כניסה לצומת באור אדום עם אופנוע 1. על-פי עובדות כתב האישום, ביום 5.10.2007, ברחוב אברהם אבינו בבאר שבע, רכב הנאשם על אופנוע (מ.ר 14-596-51) במהירות, ובעת שהגיע לצומת הרחובות אברהם אבינו- דוד המלך (להלן:"הצומת הראשון"), פנה שמאלה בניגוד לאור האדום ברמזור, ואילץ נהג מונית שפנה שמאלה מרחוב דוד המלך לרחוב אברהם אבינו, לסטות מנתיב נסיעתו על מנת למנוע התנגשות באופנוע. השוטר, זאב גואטה, ושוטר מתנדב, מג'די סעאידה, שנסעו ברכב שיטור משטרתי מוסווה מסוג יונדאי, הפעילו את האורות הכחולים המהבהבים של רכב השיטור, וסימנו לנאשם לעצור. הנאשם לא ציית להוראות השוטרים, ונמלט מהם בנסיעה מהירה ברחוב דוד המלך, ומשם פנה לרחוב יהודה הלוי. בעת שהגיע לצומת יהודה הלוי- סנהדרין (להלן:"הצומת השני"), פנה הנאשם ימינה, וחצה את הצומת בעת שברמזור דלק האור האדום. בשלב זה התקרב רכב השיטור לנאשם, והשוטרים צעקו לעברו "משטרה עצור", אך הנאשם חצה קו הפרדה רצוף, ונסע בנתיב הנגדי. הנאשם עצר לשניות ספורות בעת שהתקרב רכב מהכיוון הנגדי, ואז יצא השוטר מג'די מהרכב, וצעק לנאשם פעם נוספת לעצור. הנאשם לא נענה להוראות השוטרים, והמשיך בנסיעה מהירה בניגוד לכיוון התנועה כאשר רכב השיטור נוסע במקביל אליו, בנתיב הימני. עקב נסיעתו של האופנוע בנתיב השמאלי, סטה רכב טרנזיט שהגיע מהכיוון הנגדי ברחוב סנהדרין, לעבר רכב השיטור, על מנת להימנע מפגיעה באופנוע. הנאשם החנה את האופנוע סמוך לבניין מס' 156, ונמלט לדירתו בבניין, שם נעצר על ידי השוטר גואטה. 2. הנאשם אינו בעל רישיון נהיגה. 3. התביעה מייחסת לנאשם, נוכח העובדות המתוארות, עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961, וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977. נטען כי בדרך נהיגתו במסלול הנסיעה המתואר, סיכן הנאשם עוברי דרך ובכללם, נהגי המונית ורכב הטרנזיט. 4. הנאשם כופר בכך שרכב על האופנוע באותו אירוע. הגנה אינה חולקת עם זאת על כך שהאופנוע, בעל מספר הרישוי הנ"ל, השייך לנאשם, נמלט מהשוטרים במהלך המרדף. (לעניין בעלות הנאשם על האופנוע- פלט משרד רישוי, ת/6). ראיות התביעה 5. מדוח פעולה של השוטר גואטה, ת/2, מיום 5.10.2007, שהוגש במסגרת חקירה ראשית (ע' 5 לפר'), עולה, כי במועד הנ"ל, בשעה 23:50, היה השוטר במשימת סיור באיזור שכונה ד' בבאר שבע עם השוטר המתנדב מג'די, ונהג ברכב שיטור מוסווה. בעת שרכבו עמד ראשון בנתיב השמאלי, לפני הצומת הראשון, בשל רמזור הצומת בו דלק אור אדום, והוא התכוון לפנות שמאלה לרחוב דוד המלך, הגיע האופנוע מאחור ופנה שמאלה בצומת באור אדום. מונית שהגיעה אותה עת מרחוב דוד המלך וביקשה לפנות שמאלה בצומת, באור ירוק, סטתה ימינה בניסיון למנוע פגיעה באופנוע. בעקבות כך החל השוטר לנסוע בעקבות האופנוע כשהוא מניח אור כחול מהבהב על גג הרכב, ומסמן לרוכב האופנוע לעצור. רוכב האופנוע שחבש קסדה ולבש חולצה "כחולה/שחורה עם פסים לבנים מאחור על גב החולצה ומלפנים", המשיך בנסיעה, פנה ימינה לרחוב סנהדרין, תוך חציית הצומת השני באור אדום. רכב השיטור "נצמד" לאופנוע, והשוטר קרא לעבר האופנוען "משטרה, עצור, אתה עצור". רוכב האופנוע שנכנס לנתיב הנסיעה הנגדי, ברחוב סנהדרין, עצר למספר -.שניות לאחר שהגיע רכב מולו. מג'די ירד מרכב השיטור תוך שהוא קורא "משטרה, משטרה", לעבר הרוכב, ואז המשיך האופנוע בנסיעה ברחוב סנהדרין, בניגוד לכיוון התנועה, בעוד הרכב המשטרתי נוסע במקביל אליו. עקב דרך נסיעת האופנוע, רכב טרנזיט לבן שנסע מהכיוון הנגדי נאלץ לסטות לעבר הרכב המשטרתי. בסמוך לבניין מס' 156 ברחוב סנהדרין, עלה האופנוע על מדרכה ונכנס ל"כיוון הבלוקים". גואטה יצא מרכב השיטור, והחל לרוץ בעקבות האופנוע. הוא הבחין ברוכב האופנוע שהשאיר את האופנוע שמנועו היה חם עדיין (מזכר, ת/5), מתחת לגרם המדרגות, ליד הכניסה לבניין מס' 156, ועלה בריצה במדרגות. העד עלה אחריו והבחין כי נכנס לדירה מס' 4 בבנין. בבדיקת מספר רישוי הסתבר לו כי האופנוע שייך לנאשם המתגורר בדירה מס' 4 בבנין. הוא קרא אליו את השוטר מג'די, שיצא מהרכב קודם לכן כמתואר, ובעת שזה הגיע למקום עלה לדירה פעם שנייה, והזדהה בפני האם שפתחה את הדלת ושאלה היכן הנאשם. בד בבד יצא הנאשם מהחדר, כשעל גופו חולצה זהה לזו שלבש האופנוען. השוטר הבהיר לנאשם כי הוא נדרש להתלוות אליו לתחנת המשטרה, נוכח הסיכון שיצר בדרך נהיגתו, והנאשם טען בפניו שלא יצא כלל מביתו, והכחיש כי רכב על האופנוע. עוד טען כי איש לא עשה שימוש באופנוע, וכי רק הוא מחזיק ברשותו את מפתח ההתנעה. עוד ציין הנאשם כי אין לו כלל רישיון נהיגה. 6. בחקירתו הנגדית נדרש העד לתיאור דרך המפגש עם המונית, שהחלה להיכנס לדבריו, לתוך הצומת בעת שהאופנוע נכנס לתוכו, ואז עצרה במקומה: "היא נכנסה לצומת כשהאופנוע פרץ לצומת היא בלמה ועצרה טיפה אחרי הקו הלבן...היא בלמה במקום. לא הייתה סטיה, המונית בלמה ולא היה לה לאן לסטות, ולא היה לה אפשרות לסטות" (ע' 7). עוד ציין כי לא הבחין במספרה של המונית, ולא ניסה לאתר נהגה, שכן לא ראה בהתרחשות אלא אירוע "מינורי" בעוצמתו ביחס לאירועים דומים אחרים בהם נטל חלק בעבר. בשלב זה הורה למג'די להוציא את הפנס המשטרתי הכחול ולהניחו על גג רכב השיטור, והחל לנסוע בעקבות האופנוע. בהמשך הנסיעה, כ- 15- 20 מ' לאחר הפניה לרח' סנהדרין, מרחוב יהודה הלוי, עצר האופנוע למספר שניות - העד לא היה בטוח תחילה מה היה מיקום העצירה לאשורו (ע' 9-10)- ובשלב זה ירד אליו מג'די וצעק לעברו "משטרה". האופנוען סובב את גופו לאחור ואז הבחין כי על חלקה הקדמי של חולצת האופנוען- "שני פסים שעולים מהגב ומתחברים לחלק הקדמי" (ע' 9)- ולאחר מכן המשיך האופנוע בנסיעה ברחוב סנהדרין, תוך חציית קו הפרדה רצוף, ופניה לנתיב הנסיעה הנגדי, ולאחר מכן עלה על מדרכה בצד השמאלי. באותו שלב הגיע ממול רכב טרנזיט שבלם במקום נוכח הסיכון שנגרם עקב התקרבותו של האופנוע. האופנוע המשיך בנסיעה על המדרכה למרחק של 5-10 מ', עד הגיעו לבניין 156, ואז נכנס שמאלה בשביל הפונה לבניין (העד שרטט על גבי תרשים, ת/3, את מהלכי הנסיעה ותנועת האופנוע בקטע דרך זה). העד השאיר את רכב השיטור ברחוב סנהדרין, והחל לדלוק ברגל אחר האופנוע לעבר הבניין, מרחק של 30 מי לערך. הוא ראה את רוכב האופנוע מניח את האופנוע ליד הבניין, ורץ במדרגות הכניסה והבחין כי נכנס לדירת מגורים בקומה הראשונה, "זאת הייתה דירה ראשונה בבניין, כמדומני 4 דירות בקומות, עמדתי במדרגות בקשר עין עם הדלת והכניסה ועם האופנוע שהיה מתחת למדרגות..." (ע' 12, 14, וכן תרשים שערך העד לעניין מיקום דירת הנאשם בקומה הראשונה, נ/1). לדברי העד שמר על קשר עין כל העת עם האופנוע, על אף שהשתהה למספר שניות בעת החנית רכב השיטור והיציאה מתוכו, וציין כי גם האופנוע לא יכול היה לפתח מהירות שכן על שביל הגישה לבניין מהרחוב "יש...מדרגות, אני לא יודע מה הוא עשה, אני לא יודע אם הוא ירד מהאופנוע, והרים את האופנוע, כשעלה על המדרגות. קשר עם האופנוע היה לי. על פני השביל יש מדרגות קטנות. עד כמה שאני זוכר הוא נסע בצורה רגילה, ולא הרים את האופנוע. כמו שעלה על המדרכה כך עלה על המדרגות" (ע' 13). הוא ירד מהבניין והזעיק אליו את מג'די שעשה אותה עת דרכו בין בתי הרחוב, מכיוון הצומת לכיוון הבניין, והורה לו להמתין ליד האופנוע שמנועו היה חם עדיין, ולאחר מכן עלה שוב לדירת הנאשם, לאחר שקיבל פרטי הבעלות והכתובת, ולאחר שהמתין להגעת ניידת לתגבור. (תרשים העד לגבי מיקום הנחת האופנוע ודירת הנאשם, נ/1). העד מציין כי לא ערך חיפוש בדירה אחרי קסדה ומפתחות האופנוע. עוד ציין כי כחמש עשרה דקות לאחר ביצוע המעצר, ומשהתכוונו לשלוח גרר לגרירת האופנוע לתחנת המשטרה, דווח להם כי האופנוע נעלם ממקומו. 7. בהודעותיו, ת/7, ת/8, מציין השוטר מג'די כי לאחר שירד מהרכב המשטרתי ברחוב סנהדרין, החל לרוץ לעבר האופנוע והגיע למרחק של מטר ממנו, וצעק לעברו "משטרה, תעצור". בשלב בו המשיך נהג האופנוע לנסוע בניגוד לכיוון התנועה, איבד העד קשר עין עימו. הוא נפגש שוב עם השוטר גואטה ליד בניין מס' 156, לאחר 2-3 דקות. לאחר שהתבררה בעלותו של הנאשם על האופנוע, והסתבר כי הוא מתגורר באותו בנין, ביקשו גואטה להמתין ליד האופנוע והוא עלה לדירתו של הנאשם כדי לעצרו, ולאחר מספר דקות ירד מהבית עם הנאשם, שלבש בגדים זהים לאלה שלבש רוכב האופנוע. בחקירתו התייחס מג'די לנסיבות הקשורות בהגעתו לביתו של הנאשם: "אני הייתי בטוח שהוא הולך להיכנס בין הבתים, ואני נכנסתי לפארק, וזאב המשיך לנסוע עם הכביש ואני חציתי את הכביש, והלכתי לפארק מאחור ומשם איבדתי קשר עין, ואחר שתי דקות זאב דיווח לי לבוא לכיוון הבתים ואז הגעתי לבלוק..." (ע' 18). העד מציין כי אינו יודע אם השוטר גואטה נכנס לבניין גם לפני שהגיע למקום. עוד ציין העד כי הבחין בסיכון שגרם האופנוע בתחילת הנסיעה למונית עם הכניסה לצומת באור אדום. עם זאת העד טען כי המונית "הגיעה ממול" לרכב השיטור והאופנוע, בעת שזה פנה שמאלה לרחוב דוד המלך (ע' 17). ראיות מטעם ההגנה 8. באימרה, ת/1 שנגבתה מהנאשם ביום 5.10.2007, ציין הנאשם אין לו רישיון נהיגה, וכי שהה אותו יום בביתו, ולא יצא ממנו. הנאשם טען כי אינו יודע למי שייך האופנוע: "לא יודע לשכן, לא יודע למי שייך".עוד טען כי אינו יודע מי היה בבית בעת שהשוטרים הגיעו לדירה, וכי אין לו קסדה בבית. הנאשם סירב להגיב עניינית לשאלות נוספות שהופנו אליו, ואף ציין כי "זכותי להגיד מה שיש לי בבית המשפט". 9. בדוח מעצר, ת/4, ציין הנאשם כי לא היה מעורב בנהיגה, וכי שהה עד אותה עת בביתו. 10. בעדותו אישר הנאשם כי האופנוע שייך לו, וכי החנהו "מתחת לבלוק, ליד המדרגות". לטענתו יש "עוד אנשים שמשתמשים באופנוע...ואני לא יודע מי משתמש באופנוע". הנאשם ציין בהקשר זה, כי אפשר להניע את האופנוע "עם מפתחות ובלי מפתחות, לי היה מפתח לאופנוע...המפתחות רוב הזמן אצלי", ואולם אינו זוכר מדוע לא ציין בפני השוטר כי ניתן להניע את האופנוע ללא מפתח, וכי, כאמור, אפשר להניעו "עם הכל, חוטים עם מפתח" (ע' 26). עם זאת טען, "אני אומר שאין מצב שמישהו נהג באופנוע וגם אני לא נהגתי. לא באותו יום ולא לפני, לא נהגו. אף אחד לא משתמש באופנוע" (ע' 24), וכי אמר "בצחוק" בחקירתו כי האופנוע שייך לשכן (ע' 25), הנאשם אישר כי אין לו רישיון נהיגה, "אני קניתי אופנוע אחר כך התכוונתי להוציא רישיון..." (ע' 25), וכי נוכח העובדה שאינו נוהג, וכדי שהאופנוע לא יתקלקל, "אני מזיז אותו עם הידיים. היה לי את האופנוע בערך חודשיים". הנאשם טען תחילה כי גם אחיו שהה אותו ערב בבית, ואולם בהמשך העדות טען כי אינו זוכר אם שהה בבית, "עברו 5 חודשים מאז. אמרתי לסניגורית נראה לי שאחי היה בבית...אני ישנתי ואני לא יודע אם אחי היה בבית" (ע' 23). הנאשם אישר כי לבש חולצת "אדידס" - "חולצה כחולה עם פסים לבנים"- בעת מעצרו על ידי גואטה (ע' 24). עוד ציין כי הוא מחזיק בביתו קסדה שהייתה בחדרו (ע' 25), וכי בעת חקירתו טען שאין לו קסדה, כיוון ש"באותו זמן לא היה לי. לא חסר יש קסדה בבית" (ע' 25), ואולם לא נתן הסבר לטענתו בעניין אי הימצאות קסדה בביתו, בעת הגעת השוטר לדירה (ע' 26). עוד טען כי בבית יש ארון אחד המשמש אותו ואת אחיו. לדברי הנאשם, השוטרים "מחפשים" אותו מאז ומתמיד, "ללא סיבה", וכי השוטר גואטה מכיר אותו זה מכבר מעבודתו. הנאשם הבהיר כי לא היה מעוניין לשתף פעולה בחקירה, "לא בא לי לענות, חקירות אני לא עונה בכלל" (ע' 24). יצויין בעניין זה כי השוטר גואטה אישר כי יש לו היכרות מוקדמת עם הנאשם ואחיו, יוסי, (להלן: יוסי). 11. אימו של הנאשם, מרים, מסרה בהודעתה, ת/9, כי בעת שהגיע השוטר לביתה, היה רק הנאשם בבית, ואילו יוסי לא היה בבית. עוד טענה כי באופנוע השייך לנאשם, משתמשים גם אחרים. לדברי האם הנאשם היה כל העת בבית, ולא נכנס הביתה לפני הגעת השוטר גואטה. בחקירתה הנגדית ציינה, כי יוסי היה בבית אותו יום. עם זאת טענה כי היא מבולבלת בחקירתה, ואינה רוצה לענות היכן היה יוסי אותו יום, ואף אינה חייבת לענות על שאלה זו. (ע' 28). עוד אמרה כי "כל השכונה" משתמשת באופנוע. "מדובר באופנוע של כולם", וכי ראתה מי נסע על האופנוע אך לא "תמסור שמות", כי "ישרפו לה את הבית", וכי גם הנאשם "רוצה להגן" על מי שנהג באופנוע אותו יום (ע' 27). לדברי האם הנאשם ויוסי הינם בעלי מידה זהה, "הם מתחלפים גם בבגדים". 12. ההגנה העידה מטעמה את חוקר המשטרה יובל כהן, שגבה את ת/9, וציין כי גבה גם את הודעתו של יוסי. לדברי העד ראה לנכון לגבות גם את עדות האח נוכח עדויות השוטרים כי האופנוען לא זוהה בשל הקסדה שלבש, וכי נמלט לדירה בה מתגוררים שני האחים. עוד ציין כי יוסי מוכר לו מחקירות משטרתיות אחרות בהן היה מעורב. 13. עד ההגנה, זיו דוד, המשמש כחוקר פרטי, ביצע לבקשת ההגנה ביום 28.3.2008, עבודת צילום והסרטה של איזור האירוע ברחוב סנהדרין. לדברי העד המרחק בין צומת סנהדרין לבניין 156 הינו 180 מ', וכי בעת הצילום ראה את האופנוע חונה בכניסה לבניין. העד ציין כי על גבי השביל אין מדרגות, ואלה מצויות בהמשך השביל, לאחר הכניסה לבניין 156. עוד ציין כי מגרם המדרגות העולות לבניין לא ניתן להבחין בדירה מס' 4, אלא רק עם ההגעה לקומה עצמה (ע' 34, הצילומים שערך העד נ/3). טיעוני הצדדים 14. ב"כ המאשימה המלומדת טוענת כי מעדויותיהם של השוטרים גואטה ומג'די, עולה כי הנאשם הוא שרכב על האופנוע במהלך האירועים המתוארים. גואטה שמר על קשר עין רצוף עם הרוכב, עד הגעתו לביתו; מנועו של האופנוע היה עדיין חם בעת הגעתו למקום חניית האופנוע ליד ביתו של הנאשם; זיהוי החולצה שלבש הנאשם, בנוסף לעובדה כי האופנוע היה שייך לנאשם, הינן ראיות נוספות המשתלבות יחדיו ומובילות למסקנה כי הנהיגה התבצעה על ידי הנאשם. בעניין זה צויין כי לשוטרים לא הייתה כל מוטיבציה להפליל את הנאשם, וכי גירסות הנאשם ואימו, אינן ראויה לאמון, נוכח הסתירות הרבות שנפלו בהן, וחוסר סבירותן. עוד נטען כי הנאשם לא הכחיש כי לא היה בעל רישיון נהיגה אותה עת, וכי דרך הנהיגה, גם בשלב בו טרם הוחל במרדף, מהווה עבירה של סיכון חי אדם בנתיב תחבורה, לאחר שהנאשם ראה את אפשרות סיכונם של עוברי הדרך כאפשרות קרובה לוודאי נוכח דרך נהיגתו. 15. על פי טיעוני ההגנה לא הוכח כי הנאשם הוא שנהג באופנוע בעת האירוע; הנאשם חבש קסדה כהה לכל אורך הנסיעה ופניו לא זוהו; עם הגעת האופנוע לבלוק 156, לא שמר גואטה על קשר עין עם רוכב האופנוע, ולא ראה, ואף לא ניתן היה לראות לאיזה בניין נכנס. בעניין זה נטען כי השוטר גואטה העיד כי אל הבניין הובילו מדרגות, בעת שצילומי הכניסה לבניין שנערכו על ידי עד ההגנה זיו, מצביעים על כך שאל פתח הבניין מוביל שביל סלול, ולא קיימות כל מדרגות במקום, שיכלו להאט את קצב נסיעתו של רוכב האופנוע, והשוטר גואטה לא ראה לפיכך את דרך הימלטותו של הנהג לתוך הבניין. עוד צויין כי מעדותו של מג'די לא עולה כי גואטה דיווח לו מיידית, או לאחר הגעתו לבניין, כי כבר עלה במדרגות הבניין, ואף לא ציין בפניו כי מספר הדירה אליה נכנס האופנוען תואמת את ממצאי הבדיקה שנערכה במסוף למרגלות הבניין. עוד נטען כי גירסתו של גואטה שלא נכנס מיד לדירתו של הנאשם, וירד חזרה הינה גירסה תמוהה, שכן לא ברור מדוע לא גילה גואטה אותה נחישות שגילה בעת המרדף עצמו, ולא נכנס מייד לדירה, אלא המתין למג'די, ואף לכוח שיטור נוסף. לטענת ההגנה נפגמה יכולת התגוננותו של הנאשם נוכח כך שלא נערך חיפוש מיידי על ידי גואטה אחר מפתחות האופנוע והקסדה, או אדם נוסף העשוי לשהות בבית. נטען כי קיימת אפשרות סבירה כי מי שרכב על האופנוע לא היה הנאשם, אלא אדם אחר, ששהה בדירה אחרת באותו בניין, או אף בדירת הנאשם עצמה, בה לא נערך חיפוש. גם עובדת היעלמו של האופנוע כ- 15 דקות לאחר מעצרו של הנאשם, מלמדת כי השליטה על האופנוע אותה עת הייתה בידי אחר שאולי אף רכב עליו בעת המרדף. 16. ההגנה אינה שוללת אפשרות כי גירסתו של הנאשם לעניין רכישת האופנוע בלא שהיה מורשה לנהיגתו הינה גירסה תמוהה, וכי ייתכן כי הנאשם נהג בעבר על האופנוע, אולם אין בכך כדי להביא לידי קביעה כי נהג באופנוע גם בעת האירוע המיוחס לו. נטען בנוסף כי הנאשם הינו בעל רמה אישית לא גבוהה וכי בתחילת עדותו בבית המשפט ענה בצורה לא עניינית לשאלות שהופנו אליו. עוד נטען כי שקריו של הנאשם וכן עדות אימו נועדו ככל הנראה, "להסתיר ולגונן על אדם אחר, אשר עשה שימוש באופנוע מייד לאחר מעצרו של הנאשם, סביר להניח כי אותו אדם הוא זה שנהג באופנוע טרם מעצרו של הנאשם", וכי ייתכן כי ביקשו להעלים את העובדה כי היה זה אחיו של הנאשם, יוסי. בעניין זה צויינה חקירתו של יוסי על ידי החוקר יובל כהן. נוכח כך קיימת אפשרות כי שקרי הנאשם נועדו לגונן על בן משפחה, ואין ליתן להם משקל ממשי, ויש לבחון את ראיות התביעה במנותק מכך. עוד נטען, כי אין ללמוד ממידת הדימיון של החולצה שלבש הנאשם בעת שהגיע גואטה לדירה, על כך שנאשם הוא שנהג באופנוע. מדובר בחולצת "אדידס" שגרתית, שניתן לרכשה בכל חנות ספורט, וכי ייתכן ובדירת הנאשם שהה אדם בעל מידות זהות לאלה של הנאשם, ומבנה גופו של הנאשם היה עשוי לתאום גם מידת גופם של אנשים אחרים באיזור. בנסיבות אלה קטיעת קשר העין עם רוכב האופנוע הינה מהותית, ויש בה כדי ליצור ספק לעניין זיהויו של הנאשם כמי שנהג ברכב. 17. לעניין סיכון המונית נטען כי גואטה חזר בו מטענתו כי סטתה מנתיב הנסיעה, וציין כי בלמה בלבד, תוך חריגה מועטת מקו הצומת, באופן שנגרם סיכון מינימלי. גם לגבי רכב הטרנזיט נטען על ידי הסניגורית המלומדת, כי גואטה תיקן את מה שמסר בת/2, והבהיר כי רכב הטרנזיט לא סטה מנתיבו, אלא בלם במקום. בנוסף נטען כי יש להטיל ספק בעדותו של גואטה לעניין עצם "המפגש" עם רכב הטרנזיט, וזאת לאחר שמג'די לא הזכיר את רכב הטרנזיט, ולא ברור מדוע לא הבחין בו, לאחר שסטיית האופנוע למדרכה היתה סמוך לצומת, ולפיכך, בקרבה למג'די. עוד נטען כי הפניה באור אדום בצומת השני, לא היה בה כדי לסכן רכב אחר, ואיש מהעדים לא טען כי אותה עת התקרב לצומת רכב שהאופנוע סיכנו בדרך נהיגתו. דיון 18. שאלת זיהויו של האופנוען עומדת בלב המחלוקת בטיעוני הצדדים. ההגנה אינה חולקת כי האופנוען נמלט מהשוטרים בנתיב ההימלטות שתחילתו לאחר ביצוע הפרת התנועה החמורה בצומת הראשון, וסיומו ליד בניין מגוריו של הנאשם ברחוב סנהדרין 156. עם זאת טוענת ההגנה כי אין ליתן אמון בעדותו של השוטר גואטה כי שמר על קשר עין עם האופנוען הנמלט למן השלב שלאחר עליית האופנוע על המדרכה ברחוב סנהדרין, ועד הגעתו לבניין המגורים בו מצוייה דירת הנאשם, והעד אף לא עקב אחר תנועתו של האופנוען עד לדירת המגורים עצמה כפי שטען. טענה זו מתבססת בעיקרה על הצילומים שנערכו על ידי החוקר זיו, המלמדים על כך שדרך הגישה לבית שונה בתכלית מהתיאור שנמסר על ידי השוטר, וכי לא ניתן היה לראות את דירת הנאשם מגרם המדרגות, שמולו נמצאת דירת מגורים. 19. אכן, על פי הצילומים שב- נ/3, עולה, כמתואר לעיל, כי לפתח הכניסה לאיזור הבניין מוביל שביל קצר בעל מרצפות בטון, ללא מדרגות, ומכאן שתיאורו של גואטה כי יכול שהאופנוע נסע על גבי המדרגות "הקטנות" אינו תואם את תוואי השביל. ואולם גואטה העיד מפורשות כי פרטי הנסיעה על השביל אינם זכורים לו כהוויתם; הוא ציין כי אינו יודע אם האופנוען הרים את האופנוע בידיו, בשלב זה, או אם נסע על גבי השביל, על אף שלמיטב זכרונו התבצעה הנסיעה למישרין, חרף קיומן של מדרגות. נמצא איפוא, כי קטע הנסיעה על השביל אינו חרוט לפרטיו בזכרונו של העד, והעד אף אינו מוציא מכלל אפשרות כי לא חזה במלוא תנועת האופנוע על פני השביל, על אף שהוא סבור כי עקב אחר התנועה ברציפות. בעניין זה יש לציין כי גואטה מסר עדותו זמן ניכר לאחר האירוע, והצילומים בנ/3 לא הוצגו בפניו במהלך עדותו. העד התקשה גם בזכירת פרטים אחרים, ובכללם מיקום עצירת האופנוע עם הגעתו לרחוב סנהדרין, ופרטים הנוגעים לתיאורם של כלי הרכב ה"תמימים" באירוע. עם זאת לא מצאתי מקום לפקפק בעדות השוטר גואטה - שמסר גירסה מהימנה ושקולה- לעניין תחושתו הסובייקטיבית, כי עקב ברציפות אחר תנועת האופנוע, ואין לצפות משוטר, המשתתף באירוע מתוח וסוער מעין זה, העסוק בד בבד בנהיגת רכב השיטור ובמרדף רגלי, כי יאצור בזכרונו מלוא הפרטים הקשורים באירוע, ובכללם אלה הנעדרים, בעת ההתרחשות עצמה, ייחוד משמעותי יחסית. 20. גם אם תנועת הרוכב על השביל, או מקצתה של תנועה זו, נעלמה מעיני העד, לא ראיתי מקום לקביעה כי תחושתו הסובייקטיבית הברורה של העד, לעניין שמירת מעקב צמוד אחר האופנוע עד הגעתו לבניין, משוללת ממשות אובייקטיבית. על פי עדות השוטר נסע על הכביש, במקביל לאופנוע הנמלט שעלה על המדרכה כדי "לנער" מעליו את רכב השיטור הרודף אחריו. נוכח ממצאיו של עד ההגנה זיו, הרי שהמרחק מצומת סנהדרין עד הבניין אליו הגיע האופנוע לא עולה על 180 מ' ומכאן שמדובר בנסיעה שמשכה קצר ביותר. גואטה העריך שמדובר היה במרחק קצר יותר, והערכה זו שאינה מדוייקת בנסיבות, התבססה על כך שעצירתו הראשונית של האופנוע התבצעה כבר בתוך רחוב סנהדרין, לאחר מעבר הצומת השני, לפני שסטה לעבר המדרכה. גם מעדותו של מג'די שירד קודם לכן מרכב השיטור סמוך לצומת, עלה כי הגיע לבניין לאחר דקות ספורות, משהוזעק למקום על ידי גואטה. לכך יש לצרף את עדותו של גואטה על פי המזכר ת/5, כי מנוע האופנוע היה עדיין חם עקב הנסיעה שהתבצעה בו. נסיבות אלה מלמדות על מרדף "חם" והגעה "בזמן אמת" ובאופן מיידי, לבניין שלידו הוחנה האופנוע הנמלט. גם אם לא חזה גואטה במלוא תנועת האופנוע על השביל - ככל הנראה באותן שניות בהן עצר השוטר את רכבו ברחוב סנהדרין ויצא מהרכב כדי לדלוק רגלית אחר הנאשם - הרי שהבחין בכניסת האופנוע אל השביל הקצר, והגעתו התכופה של השוטר לבניין 156 לידו הוחנה האופנוע וסדר האירועים המהיר, איפשרו לשוטר לצפות באופנוען הנמלט לתוך הבניין ועולה בגרם המדרגות, כפי שהעיד על כך העד, ואף איפשרו לו לעלות בעקבותיו אל הקומה הראשונה, שם צפה בכניסתו לדירת המגורים, ואין מקום לדחות עדותו בעניין זה. 21. אין לקבל טענת ההגנה כי השוטר לא הבחין למעשה לאיזו דירה נכנס רוכב האופנוע, הנלמדת גם מכך שנמנע מכניסה מיידית לדירה זו. אין חולקין כי הנאשם אותר ונעצר בדירתו בקומה הראשונה, על ידי השוטר גואטה. השוטר גם ציין את מיקום הדירה בנ/1, באופן התואם את עדותו של זיו. טענתו כי זו "הדירה הראשונה" בבניין, אינה מלמדת על כך כי התכוון לטעון כי הדירה מצוייה מול גרם המדרגות, ומיקומה של הדירה על פי נ/1, ודברי זיו, מלמדים כי הייתה הדירה הקיצונית, מאחורי גרם המדרגות. לא עולה אף על הדעת שהשוטר יטען כי הדירה מצוייה "מול" המדרגות, לאחר שברי כי ידע את מיקום הדירה לאשורו שכן נכנס לתוכה מספר דקות לאחר שהגיע למקום ועצר שם את הנאשם. השוטר הבהיר כי הבחין לאחר שעלה בעצמו במדרגות, כי האופנוען הנמלט עוצר בקומה הראשונה, וכי הוא נמנע מלהיכנס לדירה, עד הגעת מג'די למקום, ולאחר שוידא במסוף המשטרתי, כי אכן בעליו של האופנוע, הוא הנאשם, מתגורר במקום. טענת השוטר כי המתין לסיוע לפני כניסתו לדירה, הינה טענה מתקבלת על הדעת, והוא אף ציין כי ביקש ממג'די לפקח באיזור הכניסה לבניין. 22. בהעדר זיהוי ישיר של האופנוען שפניו לא היו גלויות בעת האירוע, הרי שהראיות העומדות נגד הנאשם הינן נסיבתיות בעיקרן. 23. אין חולקין כי הנאשם הינו בעליו הרשום של האופנוע. ראיה זו הינה בעלת משקל ממשי, שכן הנאשם טען בעת מעצרו על ידי גואטה כי איש אינו עושה שימוש באופנוע, וכי רק הוא מחזיק במפתח ההתנעה. עובדה זו עומדת בצד ההנחה כי בעליו של כלי התחבורה הוא העושה בו שימוש, או לפחות אמור לדעת מי עשה בו שימוש, וכבר נאמר לעניין החזקה הקבועה בסעיף סעיף 27ב (א) לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961, הדנה ב"אחריות בעל הרכב", לפיה, "נעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב...", כי "ביסוד אחריות זו מונחת הגישה כי הבעלים אמור לדעת מי נהג ברכב הלכה למעשה, ובכוחו לשמור רישומים ראויים בעניין זה. כאשר הרכב הוא בבעלותו של בן-אדם בשר ודם, שזה רכבו היחיד, קיימת הנחה עובדתית חזקה שהוא עצמו - או אחר ברשותו - נוהג ברכב" (ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 364, 391), וראו הדיון לעניין יישומה של הנחה עובדתית זו, באירועים בעלי אופי תעבורתי פלילי, בחוות דעתו של כב' השופט ד. חשין, במסגרת ע"פ 2218/06 - כמאל הייב נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם, ניתן ביום 22.1.2007). 24. הראיות האחרות עניינן התגלותו של האופנוע, בעוד מנועו חם, למרגלות ביתו של הנאשם ברחוב סנהדרין, מיד בתום המרדף, והימלטות האופנוען לתוך הבניין, לעבר הדירה בה מתגורר הנאשם. החניית האופנוע ליד הבית מלמדת כשלעצמה על זיקתו האפשרית של האופנוען לבניין המגורים במקום. הנאשם נתגלה מיד לאחר מכן בתוך הדירה, כשהוא לבוש חולצת ספורט זהה לזו שלבש האופנוען בעת שנמלט מידי השוטרים. בהקשר זה יצויין כי מדובר בחולצה שנשאה סימני זיהוי מאופיינים ובולטים כמתואר לעיל, וטענת ההגנה כי מדובר בחולצת ספורט נפוצה, לא הוכחה, ומכל מקום, ייחודה של ראיה זו נעוצה גם בסמיכות האירועים הנוגעים ללבישת החולצה. לכך יש לצרף את העובדה, שאף היא אינה שנויה במחלוקת, כי הנאשם הינו נטול רישיון נהיגה, ומכאן שהיה לו מניע ממשי שלא להיתפס בכף ולהימלט מהשוטרים. 25. "...מקום שבו מבקש בית המשפט לבסס הרשעה על ראיות נסיבתיות מחויב הוא לבחון ולשקול שמא קיים הסבר תמים אפשרי לאותה מסכת ראיות, שאינו מתיישב עם המסקנה המפלילה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו. אולם, קיומו של הסבר תמים כזה יש לבחון, בין היתר, על פי שיקולי היגיון וניסיון חיים ואין די באפשרות דמיונית ויוצאת דופן או בהסבר תיאורטי ורחוק. הנה כי כן, על מנת שבית המשפט יגיע למסקנה כי מן הדין לזכות את הנאשם ולו מחמת הספק בשל קיומו של תרחיש חלופי תמים, יש צורך להראות כי תרחיש כזה הינו מבוסס וסביר..." (ע"פ 8899/06 - עומר ארמין נ' מדינת ישראל, לא פורסם, ניתן ביום 29.7.2007) . אכן, מול מכלול הראיות הנסיבתיות, המובילות למסקנה כי הנאשם הוא שהיה האופנוען הנמלט, עומדת גירסת הנאשם ואימו כי לא היה לנאשם כל קשר למעשה. עדויות השניים אינן מהימנות. טענת הנאשם כי רכש אופנוע כחודשיים קודם לכן, בלא להשתמש בו, ובלא להתכוון להשתמש בו לעת הזו, בהיותו נטול רישיון נהיגה, הינה טענה מגוחכת, והנאשם אף לא טרח להמציא הסבר תיאורטי לרכישה מיותרת זו של האופנוע; הנאשם העלה גירסות סרק בחקירתו וטען כי אינו מחזיק באופנוע ובקסדה, למרות שבעדותו טען להיפוכם של דברים; הנאשם טען בפני השוטר גואטה כי רק הוא עושה שימוש באופנוע, בעת שבעדותו טען כי רבים אחרים עושים בו שימוש; גם באשר לנוכחות אחיו, יוסי, בבית הסתבך הנאשם בסתירות, וטען כי אינו יודע אם אחיו שהה בבית אותו יום. 26. אימו של הנאשם, שעדותה טעונה זהירות ממילא נוכח הקרבה המשפחתית, מסרה אף היא עדות מעורפלת לעניין זהות המשתמשים באופנוע. היא סתרה דבריה בת/9 בהם טענה כי יוסי לא היה בבית בעת מעצרו של הנאשם, וסירבה להתייחס לשאלות הנוגעות לשימוש באופנוע על ידי יוסי. העדה טענה בנוסף כי אנשים בשכונה עושים שימוש ברכב, והיא חוששת למסור פרטים בעניין פן יבולע לה ואף יישרף ביתה. 27. ההגנה הסכימה בהגינותה, כי הנאשם ואימו לא גילו דבקות מיוחדת באמירת האמת, ואולם נטען כי דרך מסירת העדויות הינה תולדה, אולי, של הניסיון להסתיר את מעורבותו האפשרית של האח, יוסי, במעשה. בעניין זה נטען כאמור, כי מבנה גופם של שני האחים זהה, הם משתמשים בבגדים משותפים, המונחים באותו ארון. עוד נטען כי לא נערך חיפוש בדירה למציאת הקסדה והמפתחות, והאופנוע נעלם ממקומו לאחר האירוע באופן העשוי להצביע על כך שמישהו אחר עשה בו שימוש, ולא הנאשם עצמו. אין לקבל טענה זו. מעדויות הנאשם ואימו, לא עלתה גירסה אחידה כאמור, לעניין אפשרות של שימוש באופנוע על ידי אחרים. העדויות היו רצופות סתירות ותמיהות בעניין זה, וטענת האם כי אם תמסור את הפרטים הידועים לה עלולים להתנכל לה ואף לשרוף את ביתה, אינה מתיישבת עם אפשרות כי בנה האחר קשור בדבר. יתר על כן, בעת הגעתו של גואטה לדירה לא נראה אחיו של הנאשם במקום, וכאמור הנאשם הוא שלבש את החולצה שזוהתה, ולא הובאה כל ראיה להימצאות חולצה זהה נוספת בבית. הנאשם אף טען כאמור בפני גואטה, עם מעצרו, כי השליטה על מפתחות האופנוע מצוייה בידו (ת/2), ובנסיבות אלה, נוכח גירסת הנאשם שלא טען כי מאן דהוא אחר עושה שימוש בקסדה ובמפתחות, לא היה מקום כי השוטר יידרש לעריכת חיפוש מיידי אחר פריטים אלה. 28. אף לעובדת היעלמו של האופנוע ממקומו אין נפקות מיוחדת. נסיבות נטילתו של האופנוע ממקומו אינן ברורות אומנם. ואולם יצויין, כי נטען על ידי הנאשם עצמו כי האופנוע ניתן להזזה ממקומו ללא צורך בהנעתו, ואין להוציא מכלל אפשרות כי הרכב "הועלם" ממקומו נוכח החקירה המשטרתית שנפתחה, ואכן, היה בכך כדי לסכל תפיסת האופנוע על ידי המשטרה, כפי שהעיד על כך השוטר גואטה. העובדה כי האופנוע הוחזר למקום חנייתו ליד הבניין, כפי שעלה מעדותו של זיו, ומצילומי נ/3, תומכת בהנחה כי היעלמו של האופנוע מיד לאחר מעצר הנאשם, לא הייתה מקרית, ועדי ההגנה, בני הבית, לא טרחו כלל להבהיר באילו נסיבות נלקח האופנוע והוחזר למקומו. אי הבהירות הקשורה בהיעלמו של האופנוע לאחר מעשה, אין בה כדי להמעיט איפוא, ממשקלן של הראיות העומדות נגד הנאשם, ולעניין זה יפים דבריו של בית המשפט העליון, על ידי כב' השופטת חיות, כי "יתכנו מקרים שבהם לא יהיה בידי בית המשפט לבנות תצרף שלם עד אחרון הפרטים מתוך המסכת הראייתית הפרושה בפניו, אך בכך בלבד אין כדי להצדיק את זיכויו של הנאשם וכבר נפסק כי "אין זה נדיר כי המסכת הראייתית הפרושה לפני בית-המשפט תלקה בחללים מסוימים או בפרשיות סתומות. תפקידו של בית-המשפט אינו ליצור תמונה המגלה את פרטי המקרה בשלמותם, כי אם להכריע אם על-אף קיומם של אותם חללים ניתן לקשור את הנאשם למעשה המיוחס לו ולהרשיעו בפלילים" (ע"פ 993/00 נור נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(6) 205, 232 (2002); ראו גם ע"פ 6253/04 דהרי נ' מדינת ישראל, פיסקה 15 (טרם פורסם, 26.4.07)..." (ע"פ 8899/06 - עומר ארמין נ' מדינת ישראל, כנ"ל). 29. הסבריו של הנאשם והטיעונים האחרים שהושמעו, אין בהם לפיכך כדי לסתור את המסקנה המפלילה העומדת נגד הנאשם העולה מהראיות הנסיבתיות, וקובע אני כי זיהויו של הנאשם כמי שנהג באופנוע בעת האירוע הוכחה כדבעי. בנסיבות אלה עולה מיניה וביה, כי הנאשם נהג באופנוע ללא רישיון נהיגה כנדרש. 30. הנאשם רכב על אופנוע במהירות ובדרך מסוכנת. הוא חצה על פי עדויות השוטרים, שני צמתים באור אדום; סיכן מונית שהחלה להיכנס לצומת הראשון ונאלצה לבלום עם תחילת החצייה; הנאשם נכנס לנתיב הנסיעה הנגדי ברחוב סנהדרין כדי להימלט מהשוטרים, ומעדות גואטה עולה כי אילץ נהג טרנזיט לבלום במקומו כדי להימנע מתאונה, ולאחר מכן עלה על מדרכה כדי להיעלם בין הבתים. הטענה שנטענה כי סיכונו של הטרנזיט עולה רק מעדותו של גואטה, וכי עד זה אינו מוסר גירסה אחידה לדרך הסיכון, ואף מג'די לא העיד דבר בעניין זה, אין בה כדי לפגום במהימנות תיאורו של גואטה. שני השוטרים מעידים על כך שהנאשם נהג באותו קטע דרך בניגוד לכיוון התנועה, ואין חולק כי בד בבד, הנאשם פעל כמיטב יכולתו להתחמק מרכב השיטור. העד מג'די לא היה בקשר עין אותה עת עם האופנוע בשל ירידתו מרכב השיטור וכניסתו בין הבניינים ברחוב, והוא לא יכול היה לראות את המשך ההתרחשויות על הכביש. מנגד, העד גואטה לא נטה להגזים כלל במידת הסיכון, ואישר בחקירתו הנגדית כי המונית ורכב הטרנזיט לא סטו מנתיב נסיעתם, כפי שניסח בדרך לא מוצלחת בת/2, אלא נבלמו על ידי נהגיהם, עקב תנועת האופנוע. הסבריו של גואטה מעוררים אמון, ככלל עדותו, ואין מקום לפקפק גם בחלק זה של העדות. 31. נוכח מכלול דרכה של הנסיעה, חלקה בשל רצון ההימלטות של הנאשם, המשולבת בסרבנות נמשכת לציית לדרישות השוטרים לעצור את האופנוע, הרי שהנאשם נהג כפי שנהג תוך מודעות לסיכוני הנהיגה שנגרמו, ועקב כך, לאפשרות הפגיעה בבטיחותם של עוברי דרך שנקלעו לנתיב הנסיעה, כאפשרות קרובה לוודאות. העובדה כי בעת חציית הצומת השני באור אדום, לא התקרב רכב למקום, אין בה כדי לשנות קביעה זו גם לדרך הנהיגה באותו שלב, נוכח המודעות לסיכון הממשי ואף המתוכנן, לעוברי דרך, שאפיין את דרך הנהיגה הפרועה בכללה, תוך הימלטות מהשוטרים, בין אם התקרבו עוברי דרך לצומת, ובין אם לאו. 32. נוכח האמור מורשע הנאשם בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בנוסף להרשעתו בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה. משפט תעבורהנסיעה באור אדוםצומתאופנוע