ליקויי בידוד ואיטום - תביעה נגד קבלן 1. בכתב התביעה שלפני עותרים התובעים לכך שהנתבעת תחויב לשלם להם סך 2,000,000 (שני מיליון) ₪, כפיצוי עבור ליקויי בניה שונים ברכוש המשותף בבניין בו מתגוררים התובעים, המצוי ברח' הגנים 1 בקרית ביאליק. 2. התביעה מופנית כנד הנתבעת, היא החברה הקבלנית שבנתה את הבניין ומכרה את הדירות לתובעים. הנתבעת מצדה הגישה הודעה לצד שלישי נגד קבלני משנה שונים שביצעו עבודות עבורה. הצד השלישי מס' 5, היא החברה שהתקינה את המעליות בבניין, הגישה הודעה לצד רביעי נגד אדריכל הבנין. 3. תביעת התובעים נסמכת על חוות דעת של מהנדס איכות, מר מרדכי שטיינר, ולפיה עלות תיקון הליקויים השונים ברכוש המשותף מגיעה כדי הסך 2,213,816 ₪. בנוסף לסכום הנקוב בחוות דעתו של מר שטיינר עותרים התובעים לפיצוי בסכומים נוספים, ולטענתם, סכום הפיצוי הכולל המגיע להם, מסתכם בסכום של כ- 2.3 מיליון ₪, אותו מעמידים התובעים בתביעתם, מטעמי אגרת המשפט, על סכום התביעה, דהיינו - 2 מיליון ₪. 4. הנתבעת מכחישה בכתב הגנתה את טענות התובעים, והגישה חוות דעת של מומחה מטעמה, הוא אינג' צבי רון, ולפי חוות דעתו, עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף מגיעה כדי הסך 15,100 ₪ בלבד. 5. נוכח הפערים בין המומחה מטעם התובעים והמומחה מטעם הנתבעת, מיניתי כמומחית מטעם בית המשפט את האדריכלית גב' פנינה נוי, שהעריכה את עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף בסכום של 95,208 ₪, כערכו לתאריך 1.1.2002. חוות הדעת אינה מביאה בחשבון את עלות תיקון ליקויי האיטום בתקרת החניון, ושיקום החניון לאחר סיום עבודות האיטום, משום שלדעת המומחית יש לאפשר לצד ג' 15 (חברת "איטומקס") להשלים את עבודות האיטום. 6. המומחית פנינה נוי נחקרה בפני על ידי ב"כ הצדדים, וחוות דעתה סומנה ב"מ/1. המומחית עשתה עלי רושם חיובי, תשובותיה היו ענייניות, וניכר שהיא מבקשת לשקף באופן האמיתי והאובייקטיבי ביותר את ליקויי הבניה ברכוש המשותף, ואת עלותם. 7. לאחר חקירת המומחית על חוות דעתה, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, ולפיו יוגשו על ידם תצהירים, ויטענו טענותיהם, ופסק הדין יינתן ללא חקירת המצהירים. 8. ב"כ התובעים אינו משלים עם חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט, והוא מבקש להסתמך דווקא על חוות דעת המומחה מטעם התובעים. ואולם, בעניין זה מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעת והצדדים השלישיים, כי לפי תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, יש לראות את חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים "כאילו לא נתקבלו כראיה", מה עוד, שכאמור, התרשמתי שהמומחית מטעם בית המשפט שיקפה באופן אמיתי ואובייקטיבי את הליקויים בבניין. 9. ב"כ התובעים טען, כי יש לתקן את חוות דעת המומחית בכמה נקודות, אך לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור שאין מקום לקבל טענות ב"כ התובעים, ואת חוות דעת המומחית יש לתקן דווקא על פי טענות שטענו באי כוח הנתבעים. מכל מקום, אדון תחילה במקצת מטענות ב"כ התובעים: (א) הוספת סך 4,500 ₪ בגין הפיצוי עבור ריצוף המסדרון באזור החניה: בעמ' 35 לפרוטוקול נשאלה המומחית על אופן חישוב הפיצוי בפריט זה, ואמרה כי לתובעים מגיע פיצוי בשיעור 70% מעלות ריצוף חדש, אך לאחר מכן, כאשר הועמדה על כך שבחוות דעת חושב הפיצוי לפי 50%, תיקנה ואמרה שאכן הפיצוי צריך להיות בשיעור 50%, וכך שבה ואמרה בהמשך הדברים (בעמ' 36 לפרוטוקול). שקלתי טענת ב"כ התובעים, ובשונה ממנו הנני סבור כי המומחית התכוונה לכך שהפיצוי עבור ליקויי הריצוף האמורים צריך להיות בשיעור 50% מעלות ריצוף חדש, והטעות שנפלה בדבריה, בנוגע לשיעור 70% הייתה טעות רגעית, שתוקנה בהמשך עדותה, מיד לאחר מכן. (ב) בשאלת ליקויי בידוד ואיטום: ב"כ התובעים חולק על ממצאי המומחית משום שביקרה בבניין בעת שלא ירד גשם, ולטענתו המומחית לא יכולה הייתה לקבוע האם יש ליקויי איטום שמקורם בשיפועי הגגות. אין אני מקבל טענה זאת. המומחית ביקרה במקום והתרשמה ממראה עיניה, גם אם לא השתמשה במיכשור לבדיקת השיפועים. חזקה על מומחה שהאופן בו הוא רואה את הדברים שונה מהאופן בו אדם שאינו מומחה רואה את הדברים, ומשמצאה המומחית, בראיית המומחה, שאין ליקוי בשיפועי הגגות, כי אז מקבל אני את ממצאיה בעניין זה. (ג) סיווג הבניין כבניין גבוה או כבניין רב קומות: המומחית התייחסה לבניין כאל בניין גבוה ולא כאל בניין רב קומות. ההגדרות האמורות משפיעות על מתקנים שונים, שכן בבניין רב קומות המעליות ודרכי הגישה צריכים להיות שונים באופן מהותי מאלה הקיימים בבניין גבוה. ההגדרה הקיימת כיום לבניין רב קומות היא הגדרה מפורטת, שלא הייתה קיימת בעת שהבניין נבנה, שאז ההגדרה הייתה כללית יותר. על פי ההגדרה הנוהגת היום, בניין רב קומות הוא בניין, שגובהו עולה על 27 מטרים, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת ועד למפלס הכניסה לדירה בקומה הגבוהה ביותר, דרך חדר המדרגות המשותף. בבניין בו מתגוררים התובעים נבנתה תוספת על גג הדירה בקומה העליונה, והתוספת היא חלק מהדירה העליונה והכניסה אל התוספת אינה מחדר המדרגות המשותף אלא מתוך הדירה העליונה עצמה. גם אם בעת בניית הבניין ההגדרה הייתה כללית יותר, הנני סבור כי הפרשנות הנכונה שיש לתת לה היא בנוסח ההגדרה הנוהגת כיום. לצורך סיווג הבניין, אין להביא בחשבון את מפלס קומת החניון, שכן אינו "הכניסה הקובעת" לבניין, וכן אין להביא בחשבון את התוספת שנבנתה לדירה העליונה, שכן היא חלק מהדירה העליונה, והכניסה אליה אינה מחדר המדרגות המשותף. הפרש הגובה - ממפלס "הכניסה הקובעת", הממוקמת מעל לקומת החניון, ועד למפלס הכניסה לדירה בקומה העליונה, דרך חדר המדרגות המשותף, מגיע כדי 24.70 מ', לפיכך צדקה המומחית בקביעתה, כי מדובר בבניין גבוה ולא בבניין רב קומות. הנני דוחה איפוא את טענות בא כוח התובעים בעניין זה, והנני מקבל טענות באת כוח הנתבעת ובאת כוח צד ג' מס' 5 ("ישראליפט"). לפיכך הנני דוחה עתירת התובעים לפיצוי בגין אי התאמת הבניין לדרישות הנובעות מסיווגו כבניין רב קומות. 10. אף באת כוח הנתבעת הסתייגה מקביעות שונות של המומחית, ולטענתה יש להפחית את הפיצוי שקבעה המומחית בחוות דעתה. בעיקרם של דברים טוענת באת כוח הנתבעת, כי הבניין נבנה לפי התקנים הרשמיים. גם בעניין זה הנני סבור שאין מקום להתערב בקביעות המומחית, זולת בעניין אחד שעורר בא כוח צד ג' מס' 3 ("מרכז הדלתות"), הנוגע לדלתות המחסנים (סעיף 6.3.4 לחוות דעת המומחית). כאמור, עניינה של התביעה שלפני הם ליקויים המצויים ברכוש המשותף, בה בשעה שדלתות המחסנים אינם "רכוש משותף". המחסנים בבניין צמודים לדירות בבניין, ועל כן המחסנים, על דלתותיהם, אינם חלק מהרכוש המשותף. אמנם, התובעים הם בעלי הדירות בבניין, ועל כן לכאורה יכולים הם לתבוע בגדר תביעתם שלפני גם נזקים אישיים שנגרמו להם, אך זאת רק אם לא תבעו את הנזקים האלה ממש בתביעות אחרות שהגישו נגד הנתבעת בתיק אחר. מטענות ב"כ הצדדים למדתי לדעת, כי התובעים, או לפחות חלק מהם, תבעו פיצוי בגין הליקויים בדלתות המחסנים בתביעה אחרת, ועל כן אינם זכאים לפיצוי במסגרת התביעה שלפני. בתביעה שלפני לא ניתן לדעת מי מהתובעים תבע כבר פיצוי עבור ליקוי בדלת המחסן הצמוד לדירתו ומי לא עשה כן, ובנסיבות שכאלה, הנני סבור כי אין מנוס מהפחתת הסכום שקבעה המומחית בפריט האמור בחוות דעתה, המסתכם כדי הסך 7,000 ₪. 11. התובעים מחד גיסא והנתבעת מאידך גיסא חלוקים בשאלת הפיצוי עבור נזק שאינו נזק ממון ("עוגמת נפש"). במחלוקת שנפלה בעניין זה בין ב"כ הצדדים, דעתי כדעת ב"כ התובעים. התובעים היו זכאים לקבל את הבניין ללא ליקויי בניה, ומשהשקיעו ברכישת דירותיהם את מיטב כספם, והתברר להם כי קיבלו בניין שברכוש המשותף שלו קיימים ליקויים שונים, כמתואר על ידי המומחית בחוות דעתה, הנני סבור כי יש מקום לפסוק להם פיצוי עבור הנזק שאינו נזק ממון. בהתחשב בטענות הצדדים בתצהיריהם ובטיבם ומהותם של הליקויים, כפי שאלה פורטו בחוות דעתה של המומחית, הנני מעריך את הפיצוי בסכום של 20,000 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה. 12. על כן, לאור האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך 141,494 ₪, לפי הפירוט שלהלן: (א) עלות תיקון הליקויים, לפי חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט 80,685 ₪ (ב) הפחתת עלות תיקון דלתות המחסנים 7,000 ₪ 73,685 ₪ (ג) מע"מ (16.5%) 12,158 ₪ 85,843 ₪ (ג) הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 1.1.2002 35,651 ₪ פיצוי עבור תיקון ליקויים 121,494 ₪ פיצוי עבור נזק שאינו ממון 20,000 ₪ סך הכל 141,494 ₪ בנוסף לסכום זה, תשלים הנתבעת את עבודות האיטום בקומת החניון, באמצעות חברת "איטומקס". 13. לעניין ההודעות לצדדים שלישיים שהתייצבו לדיון: (א) כיוון שמהפיצוי עבור תיקון הליקויים, כפי שפורט בחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט, הופחת הפיצוי שנקבע עבור תיקון דלתות המחסנים, הרי אין עוד עילה לשיפוי הנתבעת על ידי צד ג' מס' 3 (מרכז הדלתות), ולפיכך הנני דוחה את ההודעה לצד שלישי שנשלחה לצד ג' מס' 3. (ב) כיוון שקיבלתי טענות הנתבעת בדבר סיווג הבניין כבניין גבוה ולא כבנין רב קומות, כטענת התובעים, אין מקום להודעה לצד שלישי נגד צד ג' מס' 5 (ישראליפט). על כן הנני דוחה ההודעה לצד ג' שנשלחה לצד ג' מס' 5. הפועל היוצא מדחיית ההודעה לצד ג' שנשלחה לצד ג' מס' 5 הוא, שיש אף לדחות ההודעה שצד ג' מס' 5 שלח לצד ד' (האדריכל אברי פישר). (ג) ההודעה לצד ג' מס' 9 (מצר מרצפות), נשלחה בשל ליקויים שנמצאו בריצוף. ואולם, מסתבר בעיני שאין מדובר בליקויים שמקורם בייצור המרצפות אלא בליקויים שמקורם בהנחת המרצפות, כגון שקיעות בריצוף, הפרשי גובה בין האריחים ושברים שאירעו תוך כדי הנחת המרצפות או בשלבים מאוחרים יותר, ואין לזקוף ליקויים אלה לחובת צד ג' מס' 9. על כן הנני דוחה ההודעה לצד ג' שנשלחה לצד ג' מס' 9. (ד) בכל הנוגע להודעה לצד ג' שנשלחה לצד ג' מס' 15 (חברת "איטומקס"), הנני סבור כי מלכתחילה לא היה מקום לשלוח את ההודעה. צד ג' מס' 15 נשכר על ידי הנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו לאחר שהבניין הושלם, ואין לזקוף לחובת צד ג' מס' 15 כל אחריות או חבות לליקויי הרטיבות בקומת החניון. על הנתבעת להודות לצד ג' מס' 15 על שנחלצה לפתור את הבעיות בשיטותיה המתוחכמות, ועל כך שלא נעלבה ונטשה את העבודה בשל הגשת ההודעה המיותרת לצד ג' שנשלחה אליה. (ה) צד ג' מס' 8 הוא קבלן משנה לעבודות אינסטלציה. כעולה מחוות דעת המומחית, יש לזקוף לחובתו עלויות תיקון בסכום כולל של 4,453 לפי הפירוט הבא: (1) לפי פריט 6.9.1. לחוות דעת המומחית 1,750 ₪ (2) לפי פריט 6.9.3 250 ₪ (3) לפי פריט 6.9.4 700 ₪. סה"כ 2,700 ₪ מע"מ (16.5%) 446 ₪. 3,146 ₪ (4) הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.2002 1,307 ₪ סה"כ 4,453 ₪ 14. לעניין ההודעות לצדדים שלישיים שלא התייצבו לדיון: חלק מהצדדים השלישיים לא התייצבו לדיון, וחלק מהם אף לא הגישו כתבי הגנה. צדדים שלישיים אלה יחוייבו לשפות את הנתבעת, לפי המתבקש מחוות דעת המומחית, וכמפורט להלן: (א) צד ג' מס' 4 - ש.ג.ב. עבודות חשמל בע"מ: חיוב לפי פרק 6.8 לחוות דעת המומחית 3,800 ₪ מע"מ (16.5%) 627 ₪ 4,427 ₪ הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 1.1.2002 1,838 ₪ סה"כ 6,265 ₪ (ב) צדדי ג' 10 ו- 11 - מוצינית וצ'יסלב וסאלח מוחמד חטיב - עבודות ריצוף: פריטים 6.1.3 ו- 6.1.5 לחוות דעת המומחית 16,000 ש"ח מע"מ (16.5%) 2,640 ש"ח 18,640 ש"ח ריבית והפרשי הצמדה מיום 1.1.2002 7,742 ש"ח סה"כ 26,382 ש"ח (ג) צד ג' מס' 12 - דלאל עאדל חסן - עבודות טיח: פריטים 6.12.1.1 ו- 6.12.1.2 לחוות דעת המומחית 1,100 ש"ח מע"מ (16.5%) 182 ש"ח 1,282 ש"ח הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 1.1.2002 532 ש"ח סה"כ 1,814 ש"ח (ד) צד ג' מס' 14 - רב בריח בע"מ - התקנת דלתות אש: פריטים 6.3.2 ו- 6.3.5 לחוות דעת המומחית 550 ₪ מע"מ (16.5%) 91 ₪ 641 ₪ הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.2002 267 ₪ סה"כ 908 ₪ 15. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: - (א) הנני מחייב את הנתבעת (חברת ח' ורדי קבלנות בניין בע"מ), לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך 141,494 ₪, כערכם בתאריך פסק דין זה. (ב) הנני מחייב את הנתבעת, להשלים את עבודות האיטום בחניון, ובתום העבודות יהיה על הנתבעת לשקם את מערכת החשמל שניזוקה מהרטיבות שחדרה לחניון. (ג) הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 28,300 ₪, בצירוף מע"מ כחוק. (ד) הנני מחייב את צד ג' מס' 1 (ב.א.ש. טכנולוגיות איטום בע"מ), לשפות את הנתבעת בגין כל הוצאה שנגרמה לה או תגרם לה, כתוצאה מהעבודות לשיקום האיטום בחניון ושיקום מערכת החשמל בחניון, שניזוקה מהרטיבות. בנוסף לכך הנני מחייב את צד ג' מס' 1 לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ ובצירוף מע"מ כחוק. (ה) הנני מחייב את צד ג' מס' 4 (ש.ג..ב. עבודות חשמל בע"מ) לשלם לנתבעת סך 6,265 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה, ובנוסף לכך הנני מחייב את צד ג' מס' 4 לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,250 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. (ו) הנני מחייב את צד ג' מס' 8 (אלי מצגר) לשלם לנתבעת סך 4,453 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה, ובנוסף לכך הנני מחייב את צד ג' מס' 8 לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,900 ₪, בצירוף מע"מ כחוק. (ז) הנני מחייב את צדדי ג' 10 ו- 11 (מוצינית וצ'יסלב וסאלח מוחמד חטיב), ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת סך 26,382 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה, ובנוסף לכך הנני מחייב את צדדי ג' 10 ו- 11, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. (ח) הנני מחייב את צד ג' מס' 12 (דלאל עאדל חסן), לשלם לנתבעת סך 1,814 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה, ובנוסף לכך הנני מחייב את צד ג' מס' 12 לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. (ט) הנני מחייב את צד ג' מס' 14 (רב בריח בע"מ) לשלם לנתבעת סך 908 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה, ובנוסף לכך הנני מחייב את צד ג' מס' 14 לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. (י) הנני דוחה את ההודעה לצדדי ג' שנשלחה לצדדי ג' 2 (אלום ליאת), 6 (יצר בניין בע"מ), 7 (גל ע.א. מתכות בע"מ),ו- 13 (עלי זבידאת), ללא צו להוצאות. (יא) הנני דוחה את ההודעה לצדדי ג', שנשלחה לצדדי ג' 3 (ב.ו.ג מרכז הדלתות בע"מ), 5 (ישראליפט תעשיות 1972 בע"מ) ו- 9 (מצר מרצפות בע"מ), והנני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מהם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. (יב) הנני דוחה את ההודעה לצד ג', שנשלחה לצד ג' מס' 15 (איטומקס בע"מ), והנני מחייב את הנתבעת לשלם לצד ג' מס' 15 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. (יג) הנני דוחה את ההודעה לצד ד' ששלחה צד ג' מס' 5 (ישראליפט תעשיות 1972 בע"מ) לצד ד' אברי פישר, והנני מחייב את צד ג' מס' 5 לשלם לצד ד' הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. איטוםקבלן