השופטת ורדה וירט ליבנה 1. בפנינו ערעור, לאחר מתן רשות, על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת דינה אפרתי; עב 4183/03) אשר דחה את בקשתו של המערער לבטל את פסק הדין שמחק את תביעתו, מחמת אי הגשת סיכומים. השתלשלות ההליכים 2. המערער הגיש בבית הדין האזורי תביעה כנגד המשיבה לתשלום זכויות סוציאליות שונות, המגיעות לו לטענתו, בגין עבודתו אצלה. בתום ישיבת הוכחות ביום 30.05.07, הורה בית הדין האזורי על הגשת סיכומי הצדדים. 3. בהחלטה מיום 03.12.06 האריך בית הדין האזורי את המועד להגשת סיכומי המערער עד ליום 31.12.06, לאחר שזה הגיש מספר בקשות בעניין. משלא הוגשו הסיכומים, קבע בית הדין האזורי כך: "מעיון בתיק עולה, כי למרות החלטתי בה נעיתי [נעניתי - ו.ו.ל] לבקשת ב"כ התובע - טרם הוגשו סיכומים מטעמו. לא יוגשו הסיכומים תוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה - תימחק התביעה." 4. משלא הוגשו הסיכומים מטעם המערער, עתרה המשיבה ביום 18.01.07לדחות את התביעה. בית הדין האזורי נענה לבקשת המשיבה, ובפסק דין מיום 21.01.07 מחק את התביעה (להלן - פסק הדין). 5. למחרת, ביום 22.01.07 הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין, וצירף אליה את הסיכומים. לאחר שנתבקשה תגובת המשיבה, החליט בית הדין האזורי לדחות את הבקשה כדלקמן: "לאחר עיון בבקשה לביטול ההחלטה על מחיקת התביעה בשל אי הגשת הסיכומים, בתגובה בבקשה, ובהתנהלות רצופה של אי קיום החלטות שיפוטיות במשך מספר חודשים - לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה." גם בקשה נוספת שהגיש המערער לעיון חוזר בהחלטת בית הדין כאמור, נדחתה בהחלטה מיום 09.05.07. 6. המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין כאמור, ולאחר שהוגשה תגובת המשיבה, ניתנה רשות ערעור. כמו כן, נקבע שהערעור יידון בדרך של סיכומים בכתב, לפי תקנה 103 לתקנות בתי הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 (להלן - תקנות בית הדין לעבודה). טענות הצדדים בערעור 7. טוען המערער, כי הארכות המועד שנתבקשו מצדו נענו כמבוקש, ועל כן לא הייתה הצדקה לקבוע כי התנהלותו היתה רצופה ב"אי קיום החלטות שיפוטיות במשך מספר חודשים". עוד טוען המערער, כי משהוגשו הסיכומים בסופו של דבר, באיחור של יום אחד בלבד, נרפא הפגם ולא היה מקום למחוק את תביעתו. עוד נטען, כי בקשתה של המשיבה בבית הדין האזורי למחוק את התביעה הוגשה טרם זמנה, עוד לפני שחלפו 7 הימים שהקציב בית הדין האזורי להגשת הסיכומים, מן המועד בו נתקבלה אצלו החלטה זו. שכן, לדידו יש לראות את החלטת בית הדין מיום 11.01.07 שנשלחה לו בפקס ביום ה' בשעה 19:40, כאילו נשלחה ביום א' 14.01.07, מכח תקנה 497א(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, החלה בבתי הדין לעבודה מכח תקנה 129(3) לתקנות בית הדין לעבודה. משכך, ומתוך שיקולים של יעילות, בהתאם לגישה הסלחנית בפסיקה בעניין ביטול פסק דין המוחק תביעה, טוען המערער כי יש לקבל את ערעורו, ולבטל את פסק הדין. 8. בסיכומיה פרשה המשיבה את טענותיה, לגופו של עניין, ביחס לתביעתו של המערער לקבל זכויות סוציאליות שונות. טוענת המשיבה, כי המערער פעל בטכניקה פסולה של הגשת בקשות רבות להארכת מועד, מבלי שטרח להמציא לה את בקשותיו, התרשל בהתנהלותו בהליך קמא וזלזל בהחלטות בית הדין באופן עקבי. הכרעה 9. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, בהחלטותיו של בית הדין האזורי ובכלל החומר שבתיק, אנו סבורים כי דין הערעור להתקבל. סמכותו של בית הדין לעבודה למחוק על הסף כתב טענות של אחד הצדדים נתונה לו מכח תקנה 44 לתקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה, מקום בו בעל דין נדרש לבצע פעולה בקשר לכתב טענות שהגיש, ולא ביצע אותה במועד. בעניין זה כבר נפסק, כי "מחיקת כתב טענות של בעל דין עקב מחדלו לציית במועד לצו בית המשפט היא סנקציה חריפה. ככלל, נזהר בית המשפט מלנקוט אותה. אם ת?קן המעוות ול? גם באיחור, או נתבקשה ארכה לקיום הצו, יסתפק בית המשפט לרוב בחיוב המפר בהוצאות, אך אם נוכח בית המשפט כי המפר נמנע מקיום הצו בזדון או עקב זלזולו בצו בית המשפט, עשוי בית המשפט למחוק את כתב טענותיו, ובית המשפט שלערעור לא יראה מקום להתערב בכך." (ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל נ' עמנואל חברה לסחר בע"מ, פ"ד נו(4) 817). בבתי הדין לעבודה בפרט, משמשת גישה המעדיפה את בירור העניין לגופו, תוך איזון בין זכותו של צד למיצוי יומו בבית הדין אגב מתן אפשרות להעלאת טיעוניו ובין פיצוי הצד שכנגד על התמשכות הדיונים (ראה עע 361/99 תמר בן שושן - דנאל (אדיר יהושע), טרם פורסם). 10. במקרה שבפנינו, החלטת בית הדין שהאריכה אחרונה את המועד להגשת סיכומי המערער, הורתה על הגשתם בתוך 7 ימים ממועד המצאת ההחלטה. לא היה חולק על כך, שהחלטת בית הדין כאמור - מיום 11.01.07 - נשלחה אליו באמצעות הפקסימיליה באותו היום, יום ה' בשעה 19:40. בעניין זה מקובלת עלינו טענתו של המערער, לפיה יש לראות בהחלטת בית הדין, כאילו נשלחה לו ביום א' 14.01.07, מכח תקנה 497א(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, החלה בבתי הדין לעבודה מכח תקנה 129(3) לתקנות בית הדין לעבודה. בהתאם לתקנה זו, יש לראות בהחלטת בית הדין מיום 11.01.07 כאילו הומצאה למערער ביום א' - 14.01.07. משכך, היה על המערער להגיש את סיכומיו לבית הדין עד ליום 21.01.07. לאור האמור לעיל, לא היה מקום לבקש את מחיקת התביעה מחמת אי הגשת הסיכומים קודם למועד זה, ולא היתה הצדקה להיענות לבקשה. מכלל החומר שהיה בפנינו, לא התרשמנו כי התנהלותו של המערער היתה מתוך זלזול בוטה ומכ?ון בהוראות בית הדין. יתר על כן, משהוגשה בקשת המערער לביטול פסק הדין ביום המחרת, ומשצורפו הסיכומים לבקשה - תוקן העיוות, והיה מקום ליתן למערער את האפשרות למצות את דינו. זאת, בשים לב לזכותו של הצד שכנגד לפיצוי על התמשכות ההליכים, תוך פסיקת הוצאות בהתאם. 11. סוף דבר - דין הערעור להתקבל. פסק דינו של בית הדין האזורי בטל בזאת. משהוגשו סיכומי הצדדים בהליך, י?שב התיק לבית הדין האזורי לצורך מתן פסק דין, לגופו של עניין, בתביעתו של המערער. בהתחשב בהתמשכות ההליכים והדחיות המרובות בהגשת הסיכומים, ישלם המערער למשיבה הוצאות בסך 2,500 ₪. ניתן היום י"ג באלול תשס"ז (27 באוגוסט 2007) ויישלח לצדדים בדואר. הנשיא סטיב אדלר השופט יגאל פליטמן השופטת ורדה וירט ליבנה נציג עובדים מר שלום חבשוש נציג מעבידים מר חיים קמיניץ אי הגשת סיכומיםסיכומיםמסמכיםמחיקת תביעה / הליךערעור