מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תיקון רישום מקרקעין מלפני קום המדינה: 1. התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לפסק דין הצהרתי ולתיקון רישום על פי סעיף 93 או 95(א) לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (להלן: "הפקודה"). בכתב התביעה טען התובע כי אביו המנוח (להלן: "המנוח") החזיק עוד מתקופת המנדט בחלקה 31 בגוש 19540 מאדמות כפר בית ג'ן (להלן: "חלקה 31") ובחלק מחלקה 8 בגוש 18868 מאדמות כפר ראמה (להלן: "חלקה 8"), הגובלת בחלקה 31. במסגרת הליכי הסדר תבע המנוח את חלקה 31 בלבד אך לא תבע את חלקה 8 מאחר ולא קיבל הודעה על הליכי ההסדר בכפר ראמה ולא ידע כי קיימת הפרדה בין החלקות שהחזיק. חלקה 8 נרשמה בשלמות על שם הנתבעת במסגרת הליכי ההסדר, עוד בשנת 1958. לטענת התובע רישום זה נעשה שלא כשורה מאחר והמנוח החזיק בחלק מחלקה 8 וזכויותיו בה לא התבררו. התובע טען כי נודע לו על רישום כל חלקה 8 על שם הנתבעת רק בשנת 2008 וכי בשים לב לכך שהוא מחזיק בחלקה זו שנים רבות, הוא זכאי להרשם כבעלים של חלק מחלקה 8.         התובע טען כי הוא ירש מהמנוח, שנפטר בשנת 1994, את הזכויות בחלקה 31 ובחלקה 8 . 2. הנתבעת טענה כי דין התביעה להדחות מפאת התיישנות, לאחר שהליכי ההסדר של חלקה 8 הסתיימו עוד בשנת 1958. כן טענה לסופיות הליכי ההסדר וכי התביעה אינה מגלה עילה ודינה להדחות. הנתבעת טענה כי אין בסיס לטענת התובע לפיה סבר התובע ו/או המנוח כי הליכי ההסדר של חלקה 31 כוללים את אלה של חלקה 8, כאשר הליכי ההסדר של בית ג'ן (בתחומו נמצאת חלקה 31) החלו כעשרים שנה לאחר הליכי ההסדר של כפר ראמה (בתחומו נמצאת חלקה 8) וכי התובע ו/או המנוח  לא הגיש כל תזכורת תביעה בקשר לחלקה 8 ואף לא ערער על לוח הזכויות של גוש 19540, שפורסמו בפומבי. כן טענה כי המנוח  תבע את חלקה 31 תוך ציון גבולות הקרקע הנתבעת על ידו והתייחסות למפת התביעות, כך שידע בדיוק אלו מקרקעין נתבעים על ידו. הנתבעת הכחישה גם את העובדה שהתובע ו/או המנוח החזיק בחלק מחלקה 8 ו/או שעיבד אותה.   3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית (ת/ 1) והצהיר כי קיבל מאביו המנוח, שנפטר בשנת 1994, חלקות בירושה, ובינהם קטע של 4.4 דונם מחלקה 8 בגוש 18868. לטענתו, חלקות אלה עובדו על ידי בני משפחתו בתקופת ההסדר (שנים 1969-1970) והוא נטע שם עצי זית בשנת 1975. התובע הצהיר כי שירת במשמר הגבול, הגיע הביתה לעתים רחוקות, והוא לא ידע ולא התמצא בעבודות ההסדר והמדידות ולא קיבל כל הודעה על הסדר כפר ראמה שבתחומו נמצאת חלקה 8 וכי רק לאחרונה הוא גילה שחלק מהחלקות שהוא מחזיק רשומות על שם מדינת ישראל התובע הצהיר כי הוא תושב כפר עין אל אסד והחלקות נשוא ההסדר הן בכפר ראמה ובבית ג'ן והן מרוחקות ממקום מגוריו והוא כלל לא ידע על הליכי ההסדר. מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של מר שלמה בן יוסף , מפענח תצלומי אויר (ת/ 2). מר בן יוסף פענח תצלומי אויר משנת 1945 . באשר לחלקה 8 בגוש 18868 בשטח 177,425 מ"ר הוא מציין כי רוב שטח החלקה מכוסה צמחים וצמחיית יער, חוץ משני קטעים מעובדים: "קטע A ששטחו 25 דונם - 70% ממנו מעובדים ו- 30% הנותרים עצי יער מפוזרים. קטע B ששטחו 5 דונם - כולו מעובד. באשר לחלקה 31 בגוש 19540 - שטח החלקה 17,948 מ"ר. גבולה המערבי של חלקה זו גובל בחלקה 8 מגוש 18868, כלומר גבול משותף בין שתי החלקות נשוא הבדיקה. 90% משטח חלקה 31 מעובדים ו- 10% הנותרים הם רצועת אדמת בור". בשרטוט שמשקף את הקטעים שפוענחו על ידי מר בן יוסף, וצורפו לחוות דעתו, מופיע הקטע A בין חלקה 31 בגוש 19540 ממזרח לחלקה 8 ובין חלקה אחרת הגובלת בחלקה 8 ממערב, שגם לגביה מצויין כי מדובר בשטח מעובד. כנ"ל קטע B גובל בחלקה ממערב לחלקה 8 שהינו מעובד (נטוע עצי זית). 4. מטעם הנתבעת הוגשה תעודת עובד ציבור של הגב' איריס קורן, מנהלת מחלקת רישום בעלות וספר נכסים במינהל מקרקעי ישראל (נ/2). בתעודה פורטו הבעלויות של החלקה 8 נשוא הדיון ושל החלקות הגובלות בה. חלקה 8 בגוש 18868 בשטח של 175,318 מ"ר - רשומה על שם מדינת ישראל. חלקה 31 בגוש 19540 בשטח של 17,948 מ"ר, הגובלת בחלקה 8 ממזרח - הינה בבעלות בני משפחת התובע (משפחת אבו סלאח). תעודת עובד ציבור נוספת הוגשה על ידי מר מאג'ד פראג', מנהל מחלקת מיפוי ומדידות במינהל (נ/ 3) ובה נמסרו פרטים על החלקה וסביבתה: "חלקה 8 בגוש 18868 מורכבת מחלקות ארעיות 8,9, ו- 36... חלקה 7 בגוש 18868 גובלת בחלקה 8 מצפון מערב וחלקה 11 בגוש 18868 גובלת בחלקה 8 ממערב. חלקה 10 בגוש 18868 גובלת בחלקה 8 ממערב. חלקה 31 בגוש 19540 גובלת בחלקה 8 ממזרח. חלקה 32 בגוש 1950 גובלת בחלקה 8 ממזרחי (מדרום לחלקה 31). חלקה 33 בגוש 18868 גובלת בחלקה 8 מדרושם מערב (דרומית חלקה 32). חלקה 35 בגוש 18868 גובלת בחלקה 8 מדרום מערב (דרומית לחלקה 33)". תעודת עובד ציבור נוספת הוגשה על ידי מר נזאר לוי , עוזר לפקיד הסדר המקרקעין למחוז חיפה והגליל המערבי (נ/4). בתעודה פורטו הליכי ההסדר של חלקה 8 בגוש 18868 (ראמה) וחלקות 30 ו- 31 בגוש 19540 (בית ג'ן). להלן אביא עיקרי האמור בתעודה זו, ככל שהדברים רלבנטיים לתביעה זו: "חלקה סופית 8 בגוש רישום 18868/ראמה אשר שיטחה 177,425 מ"ר מורכבת מחלקות זמניות 8,9,36. חלקה ארעית 8 בגוש 18868/ראמה מתוארת במפת הקרוקי של הגוש מיום 12.1.47 כאדמת טרשים בלתי מעובדת. החלקה נתבעה על ידי מדינת ישראל כקרקע טרשית. לא הוגשו תביעות נוגדות והזכויות בחלקה נרשמו בלוח ההחלטות על שם מדינת ישראל. חלקה ארעית 8 בגוש רישום 18868 ראמה אינה גובלת עם חלקות ארעיות 82א' ו/או 82ב' בגוש רישום 19540/בית ג'ן. חלקה ארעית 9 בגוש רישום 18868/ראמה גובלת בגבולה הצפוני בחלקה ארעית 82א' בגוש רישום 1950/בית ג'ן. חלקה ארעית 9 היתה מעובדת בחלקה במועד הקובע. החלקה נתבעה על ידי מדינת ישראל , על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים ועל ידי מוניב מוחמד קאסם ואח'. התביעות הסותרות נדונו בפני פקיד ההסדר בתיק הסדר ראמה/158. ביום 12.9.57 ניתנה החלטה הנותנת תוקף להסכם פשרה שנכרת בין הצדדים. בהתאם להסכם הפשרה חולקה חלקה ארעית 9 בגוש רישום 18868/ראמה לשני קטעים המתוארים בתשריט אשר צורף להחלטה: קטע I צורף לחלקה 8 אשר הזכויות בה נרשמו על שם המדינה . קטע II צורף לחלקה 10 אשר אשר הזכויות בה נרשמו על שם מוניב מוחמד קאסם ואח'. חלקה ארעית 36 בגוש רישום 18868/ראמה מתוארת כאדמת טרשים בלתי מעובדת. החלקה נתבעה על ידי מדינת ישראל בלבד...והזכויות בה נרשמו על שם מדינת ישראל בלוח ההחלטות..... בעת החקירה הפומבית של התביעות שהוגשו ביחס למקרקעי גוש רישום 18868/ראמה, אוחדו חלקות ארעיות 8, 9(חלק) ו- 36 לחלקה סופית מספר 8, אשר הזכויות בה נרשמו בלוח הזכויות על שם מדינת ישראל.... הודעה על חקירה פומבית של התביעות שהוגשו ביחס למקרקעי גוש 18868 /ראמה ביום 7.8.57 מצורפת כנספח ה'. לוח הזכויות של גוש רישום 18868 /ראמה פורסם ביום 23.10.58. הקראת לוח הזכויות של גוש רישום 18868/ראמה נערכה במועצה המקומית ראמה ביום 21.10.58.... חמד יוסף סעיד אבו סלאח לא תבע זכויות במקרקעי גוש רישום 18868 ראמה ואף לא ערער על לוח הזכויות". גוש 19540/בית ג'ן - הליכי ההסדר שם החלו בשנת 1959 , לאחר השלמת הליכי ההסדר של ראמה: "ביום 2.3.62 נערך סקר מקרקעין של גוש 19540/בית ג'ן . במועד סקר המקרקעין נחתמו גבולותיהם של חלקות הגוש , לרבות חלקות 82א' ו- 82ב' (מספר ארעי) במעמד הטוענים לזכויות בחלקות. הזכויות בחלקה 82א' (מספר ארעי, מספר סופי 31) ובחלקה 82ב' (מספר ארעי, מספר סופי 30) בגוש רישום 19540/בית ג'ן , נתבעו בתזכורת תביעה מספר 2750 שהוגשה על ידי חמד יוסף סעיד אבו סלאח (מעין אל אסד). בסעיף 13 לתזכורת התביעה מיום 1.4.62 , הצהיר חמד יוסף סעיד אבו סלאח כי הוא מעביר את הזכויות שתבע (חלקות ארעיות 82א' ו- 82ב') לבנו נסיב חמד יוסף אבו סלאח... בעת שהגיש חמד יוסף סעיד אבו סלאח את תזכורת התביעה מספר 2750, היתה פרושה בפני עוזר פקיד ההסדר מפת קבלת התביעות של גוש רישום 19540/בית ג'ן. עוזר פקיד ההסדר הראה לתובע את גבולות החלקות הנתבעות והחלקה סומנה בעיגול בצבע אדום, המסמן כי היא נתבעה. בסעיף 7 לתזכורת התביעה מצוינים גבולות החלקות הנתבעות (82א' ו- 82ב' מספר ארעי) מצפון, דרום ומזרח על יד הפניה למספרי החלקות הסמוכות במפת קבלת התביעות (חלקות ארעיות 81,84). בסעיף 14 לתזכורת התביעה אישר חמד יוסף סעיד אבו סלאח את נכונות הפרטים הרשומים בתזכורת התביעה ואמיתותם בשבועה בבוהן ידו הימנית. לפני שחתם על תזכורת התביעה הקריא עוזר פקיד ההסדר את תוכן תזכורת התביעה לתובע... ביום 7.7.62 נערכה חקירה פומבית של התביעות...בתום החקירה הפומבית הוחלט לרשום את הזכויות בחלקה סופית 31 (מספר ארעי 82א'* ששטחה 17,948 מ"ר בשלמות ו- 9/10 מחלקה סופית 30 (ארעי 82ב') ששטחה 9,406 מ"ר על שם נסיב חמד יוסף סעיד אבו סלאח.... יצויין כי השטח שנרשם על שם נסיב יוסף סעיד אבו סלאח רב יותר מהשטח שנתבע בתזכורת התביעה. לוח הזכויות של גוש רישום 19540/בית ג'ן הוקרא ביום 26.12.78 בבית המועצה המקומית בבית ג'ן. חמד יוסף סעיד אבו סלאח לא ערער על לוח הזכויות של גוש 19540/בית ג'ן". לתעודת עובד הציבור צורפו כל המסמכים הרלבנטיים שנזכרו לעיל. מר דוד דהן מנהל אגף פיקוח במינהל מקראקעי ישראל - מחוז הצפון , הצהיר (נ/1) כי במסגרת תפקידו הוא פיקח על המקרקעין בגוש 18868 בכפר ראמה . העד תיאר את מצב חלקה 8 בפועל : "רוב החלקה הינה טרשית ובלתי מעובדת, עם כיסוי של חורש טבעי. החלקה משופעת מאד לכיוון דרום. בצפון מזרח החלקה קיימת פלישה מחלקה 31 בגוש 19540, שהנה בבעלות משפחת אבו סלאח. בדרום מערב החלקה קיימת פלישה מחלקה 33 בגוש 18868, שהנה בבעלות פרטית של בני משפחת חליל ובדראן. קיים פסק דין לסילוק יד הפולש". 5. כאמור, טענה הנתבעת בכתב ההגנה ובסיכומיה כי פסק הדין בהסדר , על פיו נרשמה חלקה 8 על שם הנתבעת, ניתן ביום 12.9.57 , כאשר התביעה הוגשה ביום 3.3.09 - למעלה מ- 50 שנה לאחר פסק הדין, ולפיכך, בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") התביעה התיישנה ויש לדחותה על הסף. הנתבעת הוסיפה וטענה כי אין מקום לתחולת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, לאחר שתזכורת התביעה שהגיש המנוח מתייחסת במפורש למפה בה צויינו גבולות החלקה שנתבעה על ידו וכן נערך סקר מקרקעין בנוכחות המנוח בו הצביע על השטח הנתבע על ידו,  וכי חזקה כי המנוח ידע ו/או היה עליו לדעת מה גבולות הקרקע שתבע.   6. התובע טען בסיכומי התגובה כי שתי החלקות מהוות רצף אחד, מבלי שמפריד בינהן כל גבול וכי המנוח לא יכול היה לדעת על האבחנה בין שני הקטעים. התובע גם טען כי המנוח , והוא אחריו, החזיק ומחזיק בחלקה במשך כל השנים ומעבד אותה (ואף נטע עליה זיתים בשנת 1975)  וכי במצב החלקות לא נעשה כל שינוי במשך כל השנים. לטענת התובע רק מודד יכול היה להבחין בין גבולות החלקות ובמיוחד העובדה כי חלקה אחת נמצאת בתחומי כפר אחד והאחרת בתחומי הכפר הסמוך. התובע הוסיף וטען כי הנתבעת מעולם לא נקטה נגדו כל הליכים לסילוק ידו מחלקה 8, למרות שכאמור החזיק בה במשך על השנים ואף עיבד אותה ונטע עליה עצים. התובע טען כי לא ידע על הליכי ההסדר בכפר ראמה וכי ההליכים שם נעשו בטעות הואיל ולא הוזמן להגיש שם תביעה וכי נודע לו על רישום חלק מחלקה 8 ששייכת לו על שם הנתבעת רק לאחרונה , כאשר ביקש ממודד לערוך עבורו מפת מדידות מדויקת והתברר לו כי לשטח שבבעלותו חסרים 4.5 דונם, שהם המשך טבעי לחלקה 31 שנרשמה על שמו. התובע טען כי הוכח שרישום חלקה 8 בשלמותה על שם הנתבעת נעשה בטעות (טעות מינהלית של הפקיד המסדר) וכי די בכך כדי לבטל את הרישום בהתאם לסעיפים 93 ו- 95 לפקודת ההסדר. התובע הסתמך בטיעוניו על מפת מדידה שערך המודד קבלאן , אשר צורפה לכתב התביעה , וממנה ניתן להסיק כי בגבולות השטח שנתבע על ידי התובע בהליכי ההסדר נכלל חלק מחלקה 8 .   7. הנתבעת טענה כי השטח שנתבע על ידי המנוח בתזכורת התביעה שהגיש כלל את חלקה 31 בלבד ולא כלל את חלקה 8 וכי מפת המדידה שערך המודד קבלאן כלל לא הוגשה כראיה והתובע אינו רשאי להסתמך עליה. הנתבעת הפנתה לתאור גבולות השטח שנתבע על ידי המנוח וטענה כי גבולות אלה תואמים בדיוק את חלקה 31 ולא כוללים את החלקה מחלקה 8 הנתבע על ידי התובע במסגרת תביעה זו. הנתבעת טענה גם כי במפת קבלת התביעות מופיעה באופן ברור הפרדה בין שתי החלקות ותחומי שני הכפרים הנתבעת טענה כי אין ללמוד מעובדת עיבוד חלקה 8 כי העיבוד נעשה על ידי המנוח ו/או התובע כאשר חלק זה נתבע במסגרת הליכי ההסדר על ידי צד ג' (מוניר מוחמד קאסם) וכי שמו של המנוח אפילו לא הופיע במפת הקרוקי כמי שמחזיק בחלקה זו. הנתבעת טענה גם כי העובדה שהתובע פלש לחלק מחלקה 8 אינה מקנה לו זכויות בשטח זה והדבר כלל אינו רלבנטי לתביעתו זו הנתבעת טענה כי בכל מקרה טעות של הפקיד המסדר אינה יכולה להיות עילה לביטול הרישום. דיון:   8. אין חולק כי התביעה הוגשה כ- 50 שנה לאחר רישום חלקה 8 על שם הנתבעת, במסגרת הליכי ההסדר, ולפיכך דין התביעה להדחות מפאת התיישנות, בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק ההתיישנות. 9. התובע גם לא הוכיח כי יש מקום להחיל בעניינו את הוראות סעיף 8 לחוק ההתיישנות, כעילה להארכת תקופת ההתיישנות. סעיף 8 לחוק ההתיישנות עניינו בהתיישנות "שלא מדעת" והוא קובע כי : "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה" 10. בע"א 630/90 רוזנסקי נגד לוד בע"מ, פ"ד מה(5) 865 נקבע: "קיימים, אם כן, שני תנאים מצטברים להפעלת סעיף 8 הנ"ל: ראשית, שהעובדות המהוות את עילת התובענה נעלמו מהתובע; ושנית, שהדבר נבע מסיבות שלא היו תלויות בתובע, ושגם בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן......תובע, הרוצה להסתמך על סעיף 8לחוק, אינו יוצא ידי חובה בעצם ההוכחה, שהעובדות המהוות את עילת תובענתו נעלמו ממנו, אלא מוטל עליו אף להוכיח, שלא היה מודע לעובדות אלה מסיבות שלא היו תלויות בו, ושאף בזהירות הסבירה לא היה בידו למנוע אותן".    11. על ארבעה תנאים צריך תובע לעמוד בכדי להוכיח התיישנות שלא מדעת בעניינו: (1) העובדות המהוות את עילת התובענה נעלמו ממנו; (2) העובדות הן מהותיות ויורדות לשורשה של התובענה; (3) העלם העובדות נתהווה מסיבות שלא היו תלויות בתובע; (4) התובע לא יכול היה למנוע את אותן סיבות, אף בנקטו זהירות סבירה (ז' יהודאי דיני התיישנות בישראל (כרך א, 1991) 204; ע"א 630/90 רוז'נסקי נ' ארגון מובילי לוד (העולה) בע"מ, פ"ד מה(5) 365). 12. אקדים ואומר כי התובע קיבל זכויות במקרקעי אביו המנוח רק ביום 23.7.68 (בהתאם לאמור ביפוי הכוח הנוטריוני) ו/או בירושה מהמנוח עם מותו בשנת 1994 (כאמור בתצהירו של התובע). במועדים אלו כבר התיישנה התביעה, במידה והיתה נתבעת על ידי המנוח (שהרי הליכי ההסדר הסתיימו בשנת 1958). אין כל הצהרה מפיו של התובע אודות ידיעתו של אביו המנוח וגם אם היתה כזו - היא היתה מפי השמועה בלבד. התובע גם לא הצהיר באשר להליכי ההסדר בהם היה המנוח מעורב ו/או האם זומן לקחת חלק בהליך זה. כל שהתובע הצהיר הוא כי הוא עצמו שירת בצה"ל ולא זומן , ובדין לא זומן שהרי בעל הזכויות היה המנוח. יצויין עוד ביפוי הכוח הנוטריוני לפיו הועברו לתובע הזכויות במקרקעין מאביו המנוח לא נכללת כלל החלקה נשוא התביעה בפני. בנסיבות אלה - אין מקום לקבוע כי העובדות המהותיות נעלמו מעיניו של המנוח וכי יש מקום מטעם זה להאריך את תקופת ההתיישנות. 13. יתירה מזאת - איני סבורה כי חלים בעניינו גם התנאי השלישי והתנאי הרביעי. גם אם התובע, ואפילו המנוח לפניו , לא ידעו את העובדות המהוות את עילת התביעה, לא ניתן לקבוע כי הדבר נבע מסיבות שלא היו תלויות בהם, ושגם בזהירות סבירה לא יכלו לגלותן. גם אם הדבר היה כרוך בעריכת בירורים ואפילו מדידות ,יכול היה המנוח ויכול היה התובע אחריו לעשותם והשתלשלות העניינים מלמדת, שהסיבה לאי הידיעה נעוצה בחוסר מעש מצידם לברר את העובדות לאשורן ולא באי אפשרות לברור, כטענת התובע (גם אם מלאכת תיחום החלקות היתה צריכה להתבצע על ידי בעל מקצוע - לא היתה מניעה כי הדבר יעשה). 14. בנסיבות אלה - אני סבורה כי תביעת התובע התיישנה. 15. יחד עם זאת, אציין כי גם לגופו של ענין - דין התביעה להידחות. המתווה הנורמטיבי לדיון בתביעה הוא סעיף 93 לפקודת ההסדר ובמבוא לכתב התביעה בסעיף "מהות התביעה" אכן נאמר: "תביעה לפס"ד הצהרתי ולתיקון הרישום לפי ס' 93 או 95(א) לפקודה". סעיף 93 לפקודה קובע כי: "שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישומה של זכות בפנקס הושג במרמה, או שזכות שהיתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה, רשאי בית המשפט, בכפוף לדין החל על התיישנות תובענות, להורות על תיקון הפנקס, אם דרך ביטול הרישום או בדרך אחרת כפי שבית המשפט ראה לנכון. אולם בית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה, מבעל רשום, אחרי ההסדר". בחינת הטענה לפיה הרישום הושג במרמה צריך להעשות בשני שלבים (בכפוף לטענת ההתיישנות) - השלב הראשון הוא הוכחת הזכות בנכס של הטוען לתיקון הרישום והשני - הוכחה כי הרישום לוקה במרמה (ע"א 753/87 י. בראשי נ. מנהל עזבון המנוח בראשי ז"ל ואח', פ"ד מג(3) 210).        16. לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים, אני סבורה כי התובע לא הוכיח את זכותו בחלק מחלקה 8 הנתבע על ידו, ואפילו הייתי מקבלת טענתו לפיה בשנים מסויימות עיבד חלק זה של החלקה - עדיין אין הדבר מהוה ראיה לכך שהחזיק (ו/או המנוח החזיק) בחלק זה של החלקה במועד הרלבנטי (מועד בירור התביעות בהסדר), כאשר במפת הקרוקי נרשם במפורש כי כל חלקה 8 מהווה אדמת טרשים ואינה מעובדת (למעט חלק ממנה - שהיווה חלק מחלקה ארעית 9 - אשר נתבע על ידי אחר (קאסם)). הצהרת התובע לפיה הוא עיבד את החלק מחלקה 8 בעבר - היא סתמית והעובדה שבשנת 1995 נטע שם עצי זית אינה רלבנטית שהרי במועד זה הקרקע היתה רשומה על שם הנתבעת וגם אם לא דאגה לסלק ידו משטח זה - אין בכך כדי להקנות לו זכויות שם. הדבר עולה בקנה אחד הן עם חוות דעתו ועדותו של המומחה מטעם התובע, מר בן יוסף, שהעיד כי חלק מחלקה 8 ניתן לעיבוד אך לא היה מעובד במועד צילום האויר (1945) והן מעדותו של המפקח דוד דהן שמצא כי על חלק זה של החלקה נטועים עצי זית בני 18 עד 20 שנה. עד זה גם העיד לגבי מצב השטח כי בביקור שם הוא מצא "חריגה" בעיבוד של חלקה 31 (שבבעלות התובע) לתוך חלקה 8 והסביר כי "מתוך ניסיון של כמעט 30 שנה , רוב המקרים של חריגות והשגות גבול דומים למקרה הנדון, שהפרטי מכשיר את החלקה שלו ללא סימון גבולות, ויוצא, שבסוף ההכשרה והנטיעה קיימת חריגה לחלקה אחרת". כפי שהובא לעיל, בהתאם לאמור בתעודת עובד הציבור של מר נזאר לוי, המנוח הגיש תזכורת תביעה בקשר לחלקות הארעיות הנ"ל, כאשר היתה פרושה בפניו מפה. המנוח הצביע על השטח השייך לו כשטח שנכלל בגבולות שתי חלקות אלה ולא התייחס לכל שטח נוסף הסמוך לחלקות אלה ( כאשר בתביעתו מתייחס התובע לשטח של 4.4. דונם שלא בנקל ניתן להתעלם ממנו). הוא הדין בסקר שנערך בקרקעות שתבע המנוח, כאשר במועד הסקר (בשנת 1962) נחתמו גבולות החלקות במעמד הטוענים לזכויות. מאחר ולטענת התובע החלק מחלקה 8 אותו הוא תובע גובל בחלקות 82א' ו- 82ב' - אין זאת כי היה עליו להצביע במועד הסקר על אותו שטח -דבר שלא נעשה. זאת ועוד, בהתאם לתזכורת התביעה, בה פורטו גבולות השטח הנתבע (חלקות 82א' ו- 82ב') ציין המנוח כי במערב גובל השטח הנתבע ב"דרך בגבול ראמה" - דהיינו הוא לא תבע מעבר לגבול - לו היה מודע, בניגוד לטענת התובע לפיה לא ניתן היה להבחין בגבול בין הגושים ו/או הכפרים. יצויין כי דרך זו (שכיום התובע טוען כי אינה קיימת וכי לא היתה הפרדה בין חלקה ארעית 82א' ובין חלקה 8) מופיעה במפורש במפת קבלת התביעות של גוש 19540/בית ג'ן. גם אם התובע ו/או המנוח לא היה נוכח במעמד הקראת לוח הזכויות של גוש רישום 18868 (ראמה) הרי שנכח במעמד הקראת הזכויות של לוח הזכויות של בית ג'אן, שם כלולות החלקות שתבע. בפועל נרשמו על שמו חלקה סופית 31 בשטח של 17,948 מ"ר וחלקה סופית 30 בשטח של 9,406 מ"ר. לו היה בעל זכויות בשטח נוסף של 4,500 מ"ר - אין ספק כי היה מציין זאת במועד ההקראה הנ"ל - דבר שלא נעשה. בהקשר זה יוער גם כי בתזכורת התביעה (בסעיף 8 ) מצויין בפורש כי השטח הנתבע הינו "25 דונם" כאשר בפועל נרשם על שם המנוח שטח העולה עליו 27.354 דונם (כאמור בתעודת עובד הציבור של מר נזאר לוי בפועל נרשם על שם המנוח שטח העולה בגודלו על כלל השטח שנתבע על ידו). 17. התובע שם את הדגש בטיעוניו על עובדת אי הידיעה על הליכי ההסדר בכפר ראמה ו/או על העובדה שהחלקות שתבע נפרדות מחלקה 8 , אך ההלכה היא כי אי ידיעה בדבר הליכי ההסדר אינה יכולה להוות עילה לתיקון הרישום (ע"א 518/86 אבו סולב נ. מ"י, פ"ד מב(4) 518) וכפועל יוצא היא גם לא יכולה להוות חריג להארכת תקופת ההתיישנות. 18. למותר לציים כי התובע לא הוכיח כלל כי הרישום של חלקה 8 על שם הנתבעת שנעשה במרמה (התנאי השני בסעיף 93 לפקודת ההסדר). 19. מכל האמור - אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות (כולל שכ"ט עו"ד) בסך 15,000 ₪. מקרקעיןרישום מקרקעיןתיקון רישום מקרקעין