קצבת תלויים או שאירים לאלמנה ידועה בציבור השופט יגאל פליטמן: 1. האם יש להפלות ולהבדיל, לעניין הפקעת הזכאות לקצבת תלויים או שאירים, בין אלמנה שנישאה בטקס דתי לבין אלמנה אשר הקימה את ביתה מחדש במשותף עם בן זוגה לחיים הידוע בציבור תוך גידול ילדיהם המשותפים - זו השאלה העומדת לפתחנו בערעור זה. מכיוון שבשני הערעורים שלפנינו מתעוררות שאלות דומות, החלטנו לאחד את הדיון בהם, כאמור בהוראת תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב -1991. הרקע העובדתי בקצירת האומר: 2. תיק עב"ל 686/05: המשיבה בתיק זה התאלמנה מבעלה ביום 27.10.76. החל ממועד זה החלה האחרונה לקבל קצבת תלויים מהמוסד לביטוח לאומי (להלן:"המוסד"). בשנת 1997 עברה המשיבה (להלן:"הגב' בוארון פינק") לגור עם מר צחי פינק, בן זוגה לחיים (להלן:"מר פינק"), בתחילה במשך כשנה בדירה שכורה ובהמשך, במהלך שנת 1998, בדירה שהשניים רכשו במשותף בראשון לציון (כאמור בהודעתה לחוקר המוסד מיום 28.3.04). הגב' בוארון פינק הוסיפה לשם משפחתה את שם משפחת בן זוגה לחיים לפני כחמש שנים. ממערכת יחסים זו נולדו לבני הזוג שני ילדים - בן, ביום 14.7.99, ובת, ביום 21.8.03. במענה לשאלות חוקר המוסד השיבה הגב' בוארון פינק כי היא ובן זוגה מנהלים חשבון בנק משותף, כל הוצאותיהם והכנסותיהם משותפות וכי הם חיים יחד לכל דבר ועניין. עוד טענה הגב' בוארון פינק כי היא ובן זוגה ערכו הסכם ממון באמצעות עורך דין. הגב בוארון פינק מסרה כי היא לא התחתנה עם מר פינק מאחר ולא הרגישה בטוחה, נוכח היות מר פינק צעיר ממנה בכחמש וחצי שנים, אולם לפני כחמש שנים ערכו בני הזוג "מסיבה לחברים כמו חתונה". עוד מסרה הגב' פינק כי החל ממועד לידת ביתה בשנת 2003 היא אינה עובדת. ביום 16.5.04 הודיע המוסד לגב' בוארון פינק כי לאור המידע שהתקבל בידיהם, לפיו נולדו לגב' בוארון פינק שני ילדים מבן זוגה לחיים הידוע בציבור, רואה בה המוסד כאישה נשואה ולפיכך פוקעת זכאותה לקצבת תלויים וקמה לה תחתיה הזכאות למענק. תיק עב"ל 602/05: המשיבה בתיק זה (להלן:"הגב' קריב") התאלמנה מבעלה ביום 15.7.98. כאלמנה קיבלה האחרונה מהמוסד קצבת שאירים. הגב' קריב מתגוררת עם בן זוגה לחיים, מר אליעזר לביא (להלן:"מר לביא"), בביתו שבקיבוץ עין השופט (להלן:"הקיבוץ") כידועה בציבור שלו. ביום 1.8.02 חתמו בני הזוג והקיבוץ הסכם, בין היתר, מאחר ובני הזוג היו מעוניינים להסדיר את מכלול הזכויות והחובות ההדדיים הנובעים ממגורי הגב' קריב בקיבוץ (להלן:"הסכם בני הזוג"). בהסכם זה עוגנה עובדת תמיכתו הכלכלית המובהקת של מר לביא בגב' קריב. בין היתר נקבע בהסכם כי כל ענייניה הכלכליים של הגב' קריב ינוהלו באמצעות תקציבו האישי של מר לביא. נקבע כי מר לביא יהא אחראי כלפי הקיבוץ לכל התחייבויות הגב' קריב מכוח ההסכם וכי הקיבוץ יוכל לחייב את תקציבו האישי של מר לביא בגין כל התחשבנות עם הגב' קריב (וראה סעיפים 7.1. ו - 17 להסכם בני הזוג). ביום 24.2.05 הודיע המוסד לגב' קריב, במכתב, על שלילת קצבת השאירים למפרע החל מיום 1.8.02, הוא מועד חתימת ההסכם האמור, מאחר והמוסד רואה בה כידועה בציבור של מר לביא, ועל הזכאות למענק, אשר קמה לגב' קריב במקום קצבת השאירים. קביעות בתי הדין קמא: 3. בתי הדין האזוריים קיבלו את ערעורן של הידועות בציבור (השופטת עליה פוגל, בית הדין לאזורי בת"א - יפו; בל 4666/04, השופטת אורית יעקובס, בית הדין האזורי בנצרת; בל 1501/05) בקובעם כי משהמחוקק לא קבע מפורשות את עובדת פקיעת זכאותה של אלמנה לקצבת תלויים או שאירים עם הפיכתה לידועתו בציבור של גבר אחר, להבדיל ממצב בו נישאה מחדש, הרי שלא ניתן להרחיב את הוראות הסעיפים הקבועים בחוק גם על ידועה בציבור. בית הדין האזורי בנצרת קבע בפסק דינו, בעניינה של הגב' קריב, כי הגם שבמקרה זה יש לכאורה מועד שיכול להיחשב כמועד בו התחילו ה"נישואין" בין הגב' קריב לבין מר לביא, הוא מועד חתימת הסכם בני הזוג עם הקיבוץ, הרי שאין בכך בכדי לרפא את יתר ה"חללים" שנותרו בסעיף בחוק אשר אינם מתייחסים מפורשות לידועה בציבור. 4. טענות הצדדים בשני הערעורים: עיקר טענות המוסד המערער בשני התיקים: א. מדובר בסוגיה משפטית שבהכרעתה תלויים ועומדים ארבעה ערעורים בבית הדין הארצי ועוד כעשרה תיקים בבתי הדין האזוריים. מעמד הידועה בציבור התפתח במהלך השנים. קיימת הכרה הולכת וגוברת במוסד "הידועה בציבור" בחקיקה הישראלית. במקביל התפתחה הפסיקה הכללית עד להחלת הלכת השיתוף על בני הזוג הידועים בציבור. בבית דין זה נקבע בפרשת אורנן דב"ע נד/ 85-0 עוזי אורנן נ' המוסד לביטוח לאומי כז 400, להלן:"פרשת אורנן") כי "המחוקק רצה בראש ובראשונה להעמיד את הידועה בציבור במעמד שווה לאישה החוקית" תוך שבית דין זה דוחה את טענת המוסד לפיה במונח "נשואה" התכוון המחוקק ל"אשה נשואה כדין" בקובעו כי מטרת החוק היא להשוות את מעמד הידועה בציבור למעמד האישה הנשואה על זכויותיה וחובותיה כאחד. ב. על מנת לעמוד על משמעותה האמיתית של הוראה בחוק יש לקוראה בהקשר הדברים בו היא מופיעה תוך מתן פירוש המוביל להרמוניה בינה לבין שאר הוראות החוק. הגדרת המונח "אשתו" בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 (להלן:"חוק הביטוח הלאומי") הינה "לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו". דהיינו, ידועה בציבור נחשבת כאשת אחר וכפי שאלמנה שנישאת כדת וכדין מופקעת זכותה לקצבה, כך אלמנה, משעה שהיא ידועה בציבור כאשת אחר, מופקעת זכאותה לקצבה. ג. יש לפרש את הדין הקיים מתוך התייחסות לעיקרון ההדדיות והשוויון. שוויון קיים כאשר דין זהה חל על אנשים שאין ביניהם, לעניין תכליתו של הדין, שוני רלוונטי. כשם שאין יסוד רלוונטי המצדיק הבחנה בין בת זוג נשואה לבין ידועה בציבור לעניין עצם הזכאות לקבלת קצבת שאירים או תלויים, נוכח האובדן הכלכלי הנגרם בשל פטירת בן הזוג, כך אין הצדקה לשלול הקצבה רק מאלמנה החוזרת ונישאת כדין ולא להפקיע זכאות זו מאלמנה ההופכת לידועה בציבור, הזוכה בעצם באותם תנאים. כל החלטה אחרת תיצור חוסר איזון והפלייתה לרעה של בני הזוג הנשואים כדת משה וישראל. ד. אין לפסוק מחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י - 1950 (להלן:"חוק משפחות חיילים שנספו") את מובנו של הביטוי "שחזרה ונישאה", אף אם מדובר באותו הביטוי בחוק הביטוח הלאומי, זאת מאחר ושני החוקים עוסקים במטריה שונה ובתכלית שונה. חוקי מערכת הביטחון מבוססים על ההכרה בחובת ובאחריות המדינה כלפי חיילים שנפגעו עקב שירותם הצבאי למען המדינה ואילו חוק הביטוח הלאומי הינו הסדר סוציאלי ששיקולים כלכליים משפיעים בו על היקפי הזכאות. כך אף אין מקום להקיש מפרשנות חוק השמות תשט"ו - 1956, אשר שאלת פרשנותו נדונה בבג"צ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על המרשם האוכלוסין, פ"ד מז(1) 749 (להלן:"פרשת אפרת"), לחוק הביטוח הלאומי, נוכח תכליות החוק השונות. ה. מהנפסק בבית דין זה בפרשת פריימן (עב"ל 1407/04 המוסד לביטוח לאומי נ' נחמה פריימן, להלן:"פרשת פריימן") עולה מדברי השופטת ברק כי בני הזוג, נשוא הערעור, אינם ידועים בציבור כבני זוג. קביעה זו לדעת ב"כ המוסד מנוגדת לעובדות אשר מבוססות, בין היתר, על הודעת הגב' פריימן, לפיה היא ובן זוגה חיים כזוג לכל דבר, מגדלים את ילדיהם המשותפים יחד ומוכרים לסביבה כזוג החי יחד. ו. אשר לעניין המועד להכרה בפקיעת הזכאות לקצבה לאלמנה ידועה בציבור, קובע בית דין זה, בדיון בעניין עב"ל 1212/04 אפטר נ' המוסד, בהתייחס לנסיבות בהן אין תשובה חד משמעית לקביעת מועד להכרה בזכאות, כי משמדובר בעניין עובדתי יקבע המועד המדויק: "על ידי הגורמים המוסמכים על יסוד נתונים עדויות ומסמכים". לאור טענות דומות המועלות מטעם המשיבות נתייחס לטענותיהן במאוחד: עיקר טענות המשיבות: א. כוונת המחוקק, אליבא לשון החוק, הינה להפקיע את הזכאות לקצבה דווקא מאלמנה שנישאה. זאת, בין היתר, מתוך מגמה להיטיב עם אלמנת הידוע הציבור עד למצב בו היא "עוגנת" עצמה, אם לכלכלתה ואם לכלכלת ילדיה, בדמות נישואין מחודשים. ב. הלכה פסוקה היא כי לא ניתן לשלול מאלמנת ידוע בציבור את קצבתה - מקום בו אין קביעה מפורשת בחיקוק (וראה פרשת אפרת ופרשת פריימן). ג. פגיעה בקצבה תהווה פגיעה ישירה וברורה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שנועד בין היתר להגן על זכות בסיסית זו של לחיות בכבוד. יכולתה של הידועה בציבור להיעזר בבן זוגה לחיים אינה מבטיחה לידועה בציבור סיוע בהיקף לה היא זוכה באמצעות הגמלה ולחילופין באמצעות הפרנסה שיכל לספק לה בעלה המנוח. אין ראוי לקבוע כי התא הכלכלי של הידועים בציבור מבטל זכאות לקצבה אף מן הטעם כי בידועים בציבור אין כל הבטחה לעניין דמי מזונות עתידים. ד. משהמחוקק מעוניין לשלול זכויות מהידועים בציבור הוא עושה זאת מפורשות. כך נקבע בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980, בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב - 1992, בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל - 1970 ועוד. בהתאם, שינוי המצב הקיים בחוק צריך שייעשה באמצעות תיקון החוק. כפי שנוהג כיום המחוקק, בחוק משפחות חיילים שנספו, בפעולתו להשוואת מעמדה של האלמנה הידועה בציבור למעמדה של אלמנה שנישאה מחדש לעניין פקיעת הזכאות לקצבה. ה. המגמה הקיימת כיום בפסיקה, להשוואת מעמדם של הידועים בציבור לאלו הנשואים, אינו אלא בהתייחס להענקת זכויות. מה שאין כן לגבי שלילת זכויות, בה הפסיקה אינה נוטה כמגמה לשלול זכויות וכי המדובר הוא במקרים בהם קיימת לאקונה בדין, בה עולה הצורך בפסיקה למלא את החלל. מה שאין כן במקרה שלפנינו בו המחוקק עיגן את דעתו בכתובים. ו. אין מקום להקיש מפרשת אורנן לענייננו, שם נדון הביטוי "אישה נשואה" ואילו בענייננו המדובר הוא בפירוש הביטוי "שחזרה ונישאה". אין כל דרך לייחס ללשון המחוקק, הקובע את הצורך בפעולה אקטיבית של נישואין, הכפפה להגדרה שהינה בכלל מתחום המעמד, הוא תחום הידועה בציבור. ז. לא ניתן לתחום את מעמד הידועה בציבור על פי מדד מדויק של זמן, זאת בשונה ממועדי תחילת ופקיעת נישואין המתייחסים למועדים ספציפיים. בהתאם, לא ניתן להחיל על הידועים בציבור את התנאים השונים הקבועים בסעיף 135 לחוק הביטוח הלאומי ובין היתר מושגים כמו "תחילת הליכי גירושין". ח. המורכבות של מוסד הידועים בציבור וחוסר היציבות שלו, כפי שפורטו בדעת הרוב בפסק הדין בפרשת פריימן, כמו גם העצמאות הכלכלית של בת הזוג, חלים ביתר שאת על נסיבות המקרה בעניינה של הגב' קריב ומר לביא - לבני הזוג אין ילדים משותפים. לא נחתם בין בני הזוג הסכם ממון. לגב' קריב חשבונות בנק ורכוש (דירה בתל אביב ורכב) הרשומים על שמה בלבד. חרף היות הגב' קריב חיה כידועה בציבור של חבר קיבוץ, מתייחס אליה הקיבוץ, וכמעוגן בהסכם בני הזוג, כאל "אישיות כלכלית" בפני עצמה והיא נדרשת לשלם לקיבוץ שכר דירה, את חלקה בעלויות דירה ושירותים נוספים. הגב' קריב טוענת כי אין לה מקור תמיכה כלכלי יציב הדומה לזה שהיה לה כאשר הייתה נשואה קודם לכן וכי ספק אם נכללת היא בגדר ההגדרה של "ידועה בציבור" באופן בו יש לשלול ממנה הזכויות המוענקות לה לפי חוק. דיון והכרעה: 5. בעניין זה של השוואת מעמדם של הידועים בציבור למעמדם של הנשואים, נוכח שינוי העיתים, נשתברו כבר קולמוסין רבים בכותלי בית דין זה ובתי המשפט. בפרשת פריימן שם דעתי היתה דעת מיעוט כנגד דעת הרוב של סגנית הנשיא השופטת ברק עמדתי על התפתחותה של ההלכה בעניין מעמדם של הידועים בציבור, תוך ניתוח מגמות המחוקק והדפוס הטבוע בפסיקה בדבר השוואת מעמדם של הידועים בציבור למעמדם של הנשואים, על זכויותיהם וחובותיהם. 6. הסעיפים אליהם נדרשים אנו בערעורים שלפנינו הם שניים אלו: סעיף 135 לחוק הביטוח הלאומי העוסק בעניין הפקעת הזכאות לקצבת תלויים ל"אלמנה שחזרה ונישאה" תוך תשלום מענק בשני שיעורים, בעקבות הקמתה את ביתה מחדש. סעיף 255 לחוק הביטוח הלאומי העוסק בעניין הפקעת הזכאות לקצבת שאירים לגבי אלמנה ש"חזרה ונישאה", תוך תשלום מענק בשני שיעורים וכאמור. 7. נקדים ונאמר כי על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי הגדרת המונח "אשתו" הינה "לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו" מכאן שהחוק משווה את הידועה בציבור לאישה הנשואה וממילא את האלמנה לאלמנת ידועה בציבור. 8. בענייננו נשאלת השאלה מהי משמעות הביטוי "חזרה ונשאה"? האם אינהרטי הוא למוסד הנישואין בלבד או האם כולל הוא בחובו אף את הידועים בציבור? לשאלה זו, אשר נדונה בפסיקה לא אחת, עליה נתנו דעתנו בפרשת פריימן, נדרשים אנו בערעורים שלפנינו. ואין לנו אלא להביא את אשר נקבע בעניין זה על ידינו בקיצורם של דברים: "נשאלת השאלה האם מהביטוי "אלמנה "שחזרה ונישאה" ניתן להסיק על כוונה להוציא אלמנה המנהלת חיי משפחה מלאים עם בן זוגה אולם לא נישאה כדת וכדין.... על השאלות האמורות יש להשיב בשלילה משלושה טעמים: ראשית מן הטעם העומד בבסיס תכלית החוק. קצבת תלויים הינה קצבה המחליפה את הכנסת בן הזוג למשק הבית - הואיל והאלמנה מנהלת לבדה את משק ביתה עם פטירת בעלה. משחזרה האלמנה והקימה משק בית וחיי משפחה במשותף עם בן זוג לחיים, אזי מקבלת האלמנה תמיכה מחדש בכלכלת הבית ולכן, נוכח תכלית תשלום הקצבה, כאמור, אין היא זכאית להמשך קבלת קצבת התלויים. ... אילו היינו מפרשים את לשון החוק אחרת הייתה נוצרת הפליה בלתי מוצדקת בין הפסקת תמיכה כספית לאלמנה שנישאה כדת וכדין לבין אי הפקעת הקצבה לאלמנה אשר הקימה תא משפחתי חדש אולם לא עיגנה זאת בטקס נישואים. 11. שנית - אי הפקעת הזכאות לקצבת תלויים לאלמנה אשר הקימה בית חדש עם הידוע בציבור תיצור מצב אבסורדי בו מחד, המחוקק אינו מכיר במוסד הידועים בציבור ולכן אינו מפקיע מאלמנה הזכאית לקצבת תלויים את קצבתה אף אם חזרה והקימה בית עם הידוע בציבור, אולם מנגד כן מכיר במוסד הידועים בציבור ומעניק קצבת תלויים לאישה אשר בן זוגה לחיים, הידוע בציבור, נפטר מן העולם... 12. שלישית - האבסורד בגין אי פקיעת הזכאות לקצבת תלויים לאלמנה אשר הקימה בית חדש עם הידוע בציבור מועצם במקרה בו הידוע בציבור שלה יסתלק מן העולם עקב תאונת עבודה. במקרה שכזה, לגישת חברתי סגנית הנשיא, תקום לאלמנה זכאות עקרונית כפולה, בו זמנית, לשתי קצבאות תלויים: גם בגין מות בעלה המנוח וגם בגין פטירת הידוע בציבור שלה." 8. ההיגיון של המרת קצבת התלויים במענק תלויים, בעינו עומד גם כשמדובר לגבי המרת קצבת שאירים, שהינה קצבת קיום ארוכת טווח, במענק שאירים. משנישאת האלמנה, הזכאית לקצבת שאירים ולצידה עומד עתה בעל החייב לדאוג לקיומה, אזי היגיון המרת הקצבה במענק, יש להחילו על פי תכליתו, גם עליה בין אם היא נישאת בטקס רשמי שבעקבותיו הוכרה כאשתו ובין אם היא הוכרה כאשתו כידועה בציבור שלו. 9. אף לשון החוק אומרת בפשטות את שאמרנו לעיל. משמעותו הנכונה של הביטוי "חזרה ונישאה" הינו - כי כשם שבפעם הראשונה לפני התאלמנותה מבעלה נחשבה הידועה בציבור כאשתו שנישאה לו; כך גם בפעם השנייה לאחר התאלמנותה, כשהיא חדלה מלהיות אלמנה עקב חזרתה להיות אשת איש, בין לאחר טקס נישואין דתי ובין כידועה בציבור - היא ראויה להיחשב כמי שנישאה. 10. ודוק, אין המדובר בענייננו בשלילת זכאות לקצבה בלבד אלא בהשוואת הזכאות לגמלה, בין אלמנה שנישאה לבין אלמנה שנישאה למעשה ללא טקס נישואין; תוך מתן שני מענקים לאלמנה "החוזרת ונישאת". אשר על כן אין מקום לטענה כי השוואת הזכאות מהווה פגיעה לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו משאין המדובר בשלילת זכאות אלא במניעת הפליה והשוואת הזכאות לגמלה וזאת תוך מתן מענקים נכבדים בעקבות הקמת התא המשפחתי החדש לאור תכלית החוק. 11. זאת ועוד, יודגש כי קצבת האלמנה הידועה בציבור אינה נשללת רטרואקטיבית החל ממועד שרירותי בעברה של האלמנה, הידועה בציבור, אלא זכאותה למענק קמה מהיום בו יש לקבוע כי ממלאת היא אחר ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי "הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו", זאת על בסיס תשתית עובדתית מבוססת (עב"ל 1169/01 אורה אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי [פדע - אור (לא פורסם) 04(13) 120 סוף עמ' 2 ואילך וכן עב"ל 497/03 שושנה גריידי נ' המוסד לביטוח לאומי [ פדע - אור (לא פורסם) 05(6), 78 פיסקה 8, דב"ע ל/ 19-0 המוסד לביטוח לאומי נ' רחל מנו, פד"ע ב' 72 עמוד 80). לעניין זה יש לשים אל לב, כי מעמד הידועה בציבור לא נקבע מלכתחילה כי אם בדיעבד לאחר פרק זמן של חיים משותפים עם בן הזוג. לפיכך, אף כי חיים משותפים כבני זוג לכל דבר, משך תקופה מסוימת, מעידים על המצב מלכתחילה, הרי שהזכאות למענק במקום קצבה, צריכה לקום לא מאותו מועד תחילי אלא לאחר פרק זמן של תקופת זמן של תקופת חיים יחדיו בפועל. בהגדרת אלמנה בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, נקבעה בעיקרו של דבר, תקופה בת שנה של חיים יחדיו לקביעה ולשלילת מעמד ידועה בציבור. משזוהי אמת המידה החוקית יש לקבוע לענייננו כי לאלמנה הידועה בציבור קמה החובה, נוכח השינוי המשמעותי שחל בחייה, בהקמתה בית עם הידוע בציבור, להודיע על השינוי במעמד תוך שנה מהיום בה הפכה לידועה בציבור. על המוסד מצידו ליידע, קודם לכן, את האלמנות והאלמנים הזכאים לקצבת שאירים או תלויים, על חובתם זו. הערעורים שלפנינו 12. בתיק עב"ל 686/05, בעניינם של בני הזוג הגב' סמדר בוארון פינק ומר פינק, המדובר הוא באלמנה הגרה עם בן זוגה הידוע בציבור החל משנת 1997. בהמשך רכשו בני הזוג במשותף דירה. לבני הזוג נולדו שני ילדים משותפים - האחד בשנת 1999, והשנייה בשנת 2003. בני הזוג מנהלים חשבון בנק משותף וכל הוצאותיהם והכנסותיהם משותפות. בני הזוג אף ערכו חוזה ממון באמצעות עורך דין. ממענה הגב' בוארון פינק לתשובת חוקר המוסד עולה כי הסיבה לכך שבני הזוג לא עיגנו את הקשר המובהק ביניהם בטקס דתי הינה מאחר והגב' בוארון פינק לא חשה בטוחה נוכח היות מר פינק צעיר ממנה בכחמש וחצי שנים. 13. בתיק עב"ל 602/05, בעניינם של הגב' נועה קריב ומר אליעזר לביא, המדובר הוא בבני הזוג המתגוררים יחד כידועים בציבור, בני הזוג אף חתמו על הסכם ממון, ביום 1.8.02, ביניהם ובין הקיבוץ על מנת לעגן בכתובים, בין היתר, את אחריותו הכלכלית של מר לביא כלפי הגב' קריב. 14. מה מקום יש להבחין בין שתי נשים אלו, אשר עניינן נדון לפנינו, המתגוררות עם בן זוגן במשך שנים מספר, מגדלות עימו את ילדיהן המשותפים, תוך ניהול משק בית משותף, תא משפחתי חדש, ואף לאחר הצהרה הדדית בדבר אופי יחסיהם באמצעות עיגון הדברים בהסכם ממון, לבין נשים אשר עיגנו את מערכת היחסים עם בן זוגן בטקס דתי? עינינו הרואות כי כל הבחנה בין אלו המקרים בהפליה יסודה ומחטיאה היא את כוונת המחוקק אשר עיגן את מעמד הידועה בציבור בסעיף ההגדרות לחוק הביטוח הלאומי בקובעו את המונח "אשתו" - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו" ובכך ראה את מעמד הידועה בציבור כשקול לזו הנשואה. 15. לא נוכל להביא את פסק דיננו לכדי סיום מבלי להתייחס לטענה נוספת המועלת מטעמה של הגב קריב - טוענת הגב' קריב כי ארעיות מוסד הידועים בציבור מקבלת יתר דגש בנסיבות המקרה שבעניינה בה לבני הזוג אין ילדים משותפים, לא נחתם ביניהם הסכם ממון, הגב' קריב נושאת בעצמה בעלויות הנדרשות בקיבוץ, בבעלותה נכסים הרשומים על שמה בלבד וכי אין לה מקור תמיכה כלכלי יציב הדומה לזה שהיה לה כאשר הייתה נשואה קודם לכן ולפיכך ספק אם נכללת היא בגדר ההגדרה של "ידועה בציבור" באופן בו יש לשלול ממנה הזכויות המוענקות לה לפי חוק. 16. לא נוכל לקבל טענה זו. מעבר לעובדה כי מנסיבות העניין עולה תמונה אחרת לפיה קיים שיתוף כלכלי מובהק בין הגב' קריב לבן זוגה. נוכח הקבוע בהסכם בני הזוג לפיו, בין היתר, כל התחשבנות של הגב' קריב תיעשה באמצעות תקציבו האישי של בן זוגה. וכי הקיבוץ יחייב את תקציבו האישי של הלה, אשר יהיה אחראי לכל התחייבויות הגב' קריב, בגין כל דמי ההחזקה, הקניות וכל חוב אחר של הגב' קריב. מעבר לזה האמור הרי שאף לו עוסקים היינו בנסיבות שונות בהם לא היו מנהלים בני הזוג שיתוף קנייני בנכסיהם הרי שאין בכך בכדי להביא לקביעה כי אין המדובר בבני זוג המנהלים משק בית משותף והנחשבים לידועים בציבור. על סוגיה זו נתנו דעתנו בפרשת פריימן בקובענו כי אומנם לא נוכל לדעת מה מביא את בני הזוג הידועים בציבור שלא לנהל חשבון בנק משותף וכיוצא באלה, אולם לא נוכל להתעלם מהמאפיינים המובהקים, פסבדו נישואין, בין בני הזוג הידועים בציבור. ויפים הדברים שהובאו בעניין זה בפרשת פריימן אף לענייננו: " 'משק בית משותף' אין פירושו בהכרח שיתוף קנייני בנכסים. השאלה, אם לפנינו בני זוג החיים "חיי משפחה במשק בית משותף', אינה עוסקת בבדיקת מערכת היחסים הקניינית שביניהם. שאלת השיתוף או ההפרדה שנהגו בנכסיהם היא שאלה נפרדת, אשר אינה קשורה לשאלת מעמדם כבני זוג. מהו משק בית משותף? לעניין זה מקובלים עלי הדברים שצוטטו בהסכמה על ידי השופט ברנזון, בע"א 621/69 .. בעמ' 619: 'משק בית משותף' פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתייה, לינה, הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו אנו בחיי יום יום כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מטרחו ועמלו את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו..." היינו הקיום הכלכלי מושתת על שיתוף במאמצים ובאמצעים לשם קיום הצרכים הנ"ל (אכילה, שתייה, לבוש וכו', ולעניין זה אין נפקא מיינה, אם יש לבני הזוג חשבון נפרד." (ע"א 107/87 שרה אלון נ' פרידה מנדלסון, פ"ד מג(1) 431, פיסקה 8). 17. הנה כי כן, מן המקובץ עולה, כי אין מנוס מלקבוע כי הבחנה בין אלמנה המקבלת קצבה, אשר הקימה תא משפחתי חדש, שלא בהתאם לדרישות הדת וההלכה, לבין אלמנה שחזרה ונישאה כדין, וזאת לאחר בחינת הראיות והוכחה כי ניתן לראות את בני הזוג כידועים בציבור, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית הדין ומגמותיו. 18. מועד הפקעת הזכאות - כלל פסוק הוא כי המוסד לביטוח לאומי רשאי לנכות מתשלום עתידי סכומים אשר שולמו בטעות או שלא כדין על ידי המוסד לביטוח לאומי (סעיף 315 לחוק וראה דב"ע מג/161-0 המוסד לביטוח לאומי נ' יהודית פריד, פד"ע ט"ו 141, 146). את המועד לפקיעת הזכאות, כאמור, יש לקבוע על בסיס בחינת כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו. 19. מהעובדות שלפנינו עולה כי בתיק עב"ל 686/05 קיימות מספר נקודות ציון בחייה של הגב' בוארון פינק המעידות על הקמת תא משפחתי חדש - מעבר למגורים משותפים החל משנת 1997, רכישת בית במשותף על ידי בני הזוג בשנת 1998, הוספת שם משפחת בן זוגה לחיים לשמה בשנת 1999, הולדת בנם המשותף בשנת 1999 ובתם השנייה בשנת 2003. בהתאם על רקע נסיבות אלו, ניתן היה לקבוע כי יש לראות בגב' בוארון פינק כידועה בציבור למצער משנת 1998. אולם נוכח עמדת המוסד אשר רואה בגב' בוארון פינק כ"ידועה בציבור" החל מיום הולדת בנם המשותף של בני הזוג בלבד, וכאמור במכתב המוסד מיום 16.5.04, אנו קובעים כי יש לראות בגב' בוארון פינק כידועה בציבור החל ממועד לידת בנה הוא ה - 14.7.99. אשר לעובדות העולות מתיק עב"ל 602/05, בעניינה של הגב' קריב, במקרה זה מועד חתימת בני הזוג על הסכם ממון המעגן, בין היתר, את אופי מערכת היחסים הכלכלית ביניהם, ביום 1.8.02, הוא המועד בו הם החלו למעשה לחיות יחדיו והוא המועד ממנו יש לקבוע כי בני הזוג נחשבים כידועים בציבור לכל דבר. אולם המועד בו היה מקום להפסיק את תשלום קצבת השאירים לגב' קריב ולהמירה במענק הינו, לאור האמור לעיל, רק שנה לאחר מכן, דהיינו 1.8.03. 20. סוף דבר - דין ערעור המוסד להתקבל. פסקי הדין של בתי הדין האזוריים מתבטלים. אנו קובעים כי יש לראות במשיבות, בשני הערעורים, כ"אלמנה שחזרה ונישאה" החל מהמועדים האמורים. בהתאם יש להחיל על המשיבות את הקבוע בסעיפים 135 ו - 255 לחוק הביטוח הלאומי וליתן למשיבות את שני המענקים הקבועים בדין להם הן זכאיות בשל הקמת ביתן החדש, תוך קיזוז קצבת השאירים והתלויים ששולמה להם ביתר. עם זאת, משהוראת הדין היא כאמור לעיל, אזי ככל שנותר עדיין חוב של גמלה של המשיבות למוסד, מן הראוי שהמוסד יפעיל שיקול דעתו על פי סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי ולא ימהר לגבותו, באשר עד היום ונוכח הלכת פריימן, ששונתה בדין המשיכו המשיבות לקבל את קצבאותיהן. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.קצבת תלוייםאלמנות / אלמניםידועים בציבור