בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים בית הדין הארצי לעבודה גילוי מסמכים בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת אביטל רימון-קפלן; עב 3533/06). ההחלטה מושא הבקשה ניתנה ביום 24.10.07, והומצאה לב"כ המבקשת ביום 30.10.07. לפיכך, המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור היה ביום 14.11.07. בקשת רשות ערעור הגיעה בדואר לבית הדין הארצי ביום 18.11.07. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 21.11.07. הרקע לבקשה: בהחלטה מיום 9.8.07 דחה בית הדין האזורי את בקשת המבקשת לגילוי מסמכים (להלן: "ההחלטה בעניין גילוי מסמכים"). על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי. בד בבד הגישה המבקשת לבית הדין האזורי בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה עד לאחר שתוכרע בקשת רשות הערעור שהגישה כאמור על ההחלטה בעניין גילוי מסמכים. בהחלטה מיום 24.10.07 דחה בית הדין האזורי את בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת תצהירים, וחייב את המבקשת בתשלום הוצאות המשיב בסך 750 ₪ בתוספת מע"מ. כנגד החלטה זו מבוקשת הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, היא הבקשה מושא החלטה זו (להלן: "החלטה בעניין התצהירים" או "ההחלטה מושא הבקשה"). בהחלטת בית הדין הארצי מיום 23.1.07 נדחתה בקשת רשות הערעור על ההחלטה בעניין גילוי מסמכים. משהתברר כי המבקשת הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה לתיק בית הדין האזורי וכי למעשה התייתר הצורך בדיון בטענותיה בנוגע לדחיית הבקשה להארכת מועד להגשת תצהירים במסגרת ההחלטה מושא הבקשה, הבהירה המבקשת כי היא עומדת על טענותיה כנגד חיובה בתשלום הוצאות במסגרת ההחלטה מושא הבקשה. נימוקי הבקשה הם: בקשת רשות הערעור נשלחה לבית הדין הארצי בדואר רשום כבר ביום 8.11.07, שישה ימים טרם חלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור, אולם רק ביום 18.11.07 הגיעה בקשת רשות הערעור לבית הדין הארצי. הגורם לעיכוב הוא אחד משניים: פתיחה מאוחרת של מעטפה שהגיעה קודם לכן; פיגור תמוה ובלתי מובן במשלוח דבר הדואר. ב"כ המבקשת פעל בזהירות וכראוי. המשיב ידע מראש על כוונת המבקשת לערער על ההחלטה מושא בקשה זו. על פי החלטת רשמת בית דין זה מיום 20.1.08 התבקש המשיב להגיב לבקשה להארכת מועד, אולם עד למועד כתיבת החלטה זו לא התקבלה תגובת המשיב. לפיכך, ההחלטה תינתן על סמך הבקשה וכלל החומר שבתיק. בהתאם לתקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי "מטעמים מיוחדים שיירשמו". בהתאם לפסיקה, אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד". ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על נסיבותיו הוא. [עא"ח 56/05 מאיר איתן - הילטון תל אביב בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 23.5.2005)]. 6. לאחר שעיינתי בבקשה ובכלל החומר שבתיק, אני קובע כי דין הבקשה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן. 7. באשר לטענה כי בקשת רשות הערעור נשלחה לבית הדין בדואר רשום כבר ביום 8.11.07, ועל כן הייתה אמורה להגיע לבית הדין בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור: עיון באישור המסירה שצורף לבקשה מעלה כי כתובת בית הדין הארצי שצוינה בו היא "שער מנדלבאום כיכר פיקוד מרכז, ירושלים". המדובר בכתובתו הישנה והלא מעודכנת של בית הדין הארצי, השוכן מזה מספר שנים ברחוב קרן היסוד 20 בירושלים. לאור האמור, ניתן להסיק כי העיכוב בהגעת דבר הדואר לבית הדין הארצי נבע מטעות משרדית של ב"כ המבקשת בציון כתובת לא מעודכנת של בית הדין הארצי על גבי דבר הדואר, ולא מהסיבות שמנה ב"כ המבקשת בבקשה (פתיחה מאוחרת של המעטפה; תקלה בדואר). בנסיבות אלה, משמדובר בטעות שניתן היה לגלותה על ידי בדיקה בדבר כתובתו המדויקת של בית הדין, ומשלא מדובר בנסיבות חיצוניות שאינן תלויות במבקשת או בבא כוחה, לא מתקיים טעם מיוחד להארכת מועד. 8. יצוין כי בית דין זה אמנם הכיר בתקלה שאירעה בדואר כ"טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור, אולם זאת במקרה בו נשלחה הודעת הערעור בדואר ארבעה ימים לפני תום המועד להגשת ערעור, והוצג בפני בית הדין אישור רשות הדואר המאשר כי עקב טעות בניתוב חל עיכוב בן יום אחד במסירת הדואר [עא"ח 1019/04 צבי דוד קנזניק - הגליל העליון- אגו"ש חקלאית לש משקי העובדים לתובלה בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 17.1.05)]. נסיבות אלה שונות מנסיבות המקרה הנדון, בו לא הובאה כל ראיה לתקלה או טעות בניתוב על ידי דואר ישראל, ובו העיכוב נגרם ככל הנראה עקב טעות בכתובת שציין ב"כ המבקשת על גבי דבר הדואר כאמור. 9. באשר לטענה כי המשיב ידע על הערעור: לענין זה מסתמכת המבקשת על תשובת בא כוחה למכתבו של ב"כ המשיב מיום 25.11.07 ובו דרישה לתשלום ההוצאות שנפסקו. לטענת המבקשת, עוד באותו יום השיב בא כוחה לב"כ המשיב כי "הוגשה בקשת רשות ערעור נוספת על ההחלטה לחייב בהוצאות". לפיכך, כך נטען (בבקשה לצירוף מסמך מיום 19.12.07) - היתה למשיב ידיעה המפסיקה את ציפיות הצד שכנגד לסופיות ההחלטה. בכל הכבוד, אין בידי לקבל את הטענה: ראשית, ממילא בהחלטה בהליך ביניים הנתונה לערעור במסגרת התיק העיקרי "מוקשה" לדבר על ציפיה סבירה לסופיות ההחלטה. שנית, וזה העיקר - גם אם כטענת המבקשת נעשה לעניננו היקש מההלכות שנוגעות להחלטות היכולות להיות סופיות, עדין תשומת לב המבקשת לכך שפניית ב"כ המשיב לב"כ המבקשת נעשתה ביום 25.11.07 - זמן ניכר לאחר שחלף המועד להגשת בקשת רשות הערעור. 10. זאת ועוד. שיקול מרכזי בהכרעה אם להאריך את המועד להגשת הליך ערעור הוא סיכויי הליך הערעור (בש"א 604/05 טובה אירלנדר נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ניתן ביום 21.8.2005). בענייננו, בקשת רשות הערעור סבה כנגד חיוב המבקשת בהוצאות על ידי בית הדין האזורי בסך 750 ₪, וכנגד קביעה זו בלבד. בית דין זה, כשאר ערכאות הערעור במערכת בתי המשפט, ממעט להתערב בשיקולי הערכאה הדיונית בעניין פסיקת הוצאות, אלא אם נפל בהחלטה של הערכאה הדיונית פגם יסודי או טעות יסודית [ע"א 77/75 חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד ל"ט (2) 592; דב"ע נא/9-6 חברת מייסון בע"מ נ' קרן הביטוח והפנסיה של ועבודות ציבוריות בע"מ, פד"ע כג 430]. כל שכן, כאשר מדובר בפסיקת הוצאות במסגרת החלטת ביניים, אותן אפשר יהא להביא בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בהליך העיקרי, לאור התנהלותו ותוצאתו. לאור האמור, על פני הדברים, ההחלטה מושא הבקשה אינה נמנית עם המקרים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור בנושא פסיקת ההוצאות. על כן, אף סיכויי בקשת רשות הערעור אינם מהווים טעם מיוחד להארכת מועד במקרה הנדון. 11. סוף דבר - הבקשה להארכת מועד נדחית. 12. משלא התקבלה תגובת המשיב לבקשה, אין צו להוצאות. גילוי מסמכיםהחלטת בינייםרשות ערעור (בזכות או ברשות)מסמכיםבית הדין הארצי לעבודהערעור