פסיקת סעד שלא נתבע 1. בבית הדין האזורי בתל אביב התנהלה במסלול של "דיון מהיר" תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשים. בכתב התביעה המתוקן עתר המשיב לזכויות שונות הנובעות מיחסי העבודה שהתקיימו בינו לבין המבקשים, לרבות : שכר עבודה, פדיון חופשה שנתית, תמורת הודעה מוקדמת ופיצויים בגין פיטורים שלא כדין. עוד טען המשיב כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין המבקשת 1 (להלן : החברה) לבין המבקשים 2 ו - 3 שהיו באותה העת בעלי המניות בה ומנהליה. 2. בית הדין האזורי (דמ 10712/05 ; השופטת אריאלה גילצר כץ ונציג הציבור מר לאוזון) קיבל את תביעת המשיב במלואה ופסק כי על המבקשים לשלם לו את הסכומים הבאים : סכום של 3717 ש"ח המהווה השלמת שכר עבודה עבור החודשים יוני - אוקטובר 2005 בצירוף פיצויי הלנה מלאים מהמועד הקבוע לתשלום כל סכום ועד התשלום בפועל ; סכום של 2040 ש"ח המהווה שכר עבודה עבור חודש נובמבר 2005 בצירוף פיצויי הלנה מלאים מיום 10.12.2005 ועד התשלום בפועל ; סכום של 1,450 ש"ח אשר קוזז שלא כדין משכר חודש ספטמבר של המשיב בצירוף פיצויי הלנה מלאים מיום 10.10.2005 ועד התשלום בפועל ; סכום של 5,674 ש"ח המהווה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ; סכום של 800 ₪ המהווה תמורת הודעה מוקדמת שהיה על המבקשים לשלם למשיב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום יחסי העבודה ועד התשלום בפועל ; סכום של 640 ש"ח המהווה פדיון חופשה שנתית בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום יחסי העבודה בין הצדדים. בנוסף מצא בית הדין האזורי להרים את מסך ההתאגדות שבין החברה למבקשים 2 ו - 3 מן הטעם ש"הנתבעים 2 ו - 3 כבעלי מניותיה וכמנהליה של הנתבעת 1 הפרו מגוון חוקי מגן סוציאליים, חלק מהפרות אלו יוצרות חשד לכאורה לביצוען של עבירות פליליות". 3. המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי (ברע 444/08) ובמקביל הגישו לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 5.8.2006, ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע, מושא דיוננו. 4. המבקשים טוענים כי טובים סיכוייהם לזכות בערעור, שכן נפלו בפסק הדין טעויות מהותיות, כגון : פסיקת סעד שלא נתבע ופסיקת סכום השונה מהסכום הנתבע. עוד טענו המבקשים כי דין פסק הדין להתבטל, בין היתר, לנוכח העובדה כי נציג הציבור החתום עליו לא נטל כלל חלק בישיבת ההוכחות שהתקיימה בהליך ; כי החיוב בפיצויי הלנה מלאים אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בעניין זה וכי לא היה מקום להרים את מסך ההתאגדות בין החברה למבקשים 2 ו - 3. לעניין סיכוייהם להיפרע מן המשיב אם יתקבל ערעורם, טוענים המבקשים כי המדובר בסיכוי קלוש, שכן "המשיב עצמו הינו איש קשה יום, שעל פי הצהרתו בפני ביה"ד וכעולה אף מפסק הדין, הוא עולה חדש המפרנס משפחה בת 12 נפשות, ומצבו הכלכלי בכי רע". בנסיבות אלה, כך טוענים המבקשים, קרוב לוודאי שהמשיב לא יוכל להשיב להם את מלוא סכום פסק הדין אם יתקבל ערעורם. יוטעם, כי מעיון בבקשה עולה כי סכומי הקרן שנפסקו למשיב שולמו לו עוד טרם הגשת הבקשה, וזאת למעט שני סכומים : 5,674 ש"ח שנפסקו למשיב כפיצוי בגין פיטורים שלא כדין וסכום של 800 ש"ח שנפסק למשיב כתמורת הודעה מוקדמת. כמו כן לא שולמו למשיב הפרשי הצמדה וריבית בגין הסכום שנפסק לזכותו כפדיון חופשה וסכום הוצאות המשפט בהן חוייבו המבקשים. 5. המשיב התנגד, בעיקרו של דבר, לעיכוב ביצוע פסק הדין, למעט עיכוב תשלום הסכום של 1,450 ש"ח בצירוף פיצויי הלנה מלאים מיום 10.10.2005 ועד התשלום בפועל, לגביו הסכים המשיב כי נפסק לזכותו בטעות. בתגובתו טען המשיב כי המבקשים מתחמקים מתשלום זכויותיו, וכי במקרה הנוכחי לא מתקיימים התנאים לעיכוב ביצוע פסק הדין שכן לא הוכח כי סיכויי הערעור גבוהים וכן לא הוכח כי ביצועו של פסק הדין יגרום למבקשים נזק שאינו ניתן לתיקון. בהקשר זה הוסיף המשיב טען כי פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס על התרשמותו מן העדים שהופיעו בפניו והלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית, וכי הטענה בדבר אי יכולתו של המשיב להשיב את הכספים שנפסקו לזכותו נטענה בעלמא. המשיב טען עוד כי לא הוגש ערעור כלל על הסכום שנפסק לזכותו בגין אי מתן הודעה מוקדמת ולכן אין מקום לעכב תשלום סכום זה. המשיב הסכים כי הסכומים שנפסקו לזכותו יופקדו בנאמנות אצל בא כוחו. 6. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק דין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת חריג לכלל, במיוחד כשמדובר בחיוב כספי. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד, הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והשני, סיכויי הערעור (ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם). כאשר פסק הדין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע הפסק אלא אם כן יוכח כי המבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעור (ע"א 9296/03 עזרא אהרוני - יוסף מנשה ואח', פ"ד נח (2) 301, 305-304). 7. לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובכלל החומר שהונח בפנינו ובהתחשב בסיכויי הערעור סבורים אנו, כי במקרה שלפנינו יש מקום להיעתר לבקשה בחלקה ולעכב את ביצוע תשלום פיצויי ההלנה שהושתו עד להכרעה בערעור. כמו כן יעוכב ביצוע התשלום בסך 1,405 ש"ח שאף המשיב הסכים כי לא היה מקום לפסוק אותו לזכותו. שאר הסכומים שנפסקו לזכות המשיב ישולמו לו. יוער, כי מעיון בבקשת רשות הערעור עולה כי המבקשים משיגים על הקביעה כי המשיב פוטר מעבודתו. אם יתקבל ערעורם בעניין זה יבוטל חיובם בתשלום תמורת הודעה מוקדמת, ולכן יש לדחות את טענת המשיב כאילו לא הוגש ערעור על הסכום שנפסק לזכותו בגין אי מתן הודעה מוקדמת. 8. סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה בלבד כאמור בסעיף 7 לעיל. בשלב זה, אין צו להוצאות. סעד שלא נתבקש