המשיב נתפס במחסום המנהרות כשהוא מציג לחיילי צה"ל תעודת זהות ישראלית מזוייפת. החיילים אשר חשדו בקיומו של הזיוף, עצרו את המשיב והעבירוהו לחקירה. בחקירתו הודה כי רכש תעודת זהות מזויפת תמורת 2,000 ₪, וכוונתו הייתה לעשות בה שימוש לצורך כניסה לישראל ומציאת עבודה בה. לאחר הדיון בערכאה הראשונה החליט בית משפט קמא על שחרורו של המשיב בהפקדה כספית על סך 10,000 ₪ וכן ערבות צד ג' על סך 5,000 ₪, תוך שציין בהחלטתו כי למשיב עבר נקי וכי אין הוא חלק מכנופיה העוסקת בזיוף שיטתי. התביעה טענה כי בהחלטה זו סטה בית המשפט בערכאה הראשונה מהלכת בית המשפט הצבאי לערעורים לפיה יש להורות על מעצר מקום בו עבירה של יציאה מהאזור ללא היתר מלווה בעבירה של זיוף מסמך או התחזות לאחר, ולצורך כך הפנתה לשורה של החלטות מבית משפט זה ואף מבית המשפט העליון. הסניגור ביקש לדחות את הערר וטען כי אין מסוכנות מהמשיב, ובכל הנוגע לחשש להימלטות מאימת הדין ישנה במקרה זה חלופת מעצר הולמת בהפקדה הכספית הגבוהה שנדרשה. דיון והכרעה ההלכה היא כי יציאה מהאזור ללא היתר כשהיא מלווה בעבירות נוספות מלמדת על מסוכנות כמו גם על חשש להימלטות מאימת הדין. יחד עם זאת, כבכל מקרה, גם כאשר ישנה עילת מעצר, עדיין יש לבחון את האפשרות לחלופת מעצר. עיון בהחלטות בית המשפט העליון אליהן הפנה התביעה מלמד כי שם דובר בנסיבות השונות מהמקרה שלפנינו. בבש"פ 3136/06 עטיר נ' מדינת ישראל, דובר במי שיוחסו לו עבירות רבות וחמורות מבענייננו ובכלל זה זיוף סימני רכב ונהיגה ללא רישיון נהיגה וביטוח, בנוסף לעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק. בעניין בש"פ 1308/05 עביד נ' מדינת ישראל, נקבע כי לא הייתה חלופת מעצר שהניחה את דעתו של בית המשפט. גם בפסיקת בית המשפט לערעורים אליה הפנתה התביעה דובר בדרך כלל בנסיבות נוספות המלמדות על חומרה יתרה או על חשש להימלטות מאימת הדין. בע"מ 2244/08 התביעה הצבאית נ' זאהדי, דובר במי שהיה לו עבר קודם באותן העבירות וכך גם בע"מ 1152/08 התביעה הצבאית נ' אלאסלוט. עברו של המשיב הינו נקי, מעולם לא נפתח נגדו תיק פלילי בעבירה כלשהי עד היום, ודובר באירוע חד פעמי ולא מתמשך, הגם כי נקטע באיבו בזכות עירנות כוחות הביטחון. נדמה כי במקרה זה קיימת חלופת מעצר הולמת, אשר תבטיח את התייצבותו של המשיב להמשך משפטו ודומני כי גם תמנע את החשש לשובו של המשיב לסורו. תנאי ההפקדה אינם מינוריים, אלא המדובר בסכום משמעותי של 10,000 ₪, בשים לב למהותה של העבירה ולמצבו הכלכלי של המשיב. לפיכך, ובנסיבות העניין שלפניי, סברתי כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא, ועל כן החלטתי לדחות את הערר. ניתנה היום, 10 במאי 2009, ט"ז באייר התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים. מחסוםמחסום צה"לצבאמסמכיםצה"למשרד הפניםתעודת זהותזיוף