דוגמא להחלטה בנושא תיקון החלטה על ביטול כתב אישום: בפני בקשה לתיקון החלטתי מיום 1/7/12 במסגרתה הוריתי על ביטול כתב האישום שהוגש כנגד המבקש. המדובר בכתב אישום שהוגש ביום 14/5/08 ולפיו מיוחסת לנאשם, שהינו קבלן שיפוצים, העסקה בלא היתר של עובדים זרים (אזרחי סין). בנוסף יוחסו לנאשם עבירות נלוות בגין העסקת העובדים בלא ביטוח, ללא חוזה עבודה ומבלי שהעמיד להם תנאי מגורים הולמים (עבירות לפי סעיפים 2(א), 2(ב)(2), 2(ב)(3), ו- 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991). יאמר מיד כי מלכתחילה הוטל על הנאשם קנס מנהלי, כתב האישום הוגש נגד הנאשם על יסוד בקשתו להשפט. לטענת המבקש, המאשימה חזרה בה מהאישום לאחר שניתנה תשובתו, ולפיכך היה על בית הדין לסיים את הדיון בתיק בדרך של זיכוי, ולא על דרך של ביטול כתב האישום, וזאת בהתאם להוראות סעיף 94(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב, 1982 אשר קובע כדלקמן: 94. (א) חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום. עיקר המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 8/5/11. אשר על כן, למען שלמות התמונה, אביא את נוסח פרוטוקול הדיון במלואו: ב"כ הנאשם: הקראתי לנאשם את כתב האישום והסברתי לו את תוכנו. הנאשם: אני מאשר את דברי סנגורי. ב"כ הנאשם: הנאשם מודה בסעיפים 1, 2 לכתב האישום. האמור בסעיפים 3, 5, ו-6 מוכחש מחוסר ידיעה. הנאשם מכחיש את האמור בסעיפים 4, 7, 8, 9, 10 לכתב האישום. לטענת הנאשם העובדים שפרטיהם בכתב האישום, הובאו לדירה על ידי בנו של הנאשם בן ה-15 שהבטיח לנאשם כי הוא יביא את החברים שלו. החברים לא באו אז הוא החליט על דעת עצמו למצוא שני סינים.   אני שומע כעת את הצעת בית הדין כי בטרם יחתם דיון ההקראה יתאפשר לנאשם לשקול את תשובתו לכתב האישום וכן לבוא בדברים עם בא כח המאשימה. אבקש איפוא כי תשובת הנאשם לכתב האישום תושהה.   #3# החלטה           המשך ישיבת ההקראה ידחה ליום 3.7.11 בשעה 12:00. באותו מועד, וככל שהנאשם יחליט להודות בעבירות שיוחסו לו, ישמעו טיעונים לעונש.         עד למועד הדיון הצדדים יבואו ביניהם בדברים. הגם שלא ברור מהמסמכים שבפני האם הצדדים באו ביניהם בדברים לאחר שהישיבה מיום 8/5/11, לישיבת הקראה שהתקיימה ביום 3/7/12 התייצב הנאשם בעצמו, בלא בא כוחו. ב"כ המאשימה ביקש לתקן את כתב האישום על דרך של מחיקת העבירה שעניינה אי העמדת מגורים הולמים, וכתב האישום תוקן כמבוקש. בהתאם לבקשת הנאשם, מפאת מחלתו של ב"כ, ישיבת ההקראה נדחתה ליום 9/10/11 על מנת שהנאשם יוכל להיות מיוצג בשלב ההקראה. בישיבת הקראה שהתקיימה ביום 9/10/11 אליה התיצבו הנאשם וב"כ ביקש ב"כ הנאשם לדחות את מועד ההקראה על מנת לבוא בדברים עם המאשימה, ולשקול לאחד את הדיון בתיק דנן עם הדיון בהליך פלילי אחר שננקט נגד הנאשם, ב"כ המאשימה הסכים לבקשה והדיון נדחה, במעמד הצדדים ליום 11/3/12. על אף שמועד הישיבה נקבע בנוכחות הנאשם וב"כ, הנאשם וב"כ לא התייצבו לישיבת ההקראה שנועדה ליום 11/3/12והישיבה נדחתה ליום 1/7/12. גם לישיבת ההקראה שנועדה ליום 1/7/12 הנאשם וב"כ לא התייצבו, על אף שבתיק בית הדין אישור מסירה של ההזמנה לדיון לב"כ הנאשם. לנוכח האמור הודיע ב"כ המאשימה לבית הדין כדלקמן: כתב האישום בתיק זה הוגש בעקבות בקשתו של הנאשם להשפט. הנאשם לא התייצב לדיון על אף שנשלחה אליו הזמנה כדין באמצעות בא כוחו. לנוכח האמור ובהתאם להנחיית הפרקליטות, אנו חוזרים בנו מכתב האישום על מנת להמשיך בהליכי הגביה נגד הנאשם. כך, על יסוד בקשת המאשימה, ביום 1/7/12 הורה בית הדין על מחיקת כתב האישום. הבקשה דנן, להורות על זיכויו של הנאשם, הוגשה ביום 6/3/13. ודוק, במסגרת הבקשה לא טען ב"כ הנאשם כי היתה סיבה מוצדקת לאי התיצבות הנאשם או ב"כ לישיבות ההקראה שנקבעו, ואף לא ביקש לבטל את ההחלטה בדבר מחיקת כתב האישום, על מנת לקבוע את התיק להקראה. תחת זאת ביקש הנאשם לתקן את ההחלטה באופן שיבהיר כי ההליך דנן הסתיים בזיכוי, וזאת, ככל הנראה, על מנת שהמדינה לא תוכל לנקוט נגדו בהליכים לגבית הקנס המנהלי. לטענת ב"כ הנאשם, מאחר שהנאשם השיב לאישום יש להחיל בעניין את הוראות סעיף 94 (א) לחוק סדר הדין הפלילי ולהורות על זיכוי הנאשם. לתמיכה בטענתו מפנה ב"כ הנאשם להליך אחר, שנוגע לנאשם אחר, שם הבהירה ב"כ הנאשימה לנאשם כי ככל שיכפור בכתב האישום הוא לא יוכל לחזור להליך המנהלי. ב"כ המאשימה מתנגד לבקשה. לטענתו שלב ההקראה טרם הסתיים, והמנעותו של הנאשם מלהתיצב להמשך משפטו שומט את הקרקע תחת בקשתו להשפט, ולכן, בנסיבות שנוצרו, מוסמכת המדינה "להחיות" את הקנס המנהלי שהוטל עליו. זאת ועוד, לטענת המאשימה לפי תיקון 65 לחוק סדר הדין הפלילי (סעיף 240 לחסד"פ) בכתב אישום שהוגש בגין עבירה מנהלית, כאשר נאשם אינו מתייצב למשפטו - יראו אותו כמי שהודה בביצוע העבירה. לטענת המאשימה הבקשה שהגיש הנאשם נגועה בחוסר תום לב ומן הדין לדחותה. הכרעה כפי שפירטתי לעיל, שלב ההקראה במשפטו של הנאשם טרם הסתיים. ישיבת ההקראה נדחתה על מנת לאפשר לנאשם לשקול את תשובתו לאישום, בטרם ימסרה לבית הדין. כל זמן שהנאשם מודיע לבית הדין כי הוא מבקש לשקול את תשובתו, גם אם החל להשיב, הרי שאין מדובר בתשובה כמשמעה בחסד"פ אלא בהודעה ראשונית בדבר התשובה שהיה בדעת הנאשם ליתן, בטרם שמע את הערות בית הדין, וביקש להשהות את מתן תשובתו על מנת לשקול את הערות בית הדין בטרם יתן את תשובתו לאישום סופית. לדידי, "תשובה הנאשם לאישום" כמשמעה בסעיף 94(א) לחסד"פ היא תשובה שיש בה אלמנט של "גמירות דעת" ביחס להמשך ניהול ההליך הפלילי. לאחר שניתנת התשובה לאישום, נקבעת גדר המחלוקת שבין הצדדים. שלב ההקראה מסתיים לאחר שברור מה תשובתו של הנאשם לאישום על מנת שהתיק יועבר לשמיעת הוכחות, או לחילופין על מנת שהנאשם יורשע והתיק יקבע לטיעון לעונש. בענייננו, הנאשם מסר את התיחסותו לכל אחד מסעיפי האישום, ולאחר ששמע את הצעת בית הדין כי ישקול את תשובתו, לרבות האפשרות להודות בביצוע העבירה, ולטעון לנסיבות המצדיקות הקלה בעונש, הודיע הנאשם לבית הדין כי הוא מבקש לשקול את עמדתו, ואף לבוא בדברים עם המאשימה, בטרם ימסור תשובה לאישום, הנאשם למעשה הודיע לבית הדין כי ההתיחסות שמסר לסעיפי האישום איננה תשובתו לכתב האישום, אלא שהוא מבקש ארכה על מנת לשקול את תשובתו בטרם יביאה בפני בית הדין, לנוכח האמור התיק נדחה לצורך הקראה. על רקע האמור, ומשנמנע הנאשם מלהתייצב להמשך משפטו, הודיע ב"כ המאשימה כי הוא מבקש לחזור בו מהאישום על מנת להמשיך בהליכי הגביה נגד הנאשם. לאור הודעת ב"כ המאשימה, ומאחר שכפי שכבר ציינתי לעיל טרם נשמעה תשובת הנאשם לאישום, הוריתי על ביטול האישום ולא על זיכוי הנאשם. לא מצאתי להתייחס בהחלטתי מיום 1/7/12 כמו גם בהחלטתי זו לסמכות המאשימה לחדש את הליכי הגביה בנסיבות העניין, באשר עניין זה איננו נתון להכרעתי. מכל מקום, בכל הנוגע לבקשה להורות על זיכוי הנאשם, כפי שפירטתי לעיל אני סבורה כי לבקשה זו, אשר מעלה ניחוח של שימוש לרעה בהליכי משפט אין יסוד, ודינה להדחות. משפט פליליביטול כתב אישום