1. השאלה השאלה עליה נסב הערעור תוארה יפה בלשונו צחת הביטוי של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט שמואל טננבוים ונציגי הציבור מר הרצל ישי ומר שמואל שחם; עב 8125/02) לאמור: "שתיים אוחזות בזכות לפנסיית השאירים של יעקב פנחס גור ז"ל. זו טוענת כולה שלי וזו טוענת כולה שלי. אחת אומרת בעלי היה המנוח ואיתי התגורר בעת פטירתו והאחרת טוענת לא כי, אלא אני הנני הידועה בציבור שלו ועימי התגורר עד לפטירתו. האם יש לחלוק את גמלת הפנסיה בין השתיים או שמא זכאית רק אחת מהן לגימלא זו ואם כן מי מבין השתיים? זו השאלה שהונחה לפתחנו בתביעה זו". תשובתו של בית הדין קמא לאותה שאלה זו היתה, כי "תביעה של קריסלדה לגימלת שאירים נדחית. אסתר זכאית לגימלת שאירים. על מבטחים להמשיך ולשלם לאסתר את גימלת השאירים במלואה". 2. המסכת העובדתית בפסק דינו פירט בית הדין קמא את העובדות שאינן שנויות במחלוקת, נביאן כנתינתן עם תיקונים קלים המתחייבים מחומר הראיות. "א. יעקב פנחס גור זכרונו לברכה (להלן - המנוח) והנתבעת 2 (להלן - אסתר) נישאו בשנת 1965. נולדו להם שלוש בנות - איריס, קרן ומאיה. בני הזוג התגוררו בישוב אלפי מנשה. המנוח היה עובד התעשייה הצבאית ובמסגרת עבודתו, נשלח בשנת 1991 עם משפחתו לסינגפור, שם הכירו בני הזוג את התובעת (להלן - קריסלדה) אשר עבדה אצל המשפחה כעוזרת וכמטפלת של בתם הקטנה של בני הזוג, מאיה. קריסלדה היא פיליפינית במוצאה אשר קיבלה רישיון עבודה בסינגפור. בשנת 1995, הסתיים רישיון העבודה של קריסלדה בסינגפור ובמקומה העסיקו המנוח ואסתר עובדת אחרת. בחודש יוני 1996 חזרו אסתר ובתה מאיה ארצה. בסוף שנת 1996 חזר גם המנוח לארץ. קריסלדה עזבה את סינגפור וחזרה לפיליפינים בתחילת שנת 1997. המנוח פתח לקריסלדה בפיליפינים חשבון בנק משותף שלו ושלה. גם לאחר חזרתם של המנוח ואסתר ארצה נשמר הקשר עם קריסלדה. סוכם בין המנוח לבין קריסלדה, כי המנוח ידאג להבאתה לארץ כעובדת זרה. קריסלדה אכן הגיעה ארצה בחודש מאי 1997 כעובדת זרה ועבדה בטיפול בקשישים במספר מקומות. ב. ביום 15.1.99 שכר המנוח דירה בת חדר אחד ברח' הגפן 13 בבני ברק וזאת לתקופה של שנה אחת. הדירה נשכרה ע"י המנוח עבור קריסלדה, התשלום היה במזומן תמורת החזרת ההמחאה שניתנה לבטחון (עמ' 7 לעדות בעל הדירה מר מטלון). קריסלדה התגוררה בדירה זו עד חודש ספטמבר 1999. באותו חודש עברה התובעת להתגורר בדירה שכורה ברח' כץ 59 בפתח תקווה. גם שכר הדירה עבור דירה זו בפ"ת שולם בדרך כלל ע"י המנוח במזומן תמורת החזרת המחאות הביטחון מהחשבון המשותף של המנוח ושל אסתר(עמ' 23 לעדות ברושטיין בעל הדירה). קודם לכן בחודש אפריל 1999, פתח המנוח עסק של מכבסה בפתח תקווה יחד עם שותפה שהתגוררה באלפי מנשה. הדירה השכורה בפ"ת היתה בסמוך למכבסה. קריסלדה עבדה במכבסה. קודם לעבודתו במכבסה עבד המנוח במתנ"ס באלפי מנשה וזאת עד לחודש אוגוסט 1998. בן, בנה של קריסלדה (להלן - בן) נולד ביום 2.12.99 בבית החולים בלינסון בפ"ת. קריסלדה מציינת, כי אין פס"ד המכיר באבהותו של המנוח על בן. המנוח חתם על תעודת הלידה וזאת מספר חודשים לאחר הלידה. בן לא נרשם כבנו של המנוח במשרד הפנים למרות שהמנוח ניסה לעשות זאת. בן מקבל קצבה ממשרד הביטחון וכן ממבטחים וזאת לאחר שהוצגו להם תעודת הלידה עליה חתם המנוח ומסמך ממשרד הפנים. קריסלדה התגוררה בדירה בפ"ת עד לסוף חודש אוקטובר 2001 וזאת בסמוך לאחר פטירתו של המנוח. ג. בשנת 1998 ככל הנראה הגישה אסתר תביעת גירושין לבית הדין הרבני באריאל (עדותה עמ' 59 לפרוטוקול) וביום 15.6.99 חתמו המנוח ואסתר על הסכם גירושין. ביום 30.12.99 התגרשו הצדדים. בפועל לא בוצעו הליכי הפרדת הרכוש כמפורט בהסדר הגירושין במובן זה, שדירת בני הזוג נשארה רשומה על שם שניהם. הצדדים המשיכו להחזיק שני חשבונות משותפים בבנק לאומי ובבנק אוצר החייל. המנוח לא שינה את כתובתו אך לגבי הסטטוס שלו בתעודת הפטירה נרשם שהוא גרוש. המנוח לא שינה את המוטבים בביטוחים. ביום 4.9.01 נפטר המנוח לאחר מחלה קצרה בגיל 57 בבית החולים בלינסון בפ"ת. בעת פטירתו היה המנוח פנסיונר של מבטחים. ד. אסתר הגישה לבית דין זה בתיק עב' 2276/02 בקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוח לצורך קבלת קצבת שאירים ממבטחים, מבלי לאזכר את דבר קיומה של קריסלדה. מבטחים השאירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית הדין וזאת לאחר שאסתר המציאה, בין השאר, אישור מצה"ל המכיר בה כידועה בציבור של המנוח ותעודת פטירה. ביום 11.3.02 ניתן על ידי כב' השופט מאיר נחתומי פסק דין המכיר באסתר כידועה בציבור של המנוח לענין זכותה לקיצבת שאירים. קריסלדה לא היתה צד לדיון זה והיא לא הוזכרה על ידי אסתר במסגרת תביעה זו. מבטחים החלה לשלם פנסיית שאירים לאסתר מכח פסק הדין הנ"ל ואף שילמה פנסיית שאירים למאיה בתם של המנוח ואסתר. מספר חודשים לאחר מתן פסק הדין הנ"ל, פנתה קריסלדה למבטחים וטענה, כי היא הידועה בציבור של המנוח וכי ילדה לו ילד. לאחר שקריסלדה המציאה למבטחים אישור על לידת חי ואשור פטירה של המנוח, החלה מבטחים לשלם קצבת שאירים לבן. אסתר היא זו שהוכרה כבת זוגו של המנוח לצורך קבלת קיצבה משרד הביטחון, לאור המצג שהציגה שם. קריסלדה לא פנתה כלל למשרד הבטחון להכרה בה כידועה בציבור של המנוח. ה. ביום 6.3.02, לאחר פטירתו של המנוח, הגישה אסתר לבית הדין הרבני האזורי באריאל בקשה לתיקון מצבה האישי שלה ושל המנוח. טענתה של אסתר היתה כי זמן קצר לאחר הגירושין חזר המנוח לחיות עימה בביתם באלפי מנשה כבעל ואישה. קריסלדה צורפה כצד לדיון. ביום 1.9.02 ניתן פסק הדין על ידי בית הדין הרבני באריאל. בדעת הרוב נקבע כדלקמן: '... מסקנת הדברים מתברר, כי המנוח חזר לאשתו תקופה קצרה לאחר הגירושין, אולם בו זמנית מדי פעם היה בקשר עם העובדת שלו, אבל לא קשר קבוע ויציב כמו שהיה לו עם גרושתו. אלו היינו דנים מכח ידועה בציבור, הרי שנוטה הכף שהמבקשת (אסתר - ש.ט.) היא הידועה בציבור, אולם נוסף אצל המבקשת המעמד ההלכתי של גרושה שחזרה לחיות עם בעלה, דינה כאשתו לכל דבר, ואילו לא היה נפטר, היתה זקוקה המבקשת ללא ספק לגט נוסף אילו היה ברצונה להינשא. על כן פוסק בית הדין: כי בעת פטירתו של המנוח יעקב פנחס גור, היה נחשב כנשוי למבקשת אסתר איטה גור, ואין המתנגדת קריסלדה קסידסיד נחשבת כידועה בציבור של המנוח'". 3. הדין א. אין חולק כאמור בפסק דינו של בית הדין קמא כי: "זכויותיהן של אסתר ושל קריסלדה תקבענה על פי תקנות קרן הפנסיה המקיפה לעמיתים ותיקים (להלן - התקנות) של הנתבעת 1 היא מבטחים (להלן - מבטחים). בתקנה 1 לתקנות, שעניינה הגדרת מונחים, הוגדרו "אשה" ו"אלמנה" כך: 'אישה' פירושו - אשת חבר או פנסיונר או מי שבית משפט מוסמך הצהיר עליה כידועה בציבור כאשתו. 'אלמנה' פירושו - אשת חבר או פנסיונר שנפטר וגרה עימו בעת פטירתו". תקנה 31 דנה בפנסיית שאירים לאלמנת פנסיונר ואלמן פנסיונרית. בס"ק א' נקבע: "מת הזכאי לקבלת פנסיית זיקנה והשאיר אחריו אלמנה שהיתה אשתו לפחות שנתיים לפני פטירתו, או שילדה לו ילד, תקבל האלמנה פנסיה לכל ימי חייה בשיעור השווה ל-60% מהפנסיה שהיה מקבל בעלה אילולא נפטר". מניסוח התקנות עולה, כי זכאות לקצבת שאירים לאלמנת פנסיונר נוצרת במקרים הבאים: I. מי שהיתה אשתו או ידועה בציבור של פנסיונר שנתיים לפחות לפני פטירתו וגרה עימו בעת פטירתו. II. מי שהיתה אשתו ו/או ידועה בציבור של פנסיונר פחות משנתיים לפני פטירת המנוח אך ילדה לו ילד וגרה עימו בעת פטירתו . (דב"ע 37/97-6 פוגל נ' מבטחים פד"ע לב' 372 בעמ' 380). ב. המבחן להכרה באישה כידועה בציבור כאשתו של פלוני הינו כפול; ראשית - על בני הזוג לקיים חיי משפחה, דהיינו מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחס של חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל. שנית - עליהם לנהל משק בית משותף, אך לא סתם מתוך צורך אישי של נוחות וכדאיות כספית או סיכום ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים. (דב"ע נג/7-6 בטר - קג"מ פד"ע כז' 135 בעמ' 140. דב"ע 97/37-6 פוגל - מבטחים פד"ע לב' 372 עמ' 376). ג. נוסיף לגבי הביטוי ו"גרה עימו" בהגדרת "אלמנה", כי דרישת המגורים יחדו ראויה להיתפרש לא כפשוטה אלא במובנה המושגי, והיא באה להדגיש הצורך בקיום מבחן אוביקטיבי של ניהול משק בית משותף להכרה בידועה בציבור כאשתו של חבר או פנסיונר (עבל 241/05 זאמרא מירי - המוסד); זאת בנוסף למבחן הכוונה של קשירת גורל ורצון לחיים יחדיו. עם זאת יודגש, שעובדת קיום מגורים יחדיו מקימה חזקה הניתנת לסתירה של קיום משק בית משותף. 4. פסק האזורי על שני אדנים השתית בית הדין האזורי קביעתו, כי אסתר בלבד זכאית לגמלת שאירים ממבטחים. הראשון - פסק דינו של בית הדין הרבני בתביעת אסתר לתיקון מעמדה האישי ביחסה למנוח. על פי דעת הרוב באותו פסק דין, נקבע עובדתית כי אסתר חזרה לחיות עם בעלה לאחר גירושיהם ולכן מעמדה ההלכתי הינו כאשתו לכל דבר. לגבי קביעה זו סובר בית הדין קמא, כי "הינה בתחום סמכותו של בית הדין הרבני. אין מחלוקת כי אסתר ילדה למנוח ילד ועל כן בהתאם לתנאים שבתקנות השאלה היחידה באשר לאסתר הטעונה הכרעה הינה האם היא גרה עם המנוח בעת פטירתו". השני - מסקנתו לאחר סקירת ראיות כל צד לגבי מגורי המנוח, שהוא לא התגורר עם קריסלדה בעת פטירתו, אלא עם אסתר והוא לא ניהל עם קריסלדה משק בית משותף כפועל יוצא וטבעי בחיי משפחה משותפים. כאן המקום להוסיף, כי בית הדין קמא מציין, ש"עמדתה של מבטחים כפי שבאה לידי ביטוי בסיכומי באת כוחה הינה, שיש לחלק את הפנסיה בין אסתר לבין קריסלדה וזאת נוכח חומר הראיות ממנו עולה שקריסלדה היתה הידועה בציבור של המנוח והתגוררה עימו בעת פטירתו". 5. הטיעון בערעור א. עיקר טיעונה של קריסלדה היה: ראשית - בית הדין קמא לא דק פורתא בקביעת חלק מהעובדות שאינן שנויות במחלוקת. שנית - בית הדין קמא לא בחן את העדויות על פי הכלל שקבע לעצמו להעדפת עדויות העדים חסרי הנגיעה למקרה. שלישית - בית הדין קמא לא שם לבו לגירסתם הסותרות של עדי אסתר, בהשוואה לגירסה הקוהרנטית ההגיונית וחסרת הסתירות של עדי קריסלדה. רביעית - בית הדין קמא התעלם מעמדת מבטחים, כי ראוי להכיר במערערת כידועה בציבור של המנוח שגרה עימו במועד פטירתו וילדה לו ילד. חמישית - בחינת ראיות הצדדים מובילה למסקנה, כי המנוח ניתק קשריו עם אסתר ועבר לגור עם קריסלדה ממנה נולד לו ילד, על פי קביעתו העובדתית של בית הדין קמא עצמו. ב. לוז תשובתה של אסתר לנטען היה: ראשית - אין מקום לחריגה מהכלל לפיו ערכאת הערעור אינה מתערבת במימצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית. שנית - משהמנוח לא הציג המערערת כאשתו או בת זוגו בפני קרוביו, אין היא יכולה להחשב כידועתו בציבור. שלישית - ניתוח העדויות מעלה, כי מערכת יחסיו של המנוח עם קריסלדה לא היתה מעבר ל"רומן סודי ואסור לכל היותר". רביעית - קריסלדה לא הרימה את הנטל הנדרש להוכחת היותה ידועה בציבור של המנוח. ג. לאחר ניתוח ממצה של העדויות בסיכומיה בבית הדין האזורי, עמדת מבטחים היתה: ראשית - העדויות תומכות בטענת קריסלדה להיותה הידועה בציבור של המנוח לצורך קבלת פנסיית שאירים ממבטחים. שנית - מאחר ואסתר הוכרה כידועה בציבור של המנוח לצורך קבלת פנסיית שאירים ממבטחים על פי פסק הדין של כב' השופט נחתומי; הרי שיש לחלק את פנסיית השאירים בגין פטירת המנוח בין קריסלדה לאסתר. אולם אם ישתכנע בית הדין, כי קריסלדה לבדה היתה הידועה בציבור של המנוח חייב הוא לפסוק כי על אסתר להשיב את מלוא הכספים שקיבלה ממבטחים כידועה בציבור של המנוח ו/או להעבירם לקריסלדה ישירות. 6. טרם הכרעה מהיות בית דין זה ער לנסיבות המקרה ורגישויותיו, עשה הוא כל מאמץ על מנת להגיע להסדר פשרה מוסכם, לפיו יחלוקו אסתר וקריסלדה את פנסיית השאירים ממבטחים. הדברים מוצאים ביטוים בהמלצת הפשרה שהוצעה בדיון מיום 27.11.06. קריסלדה הסכימה למוצע, ואסתר התחייבה להודיע באיזו מבין חלופות הפשרה שהוצעו לסיום התיק, היא בוחרת. לאחר הארכת מועד שניתנה לה להודיע עמדתה כאמור, הודיעה אסתר, כי היא מתנגדת להצעת פשרה בכללותה והיא חוזרת על עמדתה, כי דין הערעור להידחות. לאור הודעת אסתר קוימה תזכורת פשרה ביום 29.1.07, שלאחריה שוב ניתנה אורכה לאסתר להודיע עמדתה להצעת הפשרה. ביום 5.2.07 התקבלה הודעתה כי "אין היא מקבלת את ההצעה ומבקשת מבית הדין לדחות את הערעור במלואו". כיוון שכך, יוכרע הערעור לדין ולא לפשרה. 7. הסמכות א. על פי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה - לבית הדין הסמכות היחודית לדון בתובענות של חברים או חליפיהם כנגד קופות גמל. ב. מבטחים היא בגדר קופת גמל על פי הסעיף האמור; וכיוון שזכויות חבריה או חליפיהם נקבעו בתקנות הפנסיה המקיפה שלה - על פי אותן תקנות על בית הדין לדון בזכויות אסתר וקריסלה ממבטחים. ג. על פי תקנה 1 לתקנות מבטחים, אישה מוגדרת כאשת חבר או פנסיונר או מי שבית המשפט המוסמך הצהיר עליה, כידועה בציבור כאשתו. ד. לאור האמור, לבית הדין הסמכות היחודית לקבוע מעמדן של אסתר וקריסלדה ביחס למנוח על פי תקנות מבטחים, ואין סמכות זו מסורה לבית הדין הרבני. לכן פסיקתו כי אסתר נשואה למנוח כגרושה שחזרה לחיות עם בעלה - אינה מחייבת אותנו. ה. אין להפריד מלאכותית לגבי הגדרת אישה לענייננו, בין זו הנשואה לבין זו הידועה בציבור, באופן שהקביעה מי היא האישה הנשואה תהא בידי בית הדין הרבני והקביעה מי היא הידועה בציבור תהא בידי בית הדין. לבית הדין הסמכות היחודית לקבוע על פי תקנות מבטחים, אם הפונה אליו הינה בגדר אשתו של החבר או הפנסיונר לרבות ידועתו בציבור. אולם שעה שמדובר בפניית ידועה בציבור אין מבטחים יכולה לקבוע מעמדה ככזאת ללא הצהרה קודמת של בית הדין על כך. ו. לאור האמור אין מניעה למשל, שאשת איש החיה עם אחר שהוא חבר או פנסיונר של הקרן תחשב לעניין תקנות מבטחים כאשתו בניגוד לפסיקת בית הדין הרבני; או מי שהוכרה כאשתו של החבר או הפנסיונר על ידי בית דין רבני, שאינו מוסמך לדון בעניין מעמדם האישי של מי שאינם יהודים, לא תחשב ככזאת, לעניין מעמדה על פי תקנות מבטחים. 8. נקודות המוצא והראיות א. משהמקרה ראוי להיבחן לאור האמור לעיל, נקודת המוצא של בית הדין קמא לפיה, רק על קריסלדה להוכיח מעמדה כאשת המנוח, להבדיל מאסתר שמעמדה הוכר על ידי בית הדין הרבני כאשתו - אינה נכונה. בנסיבות המקרה היה עליו לנמק ולקבוע אילו מבין שתי הגירסאות של אסתר וקריסלדה עדיפה בעיניו ולאור זאת להכריע בשאלת האישה הנשואה והידועה בציבור. ב. נקודת המוצא של בית הדין קמא לבחינת עדויות העדים, מקובלת עלינו וראוי לאורה ליתן משקל יתר לעדים חסרי פניות. על פי האמור, אל מול עדותם של השכנה הגב' גילמן, המטפלת בילד גב' רייס, משכיר הדירה בבני ברק מר מטלון ומשכיר הדירה בפתח תקווה מר ברנשטיין; עומדת עדותם של חיה טל, רפאל ומתי אלדד חבריהם הקרובים של המנוח ואסתר, עדות בתה הגב' גור ובעלה ועדות איתן חבר גם הוא חתן המנוח. לא מצאנו כל הסבר והנמקה בפסק הדין של בית הדין קמא מדוע הועדפו על ידו דווקא עדויות עדי אסתר על פני עדויות עדי קריסלדה, למרות שעל פני הדברים לעדיה של קריסלדה היה פחות עניין בסכסוך ולכן עדותם יותר אוביקטיבית מעדויות חבריה הקרובים וקרובי משפחתה של אסתר. ג. מעבר לזאת, ניתוח העדויות מעלה, כי אל מול עדויות עדיה של קריסלדה שעל פניהם נראות אמינות ובלתי נסתרות בהשוואה לגירסתה; עומדות עדויות עדיה של אסתר הסותרות זו את זו ואת גירסתה בלא מעט עניינים. כך למשל רפאל אלדד מעיד, שאסתר ידעה כמוהו שלמנוח ילד מקריסלדה ודבריו שהמנוח דיבר בפניו על כוונה לחזרה עתידית, לאסתר, מצביעים שבהווה הוא חי עם קריסלדה דווקא. אשתו הגב' מתי אלדד העידה על חזרת המנוח לאסתר, בין השאר, על סמך סימנים על המיטה הזוגית. עדות זו של החברה נראית על פניה בלתי מבוססת ביחוד נוכח העובדה שאת הסימנים במיטה ושינויים שחלו בה זכרה העדה, אך זכרונה לא עמד לה לזכור את התקופה בה המנוח נעדר מביתו. בעדות בת המנוח הגב' לביא ניתן למצוא תימוכין לגירסת המגורים יחדו בדירה בפתח תקווה של המנוח וקריסלדה; ועדות בעלה רון לביא סותרת למשל את עדות רפאל אלדד לגבי בן המנוח. ד. בנסיבות האמורות, למרות שבית הדין האזורי הינו הערכאה הדיונית השומעת עדים ומתרשמת מעדותם, מסקנתו לגבי העדפת גירסת אסתר על פני זו של קריסלדה לא רק חייבה הנמקה מיוחדת וזו חסרה בפסק דינו, אלא שגם אין לקבלה בנסיבות המקרה. ה. בחינת העדויות כאמור על ידנו, על פי נקודות המוצא שקבענו, מובילה למסקנה, כי היה מקום להעדיף גרסתה הקוהרנטית והמסתברת יותר של קריסלדה, על פני הגרסה התהפוכתית מלוות הסתירות של אסתר, לפיה בעלה ממנו התגרשה חזר אליה כחודשיים לאחר הגירושים ולאחר הולדת בנו לקריסלדה. באשר לכך ניתוחה של ב"כ מבטחים בסיכומיה בבית הדין האזורי, את עדויות הצדדים ומשמעותם - ראויה לאימוץ על ידנו. 9. קריסלדה כידועה בציבור ואלמנת המנוח א. משיש להעדיף לאור האמור את גרסת קריסלדה על פני גרסת אסתר לגבי טיב קשריה עם המנוח, יש לקבוע, כי קריסלדה ראויה להחשב כאשתו מהיותה הידועה בציבור שלו. היא חיה עימו עד מותו כבת זוגו לכל דבר תוך ניהול בית משותף וממנו נולד ילדם המשותף על פי קביעתו של בית הדין קמא. גם אם נייחס חשיבות למצג היחס בין קריסלדה למנוח בעיני רואיהם - ברי, כי הרושם החיצוני שיצרו הוא של המשפחה, זוג נשוי המגדל את ילדם המשותף. ב. משקריסלדה ראויה להיות מוכרת כידועה בציבור כאשתו של המנוח, יש לקבוע זכאותה לפנסיית השאירים כאלמנתו, משום שהיא היתה ידועתו בציבור למעלה משנתיים, ולבטח מאז תקופת מגוריהם יחדו בפתח תקווה, ולפני הולדת בנם בדצמבר 1999. 10. אסתר כידועה בציבור ואלמנת המנוח. א. משגירסתה של אסתר לחיים משותפים עם המנוח לאחר גרושיה ממנו מסתברת פחות מגרסת קריסלדה - אין להכיר בה כאשתו או כידועה בציבור כאשתו, וממילא אין היא יכולה להיות אלמנתו הזכאית לפנסיית השאירים ממבטחים. ב. בתביעתה לבית הדין טענה אסתר להיותה הידועה בציבור כאשתו של המנוח. אפילו היתה מתקבלת טענתה זו, עדיין לא היה בכך כדי לזכותה כאלמנתו לפנסיית שאירים ממבטחים על פי גירסתה שלה עצמה. גירסתה היתה, כי לאחר הליך הגירושין בינה למנוח שהחל ב-1998 שהסתיים עם מתן הגט בדצמבר 1999, שב אליה המנוח לחיות בביתם בחודש פברואר 2000, ושם הוא נשאר מאז ועד לפטירתו. בנסיבות האמורות לאחר גירושיה, לא היתה אסתר בגדר אשת המנוח יותר מ-18 חודש ובתקופה זו לא נולד לה ילד ממנו. משכך הם הדברים היא לא ענתה על הגדרת אלמנת פנסיונר כאמור בתקנה 31 לתקנות, לפיה עליה היה להיות אשתו החיה עימו לפחות שנתיים ימים לפני פטירתו או ללדת לו ילד בתקופה זו. הגירושין ותקופת ניתוק הקשר בין בני הזוג, חייבו אותה לחיות עימו לפחות שנתיים על מנת להיחשב כאלמנתו בדיוק כפי שהידועה בציבור מחוייבת. 11 סוף דבר א. דין הערעור להתקבל כאמור. לאור זאת אין מקום לדיון בבקשת קריסלדה להמציא ראיה נוספת לתיק המוצגים. ב. אסתר אינה זכאית לפנסיית השאירים ממבטחים ועליה להחזיר למבטחים את פנסיית השאירים ששולמה לה. ג. על מבטחים לשלם לקריסלדה מלוא פנסיית השאירים המגיעה לה כאלמנת המנוח וזאת ללא כל קשר לגביית מבטחים את חוב פנסיית השאירים מאסתר. בית הדין ממליץ לצדדים להגיע להסדר תשלומים נוח בהתחשב במצבה הכלכלי של אסתר. ד. חיובה של קריסלדה לשלם לאסתר שכר טרחת עורך דין על סך 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ כאמור בפסיקתו של בית הדין קמא בטל בזאת. כל צד ישא בהוצאותיו בערעור זה. ניתן היום ט"ו באייר תשס"ז (3 במאי 2007) בהעדר הצדדים. השופט יגאל פליטמן השופטת נילי ארד השופטת ורדה וירט-ליבנה נציג עובדים מר יוסף קרא נציג מעבידים מר ישראל בן יהודה פנסיונריםאלמנות / אלמניםפנסיה