לפני בקשה שבמיקודה עותרים הנתבעים 1-2-3 [להלן:"המבקשים"] להורות על דחיית התובענה על הסף כנגד הנתבעים 2-3 . רקע עובדתי הרקע לבקשה הינה תביעת התובעים 1-3 [להלן:"המשיבים"]לפיצויים,בגין אירוע ריצה תחרותית בו השתתף בנם המנוח אסף זילכה ז"ל ושבו מצא את מותו . טענות הצדדים טענות המבקשים המבקשים 2 ו 3 היו במועדים הרלבנטיים עובדי המבקשת 1 וקיבלו שכרם ממנה ולפיכך הינם עובדי רשות ציבורית ,היא עיריית גבעתיים וכי לא יכולה להיות מחלוקת כי המבקשים 2 ו 3 בפועלם כעובדי הרשות המקומית בתביעה הנדונה, לא פעלו בזדון, ביודעין או מתוך כוונה לגרום נזק למנוח או בשוויון נפש לאפשרות התרחשותו של ארוע הפטירה. אף התובעים (המשיבים) אינם טוענים זאת בכתב התביעה,וכל שמיוחס למבקשים 2-3 באופן אישי, הוא טענות במישור הרשלנות בנזיקין . מכאן שאין כל מקום לתביעה אישית כנגד מנהלת ביה"ס והמורה לחינוך גופני (המבקשים 2 ו 3 ) והם זכאים לחסינות הקבועה בפקודת הנזיקין . טענות המשיבים תקנה 8 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור) תשס"ו - 2006 קובעת:" בקשת רשות ציבורית לפי סעיף 7(ג)(א) לפקודה כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7 א לפקודה תוגש לבית המשפט לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפט של הרשות הציבורית". וכי אישור היוה"מ של הרשות הציבורית יומצא לבעלי הדין . ההוראה בדבר הגשת אישור היועץ המשפטי אינה דרישה פורמלית סתם , שכן בהסברים לסע' 7ג (וסע' 7ב(ב)) נקבע: כי מוצע לאפשר למדינה "לאמץ" את מעשה עובד המדינה שבשלו הוגשה תובענה "אם היא סבורה שהמעשה נעשה תוך כדי מילוי תפקידו של העובד,או לקחת על עצמה את ניהול ההליך אם האירוע עצמו מוכחש . בהתאם לסעיף 7א(א) החסינות מוקנית על "מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור ",תפקיד שלטוני מוגדר בסעיף 7 לפקודה (סעיף ההגדרות) כ" תפקיד ציבורי על פי דין כמשמעותו בסעיף 15(ד) (2) לחוק יסוד: השפיטה . סעיף 15 (ד)(2) לחוק יסוד: השפיטה -קובע כי בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק מוסמך "לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות,לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין " . עובד ציבור מוגדר בסעיף 7 הנ"ל כמי שמבצע "תפקיד ציבורי על פי חיקוק " . בדברי ההסבר להצעת החוק הנדון ,הובהר כי כוונת המחוקק ליתן חסינות לאותם עובדי ציבור אשר אמורים להפעיל שיקול דעת תוך קבלת החלטות לשם הבטחת הפעילות של הרשות הציבורית או המדינה . מכאן נטען כי המבקשים לא הבהירו הכיצד תפקידם בתחום ההוראה עולה לכדי תפקיד ציבורי על פי חוק , או הכיצד זה המחדל המיוחס להם עולה כדי מילוי תפקיד שלטוני . דיון לאחר עיון בבקשה ,בתגובות לה ובהוראות החוק הרלוונטיות , הגעתי לכלל מסקנה כי אין ממש בבקשה ויש לדחותה . סעיף 7 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] [להלן:"הפקודה"] מגדיר : "עובד המדינה" - לרבות אורגן של המדינה וכל אדם הממלא מטעם המדינה תפקיד ציבורי על פי חיקוק, לרבות המשרתים בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר ובארגוני הביטחון האחרים של המדינה, ולמעט בעל חוזה כמשמעותו בסעיף 15; "עובד רשות ציבורית":לרבות אורגן של רשות ציבורית וכל אדם הממלא מטעם הרשות הציבורית תפקיד ציבור על פי חיקוק , ולמעט בעל חוזה כמשמעותו בסעיף 15 , "עובד ציבור" : עובד המדינה או עובד רשות ציבורית לפי הענין . "רשות ציבורית" : - רשות מקומית, וכל תאגיד שהוקם בחוק המנוי בתוספת , "תפקיד שלטוני" : - תפקיד ציבורי על פי דין כמשמעותו בסעיף 15(ד)(2) לחוק יסוד : השפיטה . סעיף 7 א(א) לפקודה קובע : 7א. חסינות עובד הציבור (א) לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור. (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כרי לגרוע מאחריותה של המדינה או של רשות ציבורית לפי סעיפים 13 ו-14 ולפי כל דין. (ג) החסינות לפי סעיף זה תחול גם על מי שהיה עובד ציבור בעת ביצוע המעשה נושא התובענה. ג. תובענה נגד עובד רשות ציבורית (א) הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות הציבורית, רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה; הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת, ובית המשפט יקבע האם התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א. (ב) קבע בית המשפט כי התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א, תידחה התובענה נגד עובד הרשות הציבורית, ויחולו הוראות סעיף 7ב(ב), בשינויים המחויבים; קבע בית המשפט שעובד הציבור עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו - תידחה התובענה נגד הרשות הציבורית. (ג) בית המשפט יחליט בבקשת הרשות הציבורית או העובד כאמור סעיף קטן (א), לאלתר. תקנה 8 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006 קובעת : אישור היועץ המשפטי של הרשות הציבורית בקשת רשות ציבורית לפי סעיף 7ג(א) לפקודה, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודה, תוגש לבית המשפט לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי של הרשות הציבורית;אישור היועץ המשפטי יצורף לבקשה. סעיף 15(ד)(2) לחוק יסוד : השפיטה קובע : (ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק ... (2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין - להימנע מלפעול ; אומר, על פי כתב התביעה , האירוע הנטען אירע ביום 31.12.2000 , ערב האירוע הוראת החוק קבעה בזו הלשון : סעיף 7 (א) לפקודה כלשונו במועד האירוע : עובד ציבורי אחראי לכל עוולה שעשה , ואם ייתבע לדין על כך , ייתבע אישית; אולם , בלי לגרוע מכוחן של הוראות סעיפים 6 ו 8 תהא לעובד הגנה בכל תובענה שאינה על רשלנות , אם המעשה היה בתחום סמכותו כדין או שעשהו בתום לב כסבור שהוא פועל בתחום סמכותו כדין ". לציין כי הוראת החוק בדבר החסינות , מבחינה בין תובענה שהוגשה נגד עובד מדינה לזו שהוגשה נגד עובד רשות ציבורית . כך המחוקק קבע כי ההסדר בתובענה המוגשת כנגד עובד מדינה יהיה בהגשת בקשה על ידי המדינה בהודעה לפי סעיף 7א , ואם לא הגישה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) או לא ביקשה לדחות את התובענה נגד עובד המדינה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי עובד המדינה לבקש כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א; ביקש העובד כאמור, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו, בעוד שבתובענה כנגד עובד רשות ציבורית רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש... כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א . יתרה מזו, אכן צודק ב"כ המשיב בטענה כי הבקשה לוקה בחסר, שכן בניגוד לתקנה 8 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור) לבקשה לא צורף אישור היועץ המשפטי של הרשות הציבורית . כן שוכנעתי כי דרישת התקנה אינה פורמאלית גרידא , אם כי הרציונל העומד מאחורי התקנה הינה מתן הזדמנות למדינה לקחת אחריות אחר מעשה עובד המדינה שבשלו הוגשה תובענה ,אם היא סבורה שהמעשה נעשה תוך כדי מילוי תפקידו של העובד,או לקחת על עצמה את ניהול ההליך אם האירוע עצמו מוכחש ובהעדר אישור שכזה אינני נדרש לבקשה . אכן לא תישמע מחלוקת כי המבקשים הינם עובדיה של העירייה,ואף תלושי השכר מלמדים זאת .,מכאן שעפ"י הגדרת החוק עובדי העירייה נחשבים לעובדי ציבור.אלא בכך לא סגי, שכן על מנת ליהנות מהחסינות שמעניק סעיף 7 יש לעמוד בתנאי סף שהינו הוכחה כי המעשה ו/או המחדל שבשלו הוגשה התובענה הינו מעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני של עובד הציבור. ועתה מתעוררת השאלה מהו תפקיד שלטוני ? למעשה, עיון בסעיף ההגדרות של החוק , מראה כי אין התייחסות להגדרת תפקיד שלטוני מלבד ההפניה אל סעיף 15(ד)(2) לחוק יסוד : השפיטה . סעיף 15(ד)(2) לחוק היסוד, מגדיר את סמכויותיו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק , ובין היתר קובע כי בית המשפט הגבוה לצדק מוסמך לתת צווים ...לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין . צא ולמד למד ,כי תפקיד שלטוני הינו תפקיד שהוראת סעיף 15(ד)(2) לחוק יסוד: השפיטה חל עליו . במילים אחרות, תפקיד הנתון למרותו של בית המשפט הגבוה לצדק . ובעניינו , תמצא טוען כי עסקינן בנתבעים שהמשיבים מיחסים להם ביצועה של עוולת הרשלנות במישור דיני הנזיקין בהיותם עובדי העירייה , אך אינם ממלאים תפקיד שלטוני . השאלה שיש לשאול, על רקע הגדרת סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה היא, האם היה מסומך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק לדון בעתירה כנגד המשיבים 2-3 אילו הוגשה לו עתירה כזו על ביצוע עוולת הרשלנות שהביאה לנזק גוף שנגרם למנוח ? בוודאי ובוודאי בית המשפט הגבוה לצדק אינו הפורום שיבקר את פעולותיהם של המבקשים 2-3 ,ומכך יש ללמדנו על העדר תחולת הוראת סעיף 7 א' . רוצה לומר, אין זה המקרה בו תוקנה חסינות לעובד ציבור כנגד תביעה אזרחית גרידא בגין מעשה או מחדל המקימים את עוולת הרשלנות במישור הנזיקי .משהגעתי למסקנה זו , דומה כי יש לדחות את הבקשה . במאמר מוסגר אציין כי לא נעלמה מעיני האסמכתא שהוספה לבקשה מטעם המבקשים , ומכל מקום אני קובע כי המקרה הנדון בבית המשפט המחוזי אינו דומה למקרה נשוא הבקשה . לא ראיתי מקום לתת צו להוצאות . ניתנה היום כ' בשבט, תשס"ח (27 בינואר 2008) בהעדר הצדדים. ע. ג'. חאג' יחיא, שופט דיני חינוךדיני חברותאחריות נושא משרה בתאגידבית ספרמנהל בית ספרתביעה אישית