זהו ערעור על החלטת קצין תגמולים מיום 10.4.05 לפיה נקבע כי אין קשר בין כאבי הגב התחתון מהם סובל המערער לבין תנאי שרותו במשטרה וכי לא קיימת נכות בעקב ימין כתוצאה מהפציעה בתאונה ביום 13.5.98. יש לציין כי בהחלטתו הנ"ל קבע קצין התגמולים כי למערער לא נותרה נכות נוירולוגית (כאבי ראש) כתוצאה מפגיעתו בתאונת דרכים מיום 13.5.98, אולם המשיב חזר בו מהחלטתו זו, ולפיכך ניתנה על ידי הוועדה החלטה חלקית מיום 19.2.06 המכירה בקשר של גרימה בין תאונת הדרכים לבין הנכות הנוירולוגית. המערער נולד ביום 22.6.70 ושירת כשוטר במשטרה במהלך שרותו נפגע בשלוש תאונות דרכים. האחת, ביום 10.9.95 ובה נפגע בגב (שכמות מימין), יד ימין, צוואר, גב תחתון, רגל ימין. השנייה, ביום 22.5.96 נפגע ברגל ימין (גיד אכילס וברך) וביד ימין. השלישית, ביום 13.5.98 נפגע בראש, רגל ימין וגב. השאלות שנותרו במחלוקת בין הצדדים היו: האם נותרה למערער נכות כתוצאה מפגיעה בגיד אכילס ברגל ימין בתאונת הדרכים מיום 22.5.96 והאם קיים קשר בין ההפרעה בעמוד השדרה המותני ממנה סובל המערער לבין פגיעתו בתאונות הדרכים תוך ועקב השרות. הועדה שמעה ראיות ובמהלכן נשמעה עדות המערער, כאשר המשיב ויתר על חקירת אמו של המערער, אשר הגישה תצהיר. כמו כן נשמעו המומחים: מטעם המערער, ד"ר הגר פטיש ומטעם המשיב, ד"ר נחשון שזר. בסיום הראיות החליטה הועדה, בהמלצת ד"ר שזר, המומחה מטעם המשיב (עמוד 15 לפרוטוקול שורות 6-7) כי מן הראוי למנות פוסק רפואי בשאלת קיום נכות בעקב ימין. המשיב התנגד למינוי פוסק רפואי, אולם הועדה בהחלטתה מיום 8.8.06 קבעה כי על פי סעיף 29 לחוק בתי דין מנהליים התשנ"ב-1992 בית הדין רשאי למנות מומחה מטעמו לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, ובמקרה זה ולאחר שמיעת הטענות זהו מקרה מתאים למינוי מומחה מטעם הוועדה (ראו החלטתנו מיום 6.7.06). כמומחה מונה פרופסור ניסקה והוא הגיש חוות דעת ביום 10.9.06 והמשיב הורשה להגיש לו שאלות הבהרה עליהן ענה פרופ' ניסקה ביום 9.3.07. הפגיעה בעקב ימין - גיד אכילס 5. המערער נפגע באזור הקרסול בתאונת דרכים מיום 22.5.96. פרופסור ניסקה שמונה על ידי הועדה כפוסק רפואי בשאלה האם קיימת נכות בעקב ימין אצל המערער, קבע כך: "מדובר בחולה שנפגע בקרסולו הימני בתאונת דרכים. בבדיקה בחדר המיון אובחן כסובל מקרע חלקי של גיד אכילס וטופל שמרנית. כ-10 ימים לאחר מכן עבר הערכה מחודשת של מצבו תוך כדי אשפוז ונשלל קרע של גיד אכילס הן בבדיקה הקלינית והן בבדיקות ההדמיה. טופל לאחר מכן ממושכות בפיזיותרפיה תוך החלמה איטית. כיום עדיין סובל מכאבים באזור גיד אכילס וחיבורו לעצם העקב, המתגברים בעת מאמץ. בבדיקה, נמצאה רגישות בגיד האכילס ובחיבורו לעצם העקב ורושם של חולשה קלה מאוד של שרירי הסובך המתבטאים בירידת המתח של גסטרו קנמיוס ובירידה בהיקף של שרירי השוק כחצי סנטימטר. למרות זאת הולך היטב על עקבים ובהונות. לכן ניתן לסכם שהנ"ל סבל לכל היותר מפגיעה קלה בגיד אכילס - קרע חלקי שטופל שמרנית וכיום הפגיעה גורמת לחולשה מינימלית של גסטרו קנמיוס וכאבים". עוד ציין פרופסור ניסקה כי הוא מסכים עם ממצאיה של ד"ר הגר פטיש, שקיימת רגישות באזור חיבור גיד אכילס לעקב. וכן כי ד"ר שזר לא מצא ירידה בהיקף שרירי הסובך, כפי שמצא פרופסור ניסקה וכי ד"ר שזר לא בדק את ירידת המתח בשריר גסטרו קנמיוס. 6. בעקבות חוות הדעת של פרופסור ניסקה הוגשו לו שאלות הבהרה של המשיב ועליהם הוא ענה כי קיימת פגיעה קלה בתפקוד השריר גסטרו קנמיוס המתבטאת בחולשה קלה של שריר הסובך. פרופסור ניסקה מסכים כי הממצאים הם מינוריים, משום שהמערער הולך היטב על בהונות ועקבים, אך הליכה בעת מאמצים גורמת לכאב והתעייפות של השריר וזוהי הסיבה לחולשה הקלה. עוד מציין פרופ' ניסקה כי ניתן לקבל ממצאים שכאלה אחרי קרע גיד אכילס גם שנים לאחר התאונה. 7. צודקת ב"כ המערער כי מחוות דעתו של פרופסור ניסקה ומתשובתו לשאלות ההבהרה עולה בברור כי תשובתו לשאלה האם קיימת אצל המערער נכות בעקב ימין היא - חיובית. ב"כ המשיב מזכירה ובצדק, כי הביטוי "נכות" מוגדר בסעיף 1 לחוק הנכים כ"איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה". 8. ב"כ המשיב טוען כנגד קביעתו של פרופסור ניסקה. בראש ובראשונה, יש לציין כי פרופסור ניסקה מונה כפוסק רפואי אובייקטיבי מטעם הועדה ולכן יש לחוות דעתו עדיפות ומשמעות רבה בעיני הועדה. יחד עם זאת, הועדה בחנה את ההערות של ב"כ המשיב, אך לא מצאה בהן הוכחה כי חוות דעתו של פרופסור ניסקה שגויה ואין לקבלה. ב"כ המשיב טוען באופן כללי כי "לדעת המשיב פגיעה קלה ללא קרע מלא של הגיד לא אמורה לגרום לחולשה של שרירים 10 שנים יותר מאוחר". לעניין זה השיב פרופסור ניסקה, כי הדבר ניתן ואף הביא מאמרים לתמיכה בעמדתו. יש לציין כי על פי חוות הדעת מדובר במאמרים המתייחסים לפגיעה בעקב אכילס לאו דווקא לקרע מלא. ב"כ המשיב לא הביא מטעמו כל מאמרים נוגדים. 9. לסיכום הועדה מקבלת את חוות דעתו של פרופסור ניסקה, המומחה שמונה על ידה, כי קיימת כיום נכות קלה למערער בעקב ימין. הואיל ואין מחלוקת, כי המערער נפגע באזור זה בתאונת אופנוע במאי 1996 והוא אף טופל בגבס בהקשר זה, הרי שיש מקום לקבוע כי קיים קשר של גרימה בין נכותו הקלה בעקב ימין לבין תאונת האופנוע במאי 1996 הקשורה לשרות. גב תחתון - עמוד שדרה מותני 10. אין מחלוקת כי המערער סובל מכאבים באזור עמוד השדרה המותני וכי הם גורמים לו למגבלה בטווח התנועה ולמגבלה תפקודית. יחד עם זאת, ד"ר שזר, המומחה מטעם המשיב, אינו מסכים כי כאבי הגב הינם תוצאה של השרות. ד"ר שזר כותב בחוות דעתו הראשונה לענין זה כך: "לדעתי הכאבים בגב התחתון שנמשכו כמה חודשים לאחר התאונה, נגרמו מתאונה זו. ברוב המוחלט של המקרים, כאבים כתוצאה מחבלה בתאונה כזו, בה צילומים היו תקינים וב - CT לא נראה שנגרם נזק מהחבלה, חולפים לאחר כמה חודשים. הכאבים המתוארים כיום הינם כאבי גב תחתון אשר מופיעים באופן ספונטני ולהערכתי הקשר בינם ובין התאונה הינו מקרי". 11. המומחית מטעם המערער, ד"ר הגר פטיש, מציינת כי התאונה הראשונה ארעה ביום 10.9.95 וכבר בה תואר מכות יבשות בגב תחתון. גם בתעודת חדר המיון לגבי התאונה מיום 17.5.98 מצוין כי המערער סובל מחבלה ומכאב גב תחתון. ד"ר פטיש מציינת כי ביום 7.6.98 מופנה המערער לאורטופד עקב כאבי גב עזים ובהפניה מאוחרת יותר מיום 1.10.98 מציין הרופא כי מצב הגב הינו לאחר תאונת דרכים. כאבי גב תחתון מוזכרים גם ברישום רפואי מיום 14.10.98 וכן מצוין כי המערער קיבל פיזיותרפיה בעקבות תאונת דרכים במהלך שנת 1998. ב - 7.7.01 ו ב-5.8.01 נרשמה בתיק הרפואי אבחנה של כאבי גב תחתון. גם בינואר 2002 מצוין כי המערער מדווח לאורטופד, ד"ר וייסברוט, על כאבי גב תחתון עקב תאונת הדרכים והרופא מצא הגבלה בתנועות הטיה של עמוד שדרה מותני. ד"ר פטיש מציינת, כי בתיק של המערער לא נמצאו רישומים על קיום כאבי גב תחתון טרם הגיוס ובעת הגיוס למשטרה לא נמצא ממצא חולני בגב ולא בבדיקה ולא בצילום. ד"ר פטיש מציינת כי קיים רצף של תלונות, אף אם לא תכופות החל ממועד התאונה ב - 1998 ועד היום ולכן אין לומר, כפי שאמר ד"ר שזר, כי לא קיים רצף של תלונות ולכן אין לשייך את כאבי הגב כיום לתאונת הדרכים מ -1998. 12. הועדה שמעה את חקירת שני המומחים והיא מעדיפה את חוות דעתה של ד"ר פטיש על פני חוות דעתו של ד"ר שזר. ד"ר שזר מציין כי המערער סובל מכאבי גב תחתון על רקע שינויים ניווניים התפתחותיים, אולם לא יכול היה לפרט בחקירתו הנגדית מה הם השינויים הניווניים שמצא אצל המערער, אשר מסבירים את הכאבים שלו (עמוד 9 שורה 31 לפרוטוקול). יתר על כן, ד"ר שזר מציין כי כאבי גב לסירוגין הינם תופעה שכיחה, אולם אין מחלוקת כי המערער לא סבל מכל בעיה דומה עד לתאונה והחל לסבול ממנה לאחר התאונה. ד"ר שזר מסתמך על פער הזמנים שבין התלונות בחצי שנה הראשונה לאחר התאונה לתלונות לאחר מכן, שלדעתו מתחילות רק בינואר 2003 (חוות הדעת השניה עמוד 2 סעיף 2). אולם כפי שהראתה ד"ר פטיש קיימים רישומים על כאבי גב תחתון עוד קודם לכן בשנת 2001 ולכן קיים רצף תלונות, גם אם לא תכופות ממועד התאונה ועד היום. 13. צודקת ב"כ המערער כי במקרה זה הוכח לנו כי המערער סבל מבעיית כאבי גב רציפה החל ממועד התאונה בשנת 1998 ועד היום ולפיכך יש מקום להכיר בקשר שבין הפגיעה ובין כאבי הגב של המערער. סוף דבר הערעור מתקבל ונקבע קשר של גרימה בין הנכות בעקב ימין וכאבי הגב מהם סובל המערער לבין תנאי השירות. המשיב ישלם למערער את הוצאות חוות הדעת (עד לסכום של 3,000 ₪) כנגד קבלה מקורית וזאת בתוך 30 יום מיום שתוגש למשיב הקבלה המקורית. המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה ע"י ב"כ המשיב. התיק הרפואי מוחזר למשיב. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים. ניתנה היום ז' בטבת, תשס"ח (16 בדצמבר 2007) בהיעדר הצדדים. פרופ' יוסף זהבי חבר עינת רביד, שופטת יו"ר הועדה עו"ד שמואל בריצמן חבר קרעגידיםקרע בגידגיד אכילסנכות