1. הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופט אייל אברהמי ונציג הציבור מר ממליה; עב 2225/01), אשר קיבל בחלקה את התביעה של המערער (להלן גם: "העובד") נגד רשת אורט ישראל בע"מ (להלן גם: "אורט"), בגין סכומים ששולמו בחסר עת העובד פרש לפנסיה מוקדמת בהסכמה בשנת 1994. על פסק הדין החלקי ופסק הדין המשלים הגישו שני הצדדים ערעור. 2. בית הדין האזורי תיאר היטב את הרקע העובדתי כך: "התובע הועסק אצל הנתבעת לראשונה בשנת 1974 וברציפות החל מיום 14.3.76 ועד ליום 31.8.94. ביום 29.5.94 נשלחה לתובע הודעה על סיום עבודתו בתיכון אורט קנדי ירושלים. ארגון המורים העל יסודיים, בראשותו של מר רן ארז התנגד בתוקף לפיטורים אלו. במהלך חודש נובמבר 2004 לאחר משא ומתן ממושך בין רשת אורט ליו"ר ארגון המורים הגיעו הצדדים להסכם על פרישתו של התובע. לאור הסכם זה שולמו עד כה לתובע הסכומים הבאים: 73,760 ₪ עבור פיצוי פיטורין, מענק פרישה מוגדל בסך 23,842 ₪ מענק הסתגלות עבור ששה חודשים ופדיון ימי מחלה. כן הוסכם שתשולם רטרואקטיבית לתובע גמלת פרישה מוקדמת החל מחודש אוקטובר 2004 . החל מיום ה-1.10.94 משולמת לתובע גמלה אשר מחושבת על יסוד משכורת קובעת של מורה מוסמך. גמלה זו משולמת על ידי קרן הפנסיה "מבטחים"(הנתבעת 2).נכאמור לעיל כל הסכומים ששולמו עד כה לתובע, שולמו על בסיס משכורות קובעת, על פי דרגת מורה מוסמך, בהתאם לשכר שהיה נכון לחודש אוגוסט 94. בלטענת הנתבעת, התובע מנוע ומושתק מלטעון כי זכאי הוא לחישוב תנאי הפרישה המוגדלים בהתאם לשיטתו, וזאת משנמנע במשך כ -7 שנים מלטעון ביחס לתנאי הפרישה וחישובם." המחלוקות שהועלו בפני בית הדין האזורי הן: א. דרגת העובד - האם העובד מדריך מקצועי מוסמך כטענתו או מורה מוסמך כטענת אורט. ב. האם מגיעים לעובד שישה חודשי הסתגלות כפי שקיבל בפועל או תריסר חודשי הסתגלות כפי ששופתה אורט על ידי משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה. ג. פדיון ימי מחלה - האם הם יחושבו לפי היקף משרה ממוצע כטענת אורט, או לפי היקף משרתו של העובד בשנת עבודתו האחרונה. ד. מועד סיום העסקת העובד - האם הסתיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים כטענת אורט ב - 31.8.94 או כטענת העובד ב - 30.9.94. ה. היקף המשרה הקובע לעניין תשלום פיצויי הפרישה - על כך לא הוגש ערעור. 3. בית הדין האזורי הכריע במחלוקות אלה בתחילה בפסק דין חלקי ולאחר מכן בפסק דין משלים לגבי היקף המשרה והסכומים המגיעים לעובד על פי פסק הדין: א. הפנסיה של העובד תחושב לפי דרגת מורה מוסמך ולא לפי דרגת מדריך מקצועי מוסמך, הן משום שלמערער אין את מלוא התעודות הנדרשות לשם הכרה בו כמדריך מקצועי מוסמך והן משום שלאורך כל שנות עבודתו אורט הכירה בו כמורה מוסמך. ב. פדיון ימי מחלה יחושב לפי היקף משרה ממוצע ולא לפי היקף משרה אחרון, על פי משכורת חודש ספטמבר 1984 כך שהעובד זכאי ל- 469 ₪ בגין פדיון ימי מחלה. הואיל ולא הוכח ולא הוצגו תימוכין לטענה לפיה יש לחשב פדיון ימי מחלה לפי היקף המשרה האחרון. יחד עם זאת יש לחשב את זכותו של העובד לימי מחלה צבורים שלא נוצלו לפי המשכורת האחרונה, דהיינו משכורת 9/94 חלף 8/94 כפי שעשתה אורט. ג. העובד אינו זכאי לחודשי הסתגלות נוספים מעבר לששת החודשים שקיבל במועד פרישתו, מאחר והמשיבה הציגה גרסה פוזיטיבית ברורה ואילו המערער לא הרים את נטל ההוכחהכי הוא זכאי ל- 12 חודשי הסתגלות . ד. מועד סיום יחסי עובד ומעביד בין הצדדים הינו ביום 30.9.04 כעולה מהודעת אורט בכתב. בהתאם לכך העובד זכאי למשכורת חודש ספטמבר 1994 בסך 3,953 ₪ כך שבצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד ליום מתן פסק הדין בבית הדין האזורי, העובד זכאי לסך של 4,136 ₪ בגין רכיב זה, וכן לחישוב הזכויות השונות הנגזרות מהמשכורת האחרונה, כפי שנתבעו בתביעה זו, לפי המשכורת של חודש ספטמבר 1994. ה. למערער וותק של 18.5 שנים והיקף משרתו 97.5% לכן הוא זכאי להפרש פיצויים מוגדלים בסך 865 ש"ח. ו. בית הדין האזורי קבע שהואיל וחלק מהטענות נדחו וחלק נתקבלו אין צו להוצאות. על כך הערעורים שהוגשו על ידי שני הצדדים. תמצית טענות הצדדים 4. בא כוח העובד טען בערעור כי: א. היות ובית הדין האזורי פסק שהעובד לא עומד בדרישות לדירוגו כמדריך מקצועי מוסמך היה עליו להכיר בו כמדריך מקצועי מוסמך בפועל. ב. פדיון ימי מחלה יש לשלם לפי היקף משרה בשנה האחרונה כאמור ב- דב"ע מז/3-95 מדינת ישראל - מתוק פריג'ה פד"ע יט 159 (להלן גם: פסק דין פריג'ה) ולאור תצהיר מטעם אורט בהליך אחר (עב 1109/98), שם דן שקד הצהיר שיש לחשב את פדיון המחלה לפי היקף המשרה של השנה האחרונה. ג. בא כוח העובד הגיש עתירה על פי חוק חופש המידע לבית משפט לעניינים מנהליים, במסגרתה נתגלה מסמך המוכיח שאורט שופתה עבור 12 חודשי הסתגלות. אם אורט רצתה לסתור חזקה זו היה עליה להציג את ההסכם בין הצדדים למשא ומתן לעניין תנאי הפרישה של העובד ו/או לזמן לעדות את מר רן ארז, נציג ארגון המורים במשא ומתן בדבר תנאי פרישתו של העובד. 5. בא כוח אורט טען לעומתו כי: א. לעובד שולם שכר לכל אורך תקופת עבודתו באורט, לפי דרגת מורה מוסמך ולא לפי דרגת מדריך מקצועי מוסמך. באורט השכר משולם בהתאם לתעודות המצויות ברשות המורה ו/או המדריך ולא לפי היקף עבודתו בפועל ולעובד אין את התעודות הנדרשות על מנת להיות מדריך מקצועי מוסמך. ב. פדיון ימי מחלה יש לשלם לפי שכר אחרון והיקף משרה ממוצע בכל תקופת ההעסקה כעולה מההוראות של משרד החינוך, הנוהג המקובל במשק וטענות בא כוח העובד בבג"ץ 2647/02 לעניין עובדת אחרת, שיש לשלם פדיון דמי מחלה לפי היקף משרתו הממוצע של מורה באורט. פרשנות זו מתיישבת אף עם פסק הדין בעניין פסק דין פריג'ה. ג. אורט ביססה טענתה בנושא חודשי ההסתגלות על גרסה פוזיטיבית של מר דן שקד, נציג אורט שהיה צד למשא ומתן לעניין תנאי הפרישה של העובד, ואילו העובד אשר העלה את הטענה לראשונה כמעט שבע שנים לאחר הפרישה לא זימן מטעמו את נציגו במשא ומתן מר רן ארז. בנוסף הוראות משרד החינוך מגבילות את חודשי ההסתגלות לשישה חודשים בלבד כך שאם הייתה חריגה בעניינו של העובד היה עליו להוכיח זאת. 6. בא כוח אורט טען בערעור שכנגד להעדר יחסי עובד ומעביד בחודש ספטמבר 1994. הטעם לכך, מכתב הפיטורים ממאי 1994 לא התייחס לשיטתו לפרישה מוקדמת לפנסיה, על כן גם אם באותה שנה מורים שפרשו לפנסיה מוקדמת אושרה להם פנסיה מיום 1.9.94 ההסכם לא חל על המורים שפוטרו. בא כוח אורט ציין שהעובד פרש בתנאים מועדפים של 200% פיצוי פיטורים, לכן כל תוספת מעבר לכך תהווה פגיעה בשיווין. בא כוח אורט הוסיף במהלך הדיון שאין לזקוף לחובתה של אורט את העובדה שבשל לחץ של מבטחים אשר סירבה שהמורים יפרשו ב- 1.9. היא שילמה למורים שפרשו בשנים 93-96 בחודש ספטמבר חלף גמלה. דיון והכרעה תחילה נדון בערעורו של העובד ונדון בטענותיו ראשון ראשון ואחרון אחרון: א. התביעה להכיר בעובד כמדריך מקצועי מוסמך 7. העובד קיבל בשנת 1966 הסמכה לדרגת "מכונאי שלישי מוטור". על סמך תעודת הסמכה זו קיבל מעירית אילת בשנת 1970 דרגת מדריך מקצועי מוסמך והוא החל לעסוק בהדרכה מעשית של מכונאות במוסך בבית ספר באילת. בשנת 1974 בית ספר באילת נרכש על ידי אורט והעובד המשיך למלא את אותו תפקיד תחילה בסניף אילת ולאחר מכן בסניף ירושלים עד למועד פרישתו. 8. אין מחלוקת כי שכר מורה מוסמך נמוך משל מדריך מקצועי מוסמך ואפילו מזה של מדריך מקצועי בפועל, אך היקף משרתו של מדריך מקצועי גדול יותר, במקום 24 שעות שבועיות 27 שעות שבועיות. היקף משרתו של העובד הוגדר ברוב שנות עבודתו על בסיס היקף משרה של מדריך מקצועי מוסמך. לעומת זאת, במסמכי אורט ולצורך שכר הוא הוגדר כמורה מוסמך, כך למשל הוגדר- בטופס תנאי עבודה ושינויים שממלאת אורט ביחס לכל עובד הוראה במהלך כל תקופת עבודתו, בטפסי תחשיבי פיצויי הפיטורים המוגדלים של העובד וכך גם בתלושי השכר של העובד במשך חמש השנים האחרונים של עבודתו. ביום 7.11.94, עת סיים העובד את עבודתו באורט, שלחה אורט למבטחים הודעה על גבי הטופס של מבטחים בה נרשם שדרגת העובד היא מדריך לאחר מכן תוקן הדיווח ידנית למורה, תיקון זה נעשה על גבי שלושת השנים הרלבנטיות לדיווח. 9. סלע המחלוקת הוא, האם העובד הוא מורה מוסמך או מדריך מקצועי מוסמך בפועל. לשם כך אבחן את הוראות פרק 18 לתנאי השירות של עובדי הוראה וחוזר מנכ"ל משרד החינוך פרק 1.29.1.2.7 אשר עוסק בזכאות לדרגת שכר מדריך מקצועי מוסמך: 10. סעיף טז קובע את התנאים לזכאות לשכר מדריך מקצועי מוסמך לענייננו רלבנטי: "(2) מדריכים מקצועיים בעלי רישיון הדרכה קבוע." העובד קיבל מדי שנה רישיון הדרכה זמני, לכן העובד אינו זכאי לשכר מדריך מקצועי מוסמך. 11. בסעיף יז(1) מפורט מי זכאי לדרגת שכר מדריך מקצועי מוסמך בפועל לעניינו רלבנטית החלופה הראשונה: "עובדי הוראה שהם בעלי תעודת גמר של המכון הממשלתי להכשרת מדריכים." העובד קיבל בשנת 1966 ממדינת ישראל, משרד התחבורה אגף הספנות והנמלים,"תעודת הסמכה לדרגת מכונאי שלישי מוטור לאחר שעמד בהצלחה בבחינות וקיים את כל יתר התנאים לפי דיני ישראל". אך לעובד אין תעודת סיום של קורס הדרכה של המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית של משרד העבודה, לכן הוא קיבל מידי שנה תעודה זמנית של מדריך מקצועי מוסמך. העובד טען שלמד קורס בפסיכולוגיה ודידקטיקה אולם לא צורפה תעודה המעידה על כך. התעודה המצויה בידו מעידה על ידע מקצועי, אך אינה מעידה שרכש את ההכשרה הנדרשת בהדרכה, לקבלת דרגת מדריך מקצועי מוסמך בפועל. לפיכך העובד אינו ממלא אחר התנאי להכרה בו כמדריך מקצועי מוסמך בפועל. 12. לפיכך הדרגה המתאימה לכאורה למתכונת העסקתו של העובד היא מדריך מקצועי לא מוסמך כאמור סעיף יח לדרגת שכר של מדריך מקצועי לא מוסמך זכאים: "עובדי הוראה שהם מדריכים מקצועיים, אך השכלתם פחותה מזו הנדרשת לשם קבלת דרגת שכר של מדריך מקצועי מוסמך בפועל." כעולה מהטבלה משכורתו המשולבת של מדריך מקצועי שאינו מוסמך נמוכה משכרו של מורה מוסמך. במצב דברים זה, אורט היטיבה עם העובד שהכירה בו כמורה מוסמך בהתאם לחלופה (6) לסעיף יד: "עובדי הוראה שהם מורים מקצועיים שסיימו י"א כיתות והם בעלי הכשרה מקצועית מתאימה לדעת המפקח על המיקצוע, ובתנאי שנבחנו במקצוע ההוראה שלהם, או שוחררו מן הבחינה על ידי המפקח המרכז" . 13. לפיכך נדחה ערעור העובד ברכיב זה ודין קביעתו של בית הדין האזורי כי אורט הגדירה כדין את דרגתו של העובד כ"מורה מוסמך" להתאשר מטעמיו. ב. האופן בו יחושב פדיון ימי מחלה 14. חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 מקנה לעובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, זכות לקבל ממעבידו תשלום, בהתאם למפורט בחוק. תשלום דמי המחלה הוא תשלום סוציאלי, אשר מטרתו לאפשר קיום לעובד ובני משפחתו, שעה שנבצר ממנו לעבוד עקב מחלה. להבדיל מחוקים סוציאליים אחרים, כדוגמת סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, שעניינו "פדיון חופשה", אין בחוק דמי מחלה כל הוראה המקנה זכות ל"פדיון" ימי מחלה צבורים בלתי מנוצלים. הזכות ל"פדיון מחלה" הינה זכות אשר מוקנית לעתים לסקטורים שונים, בהסכם בין הצדדים. 15. בא כוח העובד סמך בטיעוניו על פסק הדין שניתן בפסק דין פריג'ה אשר קבע שפדיון דמי מחלה ישולם למורה בגין מלוא שעות עבודתו, לרבות עבור שעות עבודתו שהם מעבר להיקף משרה מלאה שם נכתב לגבי אופן החישוב כדלקמן: " לשונו של ההסכם שהעניק את הפיצוי: א) בסיכומי הוועדה המשותפת לעניין הפיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה, כפי שאומצו בחוזר מנכ"ל משרד החינוך והתרבות והוטלו על כל המורים, והמשיב בכללם, נאמר (סעיף 5): לעניין חישוב הפיצוי כאמור לעיל: 'משכורת חודשית' פירושה: המשכורת המשולבת, תוספת משפחה, גמול השכלה, כוננות על, תוספת שהיה וכל תוספת אחרת המובאת בחשבון, בהתאם להוראות, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים"; ב) חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים), קובע כי פיצויי פיטורים ישולמו לפי המשכורת האחרונה, והתקנות מכוחו קובעות את רכיבי השכר. " מפסק דין פריג'ה עולה שיש לשלם פדיון דמי מחלה בגין רכיבי השכר של המשכורת האחרונה, אך הוא אינו מכריע בשאלה, האם הם יחושבו לפי היקף ההעסקה בשנה האחרונה או לפי היקף ההעסקה ממוצע בכל שנות העבודה. 16. בעקבות פסק דין פריג'ה פרסם משרד החינוך הנחיות ביום 15.9.88, חוזר מנהל אגף כוח אדם בהוראה מ"ט/1 - בדבר האופן בו יש לחשב את פדיון ימי המחלה ומפאת חשיבותה של ההנחיה נביאה כלשונה: "לתשומת לב: הואיל, וכפי שהוסבר לעיל, הרי לצורך חישוב הפיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו לעובד הוראה. בהתאם למלוא היקף העסקתם, כנדרש על פי פסק הדין הנ"ל, שונתה גם כל שיטת חישוב מאזן ימי המחלה הצבורים של עובדי ההוראה, כמוסבר לעיל, כשהחישוב מתבסס על ההנחה שערך כל יום מימי המחלה הצבורים מחושב על פי משרה שלמה אחת, הרי המשכורת שעל פיה יהא על המעסיק בסופו של דבר, את הפיצוי כאמור, תהיה תמיד משרה - המשכורת הקובעת לפי משרה שלמה אחת, על פי דרגתו וויתקו של העובד ההוראה הנוגע בדבר והתוספות הקבועות הכלולות במשכורתו ערב פרישתו לגימלה, ללא כל קשר עם הקף משרתו וגובה משרתו בפועל בשנה האחרונה לעבודתו, חישוב הפיצוי יעשה איפוא, כאמור, בהתאם להנחיות ולכללים שפורטו בנדון בחוזר חשבות המשרד מיום 23.12.81, בדבר פיצוי בעד חופשת מחלה שלא נוצלה, כנזכר בסעיף ה' 5 דלעיל. כאמור, דרך החישוב המוצעת בסעיף ה' דלעיל, באה להקל על עובדי הלשכות המחוזיות, שיהא עליהם לחשב את גובה הפיצוי הנ"ל לעובדי ההוראה הזכאים לכך -לגבי כל שנות עבודתם בעבר, שבהן היה הקף משרתם מעל משרה שלמה אחת. ואולם, החל מיום 1.9.88 ואילך, יש לחשב את מאזן ימי המחלה של כל עובדי ההוראה המועסקים במערכת החינוך הרשמי, מדי שנה בשנה על פי העקרונות הנזכרים בסעיפים: א, ב, ג ו- ד' לעיל, ובהתאם להיקף משרתו המדויק של כל עובד - הוראה בכל שנה ושנה.... כאשר מוסכם כבר כיום, בין כל הגורמים הנוגעים בדבר (במשרדנו, במשרד האוצר ובארגוני המורים) כי חישוב זה, יתבצע לפי שעות, שבסיום כל שנת לימודים יתורגמו שעות חופשת המחלה שנותרה לזכותו של עובד ההוראה - לימי - מחלה, לפי ערך של משרה שלמה אחת. " מן ההנחיה אנו למדים שפדיון ימי המחלה משולם החל מיום 1.9.88 על פי רכיבי השכר במשכורת האחרונה, אך לפי היקף משרה המדויק של העובד בכל שנה ושנה ולא לפי היקף עבודתו בשנה האחרונה. 17. אי לכך ערעור העובד נדחה בכפוף להערה, שפדיון ימי המחלה יחושב בהתאם להנחיה, לפי היקף המשרה המדויק של העובד בכל שנה ושנה כפי שקבע בית הדין האזורי ברכיב זה של התביעה. ג. תקופת ההסתגלות בפני בית הדין האזורי עמדו לעניין זה שתי גרסאות סותרות : 18. הראשונה, העובד אשר העיד שרן ארז ונציג אורט הבטיחו לו הסכם פרישה חריג - 200% פיצויי פיטורין ותריסר חודשי הסתגלות, אך בפועל שולמו לו 200% פיצויי פיטורין וששה חודשי הסתגלות. עדות העובד כי הוא זכאי לתריסר חודשי הסתגלות, תואמת את השיפוי אשר משרד החינוך ומשרד העבודה שילמו לאורט בחלקים שווים בגין פרישתו של העובד. 19. השניה, של מר דן שקד אשר היה מעורב במשא ומתן מטעם אורט, לפיה העובד היה זכאי לפיצויי פיטורים מוגדלים חריגים של 200% ולששה חודשי הסתגלות כדלקמן: בית הספר בו עבד המערער טרם פרישתו הינו בפיקוח משרד העבודה, לכן פנתה אורט תחילה למשרד העבודה בדרישת שיפוי עבור תשלום פיצויים מוגדלים למערער, אך נענתה בשלילה. העניין נדון בישיבה של הועדה הפריטטית העליונה לענייני אורט מיום 13.10.04 בה מר דן שקד נטל חלק, אשר המליצה בפרוטוקול כדלקמן: "שם טוב שלום אורט יד קנדי ת.ד. 4193225 עובד במקום מ- 1.3.76 הסוגיה מועברת לש. גוטליב במגמה שיבדוק סיבת הפיטורין וישפה הרשות בגובה של 50% פ. פיטורין + 6 חודשי הכשרה." ליד שמו בכתב יד נרשם: "שולמו לו 100% פיצויי פיטורין." מר דן שקד הצהיר כי לאחר הועדה הפריטטית העליונה, התבקשה אורט לשלם מכיסה למערער סך של 50% פיצויי פיטורים מוגדלים נוספים, למרות שמשרד החינוך אינו משפה בגין כך. באופן חריג ומיוחד ולנוכח הלחץ מצד ארגון המורים ולאחר שמר שקד קיבל את אישור הממונים עליו הוא נעתר לבקשת ארגון המורים לפיצוי פיטורים בסך 200%. מר דן שקד צירף מכתב בכתב ידו לממונה על השכר באורט מר אבי דנצינגר מיום 30.10.94 המורה לשלם לעובד 100% פיצויי פיטורין מוגדלים וכן ששה חודשי הסתגלות. מר דן שקד הוסיף שפעל בהתאם לנוהל לשיפוי בעלויות בגין פיצויי פיטורין מוגדלים וחודשי הסתגלות מיום 7.7.98, לפיו למורה שפורש ישולמו לא יותר מששה חודשי הסתגלות והוכיח את הנוהג באמצעות שורה של פסקי-דין המעידים שנהוג שמורה אשר פרש מאורט, מקבל ששה חודשי הסתגלות. כן התייחס מר דן שקד בתצהירו לטענת העובד, כי אורט קיבלה שיפוי כפול הן ממשרד החינוך והן ממשרד העבודה וציין שבעקבות פניית העובד התברר לו כי משרד העבודה שילם לאורט, שנתיים לאחר פרישתו של העובד שיפוי בגין התחשבנות כוללת, אשר כלל בין היתר שיפוי בגין תשלומי פרישה ששולמו לעובד. משהסתברה הטעות בעקבות פנייתו של העובד פנה מנהל השכר באורט, מר אבי דנציגר לאגף הכספים במשרד החינוך והודיע כי אורט תקזז מדרישת השיפוי הבאה 81,596 ₪ אשר הועברו לאורט בעבר בגין תשלומי פרישה ששולמו לעובד. כאמור במכתב מיום 18.4.02. בפני בית הדין האזורי עמדו שתי גרסאות סותרות, העדים העידו בפניו והוא התרשם שגרסתו של המשיב עדיפה על פני גרסתו של העובד ובלשונו של בית הדין האזורי: "על התובע מוטל הנטל להביא ראיות התומכות בגירסתו לגבי תוכן ההסכם. התובע בחר כאמור שלא להביא לעדות את מר רן ארז, שחתם על ההסכם עם אורט בשמו לפיכך תוכנו של הסכם זה נשאר עמום. הנתבעת, שהיתה צד להסכם, הביאה גרסה פוזיטיבית ברורה ולפיה לא הוכיח התובע את גרסתו ברכיב זה, ולכן תביעתו נדחית." ערכאת הערעור לא תתערב על פי רוב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי. לא מצאנו במקרה זה טעם לסטות מן הכלל. הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה, קביעה זו נכונה על אחת כמה וכמה כאשר העובד טוען שהובטח לו פיצוי החורג מהנוהל המקובל במקום עבודתו. בידי העובד לא היה הסכם, המאשר שהובטחו לו תריסר חודשי הסתגלות, כמו כן בית הדין האזורי זקף לחובתו של העובד שמר רן ארז, אשר ייצגו במשא ומתן על תנאי הפרישה מול אורט לא הוזמן מטעמו להעיד בתיק. יתר על כן, העובד הגיש את תביעתו לחודשי הסתגלות כמעט שבע שנים לאחר הפרישה. ועל כן, מסקנתו של בית הדין האזורי כי העובד לא הוכיח את זכאותו ל- שנים עשר חודשי הסתגלות נכונה ומעוגנת היטב בחומר הראיות ובעובדות שהובאו בפניו. ערעור אורט ד. סיום יחסי עובד ומעביד 20. בית הדין האזורי קבע, כי מועד סיום יחסי עובד ומעביד בין העובד לבין אורט הוא ביום 30.9.06. מהטעמים הבאים: הודעת מפורשת של אורט מיום 7.11.94 אל מבטחים לפיה יחסי עובד ומעביד בין הצדדים הם עד ליום 30.9.84 עת העובד יפרוש לפנסיה כדלקמן: "הרינו מאשרים שהנ"ל(התובע.א.א)הפסיק/יפסיק את עבודתו אצלנו תוך ניתוק יחסי עובד מעביד בתאריך 30/9/94 ומתחייבים להודיעכם על כל שינוי שיחול במועד ההפסקה כאמור". וכן התרשמותו הישירה של בית הדין האזורי מהעדים אשר העידו בפניו כאמור בסעיף 14 לפסק דינו של בית הדין האזורי: "התאריך הנקוב בהודעה (ששלחה אורט למבטחים) מעיד בצורה חד משמעית שהנתבעת מכירה בכך שהתובע סיים את עבודתו בתאריך ה- 30.9.04 הסבר אחר למה שכתוב במסמך זה כמו שניסה לתת מר שקד אינו מתקבל על הדעת שכן נוסח ההודעה חד וברור." העובד זכאי למשכורת חודש ספטמבר לאור הנוהג שרווח בשנים 1994 -1997 לפיו מי שפרש לפנסיה מוקדמת היה זכאי לחלף פנסיה עד ל- 30 בספטמבר אותה מימנו ואישרו משרד החינוך והאוצר. כאמור במסמכים הבאים: · מכתב תשובה מיום 9.12.99 מאת אלי יוסף, הממונה על חופש המידע במחלקת דוברות והסברה של משרד האוצר, הממוען אל בא כוח העובד, לפיו בשנים 1993 עד 1997 מורים שפרשו לפנסיה פרשו ביום 1.10 בכל שנה, על אף שלא ניתן היה לשבצם באופן אמיתי במערכת ההוראה של אותה שנה. · ראיה נוספת מהווים המכתבים הבאים: מכתבים של ארגון המורים ושל מנהל מחלקת משאבי אנוש באורט, צבי פולג, מאוגוסט 1993 לגבי פרישת מורים בשנת 1993 - על פיו מורים שעמדו לפרוש ב- 1.9 יפרשו ב- 1.10. ובנוסף לכך, מכתב של ארגון המורים משנת 1996, לפיו מועד הפרישה בפועל של כל המורים הינו 1.10 ותקופת העסקתם כוללת את חודש ספטמבר. ובתגובה מכתב של מבטחים משנת 1996, לפיו נבדקו חישובי הפנסיה של כל פורשי אורט ב- 1.10.96. · סוגיה זו כבר נדונה בפסיקה ונקבע שמועד ניתוק יחסי העבודה היה 1.10 כאמור בדמ 3149/00 מאור שושנה נגד אורט ישראל בע"מ, שניתן ביום 25.4.04(לא פורסם) . 21. לא מצאנו כי יש מקום להתערב בקביעתו זו של בית הדין האזורי, לכן הערעור של אורט לעניין מועד סיום יחסי עובד ומעביד נדחה. העובד זכאי, כפי שקבע בית הדין האזורי, לשכר חודש ספטמבר 94 בסך 4,136 ₪. 22. סוף דבר - ערעור העובד וערעור אורט נדחים. · ערעור העובד נדחה לעניין הדירוג הקובע לחישוב הפנסיה - העובד ידורג כמורה מוסמך. · ערעור העובד - נדחה לעניין אופן חישוב פדיון ימי המחלה כך שפדיון ימי המחלה יחושב לפי היקף המשרה מידי שנה בשנה ולא לפי היקף המשרה בשנה האחרונה, בהתאם להנחיית משרד החינוך. · ערעור העובד נדחה לעניין שישה חודשי ההסתגלות. · ערעור אורט לעניין מועד סיום יחסי עובד ומעביד נדחה - יחסי העבודה הסתיימו ביום 1.10.94 ואורט תשלם למערער עבור חודש ספטמבר סך של 4,136 ש"ח. · בנוסף כפי שפסק בית הדין האזורי ולא היתה על כך מחלוקת, העובד זכאי להפרש פיצויים מוגדלים בסך 865 ₪ נוכח השינוי בהיקף משרתו. הואיל ושני הערעורים שבפנינו נדחים - כל צד ישא בהוצאותיו. ניתנה היום, ל' בכסלו תשס"ז (21.12.06) בהעדר הצדדים. השופט עמירם רבינוביץ השופטת נילי ארד השופטת ורדה וירט-ליבנה נציג עובדים מר אליהו בן גרא נציג מעבידים מר עמירם זמני רפואהדמי מחלה