דוגמא לפסק דין בנושא תביעה נגד אולם אירועים: 1. התנהלות אירוע חתונה ביום 20.6.08 הוא נושא הסכסוך שבפני שהניב תביעות נגדיות של הצדדים. התובעת בתביעה בסדר דין מקוצר ביקשה לחייב את הנתבעים בתשלום עבור יתרת התמורה בגין הזמנת האולם והכיבוד הנלווה, ואילו האחרונים הגישו תביעה שכנגד בגין מפח הנפש ושברון הלב שנגרמו להם לטענתם בעטיים של התובעת ועובדיה. רקע עובדתי 2. מורפוט (להלן: "מורפוט") מנהלת גן אירועים בפתח תקווה, והנתבעים (להלן: "בני הזוג עובדיה") התקשרו עמה בהסכם- הזמנה של אירוע חתונה בעבור 300 אורחים עפ"י מחיר של 210 ₪ כולל מע"מ לאורח. בנוסף סוכמה תמורה בסך 3,000 ₪ בעבור סידורי פרחים, עמודים ותוספות. 3. אין חולק כי במועד החתימה שולמה מקדמה ע"ס של 5,000 ₪ ומאז לא שולם דבר. לטענת מורפוט, התחייבו בני הזוג עובדיה לשלם לה 50% מערך התמורה הכוללת עד למועד קביעת התפריט ולהפקיד בזמן עריכתו אצלה המחאה עבור הסכום הנותר לתשלום. ברם, בני הזוג עובדיה שביקרו מספר פעמים באולם התחמקו מכך ולא שילמו לה דבר מעבר למקדמה, וזאת למרות שאורגן על ידה אירוע חתונה לתפארת. מנגד טענו בני הזוג כי עומדת להם טענת קיזוז בגין הנזקים שנגרמו להם ושבגינם הגישו את התביעה שכנגד. 4. תחילתו של האירוע הייתה בסמוך לשעה 20:00, ועפ"י המוסכם תוכננה מסיבה בליווי זמר בחלקו השני של ערב החתונה. אין חולק כי אירוע החתונה הופסק סמוך לשעה 24.45 למרות שגורם ההפסקה ותרחיש האירועים עובר לכך שנויים במחלוקת. לטענת מורפוט, האירוע הופסק ביוזמת בני הזוג עובדיה אשר בחרו לנצל תקרית שהתרחשה באזור משרדיה שבמסגרתה נפצעה אחת מעובדותיה ויצרו מהומה על לא כלום תוך שהם מטריחים ומזמינים ניידת משטרה בטענות בדבר דקירות שהתרחשו באולם. גרסת בני הזוג עובדיה שונה ולטענתם הוסכם בע"פ עם מנהל האירועים של מורפוט כי לאחר מסיבת החתונה הסטנדרטית שאמורה היתה להסתיים בשעה 23:30, כפי שצוין גם בהזמנה, יקוים ערב שירים וריקודים לחוג המשפחה והחברים הקרוב בסגנון עיראקי ולצורך כך זומן זמר אורח. המסיבה הנ"ל אמורה היתה להמשיך עד לשעות הקטנות של הלילה. כך סוכם גם עם התקליטן כי ילווה את הזמר במהלך הופעתו. לאחר זמן קצר מתחילת המסיבה בין השעה 23:30 ל-24:00 שובשה המסיבה בשל תקרית אלימה בין עובדי האולם שגרמה לעזיבת האורחים את רחבת הריקודים והאולם, ובסופו של דבר הביאה להפסקת המסיבה. בכתב ההגנה נטען כי הפסקת האירוע הייתה מלווה באיומי סכין, פגיעות גופניות מרובות עד זוב דם, צעקות, יללות כאב ואנדרלמוסיה המלווה בשבירת בקבוקים, בעוד שאורחי בני הזוג היו צריכים להתערב ולהפריד בין הניצים. הואיל והתברר כי מורפוט העסיקה פרחחים חסרי נימוס וניסיון, ובלא שתפקח על עבודתם, נקטעה החתונה, ובגין הנזקים שנגרמו להם הוגשה התביעה שכנגד. 5. מורפוט הגישה תביעתה בהליך של סדר דין מקוצר ואילו הרשות להגן צומצמה בהחלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) מיום 5.2.09 שבה נקבע כדלקמן (עמ' 8 לפר' הדיון): "אשר לטענה הראשונה אשר בפי המבקשים, היא הטענה להפרת הסכם, סבורני כי הן למקרא הבקשה והן לאחר שנשמעה בפני חקירתו של המבקש, הרי שמכל אלו עולה כי המבקשים קיבלו למעשה את שהובטח להם בידיה של המשיבה, דהיינו, מרבית האירוע התנהל כמתוכנן וללא הפרעות, לא נשמעו טענות באשר לעצם עריכת האירוע, באשר לאוכל שהוגש באירוע, כך שלמעשה אם נבחן את אותה הזמנה נספח "א" נמצא כי המשיבה מילאה אחר חלקה בהסכם בין הצדדים. אף לטענת המבקשים אותו אירוע של קטטה אירע לקראת השעה 23:30 כאשר חלק ניכר מן האורחים כבר עזב את אולם השמחות. כך שלסיכום פרק זה יאמר כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח ולו לכאורה, כי יש בטענות אשר בפיהם כדי לבסס טענה בדבר הפרת ההסכם בידי המשיבה. הטענה הנוספת אשר בפי המבקשים היא כאמור טענת קיזוז. המבקשים טוענים כי יש לקזז את הנזקים שנגרמו להם בגין הקטטה שארעה, אשר הביאה למעשה להפסקת חלקו האחרון של הערב כפי שזה תוכנן על ידם, כך שחלק ניכר מן ההוצאות שהוציאו הוציאו לשווא. יש לציין כי המבקשים אמנם מפרטים בבקשה מה הם נזקיהם, אלא שלטענות אלו לא צורפה כל אסמכתא והן נטענו בעלמא. ברי, כי באם המדובר בתשלום לבר משקאות, הרי שלא נטען כי הבר אמור היה לפעול רק בחלקו האחרון של הערב. כך באשר למשקאות הנוספים אשר רכשו המבקשים, ומכאן כי באם התנהל מרבית הערב באופן מסודר, חזקה כי לאורך שעות אלו אכן עשו המבקשים שימוש בבר המשקאות וממילא במשקאות שנרכשו. המבקש חזר בחקירתו על הטענה כי נוכח הקטטה לא בוצעה הופעתו של הזמר ושל המלווה אותו כמתוכנן, כך שניתן לקבל את הטענה הנוגעת לשני אלו, כטענת קיזוז ראויה כנגד התביעה, הגם שלא צורפה כל אסמכתא לסכום אשר ניתן כי שולם לשני אלו. ההלכה הנוגעת לטענת קיזוז המועלית במסגרת בקשת הרשות להתגונן היא כי טענת קיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע, ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת כדרך שמפרטים ומנסחים כתב תביעה. סבורני, כי למעט הסתייגותי משני הרכיבים הראשונים הנוגעים לטענת הקיזוז ולהעדר אסמכתאות אשר מן הסתם מצויות בידי המבקשים, הרי שלאור ההלכה הנ"ל יש מקום לקבל את טענת הקיזוז. כמו כן יש מקום לקבל את טענת הקיזוז ככל שהיא נוגעת לעגמת נפש." לפיכך טענת הקיזוז נותרה בהתייחס לשני נושאים, והם ביטול הופעת זמר ותקליטן מלווה וכן פיצוי בגין עוגמת הנפש. לעומת זאת נדחתה טענת הקיזוז בעניין תשלום לבר המשקאות או משקאות נוספים שנרכשו, וזאת מאחר שנקבע כי ממילא עשו המבקשים שימוש בבר המשקאות ובמשקאות שנרכשו. המחלוקת 6. משהוכרעה למעשה חבות בני הזוג עובדיה לתשלום מלוא התמורה לתובעת, נותרה במחלוקת שאלת האחריות לנזק שנגרם להם, אם נגרם, בעטיה של התנהלות מורפוט ועובדיה במהלך אירוע החתונה והיקפו. טענות הצדדים 7. לטענת ב"כ בני הזוג עובדיה, בסיכומיו עלה בידי בני הזוג עובדיה להוכיח, וגרסתם לא נסתרה, כי חלקו השני של הערב הופסק בראשיתו לאחר שהזמר שהוזמן הספיק לשיר 3-4 שירים בשל התקרית שהתרחשה באולם השמחות שבעקבותיה התמלאה רצפת האולם בדם. תקרית כנ"ל אינה אמורה להתקיים באירוע חתונה, והיא שהביאה להפסקתו של אירוע החתונה טרם זמנו המתוכנן תוך גרימת נזק שבגינו זכאים בני הזוג עובדיה לפיצוי. יתר על כן, לא נטען ולא הוכח כי נעשה מאמץ כלשהו מצד מורפוט להפסיק את הקטטה ולהביא להמשכה של המסיבה. מעורבותם של חלק מהאורחים להפסקת הקטטה הוכחה גם כן, ולראיה יעידו התמונות שהוגשו המצביעות על הסכין שנשלפה מידו של הברמן. לפיכך על ביהמ"ש בבואו לפסוק את שיעורו של הפיצוי לשים דעתו לאופי האירוע, ועקרונות הפסיקה בנוגע לעגמת נפש וצער. ב"כ מורפוט ביקשה להדגיש כי בני הזוג עובדיה הציגו מספר גרסאות שאינן אמינות ונסתרות מתוך עצמן ולכן לטענתה לא הצליחו להוכיח את טענת הקיזוז במגבלות שהוכחתה הותרה להם. לטענתה, מטרת התביעה הנגדית היתה להתחמק מתשלום חובם החלוט ולנסות בתביעה מוגזמת ומופרכת לדחות את הקץ. לחילופין נטען כי לא הוכח קשר סיבתי בין התקרית שאירעה לנזק הנטען, שגם הוא כשלעצמו לא הוכח. דיון 8. טענת הקיזוז של בני הזוג עובדיה מבוססת רובה ככולה על התקרית לבר אירוע החתונה. הצדדים חלוקים בדבר נסיבות, אופי, היקף וזהות המעורבים בתקרית. לתמיכה בגרסתם העידו בני הזוג עובדיה שורת עדים מלבדם, ברם מתברר כי רק חלקם יכול היה להעיד על נסיבות התקרית וחלק קטן עוד יותר ידע להעיד על מלוא פרטיה. התובעת שכנגד (להלן: "גב' עובדיה") בעדותה ביקשה להרשים בזיכרונה את פרטי האירוע ולכן העידה כי הזמר החל הופעתו סמוך לשעה 23.00 ולא לפני כן והפסיק? לאחר זמן קצר. לשיטתה, זיכרונה טוב משל הזמר עצמו שהעיד אחרת. בניגוד לאמור בתצהירה כי לאחר שהבחינה בהתרוקנות האולם ביררה עם בעלה וקרוביה והובהר לה כי הייתה קטטה בין המלצרים מחוץ לאולם ומתוך סקרנות האורחים יצאו לראות פשר ההתגודדות בחוץ עד אשר נותר האולם ריק, העידה בתחילת חקירתה כי ראתה את המכות והיא שסייעה לעצור את הדם באפו של המלצר וליוותה אותו למשרד בקומה העליונה. בהמשך החקירה חזרה בה מהאמור והסבירה (בעמ' 27 ש' 11לפר'): "ש: ראית את המכות? ת: בוודאי. איך שאת נכנסת. יש את רחבת הריקודים, בקו ישר יש את הבמה, רחבת הבמה, ויש יציאה לקבלת קהל, ויש בר של אלכוהול שהבאנו. הקטטה למעשה אירעה שם. ש: ראית אותה? ת: כן. ש: איפה זה כתוב בתצהיר שלך שראית את הקטטה? ת: אני קראתי את התצהיר. אני יודעת בדיוק. ..... ש: אף אחד לא מציין שראית את הקטטה. כולם מציינים שהיית ברחבת הריקודים ורקדת, ואתם לא הייתם נוכחים בקטטה, ופתאום את אומרת שהיית נוכחת. לא בעלך, לא דורין, לא חברים, אף אחד לא ציין שהיית קרובה לשם. ת: באיזשהו שלב יצאתי החוצה, לא הייתי בזמן הקטטה, אך כשיצאתי החוצה ראיתי את אלעד ושאלתי אותו מה קרה, הוא בכה וכולו היה עם דם. והברמן התמסטל מהמשקאות ונתן לו בוקס. את אמרת שהיתה ברמנית, נכון, הם רבו עליה. זה ערב שלעולם לא אשכח, אף אחד לא יוכל להחזיר לי את הכאב שלי, לא בכסף, לא בזמן, ולא בכלום. ש: פרטים כ"כ חשובים דאגת להשמיט. ת: אני זוכרת את זה היטב. ש: נכון, היה במשרדים למעלה כמו שאמרת ברמן, היו טיפות דם באירוע עצמו, העלו את הברמנית למעלה, אלעד חבש לה את היד. ת: אלעד חבש לה את הדם? אני ניקיתי לו את הדם. ש: במשרדים בקומה השניה, הברמן נתן לאלעד אגרוף וירד לו דם מהאף. ת: לא. אני ליוויתי אותו. יש מדרגות שעולים למשרדים. ש: זה כתוב בדוח המשטרה, מה דעתך? ת: שאת האגרוף הוא קיבל למעלה? אין סיכוי. אני ליוויתי את אלעד למטה. אני בתור כלה, עזבתי את עצמי באותו רגע, לא התייחסתי לזה שזה הערב שלי, ראיתי בחור בשנות ה-20 שלו, כולו מדמם. כאב לי הלב. פחדתי שהוא לא יתעלף." לכשעומתה עם גרסתה בתצהיר השיבה כי (עמ' 29 ש' 29 לפר'): "ש: אני מקריאה מתצהירך. כתבת מחוץ לאולם ומתוך סקרנות האורחים יצאו לראות את עניין הקטטה. רשמת מחוץ לאולם. ת: לא מחוץ. יש את האולם ויש את החצר. ש: אני מפנה לסעיף 11 בתצהירך. כתבת שהיתה קטטה מחוץ לאולם. ת: בבר של קבלת הפנים בחוץ. זה במתחם. אני לא תקתקתי את זה במחשב. אני לא יודעת איך עמוסי ניסח את זה." עדות זו גם לא התיישבה עם עדותם של אחיינית בעלה הגב' דורין עובדיה והעד יצחקי שהעידו כי האירוע התרחש בכניסה לאולם. שני עדים אלו הודו כי לא ראו למעשה את הקטטה עצמה. הגב' דורין שגם היא הפגינה ביטחון רב בדבר ידיעתה דבר נסיבות התקרית, הודתה לבסוף כי ניזונה מפיהם של אחרים. כדבריה (בעמ' 15 ש' 7 לפר'): "ת: זו לא היתה המולה, ידעתי בוודאות מה קרה שם, אני יודעת שהוציאו לאחד העובדים סכין מהיד, וההתקהלות היתה בעקבות זה. הייתי שם, נוכחתי. ש: ראית שהוציאו את הסכין מהיד. ת: לא, אבל דיברתי עם הבן אדם. רצתי לשם לאחר שהוציאו לו. ש: לא ראית שהוציאו את הסכין מהיד? ת: לא. שמעתי את זה מאחד העדים שהיו שם והוציא את זה. ש: מי? ת: איציק יצחקי. ש: את לא ראית את הקטטה, ולא ראית את הסכין ביד, אך את ניזונה משמועות שסיפרו לך? ת: כן. שמעתי את הצרחות וההתקהלות של האנשים." גם התובע שכנגד (להלן: "מר עובדיה") לא ראה את אירוע התקרית לפרטיו. כפי שהצהיר, בעודו רוקד עם הכלה הבחין כי האורחים עוזבים את רחבת הריקודים והאולם, וביקש לברר עם בני משפחתו את סיבת הדבר. להפתעתו נמסר לו כי התפתחה קטטה בין עובדי האולם שגרמה לפגיעתם של עובדים עד זוב דם, שלוותה בצעקות והמולה. משיחותיו עם אורחים רבים הבין כי חששו שמדובר באירוע חבלני ולכן ברחו והסתגרו עם ילדיהם הקטנים בחדרי השירותים ע"מ להימלט מאימת הסכנה. העובדים המשיכו בקטטה וחברו נאלץ להשתלט על אחד העובדים שאחז בסכין בידו וביקש לדקור עובד אחר ובאמצעות כוח רב יחד עם אורחים נוספים ,שלפו מידו את הסכין המגואלת בדם. בעדותו התברר כי לא ראה דבר מלבד ההמולה. לאחר שנתחוורו לו הפרטים מדבריהם של אחרים, ביקש את צלם האירוע לעלות למשרדים ושם ראה את המלצר אלעד שהודיעו כי היו מכות, אולם בעל האולם סילקו מהמקום ומנע אותו מלהמשיך לצלם. כדבריו (בעמ' 32' ש' 6-8): "אני ראיתי את כל ההמולה. תוך כדי שאני רוקד כל ההמולה, כל האנשים התחילו לרוץ אחורה, ראיתי המולה. נשארתי בכוונה ברחבה כדי לא לעשות יותר רעש. התשובה שראיתי זה המולה. מכות אחד נותן לשני לא ראיתי כי הייתי ברחבת הריקודים. התעסקתי בחתונה ובריקודים שלי." עדות זו סותרת את עדות אשתו בנוגע למעורבותה סמוך לקטטה ורובה מלמד כי אינה תומכת במוצהר מתוך ידיעה אישית. כמו כן התובע שכנגד לא טרח להעיד את האורחים שתיארו בפניו את חששם המתואר. בני הזוג עובדיה הסתייעו בכל הנוגע לשליפת הסכין מידי העובד בעדותו של מר יצחקי. האחרון הצהיר כי גם הוא כמו האחרים ראה כי קיימת נהירה של אורחים מחוץ לאולם וראה התגודדות בחוץ. בצאתו החוצה ראה כי קיימת קטטה בין המלצרים ואנשים מתגודדים מסביב, צועקים וחרדים. כשהתקדם לעבר המתקוטטים ראה כי אחד המלצרים אוחז בסכין מגואלת בדם ומנסה להתנפל על מלצר אחר, אז נע לכיוון התוקף, אחז בידו בחוזקה ומנע ממנו לדקור את המלצר השני, גרם לו להפיל את הסכין מידו ודחף אותה אל הפינה. המלצר שאחז בסכין ברח מהמקום. בעדותו הסביר כי האירוע התרחש בכניסה לאולם מעבר לדלתות הזכוכית. הוא לא יכול היה להכחיש, כי כתמי הדם שנתגלו על רצפת האולם נוצרו מאירוע של חתך בידה של הברמנית. לדבריו, ראה על הסכין דם ופעל להוצאתה מידיו של האוחז בה תוך שהוא מסובב לו את היד בכוח ומביא להפלתה על הרצפה. ברם, למרות האמור בתצהירו, כי סיפר לחתן על שאירע, הציג בפניו את הסכין שהוציא מידו של המלצר והחתן נטל אותה ועלה איתה למשרדים, אמר בחקירתו כי (בעמ' 18 ש' 4 לפר'): "ש. למה לא נגעת בסכין? ת. אני לא נוגע בדברים האלה. זה לא בשבילי. הוא תפס אותה." למרות אופיו החמור של האירוע כמתואר על ידו העיד מר יצחקי כי הוא לא סיפר אודותיו לשוטר שהגיע למקום משום שהאחרון לא הבחין בו ואף הודה כי לא טרח להגיע למשטרה למסור עדות מלאה אלא הסתפק במניעת הסלמתו של האירוע. יצוין, כי בהמשך טען שתיאר את הדברים בפני השוטר, אולם בדוח המשטרה אין זכר למתואר. אין חולק, כי לאחר שהוזעקה ניידת משטרה לאולם הגיע שוטר בשם רונן צוקרמן, וערך דוח פעולה בשעה 02:00 וכך מתואר בדוח: "במהלך משמרת 2 התקבלה הודעה על קטטה במקום הנ"ל שמעורבים בה גם דקירות. ניגשנו למקום ביחד עם צוות חילוץ 491. במקום פגשנו עוברים ושבים שהיו אורחים באירוע, שמסרו שהיתה קטטה בין האיש שהפעיל את הבר לבין אחד המלצרים של האולם, וכל זאת עקב דקירה ביד של אחת מעובדות המקום. ביקשתי שיצביעו לי על העובדת, ואכן ראיתי שאחת מעובדות הבר פצועה ביד. אני ויוליה לקחנו אותה לצד מרוחק של האולם ושאלנו אותה מה קרה. פרטיה: לנה אלסקנה.... הנ"ל סיפרה שהיא נחתכה ביד מכוס שבורה. מסרה שאף אחד לא דקר אותה או תקף אותה. כמו כן, מסרה שאחד ממלצרי האולם בא על מנת לסייע לה וחבש לה את היד. בעל הבר הגיע פתאום והתחיל לתקוף את המלצר ללא כל סיבה והיכה אותו באגרוף ועזב את המקום. ניגשנו אל המלצר. פרטיו: אלעד הגל... והוא אימת את הגרסה של (המלצרית) עובדת הבר ומסר שבא לעזור לה בגלל שנחתכה ומפעיל הבר תקף אותו. שאלנו אותו האם מעוניין בפינוי ע"י מד"א, מסר שלא. שאלנו האם מעוניין בהגשת תלונה, מסר שכרגע לא מעוניין ושוקל להגיע להסדר עם בעל הבר. כמו כן, דיברנו עם מפעיל האולם בשם ניצן יצחק... הנ"ל מסר שהזוג שהזמינו את האירוע רוצים לא לשלם כי הם הסתבכו עם מס' המוזמנים שהגיעו ושלא היו דקירות במקום אלא שרק המלצר שלו הותקף. בשיחה עם אנשי האירוע מסרו שכל ... עזבו את המקום ואם ירצו יגיעו בהמשך ויתבעו את האולם." 9. מורפוט הסתפקה בעדותו של המלצר אלעד הגל שתיאר את התקרית כך (עמ' 41 ש'21לפר'): "לנה הברמנית שנחתכה ביד בבר, היא דיממה ,לכן הדם בלובי ליד הבר. היא נכנסה למטבח, ראיתי אותה מדממת, הצעתי לה להעלות למעלה כדי לחבוש אותה. עלינו למעלה, התחלתי לחבוש אותה ואז הגיע משום מקום ברמן, לא היה מלצר, התחלנו להתווכח, הוא אמר שהוא רוצה לחבוש אותה. אמרתי בבקשה תחבוש אותה, הוא התעצבן היה ביניהם משהו .. וזהו. אחרי החבישה הוא אמר שהוא רוצה לדבר איתי, הוא שם עלי יד, הביא לי אגרוף באף. ושם הכל נגמר, הפרידו בינינו . וזהו." לדבריו הויכוח היה למעלה במשרדים, היו צעקות שלאחריהן הגיעה מכת האגרוף ולאחר שהפרידו ביניהם התקרית הסתיימה. עוד הסביר כי הדמם באולם נבע מהחתך בידה של המלצרית. הוא הכחיש כי נחבש או נוקה ע"י הכלה ולדבריו ישב בודד במשרד כשאפו דימם אלא שאז הגיע החתן עם הצלם ע"מ לצלמו. העד אישר כי נציגי מורפוט האחרים כמו מנהל המכירות נכחו וראו את האירוע שהתרחש בקומה העליונה ליד המשרד ואחד מהם אף הפריד בין הניצים ובהמשך טרח לבדוק את מצבו מידי פעם. 10. סקירת הראיות מעידה כי מונחת בפני גרסתם המודגשת של בני הזוג עובדיה המלווה בתיאורים דרמטיים מבחינתם עד כדי גוזמה, הפרזה ואי דיוק כפי שעולה גם מצפיה בתקליטור שהוגש מטעמם. כל זאת לעומת גרסתה המינורית והמוחלשת של מורפוט שהסתפקה בעדותו של אחד ממשתתפי האירוע ולאו דווקא המרכזי שבהם ובודאי רחוק מלהיות נושא משרה או בעל אחריות לניהול האירוע אצלה. למרות זאת, במבחן טענות הצדדים ובשל איכויות עדויות התביעה אני מעדיפה את גרסת מורפוט בכל הנוגע לאופי התקרית שתחילתה בחתך אצל אחת מעובדות הנתבעת אשר נחבשה ע"י המלצר - העד הגל. אירוע זה הוסלם בתקיפתו של האחרון ע"י מלצר אחר שתקפו במכת אגרוף לאחר ויכוח שהתפתח ביניהם. גרסה זו נתמכת ברובה בדו"ח המשטרה שנערך סמוך מאד למועד האירוע והיא מקבלת את חיזוקה בחלקי גרסאות של עדי התביעה. 11. למרות הפערים העובדתיים בין הצדדים הוכח לטעמי כי אירוע המסיבה בחלקו השני של ערב החתונה הופסק בשל תקרית שארעה בעטייה של התנהלות קלולקלת של עובדי מורפוט ואשר אף לא אחד מנציגיה המוסמכים שהועסקו בניהול וארגון האירוע לא טרח להפריך את טענת ההתרשלות המיוחסת לה וגרימת הנזק. למעשה גם היא מודה כי התקרית שהתרחשה בין עובדיה הייתה מיותרת. דווקא בעדותו האמינה של העד היחיד שהעיד מטעמה עולה כי היקף האירוע התחילי יהיו פרטיו ככל שיהיו, ובעניין זה נראית לי יותר כאמור גרסת מורפוט, יצא מכלל שליטה. לעומת זאת לא טרחה האחרונה להפריך את טענות בני הזוג עובדיה בדבר התרשלותה אם במניעת הסלמת התקרית מלכתחילה , אם בהפסקת הקטטה ,אם בהשבת המסיבה לתחילתה או בניסיון לאפשר את המשכה המוצלח למרות הכל. כך גם לא נטען או הוכח כי נעשה ניסיון לנקות את כתמי הדם - גם אם היו מזעריים על מנת שלא יוותר רושם של זירת דמים. בנסיבות אלו אני מוצאת כי מורפוט הפרה את חובת הזהירות כלפי בני הזוג עובדיה ועליה מוטלת האחריות לגרם הנזק שתוצאתו בהתנהלותה הרשלנית. הנזק 12. בכל הנוגע להיקף הנזק השנוי במחלוקת ציינתי כאמור כי בני הזוג עובדיה עשו להאדיר את הנזק ולהפריזו הגם שניתן להבין כי תקרית כנ"ל ברת השלכה והשפעה גדולה יותר בקרותה באירוע חתונה. הנזק הנתבע כולל כאמור הפסד הוצאות התשלום לזמר ולמלווה ופיצוי בגין עגמת נפש. 13. כבר בתצהירי בני הזוג עובדיה ניתנו שתי גרסאות לתמורה ששולמה לזמר נשאוי. מר עובדיה הצהיר כי שולם לו סך של 7000 ₪ בעבור הופעתו ואילו גב' עובדיה הצהירה כי שולמו לו סך של 7,500 ₪. הזמר העיד כי קיבל סך של 7000 ₪ בהתאם לחשבונית שהנפיק ואילו הגב' עובדיה התרצתה והודתה כי (בעמ' 26 לפר'): "הזמר נשאוי קיבל את כל הכסף שהוא סיכם איתנו. 7,000 ש"ח זה מרגיע אותך 7000 ₪? אני לא יכולה לזכור בוודאות ......" גם לעניין אורך ההופעה לא היו גרסאות עדי התביעה קוהרנטיות. בעוד שעל פי עדות הזמר הספיק להופיע כמחצית זמן ההופעה כשעה וחצי, העידה הגב' עובדיה כי האחרון לא זכר את הדברים לאשורם וכי לאחר כ-40 דקות הפסיק את הופעתו. עד התביעה יצחקי הצהיר כי הזמר הופיע במשך 20 דקות בלבד ואילו הגב' דורין עובדיה הצהירה כי הזמר הספיק לשיר כ-4 שירים בלבד. בהתייחס לתשלום עבור התקליטן המלווה את הזמר הוצהר ע"י בני הזוג עובדיה כי שילמו סך של 3,000 ₪. לטענתם נאלץ האחרון להפסיק הופעתו עקב התרוקנות האולם. הגב' עובדיה שללה את העובדה הנ"ל בחקירתה ולטענתה שילמה יותר מסכום זה הגם שלא היה בידיה להציג קבלות על תשלום גבוה מזה. 14. כב' הרשמת (כתוארה אז) בהחלטתה מצאה בטענה בדבר הפסקת חלקו השני של הערב משום טענת הגנה המקימה טענת קיזוז. למעשה הוכח כי חלקו השני של הערב התקיים בחלקו ולכן אין מקום להכיר במלא ההוצאות כי אם בחלק היחסי שהסך של 5000 ₪ הולם לו. 15. בעניין הרכיב השני של טענת הקיזוז ב"כ בני הזוג עובדיה ביקש להפנות לפסיקת מקסימום בפיצויים בגין עגמת נפש. מובן שהערכת הנזק נעשית על בסיס אינדיבידואלי ועל פי כל מקרה לגופו כאשר ביהמ"ש נותן דעתו על אופי ומידת הפגיעה והשפעתה ביחס לאירוע כולו. לא רק שהמקרה אליו היפנה ב"כ בני הזוג עובדיה אינו ממין העניין ,הרי בסקירה קצרה של פסיקת בתי המשפט בכל הנוגע למחדלים ותקלות באירועי חתונה נראה כי מידתו של הפיצוי הסביר היא נמוכה מהסכום הנתבע. (ראה הסקירה בתא (ראשל"צ )2029/06 אלמוג אידה נ' כפיר קבלנות בניין בע"מ וכן בת.א (ת"א) 35682/05 אילן צחור גלי נ' זהבי איתן ואח') 16. בהתחשב באופי התקרית, היקפה, הסלמתה ולרבות בתגובת בני הזוג עובדיה וכן בגרימת הפסקתו וביטולו של חלקו השני של ערב המסיבה ,אני סבורה כי פיצוי בגין עגמת הנפש בסך של 20,000 ₪ יהיה הולם בנסיבות. לסיכום 17. לאור האמור אני קובעת כי לאחר שהתביעה בסך של 61,000 ₪ התקבלה במלואה והתביעה הנגדית התקבלה בחלקה, אני מחייבת את הנתבעים - בני הזוג עובדיה לשלם לתובעת סך של 36,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. אני סבורה כי לנוכח התוצאה אין לעשות צו להוצאות. אולם / גן אירועיםאירועים (תביעות)