דוגמא לפסק דין בנושא שטר חוב לקניית משאית: א. מהות התובענה ובעלי הדין: 1. תחילתה של תובענה זו היא בבקשה לביצוע שטר חוב על סך 91,604 ₪ ז.פ. 2.1.08 שנעשה לפקודת התובעת (להלן: "שטר החוב") שהגישה התובעת האוחזת בשטר והנפרעת על פיו, כנגד הנתבעים החתומים כעושי השטר, בתיק הוצאה לפועל 02-08861-09-04. 2. הגם שעל פני השטר המופיע שמו של הנתבע 2 (להלן: "שוקר") גם כערב הרי שחתימתו היחידה על השטר הינה חתימת עושה שטר. 3. בבקשת הביצוע עתרה התובעת לאכיפת השטר עד לסך של 63,701 ₪. 4. לנתבעים ניתנה בהסכמה רשות להתגונן על פי תצהיר שהגישו בתמיכה לבקשת ההתנגדות. ב. עיקר טענות הנתבעים 1. הנתבעים טענו כי בין השנים 2003-2002 רכשו מן התובעת 6 משאיות וכי התובעת מנהלת גם מוסך לתיקוני משאיות (להלן: "המוסך"). 2. להלן נטען כי שטר החוב נחתם על ידי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") כמסמך בלתי שלם כתשלום עבור רכישת המשאיות וכי שוקר חתם עליו לצורך הבטחת תשלום דמי המכר. 3. הנתבעים טוענים כי שילמו לתובעת את מלוא התמורה בגין רכישת המשאיות, וכי התובעת השלימה את השטר ללא הסכמתם ביום 2.1.08 ומבקשת לאכפו עליהם שלא למטרה בגינה נמסר השטר דהיינו, לצורך של גביית תשלומים בגין תיקונים. 4. הנתבעים הוסיפו וטענו כי חוב התיקונים עומד לכאורה על סך 30,000 ₪ בלבד. ג. עיקר טענות התובעת 1. בתצהיר עדותה הראשית מטעם התובעת טענה גב' מירה ויצמן (להלן: "מירה") כי בניגוד לגירסת הנתבעים שטר החוב ניתן לתובעת להבטחת תשלומים בגין עבודות במוסך, תיקונים במוסך וללא קשר לרכישת המשאיות. 2. מירה הוסיפה וטענה כי שטר החוב הושלם ביום 2.1.08 בסכום חובה של הנתבעת בעבור תיקונים במשאיות הנתבעים שבוצעו במוסך בתוספת ריבית. 3. מירה צירפה לתצהירה כנספח ב'-כרטסת תיקונים שנערכה על ידי התובעת המתעדת חיובים בגין תיקונים במוסך ותשלומים שבוצעו על ידי הנתבעת בגין התיקונים (להלן: "הכרטסת") ממנה עולה כי חובם של הנתבעים ליום 6.11.07 עמד על סך 68,507 ₪ וכי יתרת חוב זו תפחה לכדי סך 82,757 ₪ בעקבות חילול שיק שמסרה הנתבעת לתובעת ומשכך, סך הכל חובה של הנתבעת האמיר לכדי סך של 91,604 ₪. 4. להלן טענה מירה כי בעקבות פירעון חלקי של חובות הנתבעת בגין שירותי התיקונים, נותרה בכרטסת יתרת חובה על סך 63,701 ₪. 5. במהלך ישיבת קדם משפט ביום 23.10.11 טען ב"כ התובעת כי השטר ניתן כמסמך לא שלם ביום 28.2.06 וכי תאריך הפירעון שנקוב בו מולא על ידי התובעת במועד שבו הוצג השטר לפירעון. ב"כ התובעת חזר על טענתה לפיה השטר נמסר לתובעת לצורך קבלת אשראי מן המוסך לתיקוני המשאיות. ב"כ הנתבעים לעומת זאת חזר וטען כי השטר ניתן בבחינת שטר ביטחון להבטחת רכישת המשאיות. 6. בסיומה של אותה ישיבה קבעתי כי על הנתבעים לפתוח בהבאת ראיותיהם. ד. דיון וממצאים 1. במהלך חקירתו חזר וטען מר שוקר רפאל שהינו הנתבע מס' 2 והבעלים של הנתבעת (להלן: "שוקר") כי שטר החוב ניתן לצורך רכישת משאיות. 2. בהמשך עדותו עומת שוקר מול שטר חוב אחר על סך 90,400 ₪ (סומן ת/1) שאליו נלווה לוח סילוקין והודה כי השטר ת/1 ניתן על ידי הנתבעים להבטחת תשלום הלוואה שהנתבעת קיבלה מהתובעת לצורך רכישת המשאיות (עמ' 9 שורות 1-7). 3. שוקר אף אישר בעדותו כי הנתבעת ביצעה תיקונים במוסך של התובעת ואף סירבה לשלם את עלות התיקונים בשנת 2006 וזאת בעקבות סכסוך שהתגלע בין הצדדים באשר לתקלות חוזרות ונשנות במשאיות בזיקה להיקף אחריותה של התובעת למכללי המשאיות (עמ' 10 שורות 1-21 וכן בעמ' 11 שורות 5-6). 4. בהתייחסו לשטר החוב העיד שוקר כי מילא אך ורק את פרטי החותם אך לא את תאריך הפירעון ואת סכום השטר (עמ' 11 שורות 27-29). 5. מירה טענה בעדותה כי הגם שהתובעת מעסיקה אנשי מכירות הרי שהתובעת מקיימת הנהלת חשבונות אחת הן למכירות והן לשירותי התיקונים (עמ' 13 שורות 17-23). 6. מירה חזרה על גרסתה לפיה שטר החוב ניתן כביטחון לתשלום עלות לחלפים במוסך התובעת (שם, שורה 29 וכן בעמ' 14 שורות 8-9). נירה אף ציינה ובצדק כי בגוף שטר נרשם: "התמורה קיבלנו בסחורה/שרות" (עמ' 14 שורות 5-6). 7. מירה הוסיפה והעידה כי השטר הושלם על ידי עובדת לשעבר בחברה בשם עינת בוצר אשר ניסתה לגבות את החובות מן הנתבעים (עמ' 14 שורות 1-2). 8. מעדותה של מירה עולה כי הגם שהנתבעת החלה בטיפול במוסך התובעת בדצמבר 2003 השטר ניתן בשנת 2006 (עמ' 14 שורות 12-22).. בהסבירה את פער הזמנים שבין המועד בו החלה הנתבעת לתקן את המשאיות במוסך ובין מועד מסירת השטר טענה נירה כי: "מדצמבר 2003 ועד פברואר 2006 סך הכל תוקן במוסך ב-20,000 ₪ אשר שולמו במזומן" (עמ' 14 שורות 19-26). 9. מירה הוסיפה וטענה כי החוב של הנתבעת החל להיווצר החל מיולי 2007 וכי יתרת החוב תפחה וגדלה בעקבות חילולם של שיקים שמשכה הנתבעת לפקודת התובעת על חשבון עבודות התיקונים (עמ' 15 שורות 28-31). 10. הממצאים העולים מחומר הראיות שבפני הינם כדלקמן: 10.1 השטר נמסר על ידי הנתבעת לתובעת כמסמך בלתי שלם בשנת 2006. 10.2 השטר הושלם על ידי התובעת בחודש ינואר 2008. 10.3 החוב שנצבר לחובת הנתבעת בגין שרותי המוסך הוא כנקוב בכרטסת ורובו ככולו החל להיווצר החל מחודש יולי 2007. ה. הבסיס הנורמטיבי 1. נטל הראיה להוכיח כי התובעת אינה רשאית לאכוף את תשלום השטר על הנתבעים מוטל על האחרונים. בסעיף 29 (א) לפקודת השטרות (נוסח חדש) נקבע: "כל צד שחתימתו מצויה על השטר חזקה לכאורה שנעשה צד לו עד ערך". 2. הלכה פסוקה היא כי גם שטרי ביטחון בכלל שטרות המה ומשכך על הנתבעים מוטל נטל הראיה לבסס ולהוכיח את טענתם לפיה הם פטורים מתשלום השטר. השוו: ע.א. 333/63 שמולביץ נ' שיקו (פ"ד י"ח (1) 550 [בעמ' 553]) ע.א. 358/80 קדש נפתלי נ. מושב שאר ישוב (פ"ד ל"ז (3) 830) 3. במחלוקת אשר נתגלעה בין התובעת מזה לבין הנתבעים מזה באשר למטרה שעמדה ביסוד מתן השטר אני פוסק כי לא עלה בידי הנתבעים הנושאים בנטל הראיה, לשכנע אותי בגרסתם לפיה השטר מושא התובענה ניתן על ידי הנתבעת להבטחת תשלום רכישת משאית ומנגד לא נסתרה גרסתה של התובעת לפיה עסקינן בשטר שנועד להבטיח תשלומים בגין שירותי תיקון ורכישת חלפים במוסך התובעת. 4. עסקינן איפוא בשטר ביטחון שניתן להבטחת תשלום שוטף ביחסי ספק לקוח. על הבחנה שבין סוגים שונים של שטרי ביטחון עמד בית המשפט ב-ע"א 1794/09 אלומיניום החזקות נ. אפל. על שטר כגון זה נאמר באותה פרשה כי הוא מקל על האוחז את נטל הראיה במקרה של הפרת עיסקת היסוד (שם, בעמ' 13). 5. תימוכין למסקנה זו אני מוצא בין היתר בעובדה כי בשטר ת/1 אשר נמסר להבטחת תשלום דמי מכר משאיות נבדל מן השטר מושא התביעה הן בכך שלא הופיע בשטר החוב הרישום "תמורה קיבלנו בסחורה/שרות" כמו כן לשטר ת/1 צורף לוח סילוקין המפרט מועדים וסכומי החזר מה שאין כן לגבי השטר מושא התביעה. 6. תימוכין נוסף לגרסת התובעת אני מוצא גם בעדותו של שוקר אשר העיד כי בשנת 2006 הנתבעת חדלה לשלם לתובעת בעבור שירותי המוסך (עמ' 10 שורות 7-10) וכי מעדותה של מירה עולה כי השטר נמסר לתובעת בשנת 2006. 7. מן הממצאים העולים מחומר הראיות עולה כי התובעת השלימה את שטר החוב במלאה בו את סכום חובה של הנתבעת על פי הכרטסת וכן את זמן הפירעון הנקוב בו. זכותה העקרונית של התובעת להשלים את השטר מעוגנת בסעיף 19(א) בפקודת השטרות שם נקבע: "היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו". 8. ב"כ הנתבעים טען בסיכומיו כי שוקר טען כי מעולם לא נתן הרשאה לאיש להשלים את השטר (עמ' 2 פיסקה ג' בפרק "חקירת נתבע"). טענה זו, אינה מתיישבת עם גירסתו של שוקר לפיה היה מודע לכך שהתובעת תוכל להפעיל את השטר אם הנתבעת לא תעמוד בתנאי התשלום של רכישת המשאית (עמ' 12 שורות 7-9). צא ולמד כי שוקר היה מודע לזכותה העקרונית של התובעת להשלים את השטר הגם שדבק בטענתו לפיה עסקינן בשטר שנועד להבטיח תשלום תמורת רכישת משאיות, גירסה שנדחתה על ידי. 9. ב"כ הנתבעים אף טען כי לא הוכחה הדרישה הגלומה בסעיף 19(ב) לפקודת השטרות דהיינו; השלמה תוך זמן סביר (עמ' 3 לסיכומיו סעיפים 4-9). גם טענה זו דינה להידחות; כאמור לעיל העידה התובעת כי השטר הושלם בחודש ינואר 2008 וזאת לאור העובדה שחובם של הנתבעים החל להיווצר מחודש יולי 2007. 10. סוגיית הזמן הסביר להשלמה היא בבחינת שאלה עובדתית תלויית נסיבות ובכלל זה סוג העסקה שבין הצדדים. סבורני כי בנסיבות בהן החל החוב להיווצר בחודש יולי 2007 והשטר הושלם בינואר 2008 אין לומר כי קיימת חריגה מן הזמן הסביר (השוו: לרנר דיני שטרות מהדורה שניה עמ' 213). 11. ב"כ הנתבעים טען בסיכומיו כי אין לראות בתובעת בבחינת אוחז כשורה בשטר אשר רק לגביו חלה חזקת ההשלמה האמורה בסיפא לסעיף 19(ב) לפקודת השטרות. אכן בבחינת ההלכה ב-ע"א 1886/97 זאב יהודה נ. פנינה זלמה. אין התובעת "אוחז כשורה" אולם התובעת הינה בבחינת אוחז בעד ערך אשר כאמור לעיל השלימה את השטר בתוך פרק זמן סביר ועל פי ההרשאה שניתנה, ודי בכך כדי לקבל את התביעה. ו. הכרעה 1. על יסוד כל האמור לעיל, אני רואה לדחות את ההתנגדות שהגישו הנתבעים וקובע כי התובעת רשאית להמשיך בהליכי הביצוע לגביית השטר במסגרת תיק ההוצאה לפועל שפתחה. 2. אני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעת שכר טרחת עורך דין בהליך זה בסכום של 7,500 ₪. הודעה זכות ערעור. שטר חובקניית משאיתמשאיתחובשטרקניית רכב