מענק בגין אי ניצול ימי מחלה 1. השאלה העומדת להכרעה בפנינו בהליך זה הינה שאלת זכאותו של התובע למענק בגין אי ניצול ימי מחלה עם סיום עבודתו בנתבעת. הרקע להליך 2. התובע הינו יליד 22.7.38. 3. התובע החל עבודתו בנתבעת ביום 1.1.87. 4. על יחסי העבודה בנתבעת חלות הוראות חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות (להלן:"חוקת העבודה"). 5. עובדים הפורשים לגמלאות מעבודתם בנתבעת, עשויים להיות זכאים למענק בגין אי ניצול ימי מחלה וזאת אם מתקיימים בהם התנאים הדרושים לכך בהתאם לכללים החלים בנתבעת. 6. בשנים בהן עבד התובע אצל הנתבעת, הוא היה מבוטח בפנסיה מקיפה במסגרת קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (להלן:"קג"מ"). 7. ביום 15.4.02 הורשע התובע על ידי בית משפט השלום בכפר סבא, בעבירה מסוג פשע של מעשה מגונה לפי סעיף 348(א)(1) בצירוף סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:"ההרשעה"). התובע לא הביא את דבר קיום ההרשעה, ההליך הפלילי שקדם לה או גזר הדין שניתן לאחריה, לידיעת הנתבעת. 8. התובע הודיע במכתב מיום 26.2.03 על רצונו לפרוש עם הגיעו לגיל 65, בסוף חודש יולי 2003. 9. בראשית חודש יולי נמסר לנתבעת ולתובע מכתבה של קג"מ מיום 1.7.03 (נספח א' לכתב ההגנה), לפיו בהתאם לתקנון קג"מ אשר היה תקף באותה עת, מועד פרישתו האפשרי של התובע לגמלאות הוא 1.1.04. 10. במהלך חודש יולי 2003 נודע לנתבעת באקראי, מפרסומים בעיתונות, דבר הרשעתו של התובע. 11. ביום 3.8.03 נערך לתובע שימוע בטרם קבלת ההחלטה בדבר פיטוריו. 12. ביום 5.8.03 פוטר התובע מעבודתו בנתבעת. עם פיטוריו של התובע נערך לו גמר חשבון ושולמו לו כל התשלומים המגיעים לעובד אשר פוטר מעבודתו, לרבות פיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, הבראה ושחרור הקרנות. לתובע לא שולם עם פיטוריו מענק ימי מחלה. טענות הצדדים 13. לטענת התובע, על פי חוקת העבודה וחוזר האגף למינהל כוח אדם ותכנון בהסתדרות, הוא זכאי לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים בהיותו עובד שפרש מהעבודה בגיל פרישה לגמלאות ולא ניצל במשך כל תקופת עבודתו יותר מ- 65% מחופשת המחלה שעמדה לזכותו. לטענתו, משיחסי העבודה נותקו בסמוך לאחר הגיעו לגיל פרישה מגיע לו על פי הדין פדיון ימי מחלה בסך 83,747 ש"ח. לטענת הנתבעת, סיום יחסי העבודה בנסיבות של פרישה הינו בבחינת תנאי בלעדיו אין לקיומה של הזכות לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים. זכות זו אינה ניתנת לעובד אשר פוטר כדין ובהליך תקין. התובע פוטר מעבודתו בנתבעת וקיבל עם פיטוריו את כל הזכויות המגיעות למי שפוטר ואין הוא זכאי לפדיון ימי מחלה, אשר הינה זכות המשולמת לעובד הפורש לגמלאות. 14. מטעם התובע הוגש תצהיר עדותו הראשית. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדותו הראשית של מר בועז יערי, אשר שימש בתקופה הרלוונטית לתביעה כמנהל משאבי אנוש של בית החולים "מאיר" השייך לנתבעת. הכרעה 15. הזכאות למענק בגין אי ניצול ימי מחלה אינה מהווה חלק ממשפט העבודה המגן ואינה מעוגנת בחוק דמי מחלה, העוסק אך בתשלום למי שהיה חולה בפועל ונעדר מהעבודה. זכות זו, בעניינו של התובע, מקורה בהסדר אשר נקבע בחוזר האגף למינהל כוח אדם ותכנון בהסתדרות מספר 75/87 (להלן:"החוזר"). 16. על פי הוראות החוזר, אלה הם הזכאים לתשלום הפיצוי: "א. עובד הפורש לגמלאות בגיל מעל 55 שנה, ולא ניצל במשך כל תקופת עבודתו במוסדות ההסתדרות 65% המחלה שעמדה לזכותו. ב. עובדים שפרשו מהעבודה בגיל פרישה לגמלאות (על פי חוקת העבודה) ולא הגיעו לזכות לקבלת פנסיה מקרן הפנסיה. ג. עובדים שפרשו מהעבודה לפנסיה מוקדמת בהתאם לכללים שנקבעו בחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות. ד. שאירי עובד שנפטר (כאמור בתקנות קג"מ) לאחר 5 שנות עבודה במוסד זכאים לקבלת הפיצוי, אם לא ניצל העובד 65% המחלה שעמדה לזכותו." 17. הוראות אלו אומצו הלכה למעשה בחוקת העבודה (ר' נספח א' לכתב התביעה). חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות הינה הסדר קיבוצי (ר' לדוגמא תב"ע נה/222-3 נצחיה אביב נ' בנק הפועלים בע"מ, פד"ע כט(1) 295, עס"ק 1002/04 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות המהנדסים נ' שירותי בריאות כללית (טרם פורסם)). בפנינו, אפוא, שאלת פרשנותה של הוראה בהסדר קיבוצי. 18. בית הדין הארצי קבע יש לפרש הסדר קיבוצי כמו שמפרשים הסכם קיבוצי, אך זאת תוך התחשבות בהיבט החוזי שיש בהסדר הקיבוצי (ר' דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פד"ע כז 3, דב"ע תש"ן/3-88, הדסה נ' אלפרוק, פד"ע כ"ב 392, 400). 19. אין חולק כי התובע "פוטר" ולא "פרש" מעבודתו (סעיף 10 לרשימת המוסכמות שהגישו הצדדים). התובע פוטר מעבודתו בנתבעת עקב הרשעתו בעבירה מסוג פשע, וזאת על פי סעיף 7 לפרק 16 בחוקת העבודה, שלשונו: "עובד שנמצא אשם בביצוע עבירה שהיא פשע (כמוגדר בחוק) או בביצוע עבירה פלילית במוסד, או במעילה באמון או בתפקיד, יפוטר מן העבודה ולא יוכל להתקבל שוב לעבודה במוסד, או בכל מוסד הסתדרותי אחר, אלא באישור רשות השיפוט הארצית". לתובע נערך שימוע כדין טרם קבלת ההחלטה על פיטוריו ואין חולק כי הליך הפיטורים היה תקין. 20. אמנם, ממועד סיום העסקתו החל התובע לקבל גמלאות מקג"מ, אולם אין בכך כדי לשנות ממהות אופן סיום ההעסקה, שכן אין בפיטוריו של התובע כדי לשלול ממנו זכויותיו לתשלומי פנסיה. אכן, פיטוריו של התובע נעשו בסמיכות למועד פרישתו הצפוי לגמלאות, לאחר הגיעו לגיל פרישה ולאחר שכבר הביע רצונו לפרוש בחודש אוגוסט 2003, כאשר מועד הפרישה נדחה ליום 1.1.04 רק בשל הוראות תקנון קג"מ. אלא, שלאחר שמיעת העדויות לא שוכנענו כי היה בסמיכות הזמנים שבין פיטוריו של התובע לבין מועד פרישתו הצפוי כדי להעיד על נסיונותיה של הנתבעת "לחסוך" כביכול בתשלום מענק ימי מחלה, כפי שטען התובע. מחקירתו של מר יערי בפנינו עלה בבירור כי לא זה היה המניע לקיום הליך הפיטורים. מר יערי העיד, ועדותו היתה מהימנה עלינו, כי כאשר נודע לו באקראי דבר ההרשעה פעל על פי נוהלי הקופה בעניין זה: " ש. נכון שקיימת שימוע רק כדי לחסוך את נושא תשלום ימי המחלה ת. לא נכון. ש. תסביר לי את מהירות הבזק של השימוע. ת. אני מפנה למשפט הראשון של הזימון לשימוע נ/8. אני זוכר את תחושת המצוקה שאני מנהל משאבי אנוש מגלה באקראי מפי אחד העובדים, שהביא לי קטע מעיתונות, בעודי מנהל מגעים יומיומיים עם התובע ולא הייתי מודע לכך. שאלת ביה"ד: מי ביקש שתקיים שימוע לפיטורים ת. השימוע התקיים לאחר התייעצות שלי עם מר גור גולני. אני ידעתי את מר גור גולני על הפרשה ואז החלה סדרת התייעצויות שכללה כמובן את היועצים המשפטיים שלנו." (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 4 20 עד 22; עמ' 5 ש' 10-1. ההדגשה הוספה). ועוד: "שאלת ביה"ד: האם הבאת בפני ההנהלה את הנתון שהתובע כבר הגיע למעשה באותו זמן לגיל פרישה וכי רק בשל מדיניות קג"מ נדחה מועד פרישתו בפועל לחודש ינואר 2004 ת. בהחלט כן. ש. האם הזכרת למר גור גולני את מכתבו נ/4 שהתובע רצה לפרוש כבר בתאריך 1.8.03 ת. לגור גולני היו כל המסמכים הנוגעים בדבר, יש להניח שאת המכתב שאת המכתב שהוא כתב ב- 11 ליוני לקג"מ, במכתב זה הוא ידע, אני מניח, על רצונו של התובע." שאלת ביה"ד: האם הזכרת לו את קיומו של המכתב ת. עד כמה שזכור לי, כן. הנושא של גיל התובע עלה וזה מה שהפך את זה כל כך מורכב." (עמ' 5 ש' 12 עד 22; עמ' 6 ש' 3-1). כאמור, התובע הורשע עוד בחודש אפריל 2002, אך הסתיר עובדה זו מהנתבעת. בעקבות שמיעת העדויות שוכנענו, כעמדת הנתבעת, כי לו היה מתגלה דבר ההרשעה קודם לכן, היתה הנתבעת פותחת בהליכים לקראת פיטורים במועד הגילוי, על פי חוקת העבודה, עוד זמן רב לפני תחילת הליך הפרישה. לא נפל איפוא פגם באופן הילוכה של הנתבעת עם התובע בקשר לפיטוריו. 21. נשאלת השאלה האם זכאי התובע כמי שפוטר מעבודתו למענק בגין אי ניצול ימי מחלה, על פי הוראות החוזר וחוקת העבודה. סוגיות דומות נדונו כבר בפני בתי הדין לעבודה ובעניין זה נפסק לא אחת כי "פיטורים" אינם "פרישה" לצורך מענק בגין אי ניצול ימי מחלה. כך, לדוגמא, בעניין תב"ע נה/73-3 ישראל צור נ' מרחבי תובלה למושבים חב' להובלה (1989) בע"מ, עבודה אזורי, כרך י', 150, בו נדונה תביעתו של עובד למענק בגין אי ניצול ימי מחלה, על פי חוקת העבודה לעובדי הציבור במושבים, נקבע: "…אולם, התובע אינו זכאי לפיצוי בגין אי ניצול ימי מחלה, שכן מדובר בזכות המוענקת, על פי הוראות ה"חוקה" לעובד שפרש לגימלאות ולא לעובד שפוטר. אין מחלוקת, כי אין זהות בין המושג "פרישה" לבין המושג "פיטורין" או "התפטרות" (דב"ע נה/199-3 אברהם עשוש נ. שרשרת מושב עובדים שצוטט לעיל). במקרה הנדון, מדובר בהוראה ספציפית בהסדר קיבוצי ויש לפרשה פירוש דווקני. די בכך על מנת לדחות תביעת תובע לקבלת המענק." (סעיף 8 לפסק הדין). בעניין עב 1931/98 ד"ר דוד פסט נ' התאגדות לתרבות גופנית הפועל באר שבע (טרם פורסם), נדחתה תביעתו של רופא שפוטר לתשלום מענק ימי מחלה שלא נוצלו על פי חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות. בעניין זה נקבע אמנם כי חוקת העבודה אינה חלה על הצדדים, אולם בית הדין הוסיף כי גם אם היתה חלה החוקה על התובע - "על פי הוראות החוקה והכללים שצורפו לתיק, מוענק הפיצוי לעובדים שפרשו לגמלאות ולא ניצלו ימי המחלה שנצברו לזכותם... במקרה דנן, וכפי שטענו אף הנתבעים, אין חולק על כך, כי התובע פוטר מעבודתו ולא פרש לגמלאות ולפיכך אינו זכאי לתשלום בגין רכיב זה."(סעיף 168 לפסק הדין). בעניין ע"ע 105/05 נחמן אורון נ' מדינת ישראל נ' מינהל מקרקעי ישראל (טרם פורסם) נדונה שאלת זכאותו של עובד שהועסק על פי חוזה מיוחד לפיצוי עבור ימי מחלה שלא נוצלו על פי התקשי"ר. בית הדין הארצי דחה את ערעורו של העובד וקבע: "הסדר של פיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים אינו חלק ממשפט העבודה המגן המעוגן בחוק. במיוחד ראוי לציין כי הסדר זה אינו מעוגן בחוק דמי מחלה, העוסק בתשלום עבור ימי מחלה ואינו עוסק בפיצוי על ימי מחלה בלתי מנוצלים. הסדר של פיצוי עבור ימי מחלה בלתי מנוצלים מעוגן בהוראות סעיף 33.27 לתקשי"ר. הוראות הזכאות היא פיסקה 33.271 הקובעת כך: "פרש עובד מן השרות בנסיבות המפורטות להלן ישולם לו או לשאיריו פיצוי בעד ימי חופשת המחלה שלא נצולו העומדים לזכותו בתאריך פרישתו: (א) בפרישה לקצבה בהתאם לפסקה 85.221 או 85.411 בגיל שאינו פחות מ-55 שנה; (ב) בפרישה לקצבה בהתאם לפסקה 82.511 (ג), 85.311 כאשר העובד יקבל את קצבתו, במועד מאוחר יותר, ישולם הפיצוי בעד ימי חופשת מחלה שלא נוצלו מיד עם הפרישה; (ג) בפרישה לקצבה מחמת מצב בריאותי לקוי, בהתאם לפסקה 85.211 או 85.212 על פי קביעת ועדה רפואית מוסכמת; (ד) במקרה פטירה בנסיבות המזכות את השאירים בקצבת שאירים בהתאם לחוק הגמלאות; (ה) עובד שנסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנים לפחות ובחר להקפיא את זכויותיו לגמלאות בהתאם לאמור בפסקה 85.313 וביום הגשת הבקשה להקפאה היה בן 55 לפחות, יקבל פיצוי בעד ימי המחלה שלא נוצלו מיד עם אישור תקופת הקפאת הזכויות לגמלאות. ...". הוראת זכאות זו מתייחסת, על פי האמור בה במפורש, אך ורק לעובדים שפרשו לקצבה לפי חוק הגמלאות, או במקרה של פטירה המזכה בגמלאות או במקרה של הקפאת זכויות..." (סעיפים 8-9 לפסק הדין). 22. בבואנו לפרש הסכם קיבוצי (וכך גם הסדר קיבוצי, כבענייננו), יש לשאול תחילה אם ההוראות בו ברורות ומדברות בעד עצמן (ר' דב"ע מז/19-4 ההסתדרות הכללית - האגף לאיגוד מקצועי נ' רשות השידור, פד"ע יח 427, סעיף 11 לפסק הדין). כאמור, הוראות החוזר אשר אומצו בחוקת העבודה קובעות באופן ברור ומפורש כי הזכות לפיצוי בגין אי ניצול ימי מחלה מוענקת רק לעובד שפרש ולא לעובד שפוטר. 23. יש להדגיש עוד כי מתן מענק בגין אי ניצול ימי מחלה הינה זכות מיטיבה, אשר תכליתה שונה מתכלית תשלום דמי מחלה. עמד על כך בית הדין הארצי בעניין עס"ק 400090/97 ההסתדרות הכללית החדשה נ' מגן דוד אדום בישראל, עבודה ארצי, כרך לג(47) 39: "תכלית תשלום דמי מחלה בשיעור מלוא המשכורת לעובד החולה בעת מחלתו היא ברורה ומובנת, שהרי התשלום זה נועד להוות פיצוי על ההכנסה המלאה שנשללה מן העובד החולה עקב מחלתו. מאידך, תכלית תשלום המענק שונה לחלוטין. אין מדובר בעובד חולה, שמבקשים להבטיח את הכנסתו בתקופת מחלה, אלא מדובר בבונוס שניתן לעובד פורש כ"פרס" על כך שלא תבע דמי מחלה בגין מחלה שלא הייתה קיימת". (סעיף 9 לפסק הדין). בנסיבות בהן מפוטר עובד מעבודתו, על אחת כמה וכמה על בסיס הרשעתו בפלילים, אין לומר כי הוא זכאי, כבמובן מאליו, לאותו "פרס" שניתן לעובדים מסורים ונאמנים אשר ממשיכים לעבוד ללא היעדרויות כמעט עד לפרישתם, מבלי שהיתה סיבה כלשהי לפטרם. 24. מר יערי העיד בתצהירו כי בנתבעת מיושם הסדר תשלום המענק באופן שרק עובד הפורש לגמלאות זכאי לו: "27...הזכאות למענק אי ניצול ימי מחלה מותנית בסיום עבודתו של העובד, בדרך של פרישה לגמלאות. על פי הכללים החלים בכללית, התנאי הבסיסי והראשון להתגבשות הזכות למענק האמור, הינו, כי סיום העבודה הינו בנסיבות של פרישה לגמלאות ובנסיבות אלו בלבד. 28. עובד אשר פיטורים הינם הסיבה לסיום עבודתו, אינו ולא יכול להיות זכאי למענק אי ניצול ימי מחלה"(סעיפים 27 ו- 28 לתצהירו). מר יערי לא נחקר על הצהרתו זו ועדותו לא נסתרה. סוף דבר 25. ההסדר אשר יושם בנתבעת לגבי כלל עובדיה קובע תנאי בלעדיו אין לתשלום מענק בגין אי ניצול ימי מחלה והוא - פרישה מהעבודה. התובע, על אף שמועד פרישתו היה קרוב, פוטר מעבודתו על רקע הרשעתו בפלילים ומשפוטר ולא פרש, הרי שאין הוא עומד בתנאי הזכאות למענק בגין אי ניצול ימי מחלה. לפיכך - דין תביעתו להידחות. 26. אכן, עניינו של התובע עורר קושי בשים לב לכך שהגיע למעשה כבר לגיל פרישה ואף החל בפועל בתהליך לקראת פרישה לגמלאות. אלא שאין באמור כדי לשנות מהמסקנה דלעיל. אף לו היה נותר ספק בעניינו של התובע, הרי שבסופו של דבר יש לזכור כי התובע לא גילה לנתבעת את דבר הרשעתו (עוד באפריל 2002) ובחודש פברואר 2003 הודיע על רצונו לפרוש, מבלי שנודע לנתבעת דבר ההרשעה כלל. את אותו אי הגילוי יש לייחס לחובתו של התובע ולא לחובתה של הנתבעת, אשר כאמור דבר ההרשעה נודע לה באיחור ובאקראי ולא מפי התובע, כפי שנדרש היה. 27. התביעה נדחית. 28. התובע ישא בשכ"ט עו"ד לטובת הנתבעת בגין ההליך בסך של 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק בגינו, לתשלום תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין. רפואהדמי מחלהמענק