1. השאלה שבפנינו היא האם זכאיות המשיבות לקבל מן המערערת (להלן - מבטחים) דמי מחלה עקב העדרות מעבודה בשל מחלת ילד, בהיקף הקבוע בחוק (60 ימים) או בהיקף הקבוע בתקנות קרן דמי מחלה של מבטחים (6 ימים). ועדת הערעורים של מבטחים קבעה כי המשיבות זכאיות לדמי מחלה עבור 60 ימי העדרות וכך אף פסק בית הדין האזורי. מכאן ערעורה של מבטחים בפנינו. הרקע העובדתי 2. מבטחים מנהלת קופות גמל שונות ובהן "קרן דמי מחלה והשלמה לדמי פגיעה בעבודה" (להלן - קרן דמי מחלה או הקרן). קרן דמי מחלה הינה קרן ביטוח הדדי המיועדת להעניק לעובד החבר בה דמי מחלה, שי לידה והשלמת דמי פגיעה בעבודה. הקרן ניזונה מדמי גמולים שמשלם לה המעסיק בסכום קבוע משכרו של העובד, שהוא החבר בקרן. הקרן פועלת על פי תקנות (להלן - תקנות הקרן; צורפו להודעת הערעור) והיא מוכרת כקופת גמל לפי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) התשכ"ד-1964. 3. המשיבות חברות בקרן. המשיבה מס' 1 עובדת ב"אשמורת" מזה 14 שנים. בשנת 2000 חלה בנה של משיבה מס' 1 במחלה ממארת וכתוצאה מכך היא נעדרה מן העבודה תקופה של 6 חדשים. המשיבה מס' 2 עבדה במט"ב משך 22 שנים. בשנת 2001 חלה בנה של משיבה מס' 2 במחלה ממארת ובשל כך נעדרה מן העבודה 11 חדשים. בשנת 2003 שבה המחלה ותקפה את בנה של המערערת מס' 2 ולמרבה הצער הוא נפטר. מאז לא חזרה המשיבה מס' 2 לעבודה. 4. כפי שעולה מן האמור לעיל, המשיבות נעדרו מן העבודה פרקי זמן שונים בשל מחלת ילדיהן. לאור זאת תבעו המשיבות לשלם להן דמי מחלה עבור 60 ימים, כקבוע בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) התשנ"ג-1993 (להלן - חוק העדרות בשל מחלת ילד). מבטחים שילמה לכל אחת מן המשיבות דמי מחלה עבור 6 ימים בלבד, זאת בהתאם לסעיף 28 לתקנות הקרן הקובע כך: "ימי מחלה בשל מחלת ילד 28. חבר שנתמלאו בו הוראות חוק דמי מחלה (העדרות בשל מחלת ילד) יהיה זכאי לדמי מחלה בהתאם לקבוע בתקנות ובלבד שימי המחלה המקסימליים בגין העדרות מחמת מחלת ילד לא יעלו על 6 ימים בשנה קלנדרית". המשיבות הגישו ערר על החלטת מבטחים בפני ועדת הערעורים לענייני מבטחים הפועלת לפי סעיף 63ב' לתקנות הקרן (להלן - ועדת הערעורים). ועדת הערעורים קיבלה את ערעור המשיבות ופסקה כי על מבטחים לשלם להן דמי מחלה עבור 60 ימי העדרות, כקבוע בחוק העדרות בשל מחלת ילד. ההליך בבית הדין האזורי 5. מבטחים הגישה תביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע לביטול החלטת ועדת הערעורים. לטענתה, ועדת הערעורים פסקה בניגוד לסעיף 28 לתקנות הקרן ובכך חרגה מסמכותה הקבועה בסעיף 63ג'(5) לתקנות הקרן. 6. בית הדין האזורי (השופטת יעל אינגלברג-שהם ונציגי עובדים ומעסיקים; תיק עב' 2641/01; עב' 1453/02) דחה את תביעת מבטחים. בית הדין האזורי עמד על הוראות חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן - חוק דמי מחלה) ועל תכליתו החקיקתית. בית הדין קבע כי לפי חוק דמי מחלה, זכאיות המשיבות לתשלום מן המעביד עבור 60 ימי העדרות והביטוח באמצעות קרן דמי מחלה נועד לכסות חיוב זה. לדעת בית הדין, משעה שקבע המחוקק נורמה של תשלום עבור 60 ימי העדרות בשל מחלת ילד, גילה דעתו על המדיניות הראויה המעמידה את כבוד האדם כערך עליון. לדעת בית הדין, הוראת החוק גורמת מכללא לשינוי מערכת היחסים בין מבטחים למבוטחיה ועל כל פנים, הוראת תקנון - שכמוה כהסכם בין הצדדים - הנוגדת את הוראות החוק ובטלה מכח סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973. לדעת בית הדין, משעה שמבטחים בחרה לבטח את המשיבות בגין מחלת ילד, היה עליה להקנות להן לפחות את הזכויות הקבועות בחוק. הערעור 7. על פסק דינו של בית הדין האזורי מערערת מבטחים בפנינו. לטענתה, קרן דמי מחלה הינה קופת גמל המחויבת לפי חוק לפעול לפי תקנותיה. לטענתה, בשנת 2001 היא ביקשה להרחיב את זכויות העמיתים בקשר לדמי מחלה בגין מחלת ילד, אך משרד האוצר סירב לבקשה. לטענת מבטחים, בקשר לכך היא אף הגישה עתירה לבג"צ אלא שזו נמחקה בשנת 2004, מבלי שמשרד האוצר שינה את עמדתו, כך שתקנות הקרן נותרו בעינן ולא שונו. מבטחים מדגישה כי מדובר בביטוח הדדי המבוסס - כמו קרנות הפנסיה - על עקרון השוויון, דבר המחייב אותה לפעול לפי הוראות תקנות הקרן ולא לסטות מהן. לטענתה, נכסי הקרן מאוזנים מבחינה כלכלית ואקטוארית, ופסיקת בית הדין האזורי מערערת את האיזון בין חברי הקרן בכך שהיא מעניקה זכויות למשיבות על חשבון עמיתי הקרן האחרים. לטענת מבטחים, בית הדין לא הבחין כראוי בין הוראות חוק דמי מחלה לבין הוראות חוקי דמי מחלה אחרים ובהם חוק העדרות בשל מחלת ילד. 8. המשיבות תומכות בפסיקת בית הדין האזורי. לטענתן, ועדת הערעורים אינה כבולה בדיני ראיות וסדרי דין ויש לה מרחב פעולה רחב במידה סבירה מהוראות התקנות. לטענתן, מבטחים מודה בזכותן לקבל דמי מחלה עבור 60 ימי העדרות, אך טוענת כי על המעסיק לשאת בתשלום זה. בנסיבות אלה, כך לטענתן, היה על מבטחים לצרף את המעסיקים לתביעה, דבר שלא נעשה. לטענתן, אם סברה מבטחים שאין לה משאבים כספיים לכסות את היקף הביטוח הקבוע בחוק (60 ימים) היה עליה לבטל את הביטוח או לדרוש להגדיל את הפרשות המעסיק. דיון והכרעה 9. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, מוצאים אנו כי דין ערעור מבטחים להתקבל. לדעתנו, כפי שנפרט להלן, זכאיות המשיבות לקבל ממבטחים דמי מחלה עבור 6 ימי העדרות בלבד, כקבוע בתקנות הקרן, מבלי לגרוע מזכותן לתבוע את המעסיק על מלוא הזכויות המגיעות להן לפי החוק. 10. חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל ממעסיקו דמי מחלה בעד תקופת מחלתו (סעיף 2 לחוק), בכפוף לתקרה של 90 ימים (סעיף 4 (א) לחוק). ראוי לשים לב כי חוק דמי מחלה מחייב מעסיק לשלם עבור העדרות של עובד מחמת מחלתו שלו ולא בשל העדרות מחמת מחלה של זולתו, כגון - בן משפחה או ילד. 11. סעיף 8 לחוק דמי מחלה קובע כי מעביד יהיה פטור מלשלם דמי מחלה על פי הוראות סעיפים 2 - 7 לאותו חוק, אם ביטח את העובד בביטוח דמי מחלה באחת מקופות גמל המפורטות באותו סעיף. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. 12. בצידו של חוק דמי מחלה נחקקו חוקים נוספים ונפרדים המעניקים זכויות שונות לדמי מחלה בשל העדרות עובד מחמת מחלה של אחרים: 1. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) התשנ"ג-1993; 2. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה) התשנ"ד-1994; 3. חוק דמי מחלה (העדרות בשל מחלת בן זוג) התשנ"ח - 1998; 4. חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש"ס -2000. חוקים אלה הם חיצונים לחוק דמי מחלה, כך שעל פני הדברים הפטור המוענק למעסיק בשל ביטוח דמי מחלה שהוא יכול לעשות לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה - המתייחס, כאמור, לביטוח העדרות בשל מחלת העובד - אינו חל על חובות המעסיק לפי החוקים האחרים. 13. מבטחים מנהלת קרן דמי מחלה. קרן זו היא קופת גמל הכפופה, מכוח חוק, לפיקוח ממשלתי. הקרן פועלת לפי תקנות אשר אושרו על ידי משרד האוצר ואין היא רשאית לסטות מן האמור בהן, גם אם היא סבורה שיש הצדקה עניינית לכך. 14. קרן דמי מחלה מעניקה לחבריה ביטוח הדדי, לפיו מעסיק משלם דמי גמולים עבור כל חבר (עובד) בשיעור קבוע (סעיף 2 לתקנות הקרן) והחבר זכאי לתשלומים לפי התקנות בהתקיים התנאים המזכים. כך, למשל, זכאי חבר בקרן לדמי מחלה בשל העדרותו מחמת מחלתו שלו (סעיף 19 לתקנות הקרן). ביטוח זה נעשה לפי חוק דמי מחלה והוא מפעיל את הפטור הקבוע בסעיף 8 לאותו חוק. לעומת זאת, תשלום ימי מחלה לעובד בשל העדרות מחמת מחלה ממארת של ילד מוסדר בסעיף 28 לתקנות (סעיף 4 לעיל) וביטוח זה הוא חיצוני לחוק דמי מחלה. ראוי לשים לב כי תקנות קרן דמי מחלה אינן מתייחסות כלל לזכויות עובדים לפי החוקים האחרים העוסקים בדמי מחלה (סעיף 12 לעיל), מכאן שהזכויות של העובד כלפי מבטחים - להבדיל מזכויותיו כלפי המעסיק - מעוגנות בתקנות הקרן ולא בחוק. מכאן שלא ניתן לזכות את העובד ביחסיו כלפי מבטחים לפי ההסדרים הקבועים בחוק, אלא רק לפי ההסדרים הקבועים בתקנות הקרן. 15. כפי שראינו (סעיף 4 לעיל), סעיף 28 לתקנות הקרן מעניק לעובד זכאות לדמי מחלה בשל מחלת ילד בהיקף שלא יעלה על 6 ימים בשנה. הוראה זו ברורה ומחייבת ביחסים שבין מבטחים לחבריה ולא ניתן לסטות ממנה, אף אם ההסדר הקבוע בחוק מרחיב יותר לעניין היחסים שבין העובד למעסיקו. 16. הפרק השישי לתקנות הקרן עוסק ביישוב סכסוכים. סעיף 63ב' לתקנות הקרן מקים ועדות ערעורים המוסכמות לפסוק בסכסוך שבין החבר לקרן לענין זכויותיו הנובעות מהחברות בקרן (סעיף 63א' לתקנות הקרן) וסעיף 63ג'(5) קובע לענייננו כך: "ועדת הערעורים תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה: היא לא תהיה קשורה בדיני הראיות ובסדרי הדין הנוהגים בבתי משפט ובבתי דין לעבודה, ותפסוק בהתאם לתקנות מבטחים ולתקנות הקרן". הוראה זו מובנת מאליה והיא ברורה: ועדת הערעורים חייבת לפסוק על פי הוראות תקנות הקרן ואין לה סמכות לסטות מכך, אף אם היא סבורה שתקנות הקרן אינן פורשות על העובד החברה ביטוח מספק. מכאן, שועדת הערעורים לא היתה מוסמכת לפסוק למשיבות דמי מחלה מעבר לקבוע בסעיף 28 לתקנות הקרן, היינו - מעבר ל-6 ימים בשנה. 17. הוא הדין בבית הדין: משעה שתקנות הקרן קבעו הסדר וההסדר, על פי פרשנותו הנכונה, ברור על פניו, כי אז אין בית הדין רשאי לסטות מן ההסדר ולפסוק על פי הבנתו או על פי הוראות חוק דמי מחלה או חוק העדרות בשל מחלת ילד אשר, כפי שראינו, אינם חלים ביחסים שבין מבטחים לחבריה (בענייננו - המשיבות). בית הדין האזורי שגה גם בכך שלא נתן דעתו לעובדה שהפטור שניתן למעסיק לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה, חל לעניין זכויות לפי אותו חוק ולא לפי החוקים האחרים. 18. לפיכך אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק דינו של בית הדין האזורי ופוסקים כי המשיבות זכאיות לקבל ממבטחים דמי מחלה בהיקף של 6 ימים, כקבוע בסעיף 28 לתקנות הקרן. כל שאמרנו לעניין זכויות המשיבות כלפי המעסיק הינו לכאורה בלבד ואין אנו פוסקים בדבר בצורה מחייבת מן הטעם הפשוט שמעסיקיהם של המשיבות לא היו צדדים בפנינו. בקשר לכך על המשיבות לבחון את זכויותיהן כלפי המעסיקים ולשקול נקיטת הליכים משפטיים, ככל שימצאו לנכון. בשל הנסיבות המיוחדות והקשות אשר הביאו את המשיבות להתדיינות עם מבטחים, אין אנו עושים צו להוצאות. ניתן היום ט"ז בחשוון, תשס"ז (7 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים. הנשיא סטיב אדלר השופטת נילי ארד השופט שמואל צור נציג עובדים מר יצחק ברק נציג מעבידים מר חיים קמיניץ קטיניםרפואההיעדרות בשל מחלת בן משפחהדמי מחלה