עתירה מנהלית על תנאי סף קבלן מוכר 1. מחלוקת באשר לפרשנות תנאי סף במכרז ובאשר לסמכות מקומית של בית-המשפט המחוזי בחיפה (בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים) בדונו בעתירות לביקורת שיפוטית בענייני מכרזים שהמדינה צד להם. לאחר עיון, החלטתי לקבל את עמדת העותרת בשתי השאלות הנ"ל, לבטל את פסילתה על הסף של העותרת מלהשתתף במכרז שפרסמה המשיבה 1 ולהחזיר את העניין לדיון בפני ועדת המכרזים. עוד החלטתי לדחות את טענת המשיבות 1 ו2- כי דין העתירה לדחייה בשל העדר מחאה במועד מצד העותרת לעניין פרשנות תנאי הסף. המכרז 2. ביום 21 בפברואר 2002 פרסמה המשיבה 1 את מכרז א1/02/ "מכרז לביצוע אחזקת מתקני תאורת צמתים/כבישים -הנמצאים בתחום אחריותה של מע"צ - מחוז צפון", נספח א' לעתירה המנהלית המתוקנת שהוגשה ביום 20.5.02. בפרק המבוא של המכרז נאמר בסעיפים 1.9 ו1.10-: "1.9. המציע יהיה קבלן מוכר ובעל ניסיון מוכח בתחום תחזוקת מתקני תאורת כבישים ובמערכות גדולות ומורכבות - ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות. (M) "1.10. הקבלן יהא בעל סיווגים מקצועיים וכספיים - כולם גם יחד - כמפורט להלן: (M) 1.10.1 סיווג מקצועי 160 וסיווג מקצועי כספי א4-. 1.10.2 סיווג מקצועי 270 וסיווג כספי א4- ." סעיף 1.16 מבהיר את דרך סיווג סעיפי המכרז ולענייננו ראוי להזכיר את סעיף 1.16.1.2 שעניינו הציון M: (1.16.1.2) "סעיפים המסומנים באות M (MANDATORY) סעיף סף להגשת ההצעה - אי מילוי התנאי המוגדר בסעיף זה, במסגרת הגשת ההצעה, יגרור פסילה של ההצעה על הסף, ללא בדיקתה במלואה." בסעיף 1.16.1.3 נאמר: "סעיפים ללא סימון באות לטינית - הסעיף מיועד להגדיר את דרישות מע"צ ואינו מחייב תגובה. העדר תגובה יחשב כהצהרת הספק: "קראתי, הבנתי ויש בידי לבצע את העבודה, בדיוק ע"פ הנחיות הסעיף. אם אזכה במכרז, אני מתחייב למלא אחר הוראות סעיף זה". במידה ואין ביכולת המציע לענות על סעיף זה יש לציין זאת במפורש. אי קיום דרישה שכזאת ללא התייחסות כזו מהווה הפרה של תנאי יסוד במכרז (M)." פרק ה"תנאים הכללים" של המכרז כולל את סעיף 5 שכותרתו: "רשאים להגיש הצעה מציעים אשר הנם": "5.1. קבלן בעל סיווג מקצועי וכספי - כולם גם יחד: - סיווג מקצועי 160 וסיווג כספי א3-. - סיווג מקצועי 270 וסיווג כספי א3-. "5.2. קבלן מוכר ע"י הועדה הבינמשרדית לקביעת סדרי מסירת עבודות הממשלה לקבלנים." סעיפי המשנה הנוספים של סעיף 5 כוללים כישורים נוספים הנדרשים ממציע, ואשר אין צורך בדיון בהם בענייננו. חמישה ימים לאחר פרסום המכרז שונה הסיווג הכספי הנדרש מהמציעים והועמד על א3- (במקום: א4-) ואף עניין זה אינו טעון בירור יותר. 3. לפי סעיף 4 לתנאים הכלליים נערך מפגש קבלנים ביום 5.3.2002 בשעה 1030 בבוקר במחוז צפון של מחלקת עבודות ציבוריות. ההשתתפות במפגש היתה חובה למציעים במכרז. סיכום המפגש מובא במסמך של דוד ברהום מהנדסים יועצים בע"מ (שמשרדם בחיפה) מתאריך 5.3.02 (נספח ג' לעתירה המתוקנת), שהופץ, בין השאר, למתמודדים במכרז. מוסכם בין בעלי-הדין כי אין בסיכום האמור כדי להאיר את פרשנות תנאי הסף שבמחלוקת בענייננו. ליתר דיוק: שאלת פרשנותם של תנאי הסף שבמחלוקת עתה לא הועלתה על-ידי המשתתפים במפגש הקבלנים, גם לא ביזמת בעלת המכרז. 4. המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז נקבע ליום 17 במארס 2002 שעה 0930. ביום 10.3.02 כתבה אחת המתמודדות במכרז, המשיבה 4 דלעיל, אל ”מר שלומי וייסמן מנהל תחום מערכות חשמל ומידע משרד התחבורה - מחלקת עבודות ציבוריות" והציגה את השאלה הבאה: "...האם הסיווגים 160 - א3- ו270- א3- גם יחד הדרושים להשתתפות במכרז חייבים קיומה של כוכבית (קבלן מוכר לעבודות ממשלה) בשני הסיווגים." למחרת היום כתב שלומי ויסמן למשתתפי המכרז, צרף לידיעתם את שאלתה של המשיבה 4 וציין כי "הסיווגים הנדרשים 160 א3- ו- 270 א3- גם יחד בעלי כוכבית בלבד, התנאי הינו תנאי סף מחייב." ראו נספחים ד' ו-ה' לעתירה המתוקנת. העותרת כותבת, כי הודעה זו הגיעה לידיעת מנהלה רק ביום 13.3.02, סעיף 17 לעתירה המתוקנת. ועדת המכרזים 5. ביום א' 17.3.02 שעה 1030 נפתחה תיבת המכרזים (עותק קריא של פרוטוקול הוועדה הוגש לתיק ביהמ"ש ע"י ב"כ המשיבה 1 ביום 7.7.02). לגבי העותרת צויין שם: "הקבלן אינו מוכר כקבלן תאורה - אינו בעל הסיווגים המתאימים" ובהמשך צויין תחת הכותרת "החלטת ביניים" "להעביר את חומר המכרז למחלקת אפסנאות ראשית לבדיקה, הכנת טבלת השוואה ומתן חוות דעת בתיאום עם מר שלומי וייסמן, מנהל תחום מערכות חשמל." המחלוקת באשר לפרשנות תנאי הסף 6. בעלת המכרז, המשיבה 1, והזוכה בו, המשיבה 2, סבורות כי פרשנות תנאי הסף היא כמובא במכתבו מיום 11.3.02 של שלומי וייסמן. אין מחלוקת בין בעלי-הדין, כי רק אם אמנם זו הפרשנות הנכונה, כי אז בדין נפסלה הצעתה של העותרת בשל אי-עמידה בתנאי סף מנדטורי. דרישת הכוכבית, לפי לשון בעלי-הדין, מתייחסת לכך שעל מציע להיות "קבלן מוכר ע"י הועדה הבינמשרדית לקביעת סדרי מסירת עבודות הממשלה לקבלנים", כפי ניסוחו של סעיף 5.2 לתנאים הכלליים שהובא לעיל. קבלן יכול לקבל הכרה כ"קבלן מוכר" לגבי כל אחד מהסיווגים המקצועיים לגביהם הוא רשום או לגבי חלק מהם. המצב הוא, אם כן, שקבלן פלוני יכול להיות רשום (אצל רשם הקבלנים) בסיווגים מקצועיים שונים, בסיווגים כספיים שונים לגבי כל אחד מסיווגים מקצועיים אלה, וכן יכול אותו קבלן לקבל הכרה כ"קבלן מוכר" לגבי הסיווגים המקצועיים בהם הוא רשום, או חלק מאלה. היה הקבלן "קבלן מוכר" הרי מצויינת עובדה זו בכוכבית (*) ברשיונו, ליד הסיווג המקצועי הרליבנטי. בענייננו אין מחלוקת, כי העותרת עומדת בדרישת סעיף 5.1 לתנאים הכלליים המקביל לסעיף 1.10 של המבוא למכרז (עמ' 4 גירסה 5) כפי שתוקן לעניין הסיווג הכספי, דהיינו, היא רשומה בסיווג מקצועי הנדרש של 160 ו 270 וסיווגה הכספי הוא א3- כנדרש לגבי כל אחד מסיווגים מקצועיים אלה (160 ו270-). לעותרת אין ציון של "קבלן מוכר" / כוכבית לגבי שני הסיווגים המקצועיים, אלא רק לגבי אחד מהם. עמדת המשיבות 1 ו2- היא שלפי מכתב וייסמן ולפי פרשנות תנאי הסף של המכרז יש צורך בכוכבית לגבי שני הסיווגים המקצועיים הנזכרים בסעיף 1.10, ולכן אם לעותרת כוכבית רק לגבי אחד מהם הרי בדין נפסלה כמי שלא עמדה בתנאי הסף. עמדת העותרת היא, כי הדרישה של קבלן מוכר / כוכבית ובעל ניסיון קודם מובאת בסעיף 1.9 למבוא 5.2 ו5.3- לתנאים הכלליים (צוטטו לעיל) ולא ניתן להבין מסעיפים אלה את מה שהסביר שלומי וייסמן במכתבו. המסגרת המשפטית 7. הכללים המשפטיים הרליבנטיים לענייננו הובהרו בפסק-דינה של השופטת ט. שטרסברג-כהן ב-ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות נ' רש"ת פ"ד נה(1) 1, 9-10: "בבואנו לפרש את התנאים במכרז עלינו ליתן את הדעת למהות המכרז ולדינים החלים על הליכי המכרז. מכרז מהווה "מסגרת ממוסדת לניהול משא ומתן לקראת כריתת חוזה בדרך של תחרות בין הצעות שונות" (ד"נ 22/82 בית יולס נ' רביב פ"ד מג(1) 480 ,441). מטרתה של מסגרת זו היא להביא להשגתן של ההצעות הטובות, המתאימות והראויות ביותר מנקודת מבטו של המזמין, תוך שמירה על עקרונות היסוד של שוויון, הגינות וטוהר המידות. (בג"ץ 118/83 אינווסט אימפקט נ' מנכ"ל משרד הבריאות פ"ד לח(739 ,729 ,(1). המכרז כפוף לשתי מערכות דינים החלות עליו בו זמנית - דיני החוזים והמשפט הציבורי (ראו מכלל רבים: בג"ץ 492/79 חברה פלונית נ' שר הבטחון פ"ד לד(716 ,706 (3; בג"צ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות פ"ד לו(85 (4, 88). באספקלריה החוזית מסווג המכרז כהזמנה להציע הצעות, ההשתתפות במכרז היא ההצעה, והחלטת בעל המכרז, הבוחר באחת ההצעות, היא הקיבול (ע"א 462/79 שרביב נ' עירית נהריה פ"ד לד(472 ,467 (1). להוצאת המכרז נודעת גם משמעות נוספת באספקט החוזי: יש בה משום הצעה של בעל המכרז כי הצעות המשתתפים תיבחנה על ידו על פי תנאים וכללים מסוימים. במשלוח ההצעה על ידי המשתתף יש משום קיבול להצעה זו, לאמור: יש בה כדי לשכלל חוזה "נספח" בין בעל המכרז למשתתפים באשר לתנאים במסגרתם תטופלנה ההצעות (ד"נ 22/82 הנ"ל, בעמ' 480 ). 11. כאמור, כלל יסוד הוא בדיני המכרזים כי יש לקיים את הליכי המכרז תוך הקפדה על שוויון, תחרות הוגנת וטוהר המידות. כמו כן יש להגן על ציפייתם הסבירה של משתתפי המכרז ולהבטיח כי ההכרעה בין הצעותיהם תעשה על בסיס תנאי המכרז, כפי שנקבעו מראש, ולא על בסיס קריטריונים שלא הובאו לידיעתם מלכתחילה. בכך יש כדי להגן על משתתפי המכרז אשר עצם השתתפותם במכרז כרוכה בדרך כלל בהוצאות מרובות ובנטילת התחייבויות שונות. עמד על כך השופט זוסמן באומרו: "...כל משתתף במכרז זכאי לכך שהכרעת המזמין בינו ובין מתחריו לא תיפול על פי נתונים שאינם מובנים מטבע הדברים ושלא נתגלו בתנאי המכרז. נתונים נסתרים יוצרים מראש חוסר שוויון בין המתחרים, ואילו קבלן המגיש הצעתו ומשתתף במכרז מוציא יציאות להכנת הצעתו וטורח בציפיה שיהא שווה בין שווים" (בג"ץ 316/63 גזית ושחם נ' רשות הנמלים פ"ד יח(178 ,172 (1). "לפיכך נפסק, כי אין להיזקק לתנאים שלא נכללו במפורש במסמכי המכרז, ואין להשוות הצעות אלא על פי התנאים והדרישות שנקבעו במכרז (בג"צ 632/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות פ"ד לו(678 ,673(2). כשם שאין לפסול הצעה של משתתף במכרז על בסיס תנאי שלא נכלל בו מלכתחילה, כך אין לפסול הצעה העומדת בתנאי המכרז, לפי פרשנות סבירה שלהם, הגם שאין זו הפרשנות הסבירה היחידה. לדעתי, ההגנה על הציפייה הסבירה ועל האינטרסים של משתתפי המכרז, מחייבת, כי מקום בו תנאי המכרז אינם ברורים כל צרכם וניתן לפרשם באופנים שונים שמידת סבירותם שווה והם מתיישבים עם לשון מסמכי המכרז ועם תכליתו, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן (ראו: ה"פ (חי') 1827/95 נורדן אנרגיה (1993) נ' חברת החשמל תקדין -מחוזי, 2)96) (תשנ"ו), 972 וכן: ת"א (חי') 1330/95 מנורה נ' ז'ק (לא פורסם)). גישה זו, יש בה כדי להכשיר השתתפות חוג רחב יותר של מציעים, להגביר את התחרותיות ולהביא ברכה גם במישור הכלכלי (ה"פ (חי') 1809/95 מגה דן נ' חברת החשמל לישראל תקדין-מחוזי, 2)96) (תשנ"ו/תשנ"ז) 485). "ודוק: אמת המידה לבחינת עמידת המציעים בתנאי המכרז היא אובייקטיבית ולא סובייקטיבית. לא די בכך שמשתתף במכרז שגה - באופן סובייקטיבי - בהבנת תנאי מתנאי המכרז על מנת שתועדף אותה פרשנות המקיימת את הצעתו, אלא נדרש שמבחינה אובייקטיבית ניתן יהיה לפרש את התנאי הרלבנטי במספר דרכים שונות, שאין אחת מהן עדיפה על רעותה ושכולן עולות בקנה אחד עם לשון המכרז, תכליתו ומכלול תנאיו. גישה זו עולה בקנה אחד עם אופיים החוזי של הליכי המכרז ועם כללי הפרשנות הנוהגים בדיני החוזים. כאמור, עם היענות משתתפי המכרז להזמנת בעל המכרז, נכרת בין בעל המכרז למשתתפים חוזה " נספח " שעניינו "כללי המשחק" והתנאים לאורם תטופלנה הצעות המשתתפים. בעל המכרז הוא זה שמנסח את אותם "כללי משחק" וקובע את תנאי המכרז, ולפיכך בהתאם לכלל הפירוש הנוהג בדיני החוזים, כאשר לשון תנייה בחוזה שנוסחה בידי צד אחד ניתנת לשני פירושים סבירים וכפות המאזניים מעוינות, יועדף הפירוש הנוח יותר לאותו צד שלא נטל חלק בניסוח החוזה ולא היתה לו השפעה עליו. "(ראו והשוו: ע"א 631/83 "המגן" חברה לביטוח נ' "מדינת הילדים" פ"ד לט(561 (4, 573-572 וכן: ג' שלו דיני חוזים (מהדורה שניה, ירושלים, התשנ"ה) בעמ' 312-313). במכרז הצד שלא נטל חלק בניסוח החוזה הוא המשתתף. עם זאת, הכלל האמור, ישים גם לעניין מכרז, ובלבד שלא תהא בכך פגיעה בשוויון ובהגינות כלפי המשתתפים האחרים. כלל זה, יש בו גם כדי להגן על הסתמכותו של הצד שלא נטל חלק בניסוח המכרז, ובלבד שאדם סביר בנעליו אכן היה יכול לפרש את תנאי המכרז כפי שפירשם צד זה. כלל זה יש בו כדי להמריץ את בעל המכרז, האמון על ניסוח תנאי המכרז, לנסחם בבהירות ובאופן חד משמעי ככל שניתן (על ההצדקות האפשריות לכלל זה, ראו: א' זמיר פירוש והשלמה של חוזים (תשנ"ו) 32-30). כאשר תנאי מתנאי חוזה ניתן לפירושים שונים, יש להתחקות אחר כוונת הצדדים על מנת לעמוד על משמעות התנאי. הוא הדין במכרז. כאן, בעל המכרז הוא המנסח והמשתתף מקבל את תנאיו כמות שהם. יש איפה להתחקות אחר כוונת בעל המכרז. בענייננו עמדתו ועמדת ועדת המכרזים היא כעמדת אלישרא הנוגדת את עמדת מגל. בהעדר טענה לפיה פעל בעל המכרז בחוסר הגינות, בחוסר תום לב, בחוסר ניקיון כפיים או משיקולים זרים, ובהעדר קביעה כזו על ידי בית המשפט קמא, יכולה עמדתו של בעל המכרז, באשר לפרשנות תנאי המכרז, להוות נדבך נוסף, שיש ליתן לו משקל מסוים בבואנו להכריע בשאלת הפרשנות הראויה. 12. בענייננו, כאמור, היחס שבין שתי דרישות המכרז האמורות, סובל שני פירושים סבירים העולים בקנה אחד עם לשונם של סעיפי המכרז. פרשנותה של רש"ת - בעלת המכרז - באשר לאופן בו יש להשיב על סעיף 0.6.5 עולה בקנה אחד עם פירושה של אלישרא ועם החלטת ועדת המכרזים לפיה עמדה אלישרא בתנאי האמור. במצב דברים זה, יש להעדיף את הפרשנות לפיה לפנינו דרישות חלופיות ולא מצטברות וכי די במילוי אחת הדרישות - תשובה על פי הנדרש בסיווג M או הצהרה לפי לשון סעיף 0.6.5 - כדי לעמוד בתנאי זה של המכרז. פרשנות זו יש בה כדי לקיים את הצעות משתתפי המכרז ולפיכך עדיפה היא על הפרשנות לפיה מדובר בדרישות מצטברות המביאה לפסילתן." הכלל ש"אין לפסול הצעה העומדת בתנאי המכרז לפי פרשנות סבירה שלהם, הגם שאין זו הפרשנות הסבירה היחידה" צוטט בהסכמה על-ידי השופטת א' פרוקצ'יה ב-עע"ם 6352/01 חדשות ישראל נ' שר התקשורת (18.12.01, סעיף 28). ישום בענייננו 8. סעיף 1.10 לתנאי המכרז ברור: בעל המכרז דורש סיווג כספי פלוני (א3-) לגבי כל אחד מהסיווגים המקצועיים הנזכרים שם. בתחילת הסעיף נאמר, כי הקבלן יהא בעל סיווגים מקצועיים וכספיים - כולם גם יחד (הדגשה במקור) כמפורט שם. סעיף זה נושא ציון (M). סעיף 1.9, לעומת זאת, מדבר על כך שהקבלן יהיה קבלן מוכר (שווה ערך לדרישת כוכבית) ו"בעל ניסיון מוכח בתחום תחזוקת מתקני תאורת כבישים ובמערכות גדולות ומורכבות - ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות". ניתן להבין מניסוח זה של סעיף 1.9, כי התחום המקצועי בו נדרש ניסיון מוכח וכן זה שלגביו יש דרישה של "קבלן מוכר" הוא זה של "תחזוקת מתקני תאורת כבישים ובמערכות גדולות ומורכבות" כאשר התרגום "המספרי" של התחום המקצועי האמור הוא בסיווגים המקצועיים 160 ו270- וכאשר דרישת הניסיון וה"קבלן המוכר" היא באחד משני סיווגים מקצועיים אלה. סעיף 1.9 רישא מביא דרישה לרישום כ"קבלן מוכר" ולניסיון מקצועי מוגדר. בהחלט ניתן להבין דרישה זו של "קבלן מוכר" כמתייחסת לאחד משני הסיווגים המקצועיים המפורטים בסעיף 1.10 המביא בלשון של מספרים את התחום המקצועי הרליבנטי. הדרישה של "כולם גם יחד" לגבי שני הסיווגים המקצועיים מופיעה רק בסעיף 1.10 ואינה נמצאת בסעיף 1.9 שרק הוא מדבר על "קבלן מוכר". הדברים בהקשר זה בסעיף 5 של התנאים הכלליים של המכרז עולים בקנה אחד עם הפרשנות דלעיל. סעיף 5.1 מביא דרישה לסיווג מקצועי וסיווג כספי א3- לגבי כל אחד משני סיווגים מקצועיים אלה, כאשר הביטוי "כולם גם יחד" מופיע גם כאן, בסעיף 5.1 בהקשר זה בלבד. הדרישה של קבלן מוכר מופיעה בסעיף משנה נפרד, 5.2, ואין ציון כי דרישת הקבלן המוכר תתייחס לשני הסיווגים המקצועיים. בנסיבות אלה פרשנות העותרת דהיום היא פרשנות אוביקטיבית סבירה ובודאי שאינני יכול לקבוע בהסתמך על הראיות שהובאו בפניי, כי פרשנותו של שלומי וייסמן במכתבו מיום 11.3.02 היא הפרשנות האפשרית היחידה. 9. לעותרת, לפי נספח ט"ו לעתירה המתוקנת שהוא דף מידע ליום 18.4.02 מפנקס רשם הקבלנים, רישום בסיווגים המקצועיים והכספיים המתאימים, אך אין לזכותה רישום של קבלן מוכר בסיווג המקצועי 270. לענייננו קיימת איפא כוכבית בסיווג מקצועי 160 (הנדרשת לפי סעיף 1.10.1 למכרז), אך לא בסיווג המקצועי 270 (הנדרש לפי סעיף 1.10.2). בשים-לב למסקנתי, כי הפרשנות לפיה די בהכרה כקבלן מוכר לגבי אחד משני הסיווגים המקצועיים שבסעיף 1.10, היא, למצער, פרשנות סבירה, לא היה מקום לפסילתה של העותרת בשל אי-עמידה בתנאי סף מנדטורי (M). 10. אני מבקש לציין, כי בסיכומיו בע"פ ביום 4.7.02 (פט. עמ' 13 שו' 7-8) הסכים הסגן המלומד של פרקליטת מחוז חיפה "שבסעיף 1.9....המינוח קבלן מוכר והמינוח בעל ניסיון מוכח נמצאים אחד לצד השני ויוצרים עירפול מבחינת הדרישות". הטוען סבר, כי העניין הובהר בניסוח התנאים הכלליים. כפי שניסיתי להראות לעיל, לא אלה פני הדברים, והתנאים הכלליים אינן מוסיפים דבר מבחינת פרשנות. מכל מקום, נראה לי כי די בהודאה מצד בעל המכרז בדבר ערפל הקיים בפרשנות תנאי סף, כדי למנוע את פסילתה של העותרת בשל אי-עמידה בו. הניסוח צריך להיות מובן לא רק לפרקליטים יודעי ח"ן. אפילו טעיתי בכל מסקנותיי עד כאן, הייתי קובע, כי בשל ניסוח כאמור מנועה בעלת המכרז מלפסול את מי שלא ירד לסוף דעתה. 11. עוד טען בא-כוח המלומד של המדינה, כי העותרת לא הציגה בעתירתה פרשנות מצידה לתנאי הסף שבמחלוקת. אינני סבור כי אלה פני הדברים ודרך הפרשנות דלעיל הוצגה בבירור במהלך הדיון בע"פ מיום 4.7.02. מכל מקום, די בכך שהעותרת הראתה, כי הפרשנות לה טענה המשיבה 1 איננה הפרשנות הסבירה היחידה, כדי להביא לפסילת החלטתה של ועדת המכרזים. החלטת ועדת המכרזים 12. כפי שצויין לעיל, בהחלטת ועדת המכרזים נשוא העתירה נאמר בעניינה של העותרת רק: "הקבלן אינו מוכר כקבלן תאורה - אינו בעל הסיווגים המתאימים". רק בטענותיהם בבית-המשפט אומרים באי-כוח המלומדים של המשיבות 1 ו2-, כי החלטה לאקונית זו שוות ערך לפסילתה של העותר מחמת העדר כוכבית לגבי כל אחד משני הסיווגים המקצועיים המתאימים או לשון אחר, באי-עמידה בתנאי הסף של המכרז כפי שפורש במכתב שלומי וייסמן . אין החלטה של ועדת המכרזים האומרת זו במפורש. הייתי מצפה לכך, שכאשר מקבלת ועדת מכרזים החלטה מרחיקת לכת בדבר פסילה של משתתף (שהצעתו הזולה ביותר ועובדה אחרונה זו היתה ידועה לועדת המכרזים בעת החלטתה בדבר עמידתה של העותר בתנאי הסף, ראו הסבריו של בא-כוח המשיבה 1 בדבר דרך הדיון של הוועדה ב-פט. 4.7.02 עמ' 13 שו' 25-27) תציין קודם כל את פרשנותה שלה לתנאי הסף הנדון ולאחר מכן תנמק, ולו גם בקיצור נמרץ, במה כשלה העותרת. איננו יודעים אם פרשנות תנאי הסף שבמחלוקת שניתנה במכתב וייסמן התקבלה על דעת ועדת המכרזים בישיבתה מיום 17.3.02 והשאלה אם וייסמן היה מוסמך למסור הבהרות באשר לתנאי המכרז מטעם בעלת המכרז אינה לעניין. אני יוצא מתוך הנחה שוייסמן היה מוסמך כאמור, אך השאלה כאן היא אם פרשנותו היא זו שאימצה ועדת המכרזים בעת החלטתה לפסול את העותרת. דבר אחרון זה איננו יודעים, והוא אינו עולה מהחלטת הוועדה. לוועדת המכרזים מתחם של שיקול דעת, שבית-המשפט אינו אמור להתערב בו. העדר ההתערבות קיים כאשר עולה מהחלטת ועדת המכרזים, שהנושא נשקל על-ידי הוועדה והיא החליטה בו. מהחלטת הוועדה לא עולה, כיצד היא פרשה את תנאי הסף הנדון והמילים "הקבלן אינו מוכר כקבלן תאורה - אינו בעל הסיווגים המתאימים" יכולות להתפרש גם לנושא הסיווגים המקצועיים הנדרשים לפי סעיף 1.10 (בהם עומדת העותרת לכל הדעות) ולאו דווקא רק לעניין העדר כוכבית בסיווג מקצועי 270 שזו טענת המשיבה 1 דהיום. בשל הפגם האמור בהחלטת ועדת המכרזים מן הראוי היה להחזיר אליה את הדיון למתן החלטה חדשה בכל מקרה. מחאה בהזדמנות הראשונה 13. באי-הכוח המלומדים של המשיבות 1 ו2- טוענים בלהט, כי העותרת לא זעקה בהזדמנות הראשונה. עמדתן היא, כי עם קבלת מכתב וייסמן, דהיינו ביום 13.3.02 לכל המאוחר, ידעה העותרת את עמדת בעלת המכרז באשר לפרשנות תנאי הסף. בסמוך למועד זה היה על העותרת, כך הטענה, לפנות לבית-המשפט או לכל הפחות למחות בפני המשיבה 1. בפועל, אומרות המשיבות 1 ו2-, פנתה העותרת לראשונה לבית-המשפט ביום 29.4.02 ורק לאחר שנודעו לה תוצאות המכרז. בכך שהשתתפה במכרז כאשר פרשנות המשיבה 1 לתנאי הסף שבו ידועה לה, ללא מחאה באשר לפרשנות זו, טוענים עוה"ד קורן ו-מור, ויתרה העותרת על זכותה לחלוק על פרשנות זו. כהשלמה לטענה זו נאמר, כי פנית העותרת בנסיבות אלה לבית-המשפט לוקה בשיהוי המכשיל את העתירה. 14. מוסכם על הצדדים, כי לא היה שיהוי בשלב שבין מסירת החלטת ועדת המכרזים לעותרת, הודעה בע"פ מיום 15.4.02 סעיף 20 לעתירה, לבין הפנייה הראשונה לבית-משפט זה (29.4.02). הודעה פורמלית על פסילתה של העותרת נשלחה אליה רק במכתב מיום 16.4.02 של מנהלת תחום רכישות ואפסנאות של המשיבה 1, נספח ז' לעתירה. עוד מתברר, כי היה עיכוב בלתי מוסבר בהעמדת מסמכי המכרז ו-ועדת המכרזים לעיון באי-כוח העותרת, ואלה נמסרו כנראה רק ביום 30.4.02 או בסמוך לו (נספח ט' לעתירה). חלק מהתיעוד הגיע אל העותרת רק לאחר תחילת ההליכים כאן. 15. האם העדר מחאה מיידית על מכתב שלומי וייסמן די בו כדי להכשיל את העתירה? הכלל המחייב מציע פוטנציאלי במכרז בפעולה משפטית מיידית, מקום שהוא סבור כי נפל פגם בתנאי מכרז או בפעולה של בעל המכרז, מוכר. (שושנה גביש, סוגיות בדיני מכרזים ציבוריים, תשנ"ז, עמ' 135). לא פעם נאמר, כי אין לאפשר טענה לפגם בתנאי במכרז למי שבחר להשתתף בו תוך ידיעה עליו ומתוך תקווה, כי אפשר שיזכה במכרז ואז יכבוש את מחאתו על הפגם. 16. בענייננו נודע לעותרת על מכתב וייסמן ביום 13.3.02 שהיה יום ד' בשבוע. המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז היה יום א' 17.3.02. בנסיבות אלה טענתה של העותרת, כי ביום 13.3.02 היתה כבר הצעתה למכרז מוכנה להגשה, היא סבירה, סעיפים 56-57 לעתירה. אני מסכים עם עמדת באי-כוח המשיבות 1 ו2-, כי עם קבלת מכתב וייסמן היה על העותרת למחות בכתב בפני המשיבה 1 על הפרשנות שניתנה לתנאי הסף הנדון. אינני מסכים, כי העדר מחאה כזאת די בו בנסיבות העניין כדי להכשיל את העתירה. נניח, שהעותרת היתה משגרת מחאה במועד או אפילו פונה לבית-המשפט בסמוך ליום 17.3.02, במה היו זכויות בעלי-הדין משתנות? במה השתנה לרעה מצבן של המשיבות או של משתתפים אחרים במכרז כתוצאה מכך שהעותרת נתנה ביטוי לעמדתה החולקת על פרשנות המשיבה 1 לתנאי הסף רק עת פנתה ביום 29.4.02 לבית-המשפט? כזכור, רק מציעים שהשתתפו במפגש הקבלנים יכלו להגיש הצעות למכרז. הפרשנות במכתב וייסמן מצמצמת את המציעים הפוטנציאליים ולא מרחיבה אותם. אם פלוני, שהשתתף במפגש וחשב להגיש הצעה, נמנע מלעשות כן לאור מכתב וייסמן, הרי אין לו אלא להלין על עצמו. ולי לא ידוע על מקרה כזה, שאין בו כדי להשפיע על מעמדה של העותרת. אשר למשיבות 1 ו2-, הרי הנזק היחיד שנגרם להן (ולאינטרס הכלל) הוא בעיכוב מינימאלי בבירור העניין בבית-המשפט, עיכוב זניח בהשוואה לזה שנגרם כתוצאה מעיכוב בהמצאת מסמכי המכרז לעותרת, עיכוב נוסף שנגרם בשל הימנעות המשיבה 1, בשלב ראשון, מתגובה לגופה של העתירה (ראו ביתר הרחבה להלן) ושינוי במועדי דיון, שנעשה בהסכמת כל בעלי-הדין, לבקשת עורכי-הדין הנכבדים של המשיבות 1 ו2-, ראו החלטותיי מהתאריכים 26.5.02, 5.6.02 בתיקי בש"א 421/02, 459/02. 17. מסקנתי היא כי העדר מחאה במועד מטעם העותרת לפירושה של המשיבה 1 לתנאי הסף לא פגע במשיבות 1 ו2-, לא הרע את מצבן ולכן אין בו כדי למנוע דיון בעתירה לגופה. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם פסקי-הדין המבקשים להביא לדיון בפגם במכרז לגופו, תוך דחיית העמדה המצמצמת את מעגל אלה היכולים לתקוף פגם כזה: ראו: עע"מ 7699/00 טמג"ש חברה לניהול ופיתוח פרוייקטים בע"מ נ' רשות הניקוז קישון פ"ד נה(4), 873; ע"א 8416/99 AEM נ' מפעל הפיס, פ"ד נד(3) 425. בסעיף 8 של האסמכתא האחרונה אמר הנשיא א. ברק: באיזון בין השיקול (של הפרט ושל הכלל) בהבטחת שוויון, הגינות וטוהר מידות במכרזים לבין השיקול בדבר רתיעה משמיעת טענות מפיו של זה שהצעתו נפסלה, יד השיקול הראשון על העליונה. האמון של הציבור בשיטת המכרזים ייפגע אם טענות בדבר פגמים בהליכי המכרז לא יוכלו להשמע רק משום שהטוען לפגמים אלה חטא גם הוא (ראו רובינשטיין, "דינו של פגם במכרז", עיוני משפט ב' 214 (1972)). מכאן הצורך להרחיב את היקף הביקורת השיפוטית, באופן שזו תשתרע גם על טענותיו של עותר שבהצעתו שלו נפל פגם." סמכות מקומית ועניינים דיוניים 18. השתלשלות העניינים הדיונית בתיק זה החל במועד הגשת העתירה מתוארת בתמצית בהחלטת ביניים שניתנה על-ידי במהלך הדיון המקדמי מיום 14.5.02 בה נאמר: "1. ביום 29.4.02 הוגשה העתירה הנוכחית שעניינה ביקורת שיפוטית לגבי החלטה של ועדת מכרזים (נספח ח' לעתירה). מנהלת תחום רכישות ואפסנאות במחלקת עבודות ציבוריות במשרד התחבורה כתבה לעותרת בתאריך 16.4.02 (לטענת העותרת המכתב הומצא לה ביום 25.4.02), כי "ועדת הרכישות המרכזית החליטה בישיבתה מיום 14.4.02 לפסול את הצעתכם מאחר והחברה שלכם אינה מוכרת כקבלן תאורה - אינו בעל הסיווגים המתאימים כפי שנדרש בתנאי המכרז". לשון אחר: העותרת נפסלה מחמת אי עמידתה בתנאי הסף של המכרז, נספח ב' לעתירה, מכרז שעניינו "אחזקת מערכות תאורת כבישים וצמתים של מע"צ במחוז צפון". "2. ביום הגשת העתירה החליט סגן הנשיא של בית משפט זה לתת צו ארעי (בשא 315/02) שימנע חתימת חוזה בין המשיבה 1 לבין המשיבה 2, שהוכרזה כזוכה במכרז הנדון. ביום 5.5.02 הוריתי על קיום דיון מקדמי בעתירה בהתאם לתקנה 7 (5) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א2000- וכן ציינתי, כי במועד הדיון המוקדם אדון בכל השאלות השנויות במחלוקת שבין בעלי הדין כולל מתן צו ביניים וטענה של חוסר סמכות מקומית שהובאה בפי משרד התחבורה / מחלקת עבודות ציבוריות (בשא 348/02). "3. קיבלתי תשובות בכתב לעתירה מאת שתי המשיבות. המשיבה 2 הביאה טענות לגופה של העתירה שעיקרן, שהעותרת נפסלה בדין מחמת אי עמידתה בתנאי סף וכן תמכה המשיבה 2 בהחלטת ועדת המכרזים שקבעה כי משיבה זו היא הזוכה במכרז. המשיבה 2 לא טענה דבר באשר לסמכות המקומית של בית משפט זה לדון בבקשה. "4. ב"כ המדינה הביא טענות הכופרות בסמכותו המקומית של בית משפט זה לדון בעתירה וזאת בהסתמך על תקנה 2 (א) לתקנות הנ"ל. חרף ההוראה שניתנה על ידי בהחלטה מיום 5.5.02, נמנעה המדינה מהבאת טענות לגופו של עניין למעט טענות של שיהוי וטענות פורמליות לעניין הסעד הארעי שניתן כאן עם הגשת העתירה. הפרקליט המלומד ציין בסעיף 30 לתגובה בכתב שהגיש שלשום כי "המשיבה 1 נמנעת במפורש מלהידרש לגופן של הטענות הנטענות בעתירה, שמא יוסק מכך בטעות, ולו מכללא, כי אין כפירתה בסמכותו המקומית של בית המשפט הנכבד מוחלטת". הסגן המלומד של פרקליטת מחוז חיפה הביא, עם זאת, תחת הכותרת, מאזן הנוחות, טענות עובדתיות המתייחסות לחשיבות של הכרעה מהירה לגופו של עניין בשים לב לכך שיש אינטרס ציבורי בעבודות האחזקה נשוא המכרז וביצוען על ידי קבלן מתאים. "אומנם הטענות העובדתיות שבפי הפרקליט הנכבד לא נתמכו בתצהיר, אך בשים לב לדבריו אלה, הבעתי סימן שאלה, במהלך הדיון היום, האם אינטרס הכלל עולה בקנה אחד עם עמידה על טענת חוסר הסמכות המקומית, שמטבע הדברים עשויה להאריך את הדיון ולסרבלו. "5. ביום 12.5.02 הגישה העותרת בקשה להרשות לה להגיש תצהיר משלים הכולל עובדות שבאו לידיעתה לאחר הגשת העתירה ולאחר שהיתה לה הזדמנות, לראשונה, לעיין במסמכי המכרז ובהצעות של המתחרים האחרים. בתמצית יאמר, כי בתצהיר המשלים טוענת העותרת לראשונה כי ועדת המכרזים התייחסה אליה (ולמתמודד נוסף) בכל הנוגע לעילות הסף להשתתפות במכרז, בצורה אחרת מאשר לכל יתר המשתתפים במכרז, כאשר הטענה היא, שמתמודדים נוספים היו צריכים להיפסל עם ועדת המכרזים היתה נוהגת בשיויון. "ברור, שבשלב הנוכחי, אינני מביע כל דעה לגופן של טענות בעלי הדין. ברור גם, שמן הראוי לאפשר לעותרת להביא את כלל טענותיה בגין המכרז הנדון בפני בית המשפט. בשים לב לכך שהעותרת אומרת, כי העובדות הרלוונטיות לטענותיה העובדתיות שבתצהיר המשלים באו לידיעתה רק בימים אלה, הרי אין מנוס אלא להעתר לבקשתה להרשות לה להגיש עתירה מתוקנת. "6. השאלה בפניי היום היא האם דינו של הסעד הארעי, שניתן על ידי סגן הנשיא על פי צד אחד לעמוד בתוקפו. הטענה היחידה ששמעתי בהקשר זה מפי המשיבה 1 היתה כי בשל העדר סמכות מקומית אין זה מן הראוי שבית המשפט ייתן ולו סעד ארעי. לעניין טענת הסמכות המקומית אדרש מיד. לעניין הסעד הארעי די אם אומר, שבהעדר סעד כזה, עשויה המשיבה 1 לחתום על חוזה עם המשיבה 2 ובכך ישתנה מצבה של העותרת לרעה. אומנם כוחו של בית המשפט יפה גם לשלב מאוחר יותר להורות על ביטול התקשרות שנעשתה אם היה פגם בהליכי המכרז שהביאו לאותה התקשרות. בענייננו, עם זאת, אינני יכול להתעלם מכך שהעותרת פעלה בזריזות יחסית, ומנגד הסיבה לעיכוב בהליכים הנוכחיים, וכך נראה הדבר לכאורה, הוא באי המצאה במועד של התיעוד הרלוונטי למכרז לנוגעים בדבר. בנסיבות אלה, אני סבור כי בשלב זה מן הראוי שהסעד הארעי שניתן ביום 29.4.02 יעמוד על כנו עד להחלטה אחרת. בנוסף לערבויות שנקבעו בהחלטת סגן הנשיא תמציא העותרת גם ערבות עצמית של מנהליה הפעילים להבטחת כל נזק העלול להיגרם על ידי הצו הארעי עד לסך 200000 ש"ח, להיום. "7. עיינתי בטענות הכתובות שהגישה המדינה לעניין הסמכות המקומית. נכון, שבדרך כלל מן הראוי להחליט בנקודה זו בשלב מוקדם של ההליך. בענייננו, בשים לב לחשיבות השאלה בדעתי לסטות מהכלל. לשאלת הסמכות המקומית של בית המשפט הדן בענייני מכרזים של המדינה חשיבות כללית מעבר למקרה הנוכחי. השאלה איננה רק של פרשנות תקנה 2 (א) לתקנות הנ"ל, אלא גם מתעוררת שאלה באיזו מידה עולה תקנה זו, כפי שמפרש אותה סגן פרקליט מחוז חיפה, בקנה אחד עם הוראות חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים לרבות התכלית המוצהרת של דבר החקיקה האמור, דהיינו, מתן נגישות רחבה לבתי המשפט. תכלית זו אף עולה בקנה אחד עם עקרונות חוקתיים שעניינם הרחבת זכות הפניה לבתי המשפט. שאלה נכבדה היא, אם רשאי היה מחוקק המשנה (בהנחה שיש לפרש את תקנה 2(א) הנ"ל כפי שהמדינה טוענת ובשלב זה אינני קובע זאת) לסייג את הסמכות המקומית של בתי המשפט המחוזיים הדנים בעניינים מינהליים בקשר למכרזים של המדינה בניגוד למצב ערב חקיקת החוק ובניגוד לתכלית שמן הראוי ללמוד מאותו דבר חקיקה. "אמרתי את הדברים דלעיל רק כדי להצביע על הבעייתיות הכרוכה בטענה שהפרקליטות מצאה לנכון להביא בפני בית המשפט. סימני השאלה לגבי עמדה זו מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שהזוכה במכרז לא טען טענה זו כלל. "במצב דברים זה, נראה לי, שבצד מתן האפשרות להגשת עתירה מתוקנת ותשובות לה, מן הראוי לאפשר לכל בעלי הדין להביא טענות מלאות גם באשר לשאלת הסמכות המקומית, בפני בית המשפט. "8. בשים לב לשיקולים דלעיל, אני מחליט, איפוא, כהחלטת ביניים, כדלקמן: "א. הסעד הארעי יעמוד בתוקפו כאמור לעיל; "ב. העותרת רשאית להגיש עתירה מתוקנת בתוך 7 ימים מהיום. כלל המשתתפים במכרז יצורפו כמשיבים לעתירה המתוקנת וכן תצורף לה הפרוטוקול הנוכחי; "ג. כל אחד מהמשיבים לעתירה יהיה רשאי להשיב לה בתוך 6 ימים ממועד קבלתה (בעל דין שכבר השיב לעתירה רשאי להסתמך על תשובה כזאת או על תיעוד שצורף לתשובתו ואין צורך בהגשת מסמכים כפולים); "ד. אני דוחה את המשך הדיון המקדמי ליום: 30.5.02 בשעה 12.30, בהסכמת הצדדים לגבי התאריך בלבד. "ה. בדיון המקדמי שקבעתי לעיל, ידונו כלל השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין לרבות המשך קיומו של סעד הביניים ולרבות טענת חוסר הסמכות המקומית. 19. בא-כוח המשיבה 1 סומך ידיו על תקנה 2(א) לתקנות בתי-משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א2000- לפיה: "עתירה מינהלית (להלן - עתירה) תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה החלטה של רשות אשר נגדה מוגשת העתירה, ובהחלטה בענין מקרקעין - לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין." לטעמו ההחלטה נשוא העתירה היא זו המובאת בנספח ח' (16.4.02) שלפי הרשום שם נשלח מירושלים ולכן הסמכות המקומית לדון בעניין נתונה, לגרסתו, לבית-המשפט המחוזי בירושלים. 20. החלטת ועדת המכרזים אשר פסלה את העותרת מחמת אי-עמידה בתנאי סף מובאת בפרוטוקול מיום 17.3.02, שהובא על-ידי ב"כ המשיבה 1 בפני בית-המשפט והצדדים לראשונה ביום 7.7.02 לאחר שמיעת טענות הצדדים. זו ההחלטה אותה תוקפת העותרת בעתירה ולגביה אין לי כל ידיעה שיפוטית, בדבר המקום בו ניתנה. בא-כוח המשיבה 1 נזהר מלתמוך את טענותיו בדבר העדר סמכות מקומית בתצהיר, וזאת הגם שבבקשה שהגיש ביום 5.5.02 מצא לנכון לעתור להחלטה בדבר העברת הדיון בעתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים במעמד צד אחד בלבד, ראו: בשא 348/02. המכתב נספח ח' הנ"ל רק מדווח על החלטה של ועדת המכרזים. אפילו לפי עמדתו של ב"כ המשיבה 1 החלטת הרשות אשר נגדה מוגשת העתירה (במובן תקנה 2(א) הנ"ל) היא החלטת ועדת המכרזים ולא המכתב המדווח עליה מחודש אפריל. לא הוצגה בפניי, איפוא, התשתית העובדתית הדרושה לביסוס טענת העדר סמכות מקומית על-ידי מי שכל העובדות הרליבנטיות לעניין היו בידיעתו. די בכך כדי לדחות את הטענה. מסגרת משפטית רליבנטית 21. אני סבור שניתן ללמוד לענייננו מהדברים הברורים שאמר המשנה לנשיא ש. לוין ב-רע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג פ"ד מט(2), 731, עמ' 734-735: "3. אנו סבורים שהדין הוא כגירסת בית המשפט המחוזי; הדיבור "התחייבות" בתקנה 3(א)(3) הוא דיבור עמום המחייב פרשנות ואם אך הדבר ניתן יש להתאימו מבחינת סדרי הדין להוראות הדין המהותי; וכבר היו דברים מעולם שנפסק שהסמכות המקומית נקבעת לפי הוראות הדין המהותי: ע"א 54/53 (פ"ד ח' 981) (יש להגיש תביעה לתשלום אגרת רישום על פי פקודת החברות ואגרות הון לבית המשפט בירושלים שם יושב רשם החברות); המרצה 544 ,543/64 (פ"ד יח (417 (4) (תביעת מזונות לבנו של הנתבע במקום מגוריו של הבן); ע"א 572/76 (פ"ד ל"א (729 (1) (חבות במזונות של בעל כלפי אשתו, במקום מגוריה); רע"א 28/90 (פ"ד מ"ד(519 (1) (מקום תשלומם של דמי שכירות לפי סעיף 14(ב) לחוק השכירות והשאילה קובע גם את הסמכות המקומית) ועוד. "ער אני לעובדה שפסק דיננו יכול ויצמצם במידה ניכרת את היקף התפרשותה של תקנה 3 ככל שהמדובר בתובענות לתשלום סכום כסף; אך זוהי תוצאה בלתי נמנעת מהתאמתם הרצויה של סדרי הדין להוראות הדין המהותי. במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר; ואין ענין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נשוא להעלאת טענות טרומיות; אכן המקרה שלפנינו יוכיח; ... בדין כתב פרקליט המשיבים בסכומו כי במקרה שטעמי נוחות מחייבים את הדבר, עדיין קיימת אפשרות של רגולציה של מקום השיפוט על ידי פנייה לנשיא בית המשפט העליון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984" (הדגשות הוספו). 22. אם נאמרו הדברים דלעיל לעניין אזרחי הרי הם חלים בבחינת קל וחומר על עניין מינהלי, בן בנו של קל וחומר על טענה של העדר סמכות מקומית של בית-משפט מחוזי מפי סגן לפרקליטת המחוז. 23. אין מחלוקת כי גם לפני חקיקת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים היו ענייני מכרזים בסמכותו של בית-המשפט המחוזי (בג"צ 991/91 דוד פסטרנק בע"מ נ' שר הבינוי והשיכון פ"ד מה(5) 50; בג"צ 1921/94 סוקר נ' הוועדה לבניין למגורים פ"ד מח (4) 237). בעניינים כאלה שהמדינה צד להם ניתן היה לפנות לכל אחד מבתי המשפט המחוזיים בישראל ולא זכור לי שפרקליט מחוז או מי מטעמו ההין לטעון טענה של חוסר סמכות מקומית. כך, למשל, בעניין שהמשיבה 2 היתה צד לו, נדון מכרז בעניין תאורה בכביש תל-אביב ירושלים בבית-המשפט המחוזי בחיפה, בפני כב' סגן הנשיא ד. ביין (ובערעור בבית-המשפט העליון, ע"א 6283/94 מנורה איזי אהרון בע"מ נ' מדינת ישראל משרד הבינוי והשיכון פ"ד נא(1) 21 מפי השופט דב לוין), והקשיים הרבים כתוצאה מדיון בחיפה, להם טוענת היום המשיבה 1, לא בא זכרם באותו הליך. תולדות החקיקה של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים מצביעות על כך שבין מטרות החוק היתה גם הגברת הנגישות לבתי המשפט מצד הציבור, עקרון יסוד בשיטת המשפט שלנו. בעת הדיון בקריאה הראשונה להצעת חוק בית משפט לעניינים מנהליים אמר, בין השאר, שר המשפטים י' ביילין: "רבותי חברי הכנסת, חוק זה מהווה חלק חשוב ברפורמה ההדרגתית העוברת על מערכת בתי-המשפט שלנו במגמה לשפרה, לשכללה ולהתאימה לצרכים של החברה בישראל, חוק זה יקל את העומס הבלתי-נסבל בבית-המשפט העליון, גם יקל על האזרח אשר יוכל לנהל את התדיינויותיו עם רשויות השלטון ביתר קלות ומהירות בבית-משפט נגיש יותר, שהכרעותיו תינתנה בזמן קצר יותר. הנושאים המועברים לשיפוטו של בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים הם עניינים שבהם כבר גיבש בית-המשפט העליון את הדינים וההלכות שעל-פיהם יהיה ניתן לדון ולהכריע בסכסוכים שיובאו להכרעתו של בית-המשפט." דברי הכנסת 19.10.99 חוברת ג' ישיבה ל"ה עמ' 497 עמודה ימנית. הדגשה הוספה. במצב דברים זה קשה לקבל, את עמדתו של בא-כוח המשיבה 1, לפיה הביאה תקנה 2(א) הנ"ל לכך שכל אימת שבאופן פורמאלי בהנהלת משרד ממשלתי מתקבלת החלטה בקשר למכרז, ההתדיינות לגביו חייבת להתנהל בבית-המשפט המחוזי בירושלים, ושם בלבד. 24. בענייננו מדובר בעבודות צפויות במחוז הצפון. מפגש הקבלנים נעשה באזור הצפון. עורך האומדן יושב בטירת הכרמל. כל ממלאי התפקידים השונים נמצאים באזור הצפון. מה הנימוק ההגיוני במצב דברים זה להתדיינות דווקא בירושלים? ברור, שלא קבלתי תשובה של ממש בהקשר זה מפי מי שטענת העדר הסמכות המקומית בפיו. גם טענה כאילו יש בהתדינות מחוץ לירושלים משום הכבדה, רחמנא ליצלן, על אנשי הרשות מקבלי ההחלטות אין בה ממש. לא רק שטענה כזאת לא הובאה בפניי בתצהיר מפורט, אלא שבתיק זה, כמו גם ברבים אחרים, אין בית-המשפט הדן בעתירה המינהלית נזקק לשמיעת אנשי הרשות. העניין מוכרע על סמך התיעוד הכתוב ובשים-לב לטענות עורכי-הדין. 25. סוף דבר: אם פירושה של תקנה 2(א) הוא כנטען על-ידי בא-כוח המשיבה 1 הייתי קובע, כי היא סותרת את מטרת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים וחסרת תוקף, לכן. לחלופין אני סבור, כי יש בהסתמכות על-ידי המדינה על טענת העדר סמכות מקומית בנסיבות של מכרז כזה הנדון שהעבודות לפיו כולל מפגש הקבלנים הנוגע לעניין נערכו במחוז הצפון, משום חוסר תום לב המונע מהמדינה העלאת הטענה. לעניין תחולת עקרון תום הלב גם בשאלות דיוניות ראו: בר"ע 305/80 שילה נ' רצ'קובסקי פ"ד לה (3) 449, 461-462; ד"ר ד. שוורץ "תחולת עקרון תום הלב בסדר הדין האזרחי" עיוני משפט כ"א 295; והשוו: רע"א 218/85 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' שטר פ"ד לט (2) 452; תא (ב"ש) ניר לט נ' לוסטיג , פ"מ תשמ"ז (ב) 185; ת"א (י-ם) אוח (אוחיון) נ' בית ספר סלומון, פ"מ תשנ"ו (ב) 441; ע"א 685/81 ליסנס וג'נרל חברה לביטוח בע"מ נ' בורכרד ליינס בע"מ, פ"ד לח (3) 421. 26. לעניין פרשנות תקנה 2(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים הנ"ל, היפנתה חברתי השופטת ש. וסרקרוג את שימת ליבי לכך שבמסגרת טיוטה של מאמר שכתבה העירה, בהקשר לנ"ל, כי "אין מניעה... לפרש סמכות מקומית לעניין עתירה מינהלית בנושא מכרזים, כהחלטה לגבי רשות שנגדה מוגשת העתירה, כך שגם אם התקבלה ההחלטה בירושלים, תוכל להתברר באיזור שיפוט אחר." אני מסכים לדברים אלה, וגם בהסתמך עליהם ניתן לדחות את טענתה של המשיבה 1. 27. מפאת כוחם המצטבר של השיקולים דלעיל אני דוחה את טענת חוסר הסמכות המקומית שבפי המשיבה 1 ובפיה בלבד. סעד 28. אני נעתר לעתירה במובן זה שאני מבטל את החלטת ועדת המכרזים מיום 17.3.02 לפיה נפסלה העותרת מלהשתתף במכרז א/1/02 של המשיבה 1 מחמת אי-עמידה בתנאי סף. אני מחזיר את העניין לדיון ולהחלטה בכל יתר השאלות הדרושות למכרז הנ"ל לוועדת המכרזים. ככל שנעשו התקשרויות בעקבות ההחלטה הנ"ל של ועדת המכרזים, אני מכריז בזאת על בטלותן. אני אוסר בזאת על כל פעולה שאינה עולה בקנה אחד עם פסק-דין זה. בשים-לב לכך שלמשיבה 2 לא היתה כל יד בפרשנות שניתנה על-ידי המשיבה 1 לתנאי הסף, אינני עושה צו בדבר הוצאות בין העותרת לבין המשיבה 2. אני מחייב את המשיבה 1 לשלם לעותרת את הוצאות המשפט בעתירה וכן שכ"ט עו"ד בסך 30000 (שלושים אלף) ₪ + מע"מ, להיום. בקביעת סכום ההוצאות לקחתי בחשבון גם את העיכוב שנגרם כתוצאה מהעלאת טענת העדר סמכות מקומית על-ידי המשיבה 1 קבלןעתירה מנהלית