הרקע, העובדות והמחלוקות 1. עתירה שהוגשה ביום 20/9/10 בה נתבקשה הצהרה כי בטל תנאי סף מקדמי לגבי סיווג הרישום בענף הקבלנים שקבעה המשיבה כתנאי להשתתפות במכרז מס' בנ/קב/10/06 (להלן: "המכרז"), מכרז העוסק בביצוע עבודות תחזוקה ושיפוצים במשרדים, בתחנות/במתחמים תפעוליים של רכבת ישראל, ובנוסף או לחילופין מבוקש לתקן את תנאי הסף במכרז באופן שיאפשר למשתתף הרשום בפנקס הקבלנים כבעל סיווג ג' 1 בענף 100 להשתתף במכרז. למען הבהרה, משמעות הסיווג ג' 1 הינו סיווג כספי שהינו הסיווג המינימלי על פי תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) תשמ"ח-1988 (להלן: "התקנות")), המאפשר ביצוע עבודות עד 3.2 מליון ₪ באותו ענף, בעוד סיווג כספי ג' 2 מאפשר ביצוע עבודות עד סף 6.4 מליון ₪. 2. עסקינן במכרז פומבי שהזמנה להשתתף בו פורסמה ביום 19/8/10. תנאי הסף בו עסקינן מופיע בסעיף 11.1 למכרז שכותרתו: "תנאים מקדמיים להשתתפות במכרז" כאשר בסעיף 11.1 מופיע התנאי שהינו "המציע רשום בפנקס רשם הקבלנים בענף 100 סיווג כספי ג' 2" (להלן: "תנאי הסף"). 3. לטענת העותרת, שהינה בעלת סיווג כספי ג' 1 על פי רישומה בפנקס רשם הקבלנים, היא משמשת בשבע השנים האחרונות כקבלן שנבחר בחוזי מסגרת קודמים הזהים למכרז שבנדון, כאשר במשך כל השנים שביצעה את העבודות לא עלו העבודות על שיעור של כ-300,000 ₪. לטענתה, תנאי הסף המדובר שינה מעיקרו באופן שרירותי וללא הסבר או טעם את הסיווג הכספי הברור שדרשה המשיבה מהמשתתפים במכרזים זהים מסוג זה בעבר מסיווג כספי ג' 1 לסיווג כספי ג' 2, תוך הגדלת הסיווג פי 20 מזה שהיה נדרש במכרזים זהים וזאת ללא הסבר ו/או טעם סביר ענייני זה או אחר. לטענתה אכן למשיבה יש זכות לקבוע תנאי סף שונים במכרזים ואף לדרוש שקבלנים רשומים בפנקס הקבלנים בסיווג מקצועי רלבנטי ישתתפו במכרז אך במקרה דנן מדובר בתנאי החורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, פוגע בעקרון השוויון ובתחרות ההוגנת בין מציעים ולכן על בית המשפט להתערב ולבטל תנאי זה. 4. לטענת המשיבה, על רקע הצמיחה הגדולה בפעילות הרכבת והגידול בתשתיות, במבנים, ובמתקנים ובמורכבות הפעולות וכן גידול תקציב הפיתוח באופן ניכר, הוקם אצל המשיבה אגף הלוגיסטיקה המרכז את פעילות האחזקה, השידרוג ותוספת הבינוי ובעקבות כל זאת הוחלט לצאת למכרז פומבי שיהיה שונה באופן מהותי מכל ההתקשרויות הקודמות. בעקבות ועדה מקצועית שישבה על המדוכה, ועל פי הצרכים העדכניים של הרכבת פורסם מכרז שונה לחלוטין מהמכרזים הקודמים שנעשו הן בדרישות, הן בהיקף העבודות, הן בהיקף הכספי, במורכבות העבודות והמערכות, ובפרטים רבים אחרים כמפורט בתגובה לטענת המשיבה, כאשר מדובר בתנאי סף סביר ומידתי המבוסס על המלצה של ועדה מקצועית שאין בו כל פגם ואין מקום לכך שבית המשפט יתערב בהחלטת ועדת המכרזים. זאת, הן בהתחשב בכך שההיקף הכספי השנתי המשוער לביצוע בכל אחד משלושת האזורים במכרז יעמוד על כ-5 מליון ₪ בכל שנה תוך אפשרות להוצאת מספר מטלות בו זמנית לקבלן ואפשרות (שלא ידוע אם תתממש) שתהיה גם מטלה אחת מעבר ל-3.2 מליון ₪. כך גם, העלאת דרישת הסיווג הכספי לרישום ברשם הקבלנים של סיווג ג' 2 במקום ג' 1 מביאה ליתרון יחסי לא רק בהיקף הכספי הגבוה יותר אלא גם בהעלאת הרף של הדרישה הבאה לידי ביטוי בצוות מקצועי ובתשתית ניהולית טובים יותר המתאימים יותר למורכבות ולהיקף המכרז הספציפי הזה, כאשר מדובר בתנאי סף יחיד. 5. יש לציין שהעותרת הגישה ביום 20/9/10 בקשה לצו ביניים להקפאת הליכי המכרז, ברם כבוד השופט אורנשטיין לא מצא מקום ליתן צו במעמד צד אחד, כאשר מתברר שלאחר שהשתתפו בסיור הקבלנים 15 קבלנים, הוגשו 9 הצעות למכרז וכולם עמדו בתנאי הסף ועברו לשלב הבא של פתיחת ההצעות הכספיות. יש לציין גם שהצדדים הסכימו שהדיון יתקיים בפני בעתירה עצמה. דיון לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובות ושמעתי את הצדדים בפני, החלטתי לדחות את העתירה. 6. כידוע קביעת תנאי סף נעשית ע"י הרשות המנהלית בגדר שיקול דעתה המסור לה ובית המשפט לא יתערב בתנאי סף המבוססים על שיקול דעת מקצועי מובהק המבטיח את השגת תכלית המכרז (עע"מ 2879/08 מגאמא חברה להנדסה, טכנולוגיה ותוצרים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הביטוי והשיכון (15/11/09), (להלן: "פס"ד מגאמא"). 7. כך, בעניין מגאמא בית המשפט לא התערב בשיקול דעת בקביעת תנאי סף שעמדו בו ארבע מעבדות מציעות מתוך שש שניגשו למכרז וזאת בזמן שהשוק כולו מונה רק שמונה מעבדות ולא ראה בכך פגיעה בלתי סבירה בתחרות, כאשר התנאי שנקבע משרת את תכלית המכרז ומבטיח את איכות המעבדות המשתתפות בו. וכדברי כבוד השופט פוגלמן בפיסקה 7 בפס"ד מגאמא : "... אכן, במכרז שבמוקדו שיקולי בטיחות ושלום הציבור, רשאי בעל המכרז לבסס את תנאי הסף על שיקול מקצועי מובהק המבטיח השגת תכלית המכרז. בה בעת, אין בתנאי הסף כדי לפגוע בתחרות מעבר למידה הראויה, בנסיבות בהן נמצא כי ארבע (ולפי גרסת המשיב 1 בס' 7 לסיכומיו ובדיון שלפנינו אף חמש) משש המציעות עמדו בתנאי הסף, כאשר השוק כולו מונה רק שמונה מעבדות. אף אנו סבורים כי האיזון בין השיקולים המתמודדים אינו מגלה עילה להתערבות" 8. התערבותו של בית המשפט בקביעת תנאי הסף מוגבלת למדי והנטיה תהא לא לפסול תנאי סף, שכן מדובר בעניין מובהק של שיקול דעת, אלא אם מדובר במקרים ברורים וקיצוניים במיוחד, כאשר בית המשפט לא שם עצמו בנעליה של ועדת המכרזים, אלא בוחן אם החלטת הרשות נתקבלה בדין ומשיקולים עניינים ואם היא מצויה במתחם הסבירות ויתערב בשיקול דעת זה רק אם נפל בו פגם מהותי. 9. כך גם העובדה שתנאי הסף יוצרים מעצם טיבם סינון מוקדם של המשתתפים הפוטנציאליים במכרז, אינה מהווה בהכרח הפליה או פגיעה בעקרון השוויון ובלבד שסיכון זה נעשה בהסתמך על שיקולים עניינים (עע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים פ"ד נו(3) 293, 305). 10. באמצעות תנאי הסף, שהינם בדרך כלל תנאים מהותיים שאי קיומם פוגע בעיקרון השוויון, קובע עורך המכרז מהו הרף המקצועי המחייב לצורך השתתפות במכרז ועמידה בתנאי סף במכרז כמוה כיציאה מקו הזינוק המשותף למתחרים בתחרות וכל המשתתפים נדרשים לקיים תנאים אלו כלשונם ולעמוד בתנאי הסף באופן שוויוני (עע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב , לא פורסם, 6/1/10 פיסקה 15 להלן: "פסק דין אסום" , ועע"מ 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עירית תל אביב יפו , פ"ד נו(5) 941, 946, להלן: " פסק דין רמט"). 11. באותה מידה יכלה המשיבה לקבוע תנאי סף אחרים, והתנאי שנקבע איננו היחיד האפשרי (כעולה גם מהדיון שהיה בועדת המכרזים העליונה ביום 11/8/10 בו עלו לדיון דרישות נוספות לתנאי סף כמו ביצוע עבודות קודמות בהיקף מסויים, מספר הסניפים הפעילים ומחזור ההכנסות ב-3 השנים האחרונות, תנאים שלא נכנסו למכרז בסופו של דבר). יש לזכור כי: "פעמים רבות אין החלטה אחת בלבד שרשות סבירה היתה רשאית לקבל. במקרים כאלה נפתח בפני הרשות "מיתחם של סבירות". כל החלטה המתקבלת בגדר אותו מיתחם, לא יתערב בה בית המשפט, רק החלטות שמתגלה בהן חריגה קיצונית "ממיתחם הסבירות", יכול שבית המשפט יתערב בהן" (עע"מ 1985/10 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' די.אנד.די. בטיחות בע"מ, (18/7/10), (להלן: "פס"ד נתיבי איילון"), כבוד השופטת נאור המפנה לדברי כב' השופט ריבלין בבג"צ 1993/03 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה, פ"ד נז(6) 817, 838-837 (2003). ואכן בפס"ד נתיבי איילון קבע בית המשפט כי אין מקום להיכנס בנעלי ועדת המכרזים ולהתערב בתנאי הסף שנקבעו על-ידה שדרשו נסיון קודם של המציע עצמו ולא של קבלן משנה, שאינם חורגים ממתחם הסבירות, כאשר בית המשפט לא נכנס בנעלי הרשות ולא קובע מהי ההחלטה שהיה מקבל בנסיבות האמורות אלא האם ההחלטה שהתקבלה נתקבלה כדין ומשיקולים עניינים והיא מצויה במתחם הסבירות, ולא מדובר במכרז "תפור". 12. יישום ההלכות הנ"ל מביא לטעמי למסקנה כי אין למצוא חוסר ענייניות או חוסר סבירות בעמידת המשיבה ולא נפל פגם מהותי בשיקול הדעת של המשיבה המצדיק את התערבות בית המשפט ואין גם למצוא חוסר סבירות או חוסר מידתיות בתנאי הסף. במקרה דנן, לא מדובר ואף לא נטען כי מדובר בדרישה המיועדת ל"תפירת מכרז" למידותיו של מציע פלוני ולהבטחת זכייתו מראש (עע"מ 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, לא פורסם, 12/4/09), ופס"ד נתיבי איילון, דרישה המצדיקה את פסילת התנאי. ראיה לכך הינה שהוגשו 9 הצעות למכרז וכולן עמדו בתנאי הסף של הסיווג ג' 2, כך שלכאורה לא מדובר גם בפגיעה בלתי סבירה בתחרות. 13. במקרה הספציפי שבפני, מדובר במכרז חדש השונה באופן מהותי בהיקפו ובמורכבותו מהמכרזים הקודמים, מכרז שפורסם בעקבות המלצות של ועדה מקצועית שהמליצה על עדכון מדרגיות, הפעלת הקבלנים ביחס לחוזה הישן במטרה לשפר את המענה לאירועים דחופים/בטיחותיים וקריטיים וכן שיפור זמינות, הפעלת הקבלנים והמענה בעיתות חירום. זאת, כאשר מדובר בהיקף עבודות שנתי משוער של כ-5 מליון ש"ח לכל איזור, בלא שניתן לשלול את האפשרות שתהיינה מספר עבודות במצטבר באותו זמן בהיקף של 5 מליון ש"ח או יותר או שתהיה אף עבודה אחת גדולה בהיקף של מעל 3.2 מליון ש"ח, וגם אם מדובר באפשרות רחוקה אם היא תתקיים לא הייתה יכולה העותרת לעמוד בתנאי זה בהתאם לסיווגה. 14. ועדת המכרזים העליונה דנה בשאלת הסיווג ואף התייחסה לשאלת מנהל הרכבת מדוע לא לדרוש סיווג ג' 1 וקבעה כי המכרז עוסק בעבודות מורכבות שלגביהן יש צורך בקבלן מיומן בעל יכולות לוגיסטיות ומקצועיות לטפל בתקלות בלוחות הזמנים שנקבעו לכל סוג של מטלה שתוטל עליו ושיוכל לתת מענה לטיפול במקביל במספר תקלות ולכן הועלה הרף של הסיווג מג' 1 ל-ג'2 המביא לידי ביטוי את היכולת הארגונית, הניהולית והמקצועית של המציע. 15. יש לציין שלמעשה מדובר בתנאי הסף היחיד שבבסיסו הסיווג שנקבע על ידי רשום הקבלנים, סיווג הלוקח בחשבון גם את העבודות המבוצעות ע"י הקבלן מבקש הסיווג, סיווג היכול גם להשתנות. 16. העלאת הרף בדרישת הסיווג מהרף המינימלי של קבלן רשום ג' 1 במדרגה אחת ל- ג' 2 עולה בקנה אחד עם המורכבות של המכרז והשינויים שחלו בהיקפי העבודות , מורכבותן ויעילותן, כאשר ניתן לראות שמדובר במכרז חדש לחלוטין הכולל אזורי עבודה אחרים, שיטות עבודה שונות והיקפים שונים, כאשר המציע צריך לקחת בחשבון שעליו להיות ערוך לביצוע מספר הזמנות ומטלות במקביל בהיקף כספי מצטבר ותיחזוק מערכות שונות, טיפול בתקלות ותכולת עבודה נרחבת, כאשר ההיקף הכספי השנתי המשוער לכל איזור עשוי להגיע לכ-5 מליון ש"ח. 17. לא מדובר במכרז קטן בהיקפו שאינו מורכב, כפי שהיו המכרזים הקודמים (כאשר לפי דברי ב"כ המשיבה ישנם עדיין מכרזים ברכבת שנדרש בהם סיווג ג' 1), שבו הועלה לפתע וללא שיקול מקצועי הרף הנדרש של הסיווג, אלא במכרז חדש גדול ומורכב בעל היקף כספי נרחב שהרף הועלה לאחר קבלת המלצת ועדה מקצועית ולאחר דיון ענייני וגם אם היה ניתן לקבל החלטה אחרת אין בכך להביא לפסילת התנאי. 18. כך גם, בהתחשב במורכבות המכרז הספציפי ובכך שלכאורה מדובר במכרז ראשון ששינה את דרישת הסיווג, לא מן הנמנע שבמכרזים הבאים תבחן המשיבה הסתפקות בדרישות אחרות ו/או נוספות (ראו בעניין זה באופן דומה הערת כבוד השופטת נאור בפיסקה 15 לפס"ד נתיבי איילון). 19. מכל מקום, בנסיבות דנן, לא ניתן לקבוע כי מדובר בתנאי לא סביר או לא ענייני או לא מידתי במידה כזו המצדיקה התערבות של בית המשפט בהחלטת ועדת המכרזים וביטולו או שינויו של התנאי. התוצאה 20. התוצאה הינה כי העתירה נדחית. העותרת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים. ניתן היום, י"ט חשון תשע"א, 27 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים. ד"ר קובי ורדי, שופט סיווג קבלניםקבלן