פתיח ותשתית עובדתית 1. עניינו של תיק זה במחלוקת על זכאותה של התובעת לכהן כחברה בוועד עובדים במקביל לכהונתה כראש יחידה לשירותי מינהל. 2. מטעם התובעת העידו היא עצמה וכן יו"ר ארגון עובדי משרד הביטחון, מר גידי גופר. מטעם הנתבעות העידו מר יהודה לביא, סגן ראש אגף משאבי אנוש (אמ"א) וראש היחידה למשאבי אנוש במשרד הביטחון, ומר אליעזר שמעוני, סגן ראש אגף ארגון בקרה ומינהל (אב"מ) וראש היחידה לתקינה והנדסת ייצור במשרד הביטחון. 3. לאחר הגשת סיכומי הצדדים, ובהתחשב בכך שהסוגיות בתיק זה נוגעות לחירות ההתארגנות ולפרשנותו של תקנון ועדי העובדים של ההסתדרות הכללית, התבקשה ההסתדרות להודיע אם היא מעוניינת להתייצב בהליך. ההסתדרות הודיעה בחיוב, והגישה את סיכום טענותיה בסוגיה המשפטית, תוך תמיכה בתובעת. 4. להלן העובדות הרלוונטיות, כפי שעלו מהעדויות: א. התובעת, גב' תמי עדרבי, הנה עובדת משרד הביטחון החל משנת 1974, ומכהנת - החל משנת 2001 - כראש היחידה לשירותי מינהל באגף הבינוי. ב. התובעת מכהנת כחברה בארגון עובדי משרד הביטחון (שהנו במעמד של ועד עובדים לפי חוקת ההסתדרות; להלן - "ארגון העובדים") מזה ארבע קדנציות. ג. הבחירות הראשונות לארגון העובדים לאחר בחירתה של התובעת לתפקידה הנוכחי התקיימו ביוני 2003. כהכנה לקראת בחירות אלה, שלח מר צביקה כהן, סמנכ"ל וראש האגף למשאבי אנוש במשרד הביטחון, מכתב לנציבות שירות המדינה (ת/1), במסגרתו פירט את העובדים שמעוניינים להציג את מועמדותם בבחירות לארגון העובדים, וביקש לברר אם מי מהם מנוע מלהציג מועמדותו נוכח ניגוד עניינים. ד. תשובתו של עו"ד אורי כהן, סגן בכיר ליועץ המשפטי בנציבות שירות המדינה, מיום 27.5.03 (נספח ג' לתצהיר מר לביא), בהתייחס לתובעת, היתה כי "העובדת אינה יכולה לכהן כחברת ועד לאור העובדה, שעפ"י תיאור תפקידה, נושאת המשרה הנ"ל אחראית לטיפול ומעקב בתחום משאבי אנוש שבאגף, כולל הטיפול בנושא קליטת עובדים, קידום עובדים, שיבוצים, ניידות עובדים ותנאי שירותם... זאת ועוד - אותו נושא משרה מייעץ לראש האגף ולמנהלי היחידה בכל נושאי המינהל, משתתף בישיבות מנהלים בראשות ראש האגף ומבצע החלטות בנושא אמרכלות" (ההדגשות במקור; תשובה נוספת, בעניינה של התובעת בלבד, צורפה כמוצג ת/2). ה. לאור חוות הדעת האמורה, הבהירה הנהלת משרד הביטחון לתובעת כי חל איסור על התמודדותה ובחירתה כחברה בארגון העובדים. התובעת התנגדה לכך ועמדה על זכותה להציג מועמדותה (ההתכתבויות בין הצדדים במהלך תקופה זו צורפו כנספחים ת/3 - ת/12). במקביל להתכתבויות בקשר לכך נבחרה התובעת, ביום 18.6.03, כמ"מ וסגן יו"ר ארגון העובדים, תפקיד בו היא מכהנת עד היום. ו. בסמוך לאחר בחירתה של התובעת זומנה לפגישה עם מר יהודה לביא, סגן ראש אגף משאבי אנוש, לצורך הצעת תפקיד חלופי. לפי סיכום הפגישה (ת/13), מיום 28.8.03, הוצע לתובעת - נוכח ניגוד העניינים - תפקיד חלופי שווה ערך בהיררכיה הארגונית (רמת ראש חטיבה), של "ראש היחידה לפרויקטים ייחודיים" ביחידה להכוונת חיילים משוחררים. התובעת סירבה להצעה זו והודיעה כי ככל שתתקבל החלטה כי קיים בעניינה ניגוד עניינים - תתפטר מחברותה בארגון העובדים. ז. במקביל לאמור לעיל הוגשה עתירה על ידי יו"ר ועדת הביקורת של ארגון העובדים, לרשות השיפוט, במסגרתה נטען כי עלול להתקיים ניגוד עניינים בעניינה של התובעת. לא ברור מהמסמכים שהובאו בפנינו כיצד הסתיימה עתירה זו אך החלטת הועדה לניגוד עניינים של ההסתדרות הכללית, מיום 24.9.03 (ת/16), שאושרה על ידי יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות (ת/17), היתה כדלקמן: "התרשמנו כי לעובדת עצמה אין סמכות ושיקול דעת עצמאיים לקבוע תנאי שכר ועבודה או לנהל מו"מ מטעם הנהלת משרד הביטחון או אגף הבינוי, כמו כן לא מצאנו נגיעה בתחומי כוח אדם הפוסלים את גב' עדרבי מלכהן בועד העובדים ומצאנו שעיקר עיסוקה הוא מילוי תפקידים מינהליים ויישום הוראות הממונים עליה... לא הוכח בפנינו כי היא בעלת יכולת לקלוט עובדים ו/או לפטרם או להשפיע על קידומם שכרם ותנאי עבודתם, וכן לא הוכח כי היא עושה בסמכויותיה שימוש לרעה או שאכן נפגע כושרה לשמש כנציגת עובדים בשל אופן מילוי תפקידה במקום העבודה... לאור האמור לא מצאנו כי קיים ניגוד אינטרסים ממשי בין תפקידה של הגב' עדרבי לבין הכהונה בועד העובדים וכי אין לפסול את מועמדותה ולאפשר את המשך כהונתה בועד, לרבות בתפקיד יו"ר וזאת עד וככל שלא יעלו נסיבות חדשות אשר ישנו מהחלטה זו, אזי יהיה מקום לבחון את העניין מחדש". ראוי לציין כי חוות הדעת הנ"ל ניתנה על סמך העתירה הכתובה ושמיעת עדויות מטעם התובעת, בלא שנשמעה עדות כלשהי מטעם המעסיק. ח. ביום 10.9.03 הודיע הסמנכ"ל מר כהן לתובעת כי המשך כהונתה בתפקידה, יחד עם המשך כהונתה בארגון העובדים, יוצר ניגוד עניינים ולפיכך הנו נוזף בה (ת/15). התובעת התרעמה כנגד נזיפה זו, אשר נעשתה בלא שימוע ו/או הליך משמעתי מסודר (ההתכתבויות בקשר לכך צורפו כנספחים ת/18 - ת/30 לתצהירה של התובעת, ובסופן בוטלה הנזיפה). ביום 16.11.03, לאחר שהתובעת זומנה לשימוע בנושא זה אך לא התייצבה (כיוון שלא קיבלה את כל חומר הראיות הדרוש לגישתה לצורך כך), ננזפה התובעת בשנית (ת/66; ההתכתבויות בנוגע לנזיפה השנייה צורפו כנספחים ת/38 - ת/50 לתצהיר התובעת). ט. ביום 23.3.04 נשלחה לתובעת הודעה לפיה בקשתה לקיצור פז"מ לצורך קבלת דרגה מעוכבת עד לקבלת הנחיית נציבות שירות המדינה וזאת לאור ההליכים המשמעתיים בעניינה (ת/51). אין חולק כי בפועל לא עוכב קידומה של התובעת, והיא קיבלה את דרגתה החדשה במועד (עמ' 30 לפרוטוקול). י. ביום 1.4.04 התבקש משרד הביטחון, על ידי סגן נציב שירות המדינה למשמעת עו"ד יורם צלקובניק, לקיים הליך משמעתי כנגד התובעת בשל המשך חברותה בארגון העובדים (ת/52). ביום 19.9.04 זומנה התובעת לשימוע לצורך כך (ת/53). אין חולק כי שימוע זה לא התקיים בפועל וכי הטיפול בנושא פסק עד שהתובעת העלתה אותו מחדש, במהלך חודש ינואר 2006, כאשר דרשה כי יבוטלו מכתבי הנזיפות וכי תקבל מכתב התנצלות וכן פיצוי כספי על עוגמת הנפש שנגרמה לה (ת/61). יא. לאחר שהתובעת לא קיבלה תשובה עניינית לדרישתה, הגישה תביעתה זו ביום 18.7.06. במהלך דיון במעמד הצדדים ביום 24.10.06 הסכימו הנתבעות להוציא את הנזיפות מתיקה האישי של התובעת, "כפוף לשמירת טענתנו לגבי הבחירות הבאות". יב. הבחירות הבאות לארגון העובדים אמורות היו להתקיים ביום 20.2.07, והבחירות לראשות הארגון - ביום 7.3.07. התובעת הגישה את מועמדותה בבחירות אלה. לקראת הבחירות נשלחה לנציבות שירות המדינה, על ידי אגף משאבי אנוש במשרד הביטחון, רשימת העובדים שהעמידו עצמם לבחירה והתבקשו "הערותיכם, השגותיכם והנחיותיכם להשתתפות המועמדים במערכת הבחירות לועד" (מכתב מיום 17.1.07, צורף בהסכמה לסיכומי הנתבעות). טרם התקבלה תשובת נציבות שירות המדינה למכתב זה. 5. באשר למהות תפקידה של התובעת, הובא בפנינו תיאור תפקידה כפי שפורט על ידי ראש היחידה למשאבי אנוש מר לביא ביום 8.11.04 (ת/55), ולפיו: "ככלל, מהווה ראש היחידה לשירותי מינהל באגף הבינוי, גורם מקשר ומתווך בין הנהלת אגף הבינוי לבין אגף משאבי אנוש והנהלת המשרד. הנושא בתפקיד זה, הגם שאינו גורם מאשר בנושאי משאבי אנוש, מופקד על הבאת עמדת אגף הבינוי בפני הגורמים המאשרים, על ריכוז תחום משאבי אנוש בתוך האגף, וכן על ביצוע מעקב לטיפול שוטף בענייני עובדים, לרבות הבאת ענייניהם בפני הגורמים המאשרים תוך מתן המלצות כנדרש מכך. יש לממלא תפקיד זה השפעה על נושא משאבי אנוש באגף בו הוא מכהן". בנוסף הוצג מכתבו של סגן ראש אגף אב"מ מר אליעזר שמעוני (ת/58), בו הגדיר את תפקידה של התובעת במילים הבאות: "ת' התפקיד מגדיר מטלות בתחומים: האמרכלות, המינהל, משאבי אנוש וכד'. אלה תחומים שהפעילות בהן נוגעת לעובדים. מטבעו של התפקיד הוא, שיש לעסוק בו בנושאים הנוגעים ישירות לעובדים: מולם, מול מנהלים באגף, מול ר' האגף, מול גופי המטה המקצועיים במשרד: אמ"א, אב"מ, אמו"ן, קב"ט וכד' - והכל כאמור בנושאים הנוגעים לעובדים. בהקשר לפעולות מול אגף אב"מ... אבקש לציין שר' היח' לשירותי מינהל פונה אלינו ומייצג בפניותיו את האגף". 6. הנתבעות הסתמכו בנוסף על "תיאור התפקיד" הפורמאלי לתפקידה של התובעת, כפי שנכנס לתוקף ביום 7.11.04 (חלק מת/55), ולפיו ראש היחידה לשירותי מינהל באגף הבינוי כפוף לראש אגף הבינוי, ותפקידו לשאת "באחריות בהתאם להנחיות כלליות של הממונה לביצוע הפעילות הקשורה בתחום משאבי אנוש ואמרכלות, וניהול התקציב האדמיניסטרטיבי באגף". תחת "פירוט התפקיד" מופיעים התפקידים הבאים: "1. מופקד על תקן האגף, יוזם שינויים בו לרבות דרגות ותיאורי תפקיד לפי צרכי העבודה משתתף עם הנהלת האגף, המשרד ונש"מ לאישורם. 2. אחראי לתכנון דרישות לכוח אדם מאגף אמ"א ומקיים דיונים לאישור הדרישות עם הנהלת המשרד. מנסח מכרזים לפרסום בעיתונים בדבר עובדים מקצועיים (מהנדסים טכנאים) ומשתתף כנציג האגף בועדות לקבלת עובדים. 3. אחראי לטיפול ומעקב בתחום משאבי אנוש שבאגף כולל הטיפול בנושאי: קליטת עובדים, קידום עובדים, שיבוצים, ניידות עובדים, תנאי שירות לעובדי האגף וכו'. 5. אחראי לטיפול בכל נושאי הבנא"מ באגף: אפסנאות, רכב, חיילות, ארוח, דמי מחזור, אישורי כניסה וחניה וכו'. 6. מופקד על הטיפול המינהלי בנושאי ההדרכה, השתלמויות וקורסים לעובדי האגף לרבות כנסים ימי עיון ומוודא ביצוע בתיאום עם יח' ההדרכה של המשרד. 7. ריכוז נתונים ועריכת התקציב האדמיניסטרטיבי של האגף והשתתפות בדיונים לאישורו הן אצל ר' האגף והן באגף התקציבים ומבצע מעקב אחר ביצועו. 8. מייעץ לר' האגף ולמנהלי היח' בכל נושאי המינהל. משתתף בישיבות מנהלי היח' בראשות ר' האגף ומוודא ביצוע ההחלטות בנושא אמרכלות. 9. אחראי על הטיפול הכולל בכל הקשור להעסקת יועצים/ מפקחים חיצוניים. 10. עומד בקשר עם אגף אב"מ ואמו"ן בנושאים הנוגעים לתחומם. * ממלא כל תפקיד אחר/ נוסף אשר יוטל עליו על ידי הממונה". תיאור התפקיד בנוסחו הקודם, החל מיום 28.8.91, הוגש גם הוא, כחלק ממוצג ת/64. עד שנת 2004 היה שמו של התפקיד "ראש היחידה למשאבי אנוש ואמרכלות". מהות תפקידה של התובעת לפי העדויות שנשמעו בפני 7. התובעת העידה כי אגף הבינוי הנו אגף מרכזי במשרד הביטחון (כפי שאישר גם מר גופר), ובו 156 עובדים "תקניים" ובנוסף עובדים "חיצוניים" ועובדים "על פי חוזה מיוחד" (עמ' 12). התובעת טענה כי תפקידה בפועל כולל רק חלק מהמטלות המפורטות ב"תיאור התפקיד" שצוטט לעיל; כך, למשל, אינה מתעסקת כלל בניהול התקציב, דמי מחזור, פיקוח על יועצים ומפקחים, וכן ניסוח מכרזים ופרסומם. 8. התובעת אישרה כי הנה נושאת באחריות לביצוע הפעילות באגפה הקשורה בתחום משאבי אנוש ואמרכלות, על פי הנחיות כלליות של ראש האגף, אך "השאלה מה זה ביצוע" (עמ 12). לדבריה, אינה יוזמת החלטות בנושאי כוח אדם וודאי שאינה מקבלת אותן, אלא תפקידה מתמצה בקבלת בקשות ספציפיות ממנהלי יחידות או מראש האגף והפנייתן לאגף משאבי אנוש או לאגף מטה רלוונטי אחר, כאשר אגף המטה הוא שפונה לנציבות שירות המדינה לקבלת אישור (עמ' 13). עוד הדגישה כי אינה מוסמכת לקלוט עובדים אלא לצורך כך נדרש הליך מורכב שמתבצע על ידי אגף משאבי אנוש, וכי בנוגע לקידומים ומינויים ממילא יש הכרח במכרז. היינו, לגישתה "אני מעבירה ניירות מא' לב'... אני יודעת להתנסח טוב ולכן מעבירה את המסר שהאגף רוצה להעביר" (שם). 9. התובעת אישרה כי תפקידה אינו טכני גרידא אלא "מאוד מאוד חשוב בהנעה של מערך הבינוי", אך לא בהיבטים הקשורים לכוח אדם. לגבי היבטים אלה, טענה שכול תפקידה הוא "לקדם שינויים שראש האגף החליט עליהם וזאת מול הגופים שאחראים על כך בנציבות שירות המדינה" (עמ' 17), כאשר אינה יכולה להחליט את עניינו של מי לקדם יותר או פחות שכן "המערכת היא שקופה" (שם), וכאשר "האישיות שלי כל כך דומיננטית שאני נתפסת כמי שיכולה להחליט דברים אך בפועל אין זה נכון" (שם). 10. התובעת אישרה, גם אם בעקיפין, כי תפקידה הנו למעשה תפקיד של משאבי אנוש (וכדבריה - "אני מתעסקת במשאבי אנוש וארגון כפי שמטיל עלי מנהל האגף" - עמ' 18), כאשר אחד מסגניה, הכפוף לה, "מתעסק גם בתחומים של המשאב האנושי פרופר" (שם). עוד אישרה כי חלק מדרישות התפקיד הן ניסיון של חמש שנים בניהול משאבי אנוש ואמרכלות, והכרה של התקשי"ר (עמ' 19), וכי ה"מתאם המקצועי" שלה - אשר "מחליט וגורם לי לבצע את ההחלטות" - הוא מר לביא, מנהל יחידת משאבי האנוש (שם). 11. התובעת הציגה מספר מסמכים, הנוגעים לטיפולה בדרגות אישיות (ת/65), כדוגמא לדרך טיפולה, במסגרת תפקידה, בנושאי כוח אדם. מהמסמכים עולה כי מר לביא הודיע לה ולשאר ראשי היחידות למינהל כי "במהלך שנת 2006 תבחן האפשרות להענקת מספר מצומצם של דרגות אישיות", כאשר היא עצמה העבירה מידע זה לבעלי התפקידים השונים באגפה (ברמה של מנהלי מחוזות וראשי חטיבות), וקיבלה מהם בקשות לאישור דרגות אישיות לעובדים הכפופים להם. את הבקשות הללו העבירה למר לביא להמשך טיפולו, ובכך התמצה טיפולה ב"הענקת דרגות אישיות" כביכול. 12. מר גידי גופר, יו"ר ארגון העובדים, שתפקידו הרגיל בנתבעת הנו סגן ראש מנה"ר (מינהל ההרכשה והייצור) לתובלה ושינוע חו"ל, מסר בעדותו כי במסגרת תפקידו הרגיל הנו אחראי על כ- 50 עובדים, ולגביהם הנו ממליץ על דרגות, קידומים, ניודים, שעות נוספות וכיו"ב (עמ' 10). עוד ציין כי בקדנציות קודמות ראשי יחידות למינהל היו חברים בארגון העובדים בלא שנטען כלפיהם דבר (עמ' 2). 13. לגבי תפקידה של התובעת, ציין מר גופר כי "היא מתעסקת בכל מה שקשור לשירותי מינהל, טיפול בעובדים... קשורה לתפקודו של האגף בהיבטים של כוח אדם, תיאום הנושאים היעודיים שלו וכל תפקיד אחר שמוטל ע"י הממונה... בנושא של כוח אדם היא מהווה שלוחה של אגף משאבי אנוש בתוך האגף הספציפי, היא כפופה מקצועית לראש אגף משאבי אנוש הכללי של המשרד ומבחינה מינהלית לראש האגף הספציפי. היא לא יכולה לעשות שם מה שהיא רוצה ומן הסתם כל החלטה או רוב ההחלטות הקרדינאליות כפופות לאישור/ הסכמה של אגף משאבי אנוש" (עמ' 10). 14. באשר לתפקודה של התובעת כחברת ארגון העובדים, ציין מר גופר כי הוא מקפיד כי "לא תעסוק במסגרת תפקידה בוועד בכל הנושאים שקשורים לאגף שלה" (עמ' 6). מר גופר נתן שלוש דוגמאות ספציפיות של נושאים בהם טיפלה התובעת במסגרת תפקידה באגף הבינוי, ואשר "היו קרדינאליים מבחינת ארגון העובדים" (עמ' 6), והם - "בעיית הטכנאים ומהנדסים באגף הבינוי שיש לו השלכה אקוטית בתפקודו של האגף ותמי לא עשתה שום פעילות כדי לקדם את הנושא מבחינת ארגון העובדים ואני די כעסתי עליה על כך" (שם); נושא של העברת האגף לבניין אחר כאשר "היא התעסקה בזה רק מבחינת היחידה עצמה מול הנהלת המשרד"; ונושא שלישי של דרישת הנהלת אגף הבינוי מהעובדים להפעיל שעון נוכחות באמצעות הטלפון הסלולארי ומערכת GPS, כאשר "יש פה ניגוד אינטרסים בינה כיחידה לשירותי מינהל ובין ארגון העובדים שמתנגד לכך, אך היא בכלל לא עירבה את ארגון העובדים ואף לא יידעה... היא ידעה להפריד בין האינטרס של ארגון העובדים לבין האינטרס של תחום העיסוק שלה" (עמ' 6 - 7). 15. מר יהודה לביא העיד כי במסגרת תפקידה, "אחראית התובעת לטיפול ומעקב בתחום משאבי אנוש באגף, כולל טיפול בנושא קליטת עובדים, קידום עובדים, שיבוצים, ניידות עובדים ותנאי שירותם. בנוסף, מייעצת התובעת, על פי תיאור תפקידה, לראש האגף ולמנהלי היחידה בנושאי מינהל, משתתפת בישיבות מנהלים בראשות ראש האגף ומבצעת החלטות בנושאי אמרכלות" (סעיף 3 לתצהירו). עוד הבהיר כי "התובעת מרכזת את הפניות והטיפול בנושאי משאבי אנוש מול אגף משאבי אנוש, הן ברמת האגף והן ברמת הפרט והיא בעלת עמדה והשפעה גם על החלטות ראש האגף בעניין זה. כך לדוג': התובעת היא אשר יוזמת פניות בנושא מתן דרגות אישיות, קיצורי פז"מ וכו', ולמעשה ניתן לומר שכמעט בכל תהליך בנושא משאבי אנוש, שאינו אוטומטי, התובעת היא בעלת השפעה" (סעיף 19 לתצהירו). כראיה לכך צירף מר לביא לתצהירו (נספח ב') דוגמאות מכתבים שכתבה התובעת בעניינם של עובדים שונים מאגף הבינוי, לגביהם ביקשה שיבוצים, מינויים ללא מכרז, אישור דרגות, אישור "תיאור תפקיד" ושינוי הדרישות לגביו, וכיו"ב. בנוסף צירף מכתבים כלליים שכתבה בנוגע לכוח האדם באגף הבינוי. 16. מר לביא הדגיש כי כיוון שכל תפקידה של התובעת הנו בתחום משאבי אנוש, "הרי שלא ניתן לבצע התאמה של תפקידה כדי למנוע ניגוד עניינים בינו ובין חברותה בוועד העובדים" (סעיף 21 לתצהירו, ב"כ הנתבעת חזרה על הצהרה דומה בעמ' 1 לפרוטוקול). במענה לטענות התובעת כי קודמיה בתפקידים מקבילים כיהנו כחברים בארגון העובדים ללא מגבלה כלשהי, השיב כי "אכן בעבר לא היתה הקפדה של המשרד ושל נציבות שירות המדינה בסוגיות אלו. ההקפדה בבחירות האחרונות נבעה למיטב ידיעתי מביקורת של מבקר המדינה" (עמ' 19; הגם שלא היה משוכנע בכך ואף לא הוצגה כל ראיה כדי לתמוך בכך). 17. מר אליעזר שמעוני, סגן ראש אגף ארגון, בקרה ומינהל במשרד הביטחון, טען כי תיאור תפקידה של התובעת "מגדיר מטלות... בתחומים של אמרכלות, מינהל, משאבי אנוש וכדו'. אין כל ספק, שאלו הם תחומים שהפעילות בהם נוגעת לעובדים" (סעיף 4 לתצהירו). עוד הוסיף כי: "עבודת התובעת מול אגף אב"מ הינה בעניין הצעות לשינויים מבניים, שינויי תקן, דירוגים ועוד. בסמכותה של התובעת להביא הצעות והמלצות בתחומים הנ"ל בפני אגף אב"מ, ואגף אב"מ בוחן את ההצעות, ולאחר שהסכים עם עמדת האגף, מעביר את ההצעות לשינוי לנציבות שירות המדינה לאישור... התובעת אכן מוסמכת ליתן המלצות בתחומים הנ"ל (קבלת עובדים, קידומם, תנאי עבודתם וכו' - ס.ד.מ). נכון הוא שהתובעת אינה "המילה האחרונה" בעניינים הנ"ל, אך בהחלט יש בסמכותה להביא המלצות בתחומים הנ"ל... הלכה למעשה תפקידה של התובעת הוא ליזום פניות בנושאי תקינה, קידום ורווחה של עובדים, ליתן ההמלצות בנושאים אלה, ובכך להניע את הליך אישורן של הפניות... התובעת מאוד פעילה בעבודתה מול אגף אב"מ בנושא אישורי תקינה לתפקידים שנמצאים על סדר היום באגף בינוי. התובעת היא שמייצגת את אגף בינוי מול אגף אב"מ, ואנו באגף אב"מ עובדים עם התובעת כנציגה המובילה של אגפה בכל הקשור לענייני עובדים" (סעיפים 6 - 9 לתצהירו). 18. בחקירתו הנגדית הוסיף מר שמעוני כי התובעת מרכזת את הבקשות השונות המועלות באגפה בכל הנוגע לשינויי תקינה ומעבירה את הבקשות אליו, כאשר "כמובן שמצפים ממנה לעשות קדימויות עדיפויות בין הבקשות השונות שבתוך האגף שלה" (עמ' 31). עוד אישר כי אינה מוסמכת לקבל ההחלטות בקשר לכך בעצמה, שכן "היחיד שמוסמך הוא הנציב באופן אישי. לכל אחד מהאנשים בשרשרת יש סמכות מסוימת" (עמ' 33). התשתית המשפטית 19. תקנון ועדי העובדים של ההסתדרות הכללית קובע - בסעיף 8, סימן ב' פרק ראשון - כי "בעלי תפקידים בתחום ניהול כוח אדם, המוסמכים לקבל עובדים ולפטרם ו/או לקבוע את תנאי עבודתם ושכרם", וכן "עובדים שיש ניגוד אינטרסים ממשי בין התפקיד אותו הם ממלאים לבין הכהונה בוועד" - לא יהיו רשאים להיבחר לוועד עובדים, כאשר "מחלוקת בשאלת קיום ניגוד האינטרסים תובא להכרעת האגף לאיגוד מקצועי" (קיימים סייגים נוספים שאינם רלוונטים לענייננו). 20. סעיף 6.351 לתקשי"ר מתייחס ספציפית לניגוד העניינים האמור בנוגע לעובדי מדינה, וקובע כדלקמן: "לשם מניעת ניגוד עניינים בין חברות בוועד עובדים לבין מילוי תפקידים מסוימים במשרדי הממשלה נקבע, כי עובדי המדינה הממלאים את התפקידים המנויים להלן ודומיהם, לא יוכלו להמשיך במילוי תפקידם אם ייבחרו ו/או יכהנו כחברי ועד העובדים: (א) חברי הנהלה: מנהל כללי, משנה למנהל כללי, סגני המנהל הכללי, יועץ משפטי, חשב המשרד, המבקר הפנימי, הדובר, הממונה על יחסי ציבור וחברי הנהלה אחרים; (ב) עוזרים אישיים או יועצים אישיים של המנויים בנסמן א'; (ג) מנהל אגף; (ד) מנהל יחידה גיאוגרפית ברמת מחוז וסגנו; (ה) בעלי תפקידים בתחום ניהול משאבי אנוש ושכר כגון: מנהל היחידה למשאבי אנוש, מנהל יחידת המשכורת, מנהל היחידה למינהל במחוז או ביחידה מינהלית וכן סגניהם ועוזריהם; (ו) קצין ביטחון, חוקר בענייני משמעת, סגניהם ועוזריהם הראשיים; (ז) מהנדס או טכנאי ייצור הקובע או הממליץ על קביעת נורמות ופרמיות; (ח) כל עובד אחר בעל סמכות מטעם ההנהלה, להחליט או להמליץ על קבלת עובדים, קידומם, תנאי עבודתם ופיטוריהם". 21. סעיף 6.353 לתקשי"ר ממשיך וקובע, כי היה ו"קבעה נציבות שירות המדינה כי אכן קיים מצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך האחראי לעובד, והלה יחליט, תוך זמן סביר, האם הוא פורש מחברותו בוועד העובדים". ובהמשך - "לא פרש העובד מחברותו בוועד העובדים תוך זמן סביר, רשאי האחראי באישור נציבות שירות המדינה, להעביר את העובד לתפקיד מתאים אחר במשרד, או לקבוע - לפי שיקול דעתו - סייגים לתפקידו באופן שתבוטל האפשרות הממשית של ניגוד עניינים" (סעיף 6.354). הכרעה 22. לא היתה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לחשיבותה ועוצמתה של חירות ההתארגנות, ממנה נובעת לא רק הזכות הכללית להתאגד במסגרת ארגון עובדים, אלא גם זכותו של כל עובד כפרט להיבחר כמייצגם של העובדים. בהתאם לכך קובע סעיף 33 ח' לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957, כי: "לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם". 23. לא היתה מחלוקת בין הצדדים גם בקשר לכך שמאפיין מרכזי של ארגון עובדים, כמייצגם של העובדים במקום העבודה, הוא היותו דמוקרטי, ובלשונו של בית המשפט העליון: "...ארגון עובדים חייב להיות דמוקרטי... הדמוקרטיה בארגון העובדים היא פועל יוצא מעקרון הייצוג: כדי שהארגון יהיה נציג נאמן של החברים בו, צריך שהוא יקיים בחירות תקופתיות למוסדות הארגון, שכל החברים בארגון יהיו זכאים להשתתף בבחירות, וכן שהמוסדות יתנו דין וחשבון בפני חברי הארגון" (בג"צ 7029/05 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ. בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נא (2) 63). היינו, נקודת המוצא הנה כי התובעת זכאית, ככל עובד אחר במקום העבודה, וכחלק ממימוש חירות ההתארגנות והעקרון הדמוקרטי, להציע את מועמדותה כחברה בוועד העובדים, ולכהן כחברה בו ככל שתיבחר בבחירות הדמוקרטיות. 24. במקביל לזכות היסוד דלעיל, התפתח בפסיקה כלל חשוב האוסר על ניגוד עניינים (בג"צ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקווה נ. מועצת עיריית פתח תקווה, פ"ד לד (2) 566). כלל זה נובע מהאיסור בדבר משוא פנים כחלק מכללי הצדק הטבעי, מחובות האמון המוטלות על ממלא תפקיד למען הזולת, מכללי המינהל התקין, ובנוסף מחובות ההגינות ותום הלב (בג"צ 35/82 ישפאר בע"מ נ. שר הבטחון, פ"ד לז (2) 505, ט' שפניץ וו' לוסטהויז, ניגוד עניינים בשירות הציבורי, ספר ידין (כרך ב') 315). 25. הכלל האוסר על ניגוד עניינים אוסר, בין היתר, על כהונת עובד ציבור בשני תפקידים שעלול להיווצר ביניהם ניגוד עניינים מוסדי. היינו, הכלל אינו אוסר רק על ניגוד עניינים בין אינטרס שלטוני לבין אינטרס פרטי, אלא גם על ניגוד עניינים מובנה בין שני אינטרסים ציבוריים. מכוח כלל זה קובעים תקנון ועדי העובדים של ההסתדרות הכללית והתקשי"ר, כול אחד בנפרד, רשימת חריגים לזכות להיבחר לוועד עובדים (ראו הציטוטים בסעיפים 19 ו - 20 לעיל). 26. מקובלת עלי טענת התובעת (שנתמכה על ידי ההסתדרות), כי כיוון שהגבלת זכותה להיבחר פוגעת בזכות יסוד שלה, יש לפרש את החריגים שנקבעו בתקנון ועדי העובדים ובתקשי"ר באופן מצמצם, ולאור תכליתו של האיסור על ניגוד עניינים. היינו, יש לפרש את האיסורים כמתייחסים רק למצב בו אכן חל ניגוד עניינים מוסדי, שאינו ניגוד עניינים שולי או בעלמא, ואשר אין אפשרות לאיינו בדרך מידתית יותר. עוד יש לזכור, בעת בחינת הנושא, כי "מעצם מהותו של תפקיד חבר ועד עובדים טמון ניגוד אינטרסים: מחד חב העובד חובת נאמנות למעבידו, מצד שני, חב העובד חובת ייצוג הוגן כלפי העובדים" (כפי שקבעה הועדה לניגוד עניינים בעניין התובעת ביום 24.9.03), כך שלא די בניגוד אינטרסים כללי וטבוע מעין זה כדי לסייג את הזכות להיבחר. 27. באשר לדרך בחינת קיומו של ניגוד עניינים, נקבעו על ידי כב' הנשיאה ביניש העקרונות הבאים: "לשם בחינת קיומו של ניגוד עניינים עלינו לתת דעתנו על מסגרת התפקיד ועל הפעילות של עובד הציבור; לבחון את "האינטרס האחר" אשר נטען כי מנוגד הוא לאותו תפקיד; לבחון את פוטנציאל החיכוך בין התפקיד לאותו אינטרס ואת קיומה של זיקה בין האינטרס התפקודי והאישי; לבחון מהי האפשרות שיווצר ניגוד עניינים כזה; אם בכלל נוצר פוטנציאל לסתירה בין שני אינטרסים שעובד המדינה עשוי להיות נתון בהם; מהו היקף פריסתו של פוטנציאל הניגוד ואם קיים פוטנציאל לכך שדרך פעולתו של עובד הציבור תיפגע כתוצאה מהניגוד האמור" (עש"מ 6529/03 קליגר נ. נציבות שירות המדינה, פ"ד נח (1) 734, 743, להלן - "עניין קליגר"). 28. עוד יש לזכור כי אין צורך בהוכחה כי נגרמה בפועל פגיעה ו/או נשקלו בפועל שיקולים זרים כתוצאה מניגוד העניינים, שכן הלה נבחן במשקפיים אובייקטיביות. בפסיקה התלבטות אם המבחן הרלוונטי הוא מבחן ה"אפשרות הממשית" לניגוד עניינים, או שמא די ב"חשש סביר" לאפשרות היווצרותו של ניגוד עניינים, אך נראה כי כאשר עסקינן בהתנגשות בין שני אינטרסים שלטוניים (כבענייננו, שכן החברות בוועד העובדים אינה עניין אישי של התובעת אלא תפקיד ציבורי נוסף) - המבחן הרלוונטי יהא מבחן ה"אפשרות הממשית" (עניין קליגר). 29. טרם שאכנס לבחינת ניגוד העניינים הספציפי בעניינה של התובעת, מקובלת עלי טענתה כי חוות דעתו של עו"ד אורי כהן בעניינה (סעיף 3 (ד) לעיל), מכוחה הוחלט כי חל עליה איסור לכהן בשני התפקידים במקביל, ניתנה - מעצם המועד בו ניתנה - על סמך "תיאור התפקיד" הקודם כפי שהיה בתוקף החל משנת 1991, ולא על סמך "תיאור התפקיד" הנוכחי כפי שפורסם ביום 7.11.04. עוד מקובלת עלי טענתה כי מדובר ב"תיאור תפקיד" כוללני ורוחבי (שכן הנו כולל מטלות זהות לכל ראשי היחידות לשירותי מינהל באגפים הגדולים במשרד הביטחון), שאמנם מפרט בקווים כלליים את תפקידה, אך אינו מדויק או פרטני ולכן לא ניתן להסתמך עליו בלבד בעת קבלת החלטה בדבר קיומו של ניגוד עניינים. 30. בנוסף אין חולק, כי חוות הדעת של עו"ד כהן - על אף שיש בה כדי למנוע מהתובעת זכות יסוד של הצגת מועמדותה בבחירות דמוקרטיות כנציגת עובדים - ניתנה על סמך תיאור התפקיד הפורמאלי, בלא לשוחח קודם לכן עם התובעת ו/או הממונים עליה, בלא שנעשה ניסיון להכיר את עבודתה של התובעת בפועל, ובלא שהושקע מאמץ ממשי במציאת פתרון חלופי (ולא בכדי קבע עו"ד צלקובניק, במכתבו מיום 1.4.04 שצוין בסעיף 3 (י) לעיל, כי טרם הרשעתה של התובעת בעבירה משמעתית "יש לבחון אם קיים ניגוד עניינים בפועל בין התפקיד אותו ממלאת העובדת הלכה למעשה, לבין כהונתה בועד. אם יסתבר כי ניגוד עניינים זה אינו מתקיים באורח ממשי, או לחלופין, אם מתקיים ניגוד עניינים מעין זה אך ניתן לסייג, בהסכמה, את פעילותה של העובדת במסגרת תפקידה... הרי שיש לתת לכך משקל רב..." ). על אף האמור לעיל, אינני סבורה כי לאמור לעיל יש חשיבות מעשית כיום, לאחר שהנושא הובא להכרעת בית הדין, ולאחר שנשמעו עדויות על דרך ביצוע תפקידה של התובעת הלכה למעשה. 31. מהעדויות שנשמעו בפני ופורטו לעיל עולה, כי התובעת הנה למעשה האמרכלית/ המנהלת האדמיניסטרטיבית של אגף הבינוי, במעמד בכיר של ראש חטיבה (מתח דרגות 19 - 21), ובכפיפות ישירה לראש האגף. במסגרת תפקידה התובעת נותנת ייעוץ שוטף לראש האגף בנושאי ארגון מינהל וכוח אדם, משתתפת בישיבות הנהלת האגף בנושאים אלה, ואחראית - בין היתר אך כהיבט מרכזי של תפקידה - לכל ההיבטים המעשיים הנוגעים לכוח האדם באגף. היינו, וכפי שהגדיר זאת יפה העד מטעם התובעת מר גופר, התובעת הנה מעין "שלוחה" של אגף משאבי אנוש, בתוך אגף הבינוי. 32. בהתחשב במעמדה ההיררכי של התובעת, אינני סבורה כי ניתן לקבל את גישתה כי היא "מעבירה ניירות מא' לב'" ותו לא; באופן טבעי, לדרך העברת הבקשות על ידה (לרבות סינון הבקשות, עיתוי העברתן, הצבתן בסדר עדיפויות מסוים, ניסוחן, עוצמת המלצתו של האגף, הוספת המלצה בעל פה וכיו"ב) - יש חשיבות רבה. לא בכדי התובעת עצמה, כאשר נשאלה לגבי מקרה פרטני, השתמשה במילים "נלחמתי את מלחמתו של אגף הבינוי וראש האגף והמנהל הישיר של גב' ד' וגב' ד' עצמה... לא הרפיתי ובסופו של דבר הוארך לה המינוי בפועל.." (עמ' 14 - 15), דבר המלמד על יכולת ההשפעה שלה גם על קבלת ההחלטות עצמן. שוכנעתי לפיכך כי התובעת הנה חוליה מרכזית וחשובה - ולא טכנית או זוטרה - בשרשרת קבלת ההחלטות בענייני כוח אדם בהתייחס לעובדי אגפה, הן בהתייחס לעובדים ספציפיים והן בהתייחס לסוגיות כוח אדם כלליות. שרשרת זו אמנם ארוכה ועוברת דרך חוליות מרכזיות נוספות (דוגמת אגף משאבי אנוש ונציבות שירות המדינה), אך אין בכך כדי לפגוע בחשיבות תפקידה של התובעת, בכל הנוגע ל"צומת הדרכים" עליו היא מופקדת. 33. עם זאת, לא היה חולק כי התובעת אינה מקבלת החלטות כלשהן באופן עצמאי בנוגע לכוח אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, ואינה נדרשת לנהל משא ומתן או התדיינות כלשהי מול ארגון העובדים. במסגרת עבודתה היא למעשה מרכזת את כל הבקשות המתייחסות לענייני כוח האדם בנוגע לעובדי האגף שלה על סמך המלצות/בקשות של ראש האגף או הממונים הישירים על העובדים, ומעבירה אותן לאגף כוח האדם או אגף מטה רלוונטי אחר. בפניותיה אלו אינה פועלת בשם עובד ספציפי זה או אחר או בשם עצמה אלא מייצגת את האינטרסים המקצועיים של אגף הבינוי, כפי שאלו מוגדרים לה על ידי מנהל האגף. 34. על סמך העובדות דלעיל עלי להחליט אם יש להגדיר את התובעת כ"בעלת תפקיד בתחום ניהול משאבי אנוש" דוגמת "מנהל היחידה למינהל במחוז או ביחידה מינהלית" (כלשון סעיף 6.351 (ה) לתקשי"ר), או כ"עובד אחר בעל סמכות מטעם ההנהלה, להחליט או להמליץ על קבלת עובדים, קידומם, תנאי עבודתם ופיטוריהם" (סעיף 6.351 (ח) לתקשי"ר - ההדגשה אינה במקור), וכל זאת באופן שאינו רק ממלא באופן טכני אחר ההגדרות בתקשי"ר, אלא אף יוצר "אפשרות ממשית" לניגוד עניינים, לפי בחינה אובייקטיבית. 35. התובעת הדגישה בסיכומיה כי הנה מבצעת את שני התפקידים במקביל החל משנת 2001, ומשך כל השנים הללו לא נמצא ולו מקרה אחד בו היתה בניגוד עניינים. טענה זו אכן שובת לב, ואני סבורה כי יש לתת משקל ממשי לכך שהנתבעות לא הביאו ולו דוגמא אחת לניגוד עניינים ספציפי כלשהו שהתקיים מאז שנת 2001 ועד היום. זאת ועוד, התובעת הוכיחה עובדתית כי גם בעבר ראשי יחידות למינהל במשרד הביטחון היו חברים בכירים בארגון העובדים, מבלי שהדבר צרם לאיש או יצר קושי כלשהו בחיי היומיום. לא נשמטה מעיני בהקשר זה עדותו של יו"ר ארגון העובדים מר גופר, אשר הובא כעד מטעמה של התובעת עצמה, ואשר פירט בעדותו שלוש דוגמאות קונקרטיות, מהתקופה האחרונה, במהלכן נוצר - גם לגישתו - "ניגוד אינטרסים בינה כיחידה לשירותי מינהל ובין ארגון העובדים שמתנגד לכך" (עמ' 7 לפרוטוקול). עם זאת, מר גופר טען - ולא נסתר - כי ניגוד עניינים זה מתאיין בכך שהתובעת לא עוסקת - במסגרת תפקידה בארגון העובדים - "בכל הנושאים שקשורים לאגף שלה" (עמ' 6), כך שלכאורה קיימת דרך פשוטה, ומידתית, לאיונו של החשש, באופן שלא יגיע לרמה של "אפשרות ממשית" לניגוד עניינים. 36. מכל האמור לעיל עולה, כי המקרה שבפני הנו גבולי מאוד, וההכרעה הסופית בו קשה. כיוון שהנו גבולי - אני סבורה כי יש לתת את המשקל המירבי לחירות ההתארגנות, ולא לפגוע בזכותה של התובעת להיבחר (כמו גם בזכותם של עובדי משרד הביטחון לבחור בה כנציגתם). אני מקבלת בכך את עמדת ההסתדרות כי יש לצמצם למינימום ההכרחי את ההגבלות על עובדים בכל הנוגע להצגת מועמדותם לכהונה בועד עובדים, וזאת הן בהתחשב בחירותם האישית להיבחר, והן על מנת למנוע "פגיעה באיכות הייצוג לו זוכים העובדים המאורגנים" (סעיף 15 לסיכומי ההסתדרות). אני קובעת לפיכך כי נכון למצב הדברים כיום, וכל עוד לא תוכח אפשרות ממשית לניגוד עניינים במקרה עתידי קונקרטי (בדומה ל"שינוי הנסיבות" בהחלטת הועדה לניגוד עניינים של ההסתדרות מיום 24.9.03) - התובעת רשאית להמשיך לכהן בתפקידה כראש היחידה למינהל באגף הבינוי ובמקביל לכך כחברה בארגון העובדים, ללא מגבלה כלשהי, למעט המגבלה שממילא לקחה על עצמה והיא העדר התעסקות - בכובעה כחברת וועד - בכל הנוגע לעובדי אגף הבינוי. 37. נושא נוסף עליו הרחיבו הצדדים בסיכומיהם הוא הליכי הנזיפה כפי שהתקיימו בעניינה של התובעת. לא מצאתי לנכון להרחיב בקשר לכך שכן הנתבעת ממילא הסכימה, עוד בקדם המשפט, לבטל את מכתבי הנזיפה (שהראשון בהם בוטל עוד בזמן אמת) ולהוציאם לחלוטין מתיקה האישי של התובעת. למכתבים אלה אף לא היתה משמעות מעשית כלשהי, בנוגע לקידומה של התובעת בדרגה או בכל היבט אחר. בהתחשב בכך, ובמדיניות בית הדין הארצי לגבי פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש במקרים "קשים וחריגים" בלבד (ע"ע 360/99 אהרון כהן - מדינת ישראל, פד"ע לח 1, ע"ע 635/06 רננה לוי - עיריית ירושלים, מיום 11.2.07) - התובעת לא הוכיחה את זכאותה לפיצוי כספי כלשהו. 38. בסיכומיה העלתה התובעת טענה חדשה, ולפיה ההליכים המשמעתיים שננקטו נגדה היוו התנכלות בשל היותה חברת ועד עובדים (סעיפים 132 - 141 לסיכומיה). ככל שהכוונה היא שההליכים המשמעתיים לא היו ננקטים לולא היתה התובעת חברה בארגון העובדים - על כך אין מחלוקת שהרי הטענה כלפי התובעת היתה בדבר ניגוד עניינים מעצם היותה חברה כאמור. ככל שהכוונה היא להתנכלות שנועדה למנוע מהתובעת לכהן כחברה בארגון עובדים - הרי שטענה זו לא נטענה בכתב התביעה או בתצהירה של התובעת, וממילא לא הוכחה. 39. ב"כ התובעת הפנתה שאלות רבות, הן בחקירתו הנגדית של מר לביא והן בחקירתו הראשית של מר גופר, לסוגיית ניגוד העניינים לגבי חברים אחרים בארגון העובדים, ומידת היישום של הסייגים שנקבעו לגביהם בחוות דעתו של עו"ד אורי כהן. גם בסיכומיה תופס נושא זה מקום נכבד, כאשר לגישתה "הוכח ניגוד עניינים ממשי ביחס לחברי המועצה (של ארגון העובדים - ס.ד.מ) שהובאו כדוגמא" ובנוסף "קיימים חברי מועצה רבים נוספים אשר מתקיים ניגוד עניינים ממשי גם בעניינם" (סעיף 142.4 לסיכומי התובעת). כיוון שאף אחד מהעובדים ששמם הוזכר אינו מכהן בתפקיד של ראש יחידה למינהל, אינני סבורה כי דרך הטיפול בעניינם של עובדים אחרים אמורה היתה להשפיע על ההכרעה שבפני. עם זאת ככל שאכן קיים ניגוד עניינים בכהונתם של עובדים אחרים - נושא שלא נדון בפני ולכן אינני מכריעה בו - הדבר אמור לגרור טיפול נפרד בקשר לכך הן על ידי הנתבעות והן על ידי ארגון העובדים. 40. סוף דבר - שוכנעתי כי נכון להיום לא קיים ניגוד עניינים בין תפקידה של התובעת לבין כהונתה בארגון העובדים, כפוף למגבלה שנטלה על עצמה ומפורטת לעיל. לאור זאת, התביעה מתקבלת וניתן צו הצהרתי כמפורט ברישת סעיף זה. הנתבעות יחד ולחוד ישלמו לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ. משאבי אנושועד עובדים