכתב הכוונות לצורך סילוק המשכנתא שכן החליטה לבצע גרירה של המשכנתא, נוכח התנאים הטובים של המשכנתא (ראה פרוטוקול עמ' 10 ש' 17-18).   23. אינני מקבלת את גרסת הנתבעת בעניין זה, כי לא ביקשה מעו"ד שמואלי שלא יעשה שימוש במכתב הכוונות (פרוטוקול עמ' 23 ש' 10-11). עדותה של הנתבעת בעניין זה כמו בנושאים אחרים לא הייתה אמינה בעיני, הייתה מבולבלת, בלתי עקבית, היו בה סתירות ואי דיוקים ופתלתלות רבה.   24. לאור האמור, אני קובעת כי אמנם הומצא מכתב כוונות על ידי הבנק ביום 3.2.08, אולם לבקשת הנתבעת, עו"ד שמואלי לא עשה בו שימוש ורשם עליו כאמור "לא לשימוש לפי בקשת אתי".   25. למעלה מן הצורך, יצוין כי מכתב כוונות זה הנושא תאריך 3.2.08 אף אינו עומד בתנאי ההסכם, שכן תוקפו, כפי שנרשם בו, היה עד ליום 8.2.08, קרי, למשך 5 ימים ממועד הוצאתו, בעוד שכאמור על פי סעיף 2 (ג) להסכם, על מכתב הכוונות להיות בתוקף למשך 14 ימים לפחות מיום הוצאתו. זאת ועוד, בשים לב לכך כי מועד התשלום השני נקבע עד ליום 1.3.08, הרי שהיה על הנתבעים ממילא להמציא מכתב כוונות חדש.   26. אין מחלוקת בין הצדדים כי מכתב הכוונות הנוסף (ת/4), הומצא על ידי הנתבעים ביום 12.3.08. הואיל ועפ"י ההסכם היה על הנתבעים להמציא את מכתב הכוונות עד ליום 11.2.08, הרי שמכתב הכוונות הומצא על ידי הנתבעים באיחור של כחודש.   27. בהתאם לסעיף 11 (א) להסכם, הוגדרו הוראות סעיף 2 להסכם כסעיף יסודי בהסכם אשר הפרתו תזכה את הצד המקיים או המוכן לקיים בפיצוים מוסכמים בסך בשקלים השווה ל- 16,000$.   חתימה על מסמכי הבנק לצורך קבלת המשכנתא על ידי התובעים   28. בהתאם לסעיף 5 (ח) להסכם כאמור, התחייבו הנתבעים לחתום על הטפסים והאישורים המקובלים לצורך קבלת המשכנתא על ידי התובעים וזאת תוך 5 ימים מקבלתם. כן נקבע באותו הסעיף, כי אם לא יחתום המוכר על המסמכים, לא יחשב איחור בתשלום הסך האמור כהפרה יסודית של ההסכם.   29. אין מחלוקת בין הצדדים כאמור כי במועד הפגישה אצל עו"ד שמואלי ביום 19.2.08 סירבו הנתבעים לחתום על המסמכים. עו"ד שמואלי אף הוציא לנתבעים מכתב ביום 20.2.08 על פיו נדרשו הנתבעים לחתום על המסמכים (נספח ד' לתצהיר התובעת). "3. הקונים ביקשוני להודיעם כי במידה ולא יחתמו המסמכים במועד הנ"ל, לא יהא באפשרותם להשלים את יתרת התמורה והדבר לא יהווה הפרה מצדם. 4. יתרה מזו, נתבקשתי להודיעכם כי אי קיום התחייבותכם כאמור, עלולה להוות הפרת ההסכם מצדכם".   30. אין גם מחלוקת כי הנתבעים חתמו על המסמכים ביום 25.2.08 כמפורט במסמך המסומן ת/5 ומכאן שאיחרו בחתימה על המסמכים שכן היו אמורים לחתום עליהם עד ליום 24.2.08.   31. הנתבעת טענה כי הסיבה לאיחור בחתימת המסמכים נבעה מאשפוזו של הנתבע בביה"ח וצירפה לתצהירה את מסמכי האשפוז (נספח ח' לתצהירה). עיון בנספח ח' מלמד כי הנתבע אושפז ביום 20.2.08 ושוחרר ביום 21.8.08.   32. יצוין, כי סעיף 11 (א) להסכם קובע כי אף הפרת סעיף זה מהווה הפרה יסודית של ההסכם המזכה את הצד המקיים או המוכן לקיים בפיצוי המוסכם כאמור. עוד יצוין כי בעניין סעיף זה לא נקבע בהסכם כי איחור של עד 7 ימים לא יהווה הפרה של ההסכם כפי שנקבע בעניין ביצוע תשלום ו/או מסירת החזקה בדירה. לפיכך, לא ניתן על ידי הנתבעים הסבר משכנע לאי חתימת המסמכים במועד שנקבע בהסכם.   33. לאור כל האמור, אני קובעת כי תוקף מכתב הכוונות הראשון אותו המציאו הנתבעים לא עמד בתנאי ההסכם וכן כי הנתבעים לא המציאו לתובעים את מכתב הכוונות השני מהבנק במועד אשר נקבע בהסכם להמצאתו ואיחרו בהמצאתו בכ-חודש ימים. עוד איחרו הנתבעים לחתום על המסמכים לצורך קבלת המשכנתא על ידי התובעים (ביום אחד). מעשיהם אלו של הנתבעים או שמא מחדליהם היוו על פי הוראות ההסכם - הפרה יסודית של ההסכם על כל המשתמע מכך.   השלכות הפרת ההסכם על ידי הנתבעים 34. כאמור, הנתבעים חתמו על המסמכים לצורך קבלת המשכנתא על ידי התובעים ביום 25.2.08 ואת מכתב הכוונות מהבנק השני המציאו באיחור של כחודש, ביום 12.3.08.   35. הנתבעים טענו בסיכומיהם, בין היתר, כי מכתב הכוונות נועד רק לצרכיו של עו"ד שמואלי לצורך סילוק המשכנתא וכי התשלום השני של התמורה אותו לא ביצעו התובעים, במועד ו/או עד מועד ביטול ההסכם לא היה מותנה בקבלת המשכנתא על ידי התובעים. עוד טוענים הנתבעים כי לצורך קבלת המשכנתא על ידי התובעים לא היה כלל צורך במכתב הכוונות.   36. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי התובעים אחראים לחלק מהעיכוב בקבלת כספי המשכנתא, כך למשל לא פנו לשמאי לצורך הערכת הדירה מיד לאחר חתימת הסכם המכר וביקורו של השמאי הראשון בדירה נערך רק ביום 19.2.08. עוד טוענים הנתבעים כי הערכת השמאי הראשון הייתה נמוכה מהתמורה שנקבעה בהסכם והתובעים נאלצו לבקש חוו"ד שמאי נוספת לצורך קבלת המשכנתא. 37. מכל מקום, טוענים הנתבעים כי אי המצאת מכתב הכוונות לכל היותר עיכבה את סילוק המשכנתא על ידי עו"ד שמואלי, אך אין בה כדי לעכב את תשלום התמורה על ידי התובעים. 38. נגד טוענים התובעים, כי המועד שנקבע בהסכם להמצאת מכתב הכוונות על ידי הנתבעים כמו גם המועד שנקבע בהסכם לחתימת המסמכים לבנק לצורך המשכנתא - הינם תנאים יסודיים והפרתם מהווה הפרה יסודית. בעניין זה הכרעתי לעיל. 39. עוד טוענים התובעים כי חיובי הנתבעים בעניין זה והמועד שנקבע לתשלום התמורה הינם חיובים שלובים. 40. בעניין זה העיד עו"ד שמואלי - כי החיובים הינם חיובים שלובים וכי בלי מכתב הכוונות לא ניתן היה לקבל את המשכנתא. לשאלת ב"כ התובעים בעניין המכתב שהוציא עו"ד שמואלי לתובעים ביום 5.3.08 בדבר אי תשלום התשלום השני ביום 1.3.08, השיב עו"ד שמואלי: "ברור שהחיוב היה שלוב ובלי מכתב הכוונות לא ניתן לקבל את המשכנתא. לכן גם אם הייתי דוחק בהם מאוד, הרי ברור שהמחויבויות הן שלובות ולא ניתן לבצע אחד בלי השני. מכתב הכוונות מטרתו התחייבות של בנק אחד לבנק השני שבמידה וישולם סכום מסוים עד מועד מסוים תסולק המשכנתא, לכן הדרך הנכונה לעשות את הפרעון, היא לקבל את מכתב הכוונות. מעבר לזה, זו הייתה מחויבות שנרשמה בהסכם המכר. כאשר ניגשים לקחת משכנתא, כאשר הבנק רואה בנסח משכנתא של המוכרים הוא דורש התחייבות של הבנק השני, לא יהיה שחרור כספים בלי מכתב כוונות מעודכן... אני לא מכיר עסקת מכר שהבנק (נותן המשכנתא) לא דורש מכתב כוונות. זו דרישה בסיסית של הבנק. אין לי כאן מסמך כזה". (פרוטוקול עמ' 13 ש' 31-32, עמ' 12 ש' 8-14). עוד העיד עו"ד שמואלי כי היה ברור לנתבעים כי מלבד התשלום הראשון כל התמורה תשולם מתוך הלוואה בנקאית - משכנתא וגם המחויבויות לעניין זה הובנו (פרוטוקול עמ' 13 ש' 15-19). 41. בהתאם להסכם המכר, בשים לב למועדים שנקבעו בהסכם לביצוע התחייבויות הנתבעים בעניין החתימה על מסמכי הבנק והמצאת מכתב הכוונות מהבנק והמועד שנקבע לביצוע תשלומי התמורה בכלל והתשלום השני בפרט, הרי ברור ואף עולה מעדותו של עו"ד שמואלי, כי אי המצאת מכתב הכוונות השני במועד הוא אשר עיכב את ביצוע התשלום השני על ידי התובעים. 42. ניסיון הנתבעים להצדיק אפוא את ביטול העסקה בכך שלא שולם על ידי התובעים תשלום התמורה השני שנקבע עד ליום 1.3.08 אינו מתיישב עם חובתם הם להמציא את מכתב הכוונות במועד ובכך לאפשר לתובעים להסדיר את לקיחת המשכנתא. 43. לא התעלמתי בקובעי כאמור לעיל מן ההוראה בהסכם בסעיף 5 (ח) סיפא, אולם ההוראה מתייחסת לקבלתה או אי קבלתה של משכנתא ולא להשלכות מחדל המוכרים על התחייבויות הקונים. סעיף 5(ח) סיפא להסכם דן ברישא בחיוב המוכרים לחתום על המסמך לצורך קבלת המשכנתא תוך 5 ימים ואף קובע כי אם לא יחתמו המוכרים על המסמכים, לא יחשב איחור בתשלום הסך האמור כהפרה יסודית של ההסכם. באותו אופן ולו על דרך ההיקש, דעתי היא כי אי המצאת מכתב הכוונות מהבנק על ידי הנתבעים במועד, גם היא תוצאתה, כי איחור בתשלום הסך האמור לא יהווה הפרה יסודית של ההסכם! 44. לאור כל האמור, דעתי היא כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית ובעקבות ההפרה נמנעה מהתובעים האפשרות הלכה למעשה לבצע את תשלום התמורה השני במועד הקבוע בהסכם. 45. כאמור, מועד התשלום השני נקבע בהסכם עד ליום 1.3.08. מכתב הכוונות הומצא לתובעת רק ביום 12.3.08 , כפי הנראה בשעות אחר הצהרים וזאת על פי עדותו של עו"ד שמואלי. 46. בהתאם לעדותה של התובעת אשר מצאתיה אמינה וקוהרנטית, היא ניגשה לבנק מיד למחרת היום ומסרה את מכתב הכוונות לפקידה בעוד ששאר המסמכים לצורך קבלת המשכנתא כבר היו בבנק. כמו כן, היא ניגשה לבנק מידי יום כדי לזרז את קבלת כספי המשכנתא אך בשל עיכובים של הבנק, כמפורט בעדותה (עמ' 17 לפרוטוקול ש' 12-19) אשר אינם קשורים בתובעים, אושרה העברת הכספים רק ביום 18.3.08. 47. במועד זה בעוד שהתובעת הייתה בבנק לצורך השלמת העברת הכספים, הודיע לה עו"ד שמואלי, כי הנתבעים ביטלו את ההסכם. 48. בהתאם לעדותו של עו"ד שמואלי, מכתב הכוונות נמסר לו ביום רביעי ה- 12.3.08 וביטול העסקה על ידי הנתבעים נעשה ביום שלישי ה- 18.3.08, מה שהשאיר מספר מצומצם של ימי עבודה לצורך העברת הכספים על ידי התובעים. עוד העיד עו"ד שמואלי כי כבר ביום 17.3.08 הודיעה לו הנתבעת כי היא מתכוונת לבטל את העסקה וביום 18.3.08 הגיעה למשרדו ומסרה לו מכתב בדבר ביטול העסקה. עו"ד שמואלי בהתאם לעדותו ניסה להניא אותה מביטול ההסכם מכיוון שהבין שתשלום התמורה אמור להתקבל שכן "התובעים כבר עשו כל מה שיכלו בבנק", אך הנתבעת עמדה על ביטול ההסכם (פרוטוקול עמ' 12 ש' 16-28).   49. עוד העיד עו"ד שמואלי כי מיד הודיע לתובעים על ביטול ההסכם וכי התובעת אמרה לו שהכסף מוכן ואף באחת השיחות אמרה שהיא בבנק והוא אף שוחח עם הפקיד אשר אמר שהוא יכול לבצע את ההעברה אולם הוא הסביר לתובעים שהנתבעים החליטו לבטל את העסקה ואם תבוצע העברת הכספים, עלול להיווצר קושי בקבלתם בחזרה ולכן הכסף בסופו של דבר לא הופקד. עו"ד שמואלי אף התקשר לנתבעת ואמר לה שהכסף מוכן להעברה אך לשיטת הנתבעת כבר היה מאוחר מדי. (פרוטוקול עמ' 12-13 ש' 29-32 + 1-2). 50. הואיל והנתבעים המציאו את מכתב הכוונות רק ביום 12.3.08. היה עליהם ליתן לתובעים ארכה של מס' ימים לביצוע התשלום השני. בהתחשב כי התובעים ביקשו לבצע את העברת התשלום השני ביום 18.3.08 ובהתחשב בכך כי בין לבין אף חל סוף שבוע, הרי ששישה ימים הם זמן סביר לצורך קיום התחייבות התובעים להעברת התשלום השני. הנתבעים כאמור בחרו לבטל את ההסכם למרות שהיו נסיבות כמפורט לעיל אשר הצדיקו מתן ארכה לביצוע התשלום השני ע"י התובעים. (ראה: ע"א 8741/01 Micro Balanced Products נ' תעשיות חלאבין בע"מ, פ"ד נז (2), 171. פורסם במאגרים המשפטיים.)   51. לאור כל האמור, אני קובעת כי ביטול ההסכם על ידי הנתבעים בשל אי תשלום סכום התמורה השני על ידי התובעים עד ליום 18.3.08, בנסיבות הפרת ההסכם על ידי הנתבעים כמפורט לעיל ומבלי שניתנה לתובעים ארכה סבירה לאחר המצאת מכתב הכוונות, לצורך תשלומו של תשלום התמורה השני על פי ההסכם, נעשה שלא כדין ובניגוד לחובת תום הלב בביטול חוזה. (ראה: ע"א 1368/02 צמנטכל נ' משרד הבינוי. פורסם במאגרים המשפטיים). 52. זאת ועוד, התובעים אף טענו כי ממועד חתימת ההסכם ועד לביטולו על ידי הנתבעים גילו הנתבעים דעתם מספר פעמים כי הם מתלבטים בקשר לעסקה ומעוניינים בשינויה וכי למעשה הנתבעים ביטלו את העסקה לא בשל אי תשלום התשלום השני במועד אלא מחמת שהנתבעים התחרטו על העסקה מטעמים של כדאיות כלכלית ומטעמים אחרים שאין בינם לבין אי ביצוע התשלום השני כל קשר. 53. הנתבעים הכחישו את טענת התובעים אולם עדותו של עו"ד שמואלי כמו גם עדות הנתבעת עצמה חשפה, כי ביטול ההסכם על ידי הנתבעים נבע לא בשל אי ביצוע התשלום השני על ידי התובעים כאמור. וכך העידה הנתבעת: "ביטלתי כי אני לא רציתי למכור לה את הדירה כי הבנתי שאני הולכת לרחוב". (פרוטוקול עמ' 29 ש' 9). אף עו"ד שמואלי העיד כי במהלך התקופה עד לביטול ההסכם התקיימו בינו לבין הנתבעת מספר רב של שיחות בהן התעוררו מצד הנתבעת לבטים, חוסר החלטיות, רצון לבחינה מחודשת לעניין ההסכם כשברקע שני נושאים, מועד המסירה שכן הנתבעת חששה שלא תצליח למצוא דירה אחרת ומעבר לכך הירידה בשער הדולר (בשים לב לכך כי התמורה בהסכם הייתה צמודה לדולר) אשר הלכה למעשה "תשאיר לה ביד סכום כסף נמוך יותר". (פרוטוקול עמ' 10-11, ש' 31-32 + ש' 1-4). יצוין בעניין זה, כי הנתבעת הכחישה בעדותה את הטענה כי שוחחה מספר פעמים עם עו"ד שמואלי ואף גילתה חוסר החלטיות בעניין קיום ההסכם, אולם דווקא עדותה בעניין זה כמו גם הניסיון לבלבל בין המועדים השונים כגון יום חתימת ההסכם, הפגישה שנערכה במשרדו של עו"ד שמואלי ביום 19.2.08, טענתה כי ירידת שער הדולר כלל לא עניינה אותה ואמירותיה השונות כי ניסתה לדבר עם עו"ד שמואלי "איך אני עושה סופית את ההסכם" בעוד שההסכם כבר נחתם, כל אלו אך מחזקים את התרשמותי מחוסר אמינות הנתבעת בעדותה. 54. בנסיבות המפורטות לעיל מקבלת אני את גרסת התובעים אשר נתמכה בעדותו של עו"ד שמואלי כי הנתבעים לא היו שלמים עם העסקה וחיפשו דרך לבטלה, אם בשל חששם כי במועד המסירה שנקבע עדיין לא ימצאו דירה חלופית ואם בשל ירידת שער הדולר אשר תותיר בידיהם תמורה שקלית פחותה מהתמורה לה ציפו בעת חתימת ההסכם.   55. התעקשות התובעת בנסיבות המפורטות לעיל לבטל את ההסכם, הגם שעו"ד שמואלי ניסה לשכנעה להמתין עם הביטול וזאת בעת שהעברת הכספים כבר הייתה מוכנה לביצוע ומבלי שניתנה לתובעים שהות סבירה כאמור ממועד המצאת מכתב הכוונות, מהווה ביטול שלא כדין של ההסכם כאמור ואף ביטול בחוסר תום לב. 56. התובעים עתרו לקבלת הפיצוי המוסכם בהתאם להוראות סעיף 11 (א) להסכם. הואיל וקבעתי כי הנתבעים ביטלו ההסכם שלא כדין, ובחוסר תום לב והפרו את ההסכם הפרות יסודיות הרי זכאים התובעים לסעד הפיצוי המוסכם כמפורט בהסכם. יצוין כי הפיצוי המוסכם נקבע בשיעור של 16,000$ שהם כמעט 10% מסכום העסקה - שיעור אשר נקבע בפסיקה כי הינו סביר (ראה: ת"א 3147-05, בודנשטיין נ' נחום ואח', פורסם במאגרים המשפטיים). 57. לאור כל האמור, אני מקבלת את התביעה ודוחה את התביעה שכנגד ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים את הפיצוי המוסכם בסך של 16,000$ בערכם בש"ח ביום 18.3.08, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.3.08 ועד לתשלום בפועל, וזאת תוך 30 יום מהיום. כמו כן, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪, גם זאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז תוך 45 יום. הפרת חוזהחוזההפרה יסודיתהסכם מכר