לא ניתן להכין הצעת פשרה לאור אי בהירויות רבות, חסר בנתונים ואי הגשת תחשיבים מעודכנים מאת כל הצדדים. הצדדים מוזמנים לישיבת קד"מ ביום 5/2/08 בשעה 9.00. להלן הנתונים שקובצו עד כה מתחשיבי הצדדים: · תובע יליד 5.3.1960, בן 38 ביום התאונה. כיום בן 47 . נשוי +1. עלה לארץ בשנת 1997. · תאונת עבודה מיום 17.2.98. לגרסת התובע, במהלך עבודתו כפועל באתר, עלה במעלית - פיגום [להלן - "המעלית"] לקומה 8 כדי להביא חומרי בניין. בקומה 8 המעלית חדלה לעבוד והחלה ליפול במהירות כלפי מטה, כשהתובע בתוכה. בדרכה של המעלית מטה ניסה התובע לעצור את נפילתו, אך ללא הועיל, וזאת עד להתנגשות המעלית בקרקע בחוזקה. · המעביד של התובע / המבוטח אצל המל"ל - אלדורדו יזמות בע"מ. לא נתבעה. · אפולוניוס בע"מ כרתה הסכם לאספקת עובדים עם לביא בע"מ + אלי לביא . לפי ההסכם - ביחסים בין הצדדים לו - העובדים הם עובדי אפולוניוס בע"מ והיא גם זו הנושאת בשכרם. · נתבעות 1 + 2 : הכחשת אחריות, נתבעת 2 לא סיפקה עובדים לאתר, נתבעת 3 נתנה לתובע הוראות לגבי אופן ביצוע העבודה. ככל שנתבעת 2 = מעבידה, התביעה נבלעת [לא נותרים 25%] בתגמולי המל"ל. · נתבעת 3 : הכחשת אחריות. סיפקה לאתר מעליות אך לא מעלית - פיגום. · נתבעת 4 : הכחשת אחריות. אחריות לקרות האירוע - על התובע בלבד בשל רשלנותו. · נתבעת 5 : הכחשת כיסוי ביטוחי לנתבעת 4. המבטחת הינה "המגן". · נתבעת 6 - לוגסי: התביעה התיישנה - בהתאם לחוק לאחריות מוצרים פגומים. החברה טוענת כי היתה מבוטחת בפוליסת אחריות מוצר וחבות צד ג'. הפיגום נשוא התביעה הושכר לחב' סולל בונה והיא אחראית לתפעולו, אחזקתו ומתן הרשאה לשימוש בו. כמו כן לאחר קרות האירוע הגיע מנהל נתבעת 6 למקום והבחין כי הפיגום נוטה לצידו, עקב עומס יתר, וזאת בניגוד מוחלט להוראות היצרן. · יתר הצדדים : o צד ג' 1 [לביא]: אין עילת תביעה. צד זה היו קבלן לבנית מעליות והתקנתן, אינו עוסק בבניה, והיה קשור רק בהתקנת המעלית בבנין הנבנה באתר. המעלית אותה התקין באתר לא היתה המעלית עמה נפל התובע. o צד ג' 4 [לוגסי]: התיישנות התביעה, אין כל עילה נגדו. הנת' 1 [הכשרת הישוב] היא זו אשר ביטחה את המעביד ועליה חלה האחריות לנזקי התובע. הפיגומים הושכרו לסולל בונה [צד ג' 2] ועליה האחריות עליהם ועל תחזוקתם. o צד ג' 3 [אליהו] : לא נמסרה לה כל הודעה בגין האירועים נשוא התביעה, והיא למדה עליהם רק מתוך ההודעה לצד ג' שהוגשה כ- 4 שנים לאחר המקרה, ובכך הופרו תנאי הפוליסה, והיא אינה חייבת בתגמולי ביטוח. o צד ד' 1 [מגדל]: אין כיסוי ביטוחי מאחר שהאירוע אינו עונה על תנאיה הכלליים של הפוליסה. התביעה הוגשה על ידי התובע שלא בתקופת הביטוח. אין כיסוי ביטוחי כלפי שולחת ההודעה - לוגסי. o צד ד' 1[המגן] : כתב הגנה מתוקן להודעת צד ד' - מכחישה כיסוי. טענת התיישנות נדחתה. o צד ד' 2 [אריה]: העדר יריבות. המודיעה [לוגסי] אינה זכאית להשתתפות. האירוע לא נגרם בשל רשלנות המודיעה ואם נגרם, הרי שהוא בשל רשלנות התובע. לפוליסת הביטוח שהוצאה על ידי אריה אין כל תחולה במקרה זה כיוון שהינה פוליסה לביטוח אחריות מוצר, ואין כל קשר בין התאונה לבין המוצר שייצרה המודיעה · הפגיעה - פגיעות גוף + ראש + אף + אבדן הכרה זמני + פגיעות נפשיות. · גורם מטפל - פציעות עיקריות - טיפולים רפואיים : [1] בי"ח איכילוב - התובע פונה לבית החולים רק יום למחרת התאונה, על ידי גורמים מטעם הנתבעות אשר הגיעו לביתו ופינוהו לבית החולים. אשפוז - 18.2.98 ועד למחרת - 19.2.98. [2] קופת חולים כללית [3] מרכז טראומטולוגי במחלקת תאונות עבודה בתל אביב [4] בי"ח באר יעקב [5] בי"ח אברבנאל. הנכות הפסיכיאטרית : לתובע 1 - ד"ר למברג - 100% נכות פסיכיאטרית תפקודית. · שולל מצב קודם. גם אם היו בעיות נפשיות - לא הייתה השפעה תפקודית. · מדובר במצב שמחמיר משנה לשנה, וכי על הטיפולים שניתנו לו עד כה לא הביאו להטבה משמעותית במצבו הנפשי. · ספק אם צפוי שיפור במצבו. לתובע 2 - המל"ל - ד"ר בן אור - 100% נכות פסיכיאטרית תפקודית. · התובע 1 סובל מתסמונת פוסט טראומטית שלאחר זעזוע מוח, שוללת מצב קודם [נכות שהשפיעה על יכולת ההשתכרות של התובע 1] . · ספק רב לגבי אפשרות שיקום בעתיד. לנתבעת 1 -פרופ' טיאנו - 30% נכות, מתוכם 15% על חשבון התאונה הנדונה. · לתובע 1 קשיי תפקוד רבים כתוצאה מהתאונה. התאונה החמירה מצב קודם. · קיימת אפשרות שיקום / גמילה. לבית המשפט - פרופ' נוי -15% נכות פסיכיאטרית כתוצאה מהחמרת תסמונת פוסט - טראומטית קודמת. · בבדיקה - מודע צלול. בחשיבה - קצב ומהלך תקינים. מדווח על מחשבות שווא והזיות וקולות. מדגיש כי הדיווחים ללא אפקט התואם את תוכן הדברים. אין חשיבה אובדנית. בדיקה קוגניטיבית תקינה בכל הפונקציות. · אושפז פעמים רבות במח' פסיכיאטריות, לרבות בכפיה, לרוב על רקע התנהגות תוקפנית או נסיוונות אבדניים בעלי אופי דמונסטרטיבי. · מצב קודם - תסמונת פוסט - טראומטית כתוצאה מחוויותיו הטראומטיות במלחמת אפגניסטן שהופעלה / הוחמרה כתוצאה מהתאונה. כמו כן, צורך באלכוהול באופן ובתדירות המצדיקים אבחנה של alcohol abuse. · שולל בעיה אישיותית אורגנית כתוצאה מן התאונה. בדיקה נוירולוגית ו- CT מוח היו תקינים ולא התקיימו כל סימפטומים נוספים המעידים על פגיעה מוחית משמעותית. · אמינות: בבדיקה - התובע רגוע ובעל אפקט שלא תאם את דיווחיו על הזיות קול. נכות רפואית לפי המל"ל [ועדות רפואיות, אחרונה מיום 4.7.02] נכויות זמניות: 1.7.98 - 28.8.99 - 50%. 29.8.99 - 15.9.99 - 100%. 16.9.99 - 18.1.00 - 50%. 19.1.00 - 31.1.00 - 100%. - 1.2.00 - 50%. - 14.2.00 - 100%. - 31.12.00 - 50% . נתונים אלה לפי ועדה רפואית מיום 5.3.00. נכות צמיתה - 30%, החל מ - 30.11.01 נתונים אלה לפי ועדה רפואית לעררים מיום 4.7.02 . הערה - התובע הוכר כנכה כללי על ידי ועדות המל"ל. [ללא קביעת קש"ס לתאונה]. הערה - לתחשיבי התובעים צורף חומר חלקי בלבד מעבודת הועדות הרפואיות ולא ניתן לתמצת נתונים בשלב זה. התובעים ישלימו את תחשיבם על ידי הגשת טבלת נכויות / קביעות ועדות המל"ל בכל עת רלוונטית. במידה והנכות הצמיתה שנקבעה על ידי ועדות המל"ל לנפגעי עבודה הינה 30% [ולא 100% כפי שנכתב בתחשיב המל"ל] ינמק המל"ל על מה מבוסס תחשיבו ומדוע. הערה - קיימים פערים בין הערכת תגמולי המל"ל לפי תחשיב המל"ל לבין תחשיב נתבעת 6. נתוני השתכרות עובר לתאונה 12/97 - [מעביד כלל שווק ומסחר בע"מ],- 3,796 ₪ לחודש. 2/98 - [מעביד - אלדורדו בע"מ] - חודש התאונה = 1,138 ₪. התובע עבד מ - 5.2.98 - 17.2.98. לפיכך שכרו לחודש עבודה מלא : 1,138 ₪ : 12 ימי עבודה X 30 = 2,844 ₪. ממוצע 2 חודשי השתכרות :[ 3,796 ₪ + 2,844 ₪ ] : 2 = 3,320 ₪. מוצמד להיום = 4,105 ₪. הערה - לא הוגשו נתוני המל"ל לגבי שכר רבע שנתי עובר לתאונה. נתוני השתכרות לאחר התאונה התובע פוטר מעבודתו, ומאז אינו עובד. בניהאתר בניהמעליתתאונת מעליתנפילהתאונת עבודה