היתר למשלוח הודעת צד ג' בית הדין לעבודה 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופט יצחק לובוצקי, בשא3207/07 בתיק עיקרי 5882/05) מיום 18.2.2007 בה נדחתה בקשת המערערות למסירת הודעת צד ג' למשיבים. 2. ואלה העובדות לכאורה, בתמצית, כפי שעולה מהחומר שבפני. בין המערערות לבין המשיבים נחתם הסכם למכירת תוכן פעילותה של המשיבה 1 למערערת 1. לטענת העובד, הסכם המכירה הוביל להפרת הסכם העבודה שבינו לבין המשיבים. על כן, הגיש הוא תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, בין היתר, בעילה של גרם הפרת חוזה מצד המערערות, ובעילה של הפרת חוזה מצד המשיבים. בקשה לסילוק התביעה על הסף שהגישו המערערות נדחתה. בהמשך, הגישו הן בקשה למשלוח הודעה לצד ג' - הם המשיבים בבקשה דנא. זאת, בהסתמך על הסכם שיפוי שיש בין הצדדים בהסכם המכירה. בית הדין האזורי דחה את הבקשה הן בשל השיהוי בהגשתה, והן בשל הרחבת מעגל ההתדיינות אל מעבר לסמכותו העניינית. המערערות הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו, ואולם, החלטה לדחות בקשה למתן הודעה לצד שלישי מסיימת את ההליכים שבין הצד המבקש לצד השלישי, ומכאן שהמדובר בפסק דין ולא בהחלטה אחרת (ראו: ע"א 387/82 קרנית - קרן לפיצויי נפגעי תאונות דרכים נ' ויקטור אסידו, פ"ד מ(4) 213). יוטעם כי הדבר נכון גם מקום בו מבקש משלוח ההודעה והצד השלישי, כבמקרא דנא, הינם שניהם צדדים לתובענה, שכן מבחינת התובענה ביניהם - ההליך נסגר בהחלטה הדוחה את הבקשה למשלוח ההודעה. זאת, בניגוד לעמדת המשיב 1 לפיה אין לראות בהחלטה כאמור "פסק דין", באשר הצדדים ממשיכים לטעון את טיעוניהם בהליך. משכך, ובהתאם לתקנה 83 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, תידון בקשת רשות הערעור כבערעור. 4. במסגרת בקשת רשות הערעור, טוענות המערערות כי הסכם השיפוי מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם המכירה, וכי הסכם המכירה מהווה חלק בלתי נפרד מהתובענה העיקרית המונחת לפתחו של בית הדין. על כן, אין הדיון בסוגיית השיפוי מרחיב את יריעת התובענה אל מעבר לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, וכי מתן היתר למשלוח הודעת צד ג' תאפשר למחלוקת להתברר במלואה. עוד טוענות המערערות כי עיתוי הגשת הבקשה למשלוח הודעת צד ג' נובע מההמתנה להחלטה בבקשה לסילוק על הסף שהגישו הן. לגישתן, לא היה מקום להגיש בקשה למשלוח הודעת צד ג' בטרם הוכרעה הבקשה לסילוק על הסף. 5. מנגד, משאיר העובד את שאלת הסמכות לדון בסוגיית השיפוי לשיקול דעת בית הדין. עם זאת, העובד מתנגד לקבלת הערעור מן הטעם שהבקשה למשלוח צד ג' הוגשה בשיהוי ניכר, ואף בחוסר תום לב. לטענתו, הבקשה לסילוק על הסף אותה הגישו המערערות כללה, לחילופין, בקשה למשלוח הודעה לצד ג'. הבקשה החלופית נזנחה בעת הדיון בבקשה, וכעת הוגשה בקשה נוספת, כשבעה חודשים לאחר מכן, ימים ספורים לפני שהיה אמור להתקיים דיון בתובענה. המשיבים אף הם מתנגדים לקבלת הערעור, וזאת משני הטעמים שבהחלטת בית הדין האזורי. לגישתם, המדובר במחלוקת אזרחית בין המשיבים למערערות הנוגעת להסכם המכירה שביניהם. על כן, הדבר אינו נכנס לגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. זאת, להבדיל ממקרה בו עולה שאלת זהות המעביד, או מחלוקת בין שותפים בה קובעת ההלכה בבתי הדין לעבודה כי יש מקום להתיר משלוח לצד ג'. ועוד. מסכימים המשיבים עם בית דין קמא ועם העובד לפיו הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, לאחר שנדחתה בפועל על ידי בית הדין האזורי עת דחה את הבקשה לסילוק על הסף ולחילופין מתן רשות למשלוח הודעה לצד ג'. זאת, אף אם בית דין קמא לא אמר במפורש כי הבקשה למשלוח הודעת צד ג' נדחית. לגישתם, משלא הגישו המשיבים בקשת רשות ערעור על החלטת בית דין קמא זו, יש לראותם כמי שהסכימו עם דחיית הבקשה כולה, הן בנוגע לסילוק על הסף והן בנוגע למשלוח הודעת צד ג'. 6. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, כפי שהובאו לפנינו בכתב, אנו מחליטים כי דין הערעור להידחות. בתי הדין לעבודה מוסמכים להחיל את הליך הודעה לצד שלישי מכוח הוראת סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה (ראו: דב"ע נב/ 3-3 סרברניק - הוכמן, פד"ע כד 188 (1992); ע"ע 1229/01 מכבי שירותי בריאות - וקסלר, פד"ע לז 241, 245 (2001)), וזאת על דרך אימוצן של תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ("תקנות סדר הדין האזרחי"), ועל פי שיקול דעתו של בית הדין, אם ראה לעשות כן לצורך פישוט הדיון ועשיית משפט צדק (דב"ע לא/ 8 -0 נגד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 93 (1971)). ואולם, משלוח הודעת צד ג' אפשרי בבתי הדין לעבודה אך מקום בו לבית הדין לעבודה יש הסמכות לדון בתביעה כלפי אותו צד שלישי. המבחן לקיום הסמכות כאמור הינו - האם הייתה לבית הדין סמכות לדון בתביעה שבין הצד מבקש משלוח ההודעה לבין הצד השלישי, לו הוגשה היא במישרין כלפי אותו צד שלישי - כנתבע (ראו: ע"ע 755/05 סעיד עבד אל חאק - ועדה מקומית לתכנון ובניה "גליל מזרחי, ניתן ביום 18.10.2006). במקרה שלפנינו, עיון בהסכם שבין הצדדים אשר צורף כנספח ג' לבקשת רשות הערעור, מלמד כי אכן המדובר בהסכם מסחרי במהותו, אשר ראוי להתברר בערכאה האזרחית המתאימה, ולא בבית הדין לעבודה. על כן, בדין קבע בית הדין האזורי כי משלוח ההודעה לצד ג' תוציא את התובענה ממעגל סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. 7. בסיום הדברים, יצוין כי המערערות הגישו תשובה לתגובה שהוגשה מטעם העובד והמשיבים. המשיבים הגישו בקשה למחיקת התשובה (בש"א 268/07), מן הטעם שתקנות סדרי הדין אינן מכירות בזכות להגשת תשובה מסוג זה, והמערערות לא פנו לבית הדין בבקשה מתאימה לקבלת רשותו לכך. בהתחשב בדחיית הערעור, מתייתר הצורך לדון בבקשה זו. 8. סוף דבר - הבקשה נדחית. המערערות תשלמנה למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח, בתוספת מע"מ כחוק. כמו כן, תשלמנה המערערות למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח, בתוספת מע"מ כחוק. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי ריבית והצמדה בחוק, מהיום ועד יום התשלום בפועל. ניתן בהעדר הצדדים היום, כ"א סיון, תשס"ז (7 יוני, 2007), וישלח לצדדים. הנשיא סטיב אדלר השופטת ורדה וירט-ליבנה השופטת לאה גליקסמן נציג עובדים מר שלום חבשוש נציג מעבידים מר עמירם זמני הודעה לצד שלישימשלוחבית הדין לעבודה