דוגמא לפסק דין בנושא תביעה להחזר כספי בגין קניית מוצרים פגומים: מונחת בפניי תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעת לתשלום סך של 42,126 ₪ המהווה לטענתה יתרת חוב בגין אספקת הסחורה שספקה התובעת לנתבעת. הנתבעת הגישה נגד התובעת תביעה שכנגד על סך 80,896 ₪ בגין כספים ששלמה לטענתה לתובעת על מוצרים פגומים, החזר תשלומים ששולמו למכס והיתרה בגין פיצויים. טענות התובעת: התובעת הינה חברה העוסקת בייצור ושיווק של מחליפי חום והנתבעת הינה חברה המספקת מערכות אנרגיה לחממות. הנתבעת הזמינה מהתובעת סחורה. התובעת סיפקה לנתבעת את הסחורה. הנתבעת שילמה לתובעת עבור הסחורה תשלום חלקי בלבד ונותרה חייבת לתובעת סך כולל של 42,126 ₪. טענות הנתבעת: הנתבעת הינה חברה העוסקת בייצור ושיווק של מערכות חימום לחממות. ביום 10.10.10 הזמינה הנתבעת מהתובעת 50 יחידות מחליפי חום מסוג sp55t ו - 6 יחידות מחליפי חום מסוג sp235t. 50 היחידות הוזמנו על פי נתונים בעל פה, ולאחר מכן הועבר מפרט בכתב. היה חיוני מבחינת הנתבעת והדבר היה ברור לתובעת כי מחליפי החום יבצעו את פעולת החימום/קירור כמפורט במפרט. המוצרים סופקו בחודש נובמבר 2010 ולאחר קבלתם התברר כי הפרש הטמפרטורה שבין הכניסה ליציאה, שהיה אמור להיות 10 מעלות צלסיוס, הינו 2 מעלות צלסיוס בלבד. ביום 10.2.11 הודיעה הנתבעת לתובעת במכתב שצורף לכתב ההגנה כנספח ג', על ביטול ההתקשרות בין הצדדים, כאשר מלוא התמורה בגין המוצרים שולמה לתובעת עוד בטרם האספקה. באשר ל - 50 היחידות, סוכם בין הצדדים בסיכום פגישה שצורף לכתב ההגנה כנספח ד' כי תמורתן תקוזז במלואה מההזמנות הבאות. הסיכום נעשה בעל פה עוד לפני הפגישה בשיחות טלפון והוסכם כי המוצר אינו עומד בדרישות ולפיכך הינו חסר תועלת. המוצרים עומדים כאבן שאין לה הופכין במשרדי הנתבעת ובפועל התובעת משכה רק חלק מהמוצרים הפגומים ולא השיבה את התמורה שקבלה. ביום 22.2.11 הוזמנו 50 יחידות מחליפי חום פלטות טיטניום. המוצרים סופקו בסוף יולי 2011, ואז הסתבר כי המבנה שלהם אינו תואם את ההזמנה וכי רמת הגימור שלהם ירודה. בשל כך הוסכם בין הצדדים על הפחתה במחיר ל - 270 דולר ליחידה ובתנאי שהמוצרים יהיו תקינים ורמת הגימור שלהם תשופר על ידי התובעת. על התובעת היה לשנות חלק ממבנה המוצר הניתן לשינוי ואילו הנתבעת נאלצה לשלם 150 ₪ לכל מחליף חום עבור התאמת הצנרת. בתחילת חודש פברואר 2012, הותקנו 12 יחידות ממחליפי חום הללו אצל לקוחות וביום 16.2.12 הודע לנתבעת כי 5 מהמוצרים דולפים ואינם תקינים. הנתבעת נאלצה לפרק את חמשת מחליפי החום הדולפים ולהחליפם במחליפי חום מתוצרת ספק אחר. הנתבעת דרשה מהתובעת לקחת בחזרה את 50 היחידות מחליפי חום טיטניום שהינם פגומים ופסולים ואף מוצרים אלה עומדים כאבן שאין לה הופכין במפעל הנתבעת. ביום 22.2.11 הזמינה הנתבעת מהתובעת 70 רדיאטורים למועד אספקה שיחול כעבור 45 יום. התובעת לא עמדה במועד האספקה המוסכם והנתבעת נאלצה להזמין רדיאטורים מתוצרת ישראל במחיר גבוה יותר. התובעת ספקה לנתבעת את 70 הרדיאטורים מחו"ל רק במחצית השנייה של חודש אוגוסט 2011 באיחור ניכר ביחס למועד לו התחייבה. עד היום הרדיאטורים טרם הותקנו אצל לקוחות בשל העיכובים באספקה ועדיין לא ידוע אם מוצרים אלו תקינים. לבקשת התובעת ולאור טענתה כי היא נמצאת בקשיים כלכליים, הסכימה הנתבעת לשלם במקומה כספים לשם שחרור מוצרים במכס וזאת בסכום של 41,841 ₪. סכום זה זכאית הנתבעת לקבל בחזרה במסגרת ההתחשבנות. התובעת חייבת לנתבעת 69,796 ₪ בגין כספים ששלמה הנתבעת לתובעת בגין מוצרים פגומים ושחרור מוצרים מהמכס וכן 11,100 ₪ פיצוי בגין הנזקים הישירים להחלפת מחליפי חום פלטות טיטניום. בגין סכומים אלה תבעה הנתבעת את התובעת בתביעה שכנגד. טענות התובעת כנגד התביעה שכנגד: לטענת הנתבעת שכנגד ( להלן: "התובעת") תהליך העבודה בין התובעת ולקוחותיה הוא כזה שהלקוח שולח שרטוט של הדגם המבוקש לתובעת, זו מעבירה אותו למפעל המייצר, אשר מייצר דוגמא שנשלחת ללקוח לצרכי בדיקה אצלו ולאחריה הוא מחליט אם לבצע את העסקה או שולח הערות לתיקון או לא מבצע עסקה כלל. במקרה דנן בטרם ביצעה הנתבעת את ההזמנה מהתובעת, פנתה הנתבעת אל התובעת ביום 11.8.10 והזמינה מחליף חום מדגם sp55t לצורך בדיקה. ביום 6.9.10 שלחה התובעת את מחליף החום בצירוף מפרט של היצרן לנתבעת, לצרכי בדיקה. עוד בטרם ביצוע הזמנה ביום 10.10.10 שלמה הנתבעת לתובעת סך של 5,202 ₪ על חשבון ההזמנה. לאחר שהנתבעת קבלה לידיה דגם של מחליף החום לצורך בדיקה, היא הזמינה ביום 10.10.10 56 יחידות של מחליפי חום. התובעת מכחישה כי 50 היחידות הוזמנו על פי נתונים בעל פה. הנתבעת לא פירטה בפני התובעת עבור מה מיועדים מחליפי חום. לא נמסר כל מפרט לתובעת (התובעת מסרה לנתבעת מפרט של היצרן). נושא הבדלי הטמפרטורה לא רק שלא צוין על ידי הנתבעת אלא שהוא מוכחש והוא אף אינו מעניינה של התובעת המוכרת מוצר מוגמר בהתאם לאישורו של הלקוח מתוך דגמים המוצעים לו. התובעת מכחישה כי קבלה הודעה ביום 10.2.11 על ביטול ההתקשרות ולטענתה הודעה כזו לא נמסרה מעולם. גם "סיכום הפגישה" נערך על ידי מנהל הנתבעת באופן חד צדדי, וזאת כאשר הסחורה מונחת במחסניה כמעט שנה. יש לציין כי הנתבעת בצעה שתי הזמנות נוספות, האחת ביום 22.2.11 והאחרת ביום 28.6.12. לטענת התובעת אין זה סביר כי לקוח שאינו מרוצה מהסחורה יבצע 2 הזמנות נוספות. התובעת מאשרת כי בפגישה שנערכה בין הצדדים, הוחזרו לתובעת 6 יחידות של מחליפי חום, אולם בפגישה לא דובר דבר לגבי 50 מחליפי חום פגומים. לטענת התובעת 6 מחליפי חום שהוחזרו לידיה, הוחזרו בשל פגם ביצור ומכל מקום הנתבעת זוכתה בגינם. התובעת טוענת כי ההנחה שהסכימה לתת לנתבעת נבעה מלחצים שהפעיל עליה מנהל הנתבעת וכדי לרצותו כלקוח. התובעת מכחישה את הטענות לפיה התחייבה לתת זיכוי להפרשי מחיר. התובעת מכחישה את האמור בחוות דעת המומחה. ראיות התובעת (הנתבעת שכנגד) עדותו של מר גיל ברנהולץ. מר ברנהולץ הינו מנהל התובעת. בתצהירו הוא חזר על האמור בטענות התובעת כפי שפורטו לעיל. בתצהירו הוסיף כי ביום 18.9.11 נערכה פגישה בין מר מרוקו מנהל הנתבעת לבין מר יריב רוזנטל, מנהל השיווק של התובעת, וסוכם ביניהם כי הנתבעת תקבל זיכוי מהתובעת בגין הזמנות עתידיות של הנתבעת מהתובעת, דהיינו על הנתבעת היה לבצע הזמנה בסדר גודל משמעותי שממנו היה אמור להיות מבוצע הקיזוז. באשר לטענות הנתבעת בעניין איחור במועד האספקה ע"י התובעת, תלונות הנתבעת משוללות יסוד שכן הנתבעת קבלה את הדגם לבדיקה, אולם עיכבה את הבדיקה ולכן המוצרים לה רק בחודש אוגוסט 2011. בחקירתו הנגדית השיב העד כי אינו יודע מה מטרתו של מחליף החום שהוזמן. העד אישר כי התובעת הינה מומחית לשיווק ומכירת מחליפי חום. לדבריו התובעת מייבאת את מחליפי החום מחו"ל ולא מייצרת אותם. העד אישר כי הגיע פיזית לפגישות במשרדי הנתבעת כדי לראות את המכונה, אולם עמד על עמדתו לא ידע מה תפקידו של מחליף החום באותה מכונה, ואף לא ידע מה מבצעת המכונה. העד אישר כי מחליף החום סופק על פי המפרט נספח ג' לתצהירו של העד מרוקו, אולם לדבריו התובעת אינה אחראית לנתונים הרשומים במפרט למרות שהם רשומים על דף הלוגו של התובעת. לדבריו, הדגם נשלח יחד עם המפרט ללקוח. הלקוח קיבל דגם אחד מכל הזמנה והיה אמור לבדוק אותו ולראות שזה מתאים לו. ואם הדגם לא היה מתאים לו הוא היה צריך להגיד שהוא אינו לוקח את הסחורה. העד נשאל על ידי בית המשפט האם זה הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת צריכה לבדוק את הדגם ולתת אישור אחר כך. העד השיב בחיוב (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 26 ואילך). בעמ' 3 ש' 2 נשאל העד: ש. האם תוכל להראות לנו בכתב שדרשת ממרוקו לבדוק את הדגם? ת. אני צריך לדרוש ממנו לבדוק את הדגם? הוא ביקש דגם, שילם על הדגם. ברגע שהוא אישר, הבאתי את כל הסחורה. תפקידו לבדוק, לא תפקידי. ש. במפרט שסיפקת, איפה מצוין שאין לך אחריות על הנתונים שכתובים במפרט? ת. זה לא כתוב, כי אני מצרף זאת יחד עם דגם. אני לא אחראי על מפרטים שמגיעים ישירות מהמפעל. הלקוח יודע שזה יבוא. זה צורף לדגם והוא יכול היה לקחת בפעולה של דקה וחצי, יכול היה לבדוק את הנתונים האלה, כניסה, יציאה וכל מה שצריך לבדוק ולאמת את זה. ש. איזה מידע מספקים הנתונים של אינלט ואאוטלט? ת. אין לי שמץ של מושג. הוא צריך לדעת לא אני. הלקוח צריך לדעת, הוא מקבל את זה. ש. אני אומר לך שהמפרט הזה בכלל לא סופק עם דגם, אלא סופק לאחר קבלת כל 50 היחידות. מה יש לך להגיד על זה? ת. זה לא נכון. בוודאי שלא נכון. זה סופק עם הדגם. הוא ידע מזה גם לפני. ש. מפנה לנספח ג' לתצהירו של מרוקו. מראה לך אימייל מיום 5.1.11 שאליה צורף המפרט, אני אומר לך שבמועד הזה אין מדובר באספקת הדגם, אלא בתאריך הזה כבר הגיעו 50 המוצרים. יש לך עכשיו הזדמנות להסביר? ת. זה שהוא כותב לנטע שלום מתנצל על העיכוב, הכוונה שיכול להיות ששלח שנית. אין דבר כזה שלקוח מזמין בלי חישוב. אתה נתלה באיזה שהוא מייל שאין לי מושג מהו. ש. מציג לך את נספח ב' לכתב ההגנה לתביעה שכנגד. האם אתה מאשר שזו תעודת המשלוח שמתייחסת לדגם? ת. אני חושב שכן. ש. אני אומר לך שזו תעודת משלוח מיום 6.9.10? ת. כתוב. ש. האם תוכל להראות הוכחה בכתב שמראה שעם הדגם הזה סופק המפרט שהוא נספח ג' לתצהירו של מרוקו? ת. זה היה מצורף לתעודת המשלוח או שהוא קיבל את זה לפני. לא ידעתי שאלך לביהמ"ש, לא הכנתי ניירות לפני בעיה. ש. תוכל להראות לי ראיה, אימייל, מכתב או חתימה? ת. אנחנו 3 שנים אחרי 2010, אין לי. העד נשאל האם טען בפני מר מרוקו כי לתובעת יש קשיים כלכליים וכי מסיבה זו הוא מבקש שאת הכספים עבור שחרור הסחורות תשלם הנתבעת, והוא שלל זאת מכל וכל. העד שלל את הטענה לפיה הפסיק לעבוד עם מפעלים המייצרים בסין וטען כי רק מחליף חום מסויים מנחושת העביר לייצור בתדיראן וכי אין לכך קשר עם מחליפי החום שנמכרו לנתבעת. העד נשאל אם קיבל הודעה כי מחליפי החום מסוג פלטות דולפים והוא השיב כי הודעה כאמור נמסרה רק אחרי שהגיש תביעה נגד הנתבעת. והוא הסביר כי מנהל המכירות היה הרבה פעמים במפעל הנתבעת בנסיון לרצות את הנתבעת ולגבות את הכספים המגיעים לתובעת. לטענתו עניין הדליפה הומצא ע"י הנתבעת רק לאחר שהתובעת הגישה תביעה. העד אף הסביר כי כשלקוח מסרב לשלם הוא מנסה כל דרך אפשרית כדי להציל את כספו ולפיכך אף הסכים שהתמורה ששולמה ע"י הנתבעת עבור הפלטות תקוזז מאספקות עתידיות ובלבד שיהיו הזמנות גדולות. באשר לפלטות, הכחיש העד את הטענה כי מדובר ברמת גימור שאינה מתאימה וטען כי כל אשר לא התאים היה צבעה של הפלטה שהגיעה צבועה באדום והנתבעת רצתה אותה בכחול. להבנתו זה היה ניסיון להמנע מתשלום. בכל מקרה, הוא הסכים גם לבצע שינויים בפלטה ולצבוע אותה בכחול לבקשת הנתבעת כדי לרצות אותה. עדותו של מר יאיר רוזנטל: מר רוזנטל הינו מנהל השיווק של התובעת. לדבריו רק לאחר שהנתבעת קבלה מכתב התראה מב"כ התובעת, היא נזכרה להעלות טענות בדבר טיב הסחורה אותה קבלה כחצי שנה קודם לכן במטרה להתחמק מתשלום. העד חזר על האמור בתצהירו של מר ברנהולץ בדבר תהליך המכירה וחלק גדול מתצהירו מהווה העתקה מתצהירו של מר ברנהולץ. בחקירתו הנגדית השיב מר רוזנטל כי הוא עובד מקצועי בתחום מחליפי החום. לדבריו הוא בדק מבחינה עיונית כי הנתונים במפרט מתאימים למוצר שהלקוח הזמין. בעמ' 8 לפרוטוקול מול ש' 3 השיב העד: ש. כיצד ובאלו בדיקות אתה נקטת כדי לוודא שהנתונים שמפורטים במפרט הם אכן נכונים? ת. בדיקה עיונית, רק ראיתי שהספיקות והטמפרטורות עפ"י מה שהם ביקשו, ויש פה נושא של החלפת חום שמהנדס של הלקוח צריך לאשר את המפרט ועל בסיס זה הם מזמינים דגם לבדיקה. המפרט הזה הגדרתו היא תכנון תרמי תאורטי. ש. האם הנתונים שמופיעים במפרט אכן מחויב שהם יהיו נכונים לגבי המוצר שהוזמן? ת. לא. ש. איפה כתבת לאג"מ שהנתונים האלה נמסרים אך הם אינם נכונים או עלולים להיות לא נכונים? ת. זה לא נכתב, זה נאמר שזה תכנון תאורטי לצורך בדיקה ועל בסיס זה הלקוח עושה בדיקה. ש. אגיד לך איפה הקושי. תרמו היא חב' שמתמחה במחליפי חום ואג"מ טוענת שהיא הסתמכה שנתונים כאלה מדעיים שמופיעים במסמך ללא כל הסתייגות הם אכן נכונים? ת. נכון, בשביל זה הזמין את הדגם, הוא היה צריך לבדוק את הדגם, הוא לא הכיר את הטכנולוגיה, הוא היה צריך לבדוק את הטכנולוגיה, הוא קיבל ממני דגם לבדיקה כי גם אני בתור איש שיווק של החב' לא יכול לעשות את הבדיקות במקום הלקוח. הוא צריך להתקין את מחליף החום על המכשיר שלו, את הדגם הכוונה, ולבדוק האם הדגם מתאים לו. זה נוהל מקובל בתחום. אף חב' לא מזמינה ממני מחליף חום לפני שעשתה בדיקה פיזית, בטח כשמדובר בטכנולוגיה שהיא לא עבדה איתה. ש. תוכל להסביר מצב כזה שבו נתונים שרשומים במפרט הם לא נכונים, זה מצב שקרה לכם חוץ מאשר עם אג"מ קרה לכם פעמים קודמות? ת. כן, קורה כי יש הבדל בין הרמה התאורטית לרמה הפיזית. ש. את הנתונים שרשומים במפרט, מי סיפק לכם? ת. יצרן מחליפי החום הסיני. ש. תוכל להסביר לנו למה במפרט לא ציינת שאלו נתונים שסיפק היצרן, אבל אתה לא יודע אם הם נכונים, זה נתונים שמופיעים על דף תרמו של תרמו? ת. לא מצאתי לנכון לציין. העד טען כי לא קיבל את נספח ד' לתצהיר מר מרוקו אליו צורפו תוצאות הבדיקות ולטענתו ראה את המכתב רק כנספח לכתב התביעה. לגבי מחליפי חום פלטות, אישר העד כי הברגים הוחלפו וכי מחליפי החום נצבעו מחדש. כמו כן סוכם כי מר מרוקו יקבל זיכוי של 100$ על כל יחידת מחליף חום. לדברי העד הפלטות היו תקינות והן נבדקו אחת אחת. העד אישר כי בפגישה שהתקיימה ביום 18.9.11 במשרדי הנתבעת, סוכם כי התובעת תאפשר לנתבעת להתקזז על מחליפי חום טיטניום שמבחינתו של מנהל הנתבעת לא עשו את העבודה מתוך הזמנות עתידיות ומבלי להודות באחריות. לדבריו את הפלטות לא ניתן לשווק ללקוח אחר. ראיות הנתבעת: חוות דעת מומחה- דורי הרשגל בהתאם לחוות דעת המומחה, מחליף החום sp55t שאותו בדק כשהוא מורכב במערכת אליה יועד, אינו מתפקד בהתאם למפרט הטכני שהוצג בפניו, וביצועיו נופלים מהגדרות המפרט, כך שהוא פסול לשימוש. דוח מפורט צורף לחוות הדעת. בנוסף נקבע בחוות הדעת כי מחליף חום מסוג פלטות שהוצג לו בחב' אגם ואשר התבקש לבדוק את מידת עמידותו בלחץ מי רשת כשל בבחינה ותוך פרק זמן קצר - מ-30 שניות אובחנה נזילת מים מתוך מחליף החום. לדברי המומחה הוצגו בפני חמישה מחליפי חום הוא בדק שלושה מהם באופן אקראי ושלושתם נזלו, ולפיכך הוא מצא אותם פסולים לשימוש. דוח מפורט צורף לחוות הדעת. בחקירתו הנגדית השיב המומחה כי המוצרים היו מאוחסנים בארגזים ליד הקיר אצל אג"מ. לדברי המומחה הוא ביצע את הבדיקות עם הציוד של חב' אג"מ ולא עם ציוד שלו. לשאלה האם זה נכון שלפני שעושים הזמנה של מחליפי חום בכמות, מבקשים ומקבלים דגם לבדיקה, השיב המומחה: "יש כאלה שמבקשים דגם לבדיקה ויש כאלה שסומכים על הספק" (עמ' 12 לפרוטוקול ש' 10). העד מר משה מרוקו - מנהל הנתבעת בהתאם לתצהיר שהגיש העד, ביום 14/9/10, העבירה הנתבעת דואר אלקטרוני שעותק ממנו צורף לתצהיר ליריב רוזנטל נציג התובעת, ובעקבות דואר זה נמסרו נתונים בע"פ אשר תואמים את הנתונים שנמסרו מאוחר יותר ביום 5/1/11 בכתב, על ידי יריב רוזנטל. ביום 10/10/10 הזמינה הנתבעת מהתובעת 50 יחידות מחליפי חום מסוג SP55T ו-6 יחידות מחליפי חום מסוג sp235t . את 50 היחידות הזמינה הנתבעת על פי נתונים בע"פ שנמסרו לפני ההזמנה, ולאחר מכן בטרם הבדיקה נמסר בכתב מפרט שצורף לתצהיר וסומן ג'. נמסרו לנתבעת דגמים. הדגמים נמסרו לצורך בדיקת התאמה פיזית בלבד, ולא לצורך בדיקת נתונים הטרמו דינמיים. היה ידוע לתובעת כי לנתבעת לא היו באותה עת המכשירים לבדיקת הנתונים. והיה ידוע לתובעת כי הנתבעת מסתמכת על מצגיה. היה חיוני בבחינת הנתבעת כי מחליפי החום יבצעו את פעולות החימום/קירור כמפורט במפרט. המוצרים סופקו בנובמבר 2010 ולאחר קבלתן התברר כי הפרש הטמפרטורה שבין הכניסה ליציאה שהיה אמור להיות 10 מעלות, הוא 2 מעלות בלבד. העד שחשד כי המוצר אינו מבצע את ייעודו, הזמין מכשירי בדיקה ואז התברר לו כי מדובר במוצרים פגומים הסוטים מהמפרט ומהמובטח. ביום 10/2/11 כ-3 חודשים ממועד קבלת המוצרים, הודיעה הנתבעת לתובעת על ביטול ההתקשרות, כאשר מלוא התמורה בגין המוצרים שולמה עוד בטרם האספקה. באשר ל-50 היחידות, סוכם על ידי הצדדים, כפי שפורט בסיכום פגישה שצורף לתצהיר וסומן A כי הסכום יקוזז במלואו מההזמנות הבאות. סיכום זה נעשה בע"פ כאשר לפני הפגישה בשיחות טלפוניות היתה הסכמה מלאה שהמוצר אינו עומד בדרישות, ולפיכך הוא חסר תועלת. המוצרים עומדים כאבן שאין לה הופכין כשנתיים במפעל הנתבעת. באשר למחליפי החום מסוג פלטות טיטניום, הן סופקו רק בסוף יולי 2011, מאחר והסתבר כי המבנה שלהם אינו תואם את ההזמנה וכי רמת הגימור שלהם ירודה, הוסכם בין הצדדים על הפחתה במחיר ל-270 דולר ליחידה, בתנאי שהמוצרים יהיו תקינים. התובעת היתה צריכה לשנות חלק ממבנה המוצר, והנתבעת נאלצה לשלם 150 ₪ לכל מחליף חום עבור החלפת הצנרת. התובעת לקחה את 50 היחידות של מחליפי חום טיטניום לתיקון, והשיבה אותן לאחר זמן רב לנתבעת. בהסתמך על הצהרתו של יריב נציג התובעת כי כל מחליפי החום נבדקו הותקנו בתחילת חודש פברואר 2012, 12 יחידות ממחליפי החום אצל לקוחות. ביום 6/12/12 הודע לנתבעת כי 5 מהמוצרים דולפים ואינם תקינים, הנתבעת נאלצה לפרק את חמשת מחליפי החום הדולפים, ולהחליפם במחליפי חום מתוצרת ספק אחר. הנתבעת דרשה מהתובעת לקחת בחזרה את 50 היחידות מחליפי חום טיטניום הפגומים, אולם מוצרים אלה עודם עומדים כאבן שאין לה הופכין במפעל הנתבעת. לבקשת התובעת ומאחר והיא טענה שהיא נמצאת בקשיים כלכליים, הסכימה הנתבעת לשלם במקום התובעת כספים לשם שחרור מוצרים ממכס. סכומים אלה אשר מסתכמים ב-41,841 ₪ זכאית הנתבעת לקבל בחזרה במסגרת ההתחשבנות. לנתבעת מגיע מהתובעת סך של 69,796 ₪ בגין כספים ששילמה הנתבעת לתובעת על מוצרים פגומים ושחרור מוצרים מהמכס, וכן זכאית הנתבעת לקבל מהתובעת סך של 11,100 ₪ פיצויים בגין נזקים ישירים בגין החלפת חמישה מחליפי החום, פלטות טיטניום אצל לקוחות שקיבלו מוצרים פגומים. בחקירתו הנגדית נשאל מר מרוקו מדוע חרף אכזבתו ממוצרי התובעת, הוא בחר לבצע עוד שתי הזמנות והוא השיב כי, מאחר והתנהל משא ומתן בין הצדדים במשך כל העת, לא הייתה לו סיבה שלא לקחת מוצרים נוספים שהם יותר פשוטים וסטנדרטים וכמו כן הוא ביקש להתקזז על הכסף ששילם. העד טען כי למרות שדרש את המפרט הטכני של הציוד, הוא קיבל אותו באיחור, כאשר לדבריו יריב השיב לו כי המפרט הטכני תואם למה שדרשה הנתבעת. בסופו של דבר נשלח המפרט על ידי יריב באיחור בצרוף התנצלות על העיכוב, וזה היה כחודשיים שלושה לאחר אספקת הסחורה. ולדברי העד, התובעת הייתה צריכה לספק לנתבעת סחורה על פי הנתונים הטכניים התואמים את דרישתו של גד אסף. לדברי העד, הדגם הוזמן כדי לבדוק את התאימות המכנית שלו למכונה של הנתבעת, ואחרי שוידאו כי הדגם תואם מכנית, דרשה הנתבעת כי הוא יעמוד במפרט הטכני שהנתבעת צריכה ונאמר לנתבעת כי הוא יעמוד במפרט הטכני. ביחד עם הסחורה לא נשלח מפרט טכני. הנתבעת ביקשה מפרט טכני שנשלח באיחור. נספח א' לתצהיר הינו הדרישה ולא מפרט טכני. העד הסביר כי הוא לא בדק את הדגם, שכן אין לו צורך לבדוק זאת. לדבריו הוא מזמין מחליפי חום גם במקומות אחרים. היצרן נותן מפרט טכני ומחליף החום צריך להתאים לאותו מפרט. העד נשאל מדוע הנתבעת לא הגישה תביעה אם חייבים לה כספים, והשיב, כי הוא לא נחפז להגיש תביעה וכי הוא הסכים לקזז את הסכום ששילם עבור הסחורה הפגומה מתוך ההזמנות הבאות. לדבריו המוצרים אינם תקינים ולנתבעת אין כל סיבה שלא לעשות בהם שימוש, אילו היו תקינים. באשר לפלטות הטיטניום, אישר העד כי הנתבעת קיבלה הנחה, אולם הכל בתנאי שהמוצר יעשה את עבודתו ולא ינזל. לדבריו הוא לא החזיר את המוצרים למרות שסופקו באיחור, כי הוא היה זקוק לסחורה. העד נשאל מדוע המתין כל כך הרבה זמן ולא העלה כל טענה, אלא רק לאחר שקיבל מכתב התראה בעניין דרישת התשלום. העד השיב כי הטענה הועלתה רק בשלב זה מאחר שרק באותו שבוע גילתה הנתבעת כי המוצרים פגומים, מאחר והלקוח שהמוצר הותקן אצלו דיווח על הפגם. העד התבקש להסביר את התחשיב שצורף כנספח יב' לתצהירו ולדבריו הוא ישב עם רואה החשבון על שלושת העסקאות גם יחד, וכי החשבון משקף את הכל. דיון והכרעה: התביעה העיקרית הוגשה על ידי התובעת בגין יתרת חוב עבור שני משלוחי סחורה שסיפקה התובעת לנתבעת ביום 22/2/10 וכן ביום 17/7/11 ו-10/8/11, כאשר נטען כי עבור סחורות אלו שילמה הנתבעת תשלום חלקי בלבד. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד וטענה בין היתר כי היא זכאית להחזר כספים ששילמה לתובעת עבור סחורה פגומה, וכן לסכומים נוספים ששילמה במקום התובעת לצורך שחרור מוצרים מהמכס. הצדדים מיקדו את הדיון בשאלת תקינות הרכיבים שסופקו על ידי התובעת לנתבעת, ולא התייחסו בכל צורה שהיא לרכיבים הכספיים המתייחסים לתביעה. באשר לשאלה שעמדה בלב המחלוקת בין הצדדים, שוכנעתי כי הסחורה שסופקה ע"י התובעת לנתבעת היתה פגומה. הנתבעת הוכיחה את טענתה בעניין הפגמים בסחורה באמצעות תצהיר מנהלה ובאמצעות חוות דעת המומחה. הוכח בפני כי המוצרים שסופקו לא תאמו את המוזמן וכי לא היו ראויים לתכליתם. טענת התובעת שלפיה הנתבעת היתה צריכה לבדוק את הסחורה לאחר קבלת הדוגמה, בטרם הזמינה את כל הכמות, אינה מקובלת עלי. התובעת אחראית לספק סחורה שתתאים לתכליתה עפ"י הנדרש ובוודאי שעל הסחורה להתאים לנתונים הטכניים שבמפרט שהתובעת עצמה המציאה לנתבעת. לכשהסתבר כי הסחורה לא התאימה למפרט, הרי שהנתבעת היתה זכאית לבטל את ההסכם. זאת ועוד, התובעת עצמה הסכימה לזכות את הנתבעת בגין הסחורה הפגומה מתוך רכישות עתידיות, דבר המהווה הודאה משתמעת בדבר היות הסחורה פגומה. אינני מקבל את טענת הנתבעת לפיה הסכימה לזיכוי עתידי מתוך מגמה לרצות את הלקוח ולגבות את החוב. באשר לפלטות טיטניום, גם בעניין זה הוכח כי הפלטות היו פגומות. הנתבעת הסכימה לתיקונן, אולם גם לאחר התיקון נמצא כי חלק מהפלטות דולפות, כך שגם בנושא הפלטות היתה הנתבעת זכאית לבטל את העסקה. מהאמור לעיל עולה כי דין התביעה העיקרית להידחות, זאת ועוד, גם אם הייתי מעדיף את טענות התובעת, ביחס לתקינות הסחורה, דין תביעתה היה להידחות מאחר והתובעת לא הוכיחה כדבעי את הסכומים המגיעים לה לטענתה. מאידך, גם התובעת שכנגד לא הוכיחה את התביעה שכנגד, למעט את הטענה לפיה הסחורה שרכשה מהתובעת היתה פגומה. לפיכך וכפי שיפורט להלן, החלטתי לדחות את התביעות הדדית. אף צד מהצדדים לא הוכיח את סכום התמורה עבור הסחורה נשוא העסקאות, כן לא הוכחו התשלומים שבוצעו במסגרת העסקאות נשוא התביעה. מהמסמכים שצרף כל צד לכתבי הטענות מטעמו, הסתבר כי סכומי התביעה העיקרית והתביעה שכנגד מתייחסים להתחשבנות כוללת בין הצדדים, כל צד על פי גישתו, כאשר אותה התחשבנות אינה מתייחסת רק לעסקאות נשוא התביעה, אלא לעסקאות ולעניינים נוספים (לדוגמה החזרי מכס) אשר לא פורטו ולא הוכחו בבית המשפט. התובעת צירפה לכתב התביעה, כדי להוכיח את החוב, שתי תעודות משלוח שמספרן 1045 ו-1050 כאשר בתעודות משלוח אלו אין ציון סכום כלשהו, ובנוסף צירפה חשבונית מס' 1200 מיום 19/3/12 המתייחסת ל"יתרת חוב" בסך 42,125 ₪ "לפי הפרוט במכתבינו מתאריך 30/1/12" שצורף לחשבונית. עיון במכתב מיום 30/1/12 ואשר נשלח על ידי התובעת לנתבעת, מעלה כי במכתב זה פירט ב"כ התובעת את החשבון, תוך ציון יתרות חובה וזכות של הנתבעת, וזאת לגבי עסקאות שונות מבלי להתייחס באופן מיוחד לעסקאות בגינן הוגשה התביעה, וכאשר מתוך פירוט זה לא ניתן לחלץ את סכומי העסקאות נשוא התביעה. סיכום ההתחשבנות שבמכתב מוביל לסכום החשבונית שמספרה 1200, הלא הוא סכום התביעה. הנתבעת (התובעת שכנגד) מצידה, צירפה גם היא לתביעה שכנגד טבלת אקסל ובה התחשבנות שהיא עצמה ערכה, וכאשר לפי התחשבנות זו עומדת לנתבעת יתרת זכות, בגובה סכום התביעה שכנגד. הנתבעת התייחסה בהגנתה ובתביעה שכנגד, לסכום של 41,841 ₪ שלטענתה שילמה במקום התובעת לצורך שחרור סחורה מהמכס, אולם במהלך הדיון לא התייחסו הצדדים לעניין זה, לא הוגשו כל ראיות על התשלום, העדים כלל לא נחקרו בנושא זה וכך גם התעלמו הצדדים מעניין זה בסיכומים והכל כאשר מדובר בסכום הקרוב לסכום התביעה העיקרית ומהווה את החלק הארי של התביעה שכנגד. מסיבות השמורות עימם, לא טרחו הצדדים להתייחס בראיותיהם לפן החשבונאי של תביעתם, ובעצם אף לא אחד מהצדדים הוכיח בראיות קבילות מהם הסכומים להם הוא זכאי בהתאם לגרסתו. כאמור, אף צד מהצדדים לא התייחס למחיר הסחורה נשוא התביעה, תוך התייחסות לכל אחת מההזמנות. לא הוכחו הסכומים ששולמו ע"י הנתבעת עבור הסחורה הפגומה. לא הוכחו סכומים ששולמו ע"י הנתבעת למכס במקום התובעת. לא ברור מדוע הזכירה הנתבעת רדיאטורים בתביעתה ומה השפעת עניין הרדיאטורים על התביעה שבפני. המסמכים היחידים שצורפו על ידי הצדדים לכתבי הטענות מטעמם, הינם: מצד התובעת מכתב שריכז את ההתחשבנות בין הצדדים לטעמה של התובעת, ומצד הנתבעת טבלת אקסל שריכזה את ההתחשבנות כפי שהיא רואה אותה. לא המכתב ולא טבלת האקסל, נתמכו במסמכי הנהלת חשבונות קבילים, בחשבוניות או במסמכים היכולים להוות ראיה לנכונות החשבון. משהתובעת שכנגד לא הרימה את נטל בעניין החזר התשלום עבור תשלומי המכס, ומשלא הוכיחה בכל צורה שהיא, בראיות קבילות, את סכומי הנזק שגרם לה לטענתה, אינני יכול לפסוק סכום כלשהו לזכותה. בית המשפט אינו יכול ואינו צריך לערוך התחשבנות בין הצדדים, מקום שלא הניחו תשתית עובדתית. העולה מן המקובץ הוא כי אני דוחה הדדית הן את התביעה העיקרית והן את התביעה שכנגד, בנסיבות העניין אין צו להוצאות. אחריות על מוצרים פגומיםהחזר כספימוצר