דוגמא לפסק דין בנושא תביעה נגד שיפוצניק: X הוא קבלן שיפוצים במקצועו. קרין Y הזמינה מX עבודת שיפוץ בדירתה ברחוב ראובן בירושלים. X טוען כי עם סיום העבודה נותרה Y חייבת לו סכומי כסף שלא שולמו. קרין Y ובעלה, פיליפ Y טוענים כי X לא השלים את עבודתו וכי בעבודה התגלו פגמים רבים. X הגיש את תביעתו בת"א 21833/08. בני הזוג Y הגישו את תביעתם בת"א 9825/09. X הגיש תביעה שכנגד נגד קרין Y בת"א 9825/09. הדיון בתביעות אוחד. התביעה של X התביעה של X מבוססת על המסמך שנערך ביום 9.3.08 בו נכתב: "החוב שנישאר של גברת קרין אזולאי הינו לא כולל מע"מ 70,000 ש"ח לסיום העבודה. יתקבל תשלום של 30,000 +מע"מ ביום ראשון 9.3.08 34,650 כולל. יתרת התשלום 40000 לא כולל מע"מ יתקבל בסיום העבודה" בתביעה, אשר הוגשה במקור בסדר דין מקוצר, טען X כי המסמך מיום 9.3.08 מהווה אישור של החוב על ידי קרין Y ולכן עליה לשלם לו את הסכום הנקוב במסמך. בבקשה למחיקת כותרת ולחלופין מתן רשות להתגונן טענה Y כי היא התחייבה לשלם את הסכום עם סיום העבודות אולם העבודות כלל לא הסתיימו ובחלקים שלכאורה העבודות הסתיימו, הליקויים רבים מספור, ולכן היא לא נותרה חייבת לX דבר. בתביעה שהגישו קרין ופיליפ Y נתבע פיצוי בגין הליקויים בדירה; האיחור במסירת החזקה בדירה; ירידת ערך הדירה עקב הליקויים ועוגמת נפש וסבל. בתביעה שכנגד דורש X תשלום עבור עבודות נוספות אותן הוא ביצע לטענתו. בכתב ההגנה לתביעה שכנגד טענה קרין Y כי המסמך מיום 9.3.08 מהווה גמר חשבון וכי בתביעה שהגיש X, אשר מבוססת על אותו מסמך, הוא כלל את כל הטענות שיש לו נגדה. Y מודה כי X ביצע עבודות נוספות בדירה אולם לטענתה הן בוצעו לפני חודש מרץ 2008 והיא שילמה לו עבור ביצוען. עוד לטענת Y התביעה הנגדית הינה "פיברוק מלאכותי". בתצהיר העדות הראשית הצהיר X: "ביצעתי עבור הנתבעת עבודות נוספות כגון הרחבת המרפסת ב- 1.5 מטר, עבודות אלומיניום, קניתי על חשבוני 40 מ"ר של קרמיקה, מזגן ואביזרים, 8 רדיאטורים, תנור גז ואביזרים, מחלקים, צינור למזגן בין המעבד למאייד, וביצעתי עבודות שפכטל בעלות כוללת של 106,672 ש"ח" (X, סעיף 8 לתצהיר מיום 12.11.09). עוד לפי התצהיר: "ביצעתי את תיקון הליקויים וסיימתי את העבודה בתאריך 14 נובמבר 08 לשביעות רצונם המלאה של הנתבעת ובעלה, מסרתי להם כתבי אחריות של הספקים למזגן והשלט, לכלים הסניטריים, לרדיאטורים, לתנור, לריצוף, לקרמיקה ולברזים, ערכנו סיור כולל בדירה ונתתי להם הסבר מפורט על מערכות המים, החשמל, המיזוג ודרך הפעלתם" (X, סעיף 10 לתצהיר מיום 12.11.09). קרין Y הצהירה כי: "התובע החל בעבודות ב- 4.9.07. תוך כדי העבודות ניתגלו ונתעוררו שינויים ותוספות, כמקובל במהלך בנייה. החל מ- 5.9.07, העליתי כל התוספות והשינויים שנתבקשו על הכתב. רשמתי אותם לסירוגין - לאחר סכום עם הנתבע - על גבו האחורי של עמוד 017 על ההסכם ת/1. להלן "מסמך התוספות"" (קרין Y, סעיף 5(א) לתצהיר). המסמך צורף לתצהיר של קרין Y וסומן נ/1. תרגום המסמך סומן נ/1א. לפי תצהירה של קרין Y: "בניגוד לטענות הנתבע בתביעתו הנגדית: כל השינויים והתוספות הנזכרים בתביעתו הנגדית של הנתבע, כבר סוכמו בינינו כמפורט במסמך התוספות. עלותם המוסכמת שולמה לו על ידי לסירוגין, כבר לפני עריכת מסמך החשבון הסופי מ- 9.3.08" (קרין Y, סעיף 5(ב) לתצהיר). ביחס למסמך שנערך ביום 9.3.08 העידה קרין: "ביום 9.3.08 חתמתי על מסמך שאני אשלם מתוך אמון הכנתי שיק וחתמתי על מסמך שבו אני מתחייבת לשלם אם הוא יסיים את העבודות" (עמוד 39 לפרוטוקול). לפי עדותה היא שילמה את כל מה שהיה עליה לשלם למעט הסכום של 40,000 ₪ (עמוד 39 לפרוטוקול). X לא הביא ראיות על העבודות הנוספות, מתי ביצע אותן ומתי סיים אותן. הוא גם נמנע מהגשת חשבון כולל של המגיע לו בגין כל העבודות, בניכוי הסכומים ששולמו לו. בחקירה הנגדית הודה X שכל העבודות הנוספות הוזמנו מראשית העבודות בספטמבר 2007 ובמשך ארבעה חודשים. לפי עדותו: "מתחילת העבודה ועד סופה זה 4 חודשים וכל התוספות נערכו בתקופה זו" (עמוד 12 לפרוטוקול). נאדר מוג'אד, פועל של X, אשר עבד במקום, העיד כי הוא היה מתחילת העבודה ועד לסיומה. לשאלה כמה חודשים עבד במקום השיב: "יכול להיות 3-4 חודשים, לא יודע בדיוק" (עמוד 30 לפרוטוקול). אני מעדיפה את עדותה של קרין Y, הנתמכת בהזמנת התוספות נ/1. האמור במסמך מיום 9.3.08, אשר נערך כחצי שנה לאחר תחילת העבודות, תומך בכך שהמסמך משקף את החשבון הסופי, נכון לאותו מועד, כולל העבודות הנוספות. בחקירתו השיב X כי משמעות המסמך מיום 9.3.08 היא כי ברגע שY נכנסת לדירה, הוא אמור לקבל 46,200 ₪ (עמוד 11 לפרוטוקול). פרשנות זו תומכת בכך שהסכום המופיע במסמך כולל את העבודות הנוספות. לשאלה האם בזמן שנערך המסמך מיום 9.3.08, כבר נעשו התוספות השיב X כי חלק כבר בוצעו (עמוד 13 לפרוטוקול). הוא לא יודע איזה חלק (שם). לשאלה מדוע לא הזכיר את העבודות הנוספות במסמך מיום 9.3.08 השיב X: "כי כבר ראיתי את הבעייתיות וחוסר הרצון של קרין ובעלה לשלם ולכן החתמתי אותה על איזה שהוא מסמך שבמידה ואני חוזר לעבוד ולסיים העבודות, שריינתי לעצמי הסכום הזה שממנו אני לא יכול להפסיד. עדיין לא קיבלתי אותו וזה היה במרץ 2008" (עמוד 13 לפרוטוקול). ההסבר של X איננו משכנע. עדותו של X לפיה עבודות נוספות הוזמנו מתחילת העבודה וחלקן בוצעו בארבעת החודשים הראשונים, תומכת בעדותה של Y. העובדה שהוא לא דרש תשלום עבור העבודות הנוספות בתביעה הראשונה שהגיש, אלא רק בתביעה שכנגד, תומכת אף היא בגרסה של Y, בייחוד לאור העובדה שסכום התביעה שכנגד כפול מסכום התביעה המקורית שהוגשה. כאשר נשאל על כך בחקירה הנגדית השיב X: "יש לי הזכות לתבוע את כל הסכום, מצאתי לנכון ובחרתי לתבוע בסדר דין מקוצר את הסכום המינימאלי שמגיע לי, ברגע שהוגשה נגדי תביעה החלטתי לתבוע את מלוא הסכום המגיע לי לפי דעתי" (עמוד 17 לפרוטוקול). ליקויים וזיכויים התובעים הגישו כראיה את חוות דעתו של המהנדס יגאל ברגמן. המהנדס אייל שנהב מונה כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעת מיום 13.1.11 התייחס המהנדס שנהב לליקויים בעבודה ולזיכויים המגיעים לY בגין עבודות שלא בוצעו. הליקוי העיקרי לפי חוות הדעת הוא הליקוי בריצוף, אליו אתייחס בנפרד. על פי חוות הדעת זכאית Y לפיצוי בגין ליקויים וזיכוי בגין עבודות שלא בוצעו בסכום של 22,000 ₪. סכום זה יש לקזז מתביעתו של X. מרווחים בריצוף המהנדס ברגמן כתב בחוות דעתו: "האריחים הונחו עם מקצועות צמודים זה לזה בניגוד לנדרש בתקן ישראלי 1555.3 (סעיף 4.6.1) שם נקבע: "רוחב המישקים הרגילים בין אריחי קרמיקה יהיה 3 מ"מ לפחות". היעדר מישקים פוגם בעמידות הריצוף לתזוזות והתפשטות תרמית עד כדי יצירת שברים במקצועות עקב לחצים צידיים. בסעיף 4.6.4 בתקן זה מצוינות הנחיות לישום מילוי המישקים ("רובה") פעולה שאינה ניתנת ליישום בנסיבות הקיימות" (עמוד 2 לחוות הדעת). המהנדס איל שנהב כתב בחוות דעתו: "ברוב שטחי הדירה בוצע ריצוף במידות 30/60 עם חיתוך מדוייק (המכונה חיתוך לייזר). בחלק משטחי הדירה הריצוף איננו מסוג חיתוך לייזר. בכל הדירה בוצע ריצוף עם מישקים צמודים ללא פתיחת מישקים (פוגות) בכל מקרה. יחד עם זאת, מזמיני עבודה רבים מבקשים להימנע מפתיחת מישקים מסיבות אסתטיות וכדי למנוע הצטברות של לכלוך במישקי הריצוף. התובע (X, ע.כ.) טוען, כי הנתבעת דרשה לרצף את האריחים בצמוד זה לזה וזאת הסיבה שהיא רכשה אריחים מדוייקים (אריחים מדוייקים נהוג לרצף בצמידות). מנגד טוענת הנתבעת (Y, ע.כ.) כי היא לא דרשה דבר והנתבע ביצע את העבודה על דעת עצמו בלבד" (עמוד 6 לחוות הדעת). לאור המחלוקת העובדתית הוסיף המהנדס שנהב: "לא אוכל להכריע בין גרסאות הצדדים והדבר יושאר להכרעת בית המשפט. העלות המוערכת להחלפת כל הריצוף והתקנתו עם מישקים, כ- 30,000 ש"ח" (עמוד 6 לחוות הדעת). בקדם המשפט שהתקיים בנוכחות בעלי הדין נשאלה קרין Y על ידי בית המשפט את השאלה הבאה: "יש טענה בחוות הדעת לגבי הריצוף. השאלה האם אתם ביקשתם ריצוף שיהיה צמוד בלי רווח בין המרצפות" והיא השיבה: "אני העדפתי כך. יכולתי לבחור, ראינו ביחד, אבל לא ידעתי שלפי התקנות צריך להיות רווח. אני יצרתי קשר עם הארכיטקטית, היא תכננה את השיפוץ..." (עמוד 6 לפרוטוקול מיום 7.7.11). לשאלת בית המשפט האם היא התייעצה עם הארכיטקטית ביחס למרווחים בין המרצפות השיבה Y: "שלושתנו, אני, הארכיטקטית ויוסי נפגשנו באופן קבוע, כשהגענו לעניין המרצפות, לא הארכיטקטית ולא יוסי אמרו לי שטכנית זה לא טוב לעשות את זה. אני העדפתי את זה, אבל לא רציתי לקחת את העניין על אחריותי. שכרתי קבלן ושכרתי ארכיטקטית ולכן מה רוצים ממני?" (עמוד 6 לפרוטוקול מיום 7.7.11). הארכיטקטית שרי הר טוב היא שהפגישה בין X לקרין Y. היא פיקחה "פיקוח עליון" על העבודות. היא נתנה תצהיר על פי בקשת X, כעדה מטעמו. הארכיטקטית היא זו שהכינה תכניות עבודה לביצוע (שרי הר טוב, עמוד 21 לפרוטוקול). בסעיף 6 לתצהיר הצהירה שרי הר טוב כי: "קרין Y הזמינה על חשבונה ריצוף גרניט פורצלן במידות 30/60 עם חיתוך מדוייק (המכונה חיתוך לייזר) ובהתאם לבקשתה בוצע הריצוף עם מישקים צמודים ללא פתיחת מישקים (פוגות)". כאשר נשאלה על כך השיבה: "הקבלן אמר לי שהיא ביקשה" (עמוד 23 לפרוטוקול). לפי עדותה Y לא התיעצה איתה כאשר קנתה את המרצפות (עמוד 23 לפרוטוקול). לשאלת בית המשפט האם הריצוף לא היה המלצה שלה השיבה שרי הר טוב: "לא, היא לא שאלה אותי לגבי ריצוף, זכור לי שהגעתי לשטח וחצי מהסלון היה מרוצף כבר" (עמוד 23 לפרוטוקול). עוד לפי עדותה: "... זו בדרך כלל הכוונה של משהו שמזמין ריצוף כמו שיש, הכוונה להראות רצף של ריצוף, וזה מקובל בריצוף לייזר ואפילו אצל הוריי ריצפו בלי פוגות" (עמוד 24 לפרוטוקול). עוד היא העידה כי: "אני במקצוע 30 שנה ואף פעם לא השתמשתי ב- 3 מ"מ פוגה כי זה מכוער ויש לי ניסיון של 30 שנה בזה ולא הייתה לי בעיה אף פעם של פוגות יותר קטנות מ- 3 מ"מ" (עמוד 25 לפרוטוקול). X העיד כי שרי הייתה "ביקורת איכות על עבודה. היא הייתה פיקוח מטעם קארין, שרי לא הגיעה ממני לשם, קארין שילמה לה לפיקוח, אם שילמה לה" (X, עמוד 19 לפרוטוקול). בפרק 10 להסכם בין הצדדים העוסק בעבודות ריצוף וחיפוי הוסכם בין היתר כי: "צורת הנחת הריצוף בכל הדירה תיקבע לפי דרישת האדריכלית, ללא תוספת עבור גודל או צורה". כן נקבע באותו פרק כי: "אספקת ריצופים וחיפויים ע"י המזמין, אך ההעברה והעבודה על חשבון הקבלן". אני מעדיפה את גרסתו של X לפיה קרין Y, בהתייעצות עם הארכיטקטית, היא שהחליטה על אופן הריצוף. מחוות דעתו של המהנדס שנהב עולה כי מזמיני עבודה רבים מבקשים להימנע מפתיחת מישקים. במפרט צוין כי "אספקת ריצופים על ידי המזמין" דהיינו על ידי Y, והדבר תומך בכך שהיא זו שבחרה את הריצוף. קרין Y לא העידה כי העדיפה כך רק אחרי שראתה בפועל את העבודה בדירה, כפי שטוען בא כוחה בסיכומיו. חוות דעתו של המהנדס שנהב איננה תומכת בטענת Y לפיה יש תוצאות שליליות לאי שמירת המרווחים. העבודה שבוצעה הייתה בפיקוח של האדריכלית, ואילו X ביצע את העבודה על פי ההנחיות שקיבל. לאור זאת אינני מקבלת את טענת Y לפיה X התרשל כלפיה בכך שלא הבהיר לה את התוצאות השליליות של אי שמירת המרווחים. לאור האמור לעיל אין מקום לפצות את Y בגין החלפת הריצוף, לרבות דיור חלופי במהלך החלפת הריצוף. האיחור קרין Y הצהירה כי: "הואיל והייתי חייבת לפנות דירתי השכורה ב- 31.12.07, עברתי לגור ביחד עם ידידה שלי ב- 1.1.08. וב- 24.1.08 נישאתי לתובע 1 ועברתי לגור איתו בראשית פברואר 2008, בדירתו השכורה" (סעיף 14(ג) לתצהיר). לשאלה איפה הוסכם שX יסיים את העבודה ביום 31.12.07 השיבה קרין: "אני לא יודעת אבל דיברנו על זה, כי הייתי צריכה לפנות את הדירה שלי ביום 31.12.07 אפילו לפני שפגשתי את בעלי" (עמוד 40 לפרוטוקול). X הצהיר: "מלבד כתב הכמויות הנ"ל לא נחתם באותו תאריך כל מסמך נוסף ביננו לגבי מועד תחילת העבודה, סיומה ולוח התשלומים לביצועה" (סעיף 5 לתצהיר מיום 12.11.09). קרין Y העידה כי X הפסיק לעבוד בינואר (עמוד 39 לפרוטוקול). קרין העידה כי השכנים אמרו לה שבין מרץ ליוני 2008 X הגיע ליום אחד. לפי עדותה: "כשנכנסנו לדירה שום דבר לא היה גמור, אבל אני לא זוכרת כמה זמן אחרי זה הוא חזר לסיים את המרפסת" (עמוד 39 לפרוטוקול). פיליפ Y העיד כי ממרץ 2008 ועד נובמבר, לא ביצע X כל עבודה (עמוד 36 לפרוטוקול). לפי עדותו, כאשר הם עברו לדירה לא היו מים והמזגן לא עבד (עמוד 36 לפרוטוקול). גם אם X לא התחייב לסיים את העבודות בסוף דצמבר, כפי שהעידה קרין, הרי העיכוב שנגרם בשל כך שהוא לא חזר לעבוד עד יוני 2008, גם לאחר הסיכום מיום 9.3.08 לפיו היה עליו לחזור לעבוד, הוא כשלעצמו מהווה איחור בלתי סביר. תשלום לקבלן חלופי קרין Y הצהירה כי: "ב- 23.6.08 ערכתי לעצמי רישום מפורט של העבודות שהנתבע לא ביצע או שהיו בהן פגמים" (סעיף 21 לתצהיר). התרשומת צורפה לתצהיר וסומנה ת/9. עוד לפי תצהירה: "ולכן, ומתוך חובתנו החוקית הנ"ל, והואיל והנתבע סירב להשלים העבודות כמוסכם, הזמנו מיידית קבלן אחר - אורי אמסלי, להשלמת כל הטעון להפיכת הבית לראוי למגורים סבירים ובין היתר, חשמל, וכיור למים באמבטיה, מאחר ועדיין, לא היה אפילו מטבח בבית" (סעיף 22(א) לתצהיר). "ביום שהחל הקבלן החלופי את העבודות בבית, מצב הבית ההיה זהה למצבו ב- 1/08, בעת שנטש אותו הנתבע והפסיק לעבוד" (סעיף 22(ב) לתצהיר). Y שילמה לקבלן החלופי סכום של 7,288 ₪. הקבלות הוגשו וסומנו ת/11, ת/12. הקבלות הינן על סך 12,000 ₪ אולם קרין Y הסבירה כי חלק מהעבודות הן עבודות נוספות, ולכן היא איננה דורשת בגינן החזר (עמוד 37 לפרוטוקול). אני מחייבת את X להחזיר לY את הסכום של 7,288 ₪. דמי שכירות עודפים בתקופת האיחור בפברואר 2008 עברה קרין לדירתו השכורה של פיליפ ומאז ועד 15.6.08 הם גרו באותה דירה. בחקירה הנגדית העיד פיליפ Y כי תקופת השכירות של הדירה הייתה מיוני 2007 ועד 14.6.08 (עמוד 33 לפרוטוקול). לשאלת בית המשפט העיד כי הוא אמור היה לעזוב את הדירה לפני תום תקופת השכירות ולהשכיר את הדירה בשכירות משנה. הדבר לא נעשה שכן הדירה של קרין לא הייתה מוכנה (עמוד 34 לפרוטוקול). דמי השכירות לחודש היו בגובה 1,200 דולר לחודש. דמי השכירות בשקלים, לפי השער היציג בתחילת כל חודש, היו, אפוא, כמפורט להלן: ינואר 2008 - 4,632 ₪. פברואר 2008 - 4,284 ₪. מרץ 2008 - 4,380 ₪. אפריל 2008 - 4,248 ₪. מאי 2008 - 4,140 ₪. מחצית חודש יוני 2008 - 1,956 ₪. סה"כ: 23,640 ₪. בהיעדר ראיה על כך שY החלו לחפש שוכר חלופי ובהתחשב בכך שהם יכולים היו לעבור לדירתם במועד מוקדם יותר, אני מחייבת את X לשלם לY פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין דמי השכירות. נזקים לא ממוניים בהתחשב בכך שY גרו בשכירות בתקופת האיחור ובהתחשב באורך תקופת השכירות אשר בגינה נפסק הפיצוי, אין מקום לפסוק פיצוי נוסף בגין נזקים לא ממוניים. סיכום ההתחשבנות בין הצדדים על פי המסמך מיום 9.3.08 חייבת קרין Y לX 40,000 ₪, עם סיום העבודות. בגין הליקויים והעבודת שלא בוצעו, יש לקזז מסכום זה 22,000 ₪. מסכום זה יש לנכות גם את הסכום ששילמה Y לקבלן החלופי וכן את הפיצוי שנפסק בגין דמי השכירות. התוצאה היא כי על X לשלם לY סכום של 4,288 ₪. לסכום יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום 23.6.08. הוצאות משפט בהתחשב בכך שטענות Y התקבלו בעיקרן והתביעה והתביעה שכנגד של X נדחית, ישלם X לY שכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪. כמו כן יחזיר X לY את הוצאות המשפט בהן נשאו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל הוצאה ועד ההחזר בפועל. את הסכומים שנפסקו על X לשלם לY תוך 30 יום מהיום. מקרקעיןשיפוצניקשיפוצים