1. המערער הגיש תביעה בבית הדין האזורי כנגד המשיבות בגין שכר עבודה שלא שולם לאשתו המנוחה (להלן - המנוחה). 2. על פי בקשת המשיבות, נמחקה התביעה על הסף. בית הדין האזורי (השופטת שרה מאירי; בש"א 8023/06; עב 5408/06) נימק את מחיקת התביעה על הסף בנימוקים הבאים: א. כתב התביעה אינה מגלה עילת תביעה כנגד המשיבות 2 ו-3. ב. התביעה הוגשה טרם זמנה. כך, לאור הליך התלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (תמ"ש 36653/04), שבו נדונה סוגיית היורשים על פי דין או על פי צוואת שכיר מרע. הליך זה טרם הסתיים. בית הדין האזורי הוסיף וציין כי קיימת אפשרות, ולו לכאורה,כי בצוואתה הורתה המנוחה כי שכרה ישולם למוטב כלשהו שאינו המערער. בנוסף קבע בית הדין האזורי כי טרם נקבע האם יש לראות במערער בן זוג של המנוחה. 3. בערעור שבפנינו טען המערער כי כתב התביעה מגלה עילת תביעה כנגד המשיבות 2 ו-3 ולא היה מקום למוחקו בהעדר עילה. לחילופין, צריך היה לאפשר לו לתקן את כתב התביעה, כך שיגלה עילה. עוד טען המערער בהסתמך על הוראתו של סעיף 7 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר), כי לבית הדין נתונה הסמכות להכריע בשאלה אם זכאי המערער לשכר עבודה בין אם הורתה על כך המנוחה ובין מכוח היותו בן זוגה. לחילופין נטען, כי אף אם יקבע שהיה טעם בתלות שנקבעה על ידי בית הדין בין ההליכים שבפניו לאלו שבפני בית המשפט לענייני משפחה, היה על בית הדין להורות על עיכוב ההליכים בתובענה, ולא על מחיקתה. 4. לטענת המשיבות צדק בית הדין כשקבע כי לא קיימת למערער עילת תביעה כנגד המשיבות 2 ו-3. לעניין זה ביקשו המשיבות התערבותנו בפסק הדין של בית הדין האזורי, כך שיקבע כי דינה של התביעה כנגד המשיבות להידחות על הסף, וזאת תחת מחיקתה על הסף כפי שהורה בית הדין האזורי. עוד נטען כי בדין החליט בית הדין האזורי על מחיקת התביעה על הסף נוכח קיומו של ההליך המתנהל בבתי משפט לענייני משפחה, ובהיותו של הליך זה חיוני ואינטגרלי לתביעתו של המערער. לעניין זה ציינו המשיבות כי בפני בית המשפט לענייני משפחה מתבררת השאלה אם קיימת צוואה בעניין חלוקת רכוש המנוחה, לרבות שכרה. מוסיפות המשיבות וטוענות כי בנסיבות אלו "למצער היה על בית הדין לעכב את הדיון בתביעה דנן עד להכרעת כבוד בית המשפט לענייני משפחה בדבר קיום הצוואה". כמו כן, ואף אם יוכרע כי המנוחה לא הורתה דבר לעניין השכר, הרי שהחלופה השניה שבסעיף 7 לחוק הגנת השכר קובעת, כי השכר ישולם לבן הזוג. השאלה בדבר היותו של המערער בן זוג אמיתי של המנוחה נבחנת אף היא בהליך הנדון בבית המשפט לענייני משפחה, כמו גם בתביעתו של המערער כ"שאיר" של המנוחה. ההכרעה 5. לבית הדין לעבודה נתונה הסמכות העניינית היחודית לדון בתביעתו של המערער לקבלת שכרה של המנוחה. את הזכאות לשכר אמור בית הדין לבחון בהתאם לתנאים כפי שנקבעו בסעיף 7 לחוק הגנת השכר, ובו נקבע כך: "נפטר עובד לפני ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לעניין זה; לא הורה - ישולם לבן זוגו, ובאין לו בן זוג - ליורשו". דהיינו, על בית הדין לבחון אם ניתנה הוראת המנוחה בעניין הזכאי לקבלת התשלום ואם לאו, זכאותו של המערער לשכר אמורה להיבחן מתוקף היותו בן זוגה של המנוחה. אם יש בין הצדדים מחלוקת לעניין קיומו של איזה מן התנאים, הסמכות להכריע בה, נתונה לבית הדין, והכל בקשר לזכאות לשכר עבודה, ועל אף האמור בדיני הירושה. משכך, לא הקדים המערער להגיש תביעתו לבית הדין. קיומה של עילת תביעה למערער אינה תלויה בפסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה. לבית הדין נתונה הסמכות העניינית והבלתי תלויה להכריע בשאלת זכאותו של המערער לשכר המנוחה. טעות נפלה איפוא בפסק דינו של בית הדין האזורי במחיקתה של התביעה על הסף בהיותה מוקדמת. 6. עם כל זאת, נוכח המחלוקת שבין הצדדים לעניין קיומם של התנאים לזכאות, בהתאם להוראת סעיף 7 לחוק הגנת השכר, ומשאין חולק כי שאלות עובדתיות המשליכות על קיומה של הזכאות לפי הוראתו של ס' 7 מתבררות בימים אלו בפני בית המשפט למשפחה נכון יהיה להורות בנסיבות העניין על עיכובם של ההליכים בפני בית הדין, וזאת עד למתן החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה באותן הסוגיות. התדינות בסוגיות זהות בערכאות משפטיות שונות, ודאי אינה רצויה, ויש להימנע עד כמה שאפשר ממצב שבו תתקבלנה הכרעות שיפוטיות סותרות באותם העניינים. 7. הנה כי כן, ולסיכום חלק זה, מתקבל הערעור ככל שהוא נוגע למחיקת התביעה על הסף כנגד המשיבה מס' 1. התיק יוחזר אל בית הדין האזורי. ההליכים בו יעוכבו עד למתן החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתיק תמש 36653/04, וזאת בכפוף לאמור להלן, בס' 10 לפסק הדין. 8. באשר למשיבות 2 ו-3 - לאחר ששקלנו טענות הצדדים לעניין מחיקת התביעה על הסף כנגדן החלטנו, כי אין מקום להתערב בהחלטות בית הדין האזורי לעניין זה. אכן, כתב התביעה שהוגש לבית הדין אינו מגלה כלפיהן עילה. 9. כאמור, המשיבות מבקשות התערבותנו בפסק הדין כך שיקבע, כי התביעה כנגד המשיבות נדחות על הסף, ולא כפי שקבע בית הדין האזורי. לעניין זה נדגיש, כי המשיבות לא הגישו ערעור כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי, ואף לגופו של עניין, אין הצדקה למבוקש. את טענת המשיבות לעניין זה אנו דוחים. 10. בפסיקתו עמד בית הדין האזורי, ובהרחבה רבה, על כך כי סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו אלא במקרים חריגים. מקום שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט בפניו (נראה בסעיפים 3 ו-4 לפסק הדין של בית הדין האזורי וההפניות שם). נוכח המדיניות האמורה כפי שהיא עולה מפסיקת בית הדין, ולמען הסר כל ספק, אנו קובעים כי בדחיית הערעור על החלטת בית הדין האזורי לעניין מחיקת התביעה כנגד המשיבות 2 ו-3 על הסף, לא יהיה כדי למנוע מן המערער להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, כך שאם התיקון יגלה עילה כלפי משיבות אלו, לא יהיה בפסק דין זה כדי לחסום קבלתה של הבקשה. למען הסר הסר ספק - רשאי יהיה המערער להגיש בקשה כאמור בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו. 11. סוף דבר - א. מבוטלת החלטת בית הדין האזורי לעניין מחיקת התביעה כנגד המשיבה מספר 1 על הסף. ההליכים בתיק יעוכבו, עד לקבלת החלטת בית המשפט לענייני משפחה לפי המפורט לעיל. ב. נדחה הערעור ככל שהוא מתייחס למשיבות 2 ו-3, וזאת בכפוף לאמור בסעיף 10 לעיל לעניין מתן אפשרות להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה. לאור תוצאת הערעור - כל צד ישא בהוצאותיו. שכר עבודהבית הדין לעבודה