1. המערער יליד 1961. בעת שירותו בצה"ל בתפקיד לוגיסטי, נפגע בכף ידו הימנית ביום 13.3.00 ממסור חשמלי כאשר היה בביתו. המערער הוכר כנכה בגין פגיעה זו. 2. ועדה מחוזית מיום 25.9.06 קבעה למערער 1% נכות זמנית בגין מצב לאחר פצעים קרועים באמצע חמישית ביד ימין ס' 35 (1)א', ו-5% נכות זמנית בגין חשד לפגיעה בעצב האולינרי בצד ימין בצורה קלה (ס' 31 (5) א' II). הנכויות הזמניות ניתנו עד ליום 30.9.07. 3. המערער ערער לועדה רפואית עליונה וצרף לערעורו חוות דעת של מומחה מטעמו מיום 31.12.06. ביום 12.2.07 דנה הועדה הרפואית העליונה בעניינו של המערער, בדקה את המערער, עיינה בחוות הדעת של המומחה מטעם המערער וכן בחוות דעתו של ד"ר לין ובמסמכים רפואיים נוספים ודחתה את הערעור. עוד ציינה הועדה שם, כי לתוצאות ה-EMG המעידות על נזק בעצב האולינרי, אין משקל למשמעות התפקודית ומידתה. 4. ביום 29.10.07 התקיימה ועדה מחוזית חוזרת בעניינו של המערער, אליה הוגשה חוות דעת משלימה של המומחה מטעם המערער מתאריך 30.9.07. המומחה מטעם המערער סבר כי יש לקבוע למערער נכות המבטאת שיתוק עצב האולנארי בצורה קשה, דהיינו 30% נכות, וכן בגין פציעת הפלקסור קרפי בצורה בינונית, 10% נכות נוספים. הועדה המחוזית קבעה בשל הפגיעה בעצב האולנארי 20% נכות לצמיתות והשאירה את קביעת הנכות של 1% לצמיתות בגין מצב לאחר פצעים קרועים באצבע חמישית עם הפרעות מזעריות. 5. המערער ערער לועדה הרפואית העליונה אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער ביום 17.1.08. הועדה שמעה את טענות בא כוחו של המערער, ואת תלונות המערער עצמו. הועדה בדקה את המערער ושקפה בפרוטוקול את ממצאי בדיקתה כדלקמן : " יש דלדול בשרירים היפוטנריים. כח שרירים שמור לפי שלושת העצבים העיקריים של כף היד. ירידה בתחושה לפי פיזור אולנארי בכף יד ימין. יכולת האגרוף והלפיתה שמורים. תנועות המפרקים באצבעות כף יד ימין מלאות אקטיבי ופסיבי". הועדה עיינה בתוצאות בדיקת EMG מיום 5.8.07 וקבעה "תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסונלית חלקית בעצב האולנרי מימין....ללא סימני דנרבציה פעילה". ובסיכום הבדיקה " סובל מהפרעה בתפקוד כף יד ימין בעקבות פציעה משולבת חלקית בעצב האולנרי וקרע חלקי חלקי של חלק מהמכופפים של כף היד". הועדה עיינה בחוות דעת המומחה מטעם המערער, וקבעה כי אין עדות שמדובר בקרע שלם של עצב אולנארי כפי שמופיע בחוות דעת המומחה, לא נמצאה ירידה בכח שרירים האינטריסיים בכף היד ולא נמצא חסר בכח גס בקמיצה. הועדה קבעה כי הפגיעה בעצב האולנארי הינה קלה וקבעה נכות בדרגה של 5% לפי ס' 31(5)א II. לגבי הנזק בפלקסורים, נמקה הועדה כי מאחר והסעיף מתייחס לנזק בינוני בלבד ואילו במקרה כאן הנזק קל, בחרה ס' מותאם הקובע 5% נכות. 6. חלק ניכר מטענות הערעור הינן טענות שברפואה, המתייחסות לאופן הבדיקה ולמסקנות שהוסקו מהבדיקה. מאחר ואין הערעור בפני בית משפט זה עוסק בטענות שברפואה, אינני רואה מקום לדון בהן. וראו לענין זה רע"א 1508/04 אילן אפריאט נ' קצין התגמולים: "דרכי הבדיקה הראויות הן עניין רפואי-מקצועי, ותוצאות הבדיקה הן עניין עובדתי-רפואי. בשל כך, לא מקימים עניינים אלו זכות ערעור לבית המשפט המחוזי (סעיף 12א(א) לחוק הנכים), ולא כל שכן לבית משפט זה". הטענות המשפטיות שבערעור מתמקדות בנושאים הבאים : א. בועדה לא ישב מומחה מתחום כירורגיה של היד. ב. הועדה התבססה על התרשמותה ולא על ממצאי בדיקות או חוות דעת המומחה. ג. הועדה לא נמקה החלטתה. ד. בקשר לפגיעה בפלקסורים - אין מקום לעשות שימוש בסעיף מותאם, אלא יש לקבוע את דרגת הנכות לפי ס' 42(2) ג' 1 . ה. בקשר לפגיעה בעצב האולנארי - הועדה טעתה כשסברה אין עדות לקרע מלא בעצב האולנארי . 7. העדר מומחה בתחום כירורגית כף היד - בועדה הרפואית העליונה היו חברים 3 רופאים, מהם שני אורטופדים (מומחים בכירורגיה אורטופדית, כלשון תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) תשל"ג - 1973, ונוירולוג. הפגימות הנטענות על ידי המערער הינן פגימות אורטופדיות ונוירולוגיות. ס' 5 (ב) לתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד 1964 קובע כי ועדה רפואית תורכב משלושה רופאים או יותר, הכל כפי שיקבע יושב ראש הועדה הרפואית. הפסיקה בבית המשפט העליון התייחסה לשאלה זו בהרחבה (רע"א 2907/02 גוטסדינר נ. קצין התגמולים), ואתייחס בתמצית לעקרון המנחה - "...מלאכת האיזון בשיקולים השונים הנוגעים להרכבם של ועדות השונות, אינה פשוטה כלל ועיקר. מן העבר האחד עומדים שיקולים מקצועיים, קרי, קביעת ההרכב המיטבי האפשרי בכל מקרה ומקרה....טיבו של ההרכב צפוי להיות מושפע בין היתר ממספר החברים המומחים בהרכב וכן ממידת בכירותם של חברי הועדה. כן יש חשיבות בהקשר זה לתחום התמחותם של חברי הועדה שאינם חברים מומחים. מן העבר האחר קיימים טעמים מעשיים שעניינם, בין היתר, מס' הרופאים המומחים הזמינים בכל מחוז שהועדה העליונה מתכנסת בו וכן הצורך לייעל את ההליכים ולתת מענה מהיר לבקשות לקביעת דרגת נכות.....ריבוים של המשתנים אשר יש להביאם בחשבון ומורכבות האיזון בינהם, הם אשר מובילים למסקנה כי לא יהיה זה נכון לקבוע מסמרות בדבר הרכבה של הועדה העליונה". לפיכך, מתן שיקול דעת ליו"ר הועדה מאפשר גמישות מירבית והרכבת ועדה מתאימה לפי העניין. עוד נקבע, כי ברוב המכריע של המקרים יהיה די בכך שאחד מחברי הועדה העליונה הינו מומחה. גם הדרישה למומחיות במסגרת "מקצוע על", כירורגית היד, מה שאנו בשפתנו קוראים "תת התמחות", הינה דרישה שאולי יש בה עדיפות אלא שבאיזון הכולל של המשתנים השונים ניתן להסתפק במומחיות בתחום הכירורגיה האורטופדית. ואכן, בועדה ישבו 2 מומחים מתחום זה, (וראו התייחסות ספציפית לעניין זה ממש במסגרת רע"א 2907/02 הנ"ל). לפיכך לא ניתן לומר, כי מטעם זה נפל פגם כלשהו בהחלטת הועדה. 8. הועדה התבססה על התרשמותה ולא על ממצאי בדיקות או חוות דעת המומחה כפי שתואר לעיל, הועדה בדקה את המערער והתייחסה לממצאים השונים. הועדה איננה חייבת לאמץ חוות דעת של מומחה מטעם המערער והיא יכולה להסתמך על בדיקותיה היא. ראו לענין זה רע"א 4652/04 אואקנין נ. משרד הבטחון - "הועדה הרפואית העליונה עיינה בחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש, אך בחרה שלא לאמץ אותה. שיקוליה הם שיקולים רפואיים מקצועיים, ובית המשפט אינו אמור לשים עצמו בנעלי הועדה לנקוט עמדה בעניינים שבמקצוע הרפואה. החוק קבע מנגנון מקצועי מבוקר לצורך מתן ההחלטות המקצועיות בנושא זה ומעורבותו של בית המשפט מקובלת לבחינת תקינותם של ההליכים בפני הועדה הרפואית ולשאלות בעלות גוון משפטי העשויות לעלות אגב הליכים אלה". וכן מתוך רע"א 9737/03 זיגלמן נ. משרד הבטחון - "השאלה כיצד תקבע הועדה הרפואית את ממצאיה, אם תסמוך את קביעתה על בדיקת M.R.I, על בדיקות עזר אחרות, או על ממצאי הבדיקה הקלינית, כיצד תשקלל את כלל הממצאים שבידה ואיזה משקל תייחס לכל אחת מהבדיקות, הוא ענין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. בענין זה בית המשפט לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית. יתרה מזו, בהיותו של ענין זה נושא רפואי מובהק, קביעה רפואית מסוג זה גם אינה מקנה, על פי ס' 12 א לחוק הנכים, זכות ערעור על ממצאי הועדה הרפואית לבית המשפט". לפיכך, גם טענה זו דינה להדחות. 9. לגבי הטענה כי הועדה לא נמקה החלטתה - הועדה כתבה בצורה מפורשת מאיזה טעם היא קובעת את הנכות שמצאה לנכון. לגבי הפגיעה בעצב האולינרי התייחסה במפורש לדרגת חומרת הפגיעה. לגבי הפגיעה בפלקסורים, ציינה במפורש כי לא קיים סעיף מתאים שכן הפגיעה היא בדרגה קלה בלבד. ולפיכך מצאה לנכון להתייחס לסעיף מותאם. 10. לגבי הטענה כי אין מקום לעשות שימוש בסעיף מותאם לגבי הפגיעה בפלקסורים, אלא יש לקבוע את דרגת הנכות לפי ס' 42(2) ג' 1 - סעיף 42 (2) ג' מתייחס לפגיעה בינונית (10%) ניכרת (20%), או קשה (30%) בפלקסורים. בין חלופותיו לא קיימת פגיעה קלה בפלקסורים. מאחר והועדה ציינה במפורש כי הפגיעה בפלקסורים הינה קלה בלבד, היה עליה לבחור בסעיף מותאם כהוראת סעיף 11 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות התש"ל - 1969). מנימוקים אלו עשתה הועדה שימוש בתקנה 35 (4) ב' המעניקה 5% נכות. אין לכפות על הועדה להעניק אחוזי נכות בגין פגיעה בינונית, כאשר הפגיעה למעשה היא קלה בלבד. ב"כ המערער הציעה כי במקרה בו אין סעיף מתאים, תאמץ הועדה את חוות דעת מומחה המערער אלא שברור שעל פי התקנות והפסיקה הדרך הנכונה היא פניה לסעיף 11,לעיל כפי שאכן עשתה הועדה. 11. בקשר לפגיעה בעצב האולנארי , האם קרע מלא בעצב האולנארי . - ב"כ המערער מפנה למסמך סיכום אשפוז מבית החולים רמב"ם מיום 13.3.00 שם נרשם במסגרת האבחנות "קרע שלם בעצב האולנארי". העצב נתפר. חוות דעת המומחה מטעם המערער, מאזכרת את העובדה שהיה מדובר בקרע שלם בעצב האולנארי, כנראה בהתבסס על מסמך זה. לכן שגתה הועדה כאשר ציינה "אין עדות שמדובר בקרע שלם של עצב אולנארי". יחד עם זאת, אין לכך משמעות מבחינת קביעת הנכות, שכן הסעיף הרלוונטי לדרגת הנכות בשל פגיעה בעצב האולנארי (ס' 31 (5) לתקנות הנכים )קובע את דרגת הנכות לא לפי גודל הקרע, אלא לפי מידת השיתוק של העצב. לענין מידת הפגיעה בעצב - גם בדיקת ה-EMG עצמה, בדיקה מיום 5.8.07 קובעת כי מדובר בפגיעה אקסונלית חלקית בעצב האולנארי. כך גם חוות הדעת המשלימה של המומחה מטעם המערער. לגבי מידת הפגיעה, מצאה הועדה כי מדובר בפגיעה בצורה קלה, ועל בסיס זה קבעה את אחוזי הנכות. לפיכך,אין בטעותה זו של הועדה כדי להוות פגם או פסול היורד לשורש החלטתה. 12. בהמשך לאמור לעיל, הערעור נדחה. 13. אין צו להוצאות. 14. תיקו הרפואי של המערער יוחזר לידי ב"כ המשיב. 15. המזכירות תודיע לצדדים. ניתן היום כ"א באלול, תשס"ח (21 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים. ר. למלשטריך-לטר, שופטת קלדנית: מיכל זבטני קרעגידיםקרע בגידידיים