ליקויי בידוד ואיטום - דוגמא לכתב תביעה נגד קבלן

##דוגמא לכתב תביעה## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## כן ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעים הינם בעלי דירות בבניין המצוי ברחוב _________ ב_________, אשר רכשו את דירותיהם מהנתבעת. 2. הנתבעת הינה חברת "____בנייה ופיתוח בע"מ" ח.פ. _________, חברה קבלנית אשר בנתה את הבניין ומכרה את הדירות לתובעים. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 2,000,000 ₪, כפיצוי בגין ליקויי הבנייה ברכוש המשותף, נזקים שאינם נזקי ממון, והוצאות נלוות. 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת להשלים את עבודות האיטום בקומת החניון, באמצעות חברת "אטום-פלוס בע"מ", ובתום העבודות יהיה על הנתבעת לשקם את מערכת החשמל שניזוקה מהרטיבות שחדרה לחניון. 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 28,300 ₪, בצירוף מע"מ כחוק. 6. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשפות את התובעים בגין כל נזק נוסף שייגרם להם כתוצאה מליקויי הבנייה, ככל שיתגלו בעתיד. 7. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הפרשי הצמדה וריבית על סכומי הפיצוי מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 8. התובעים רכשו מהנתבעת דירות בבניין ברחוב _________ ב_________, אשר נבנה על ידי הנתבעת. 9. עם קבלת החזקה בדירות ובבניין, התגלו ליקויי בנייה חמורים ברכוש המשותף, לרבות ליקויי איטום ובידוד, אשר פוגעים באיכות החיים של התובעים וגורמים להם נזקים כספיים ועוגמת נפש. 10. ליקויי הבנייה תועדו בחוות דעת מומחה מטעם התובעים, מר _________, מהנדס איכות, אשר העריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 2,213,816 ₪. 11. למרות פניות חוזרות ונשנות לנתבעת, הליקויים לא תוקנו במלואם ובאופן יסודי, והנתבעת התנערה מאחריותה, מה שהוביל להגשת תביעה זו. 12. עילת התביעה נולדה עם גילוי ליקויי הבנייה, אשר התגלו בסמוך למועד קבלת החזקה בדירות ובבניין, והיא מתבססת על הפרת חוזה המכר, הפרת חובות חקוקות, רשלנות והפרת חובת תום הלב. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 13. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה נובעת מסכום התביעה, העולה על סמכותו של בית משפט השלום. 14. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת מכך שהבניין בו מצויות הדירות נשוא התביעה ממוקם בתחום שיפוטו של בית משפט זה. 15. הנתבעת, חברת "_____בנייה ופיתוח בע"מ", רשומה בישראל ופועלת בתחום שיפוטו של בית משפט זה. 16. עילת התביעה, הנוגעת לליקויי בנייה בנכס מקרקעין, מצויה בסמכותו של בית משפט זה. 17. הצדדים לתביעה, התובעים והנתבעת, כפופים לסמכותו של בית משפט זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת איטום ובידוד תקינים ## 18. הנתבעת התחייבה במסגרת הסכמי המכר לספק בניין תקין, לרבות מערכות איטום ובידוד העומדות בתקנים הנדרשים, אך הפרה התחייבות זו באופן יסודי וגרמה לנזקים חמורים. 19. ליקויי האיטום והבידוד שהתגלו ברכוש המשותף, ובפרט בתקרת החניון, מעידים על כשל תכנוני ו/או ביצועי חמור מצד הנתבעת, אשר לא עמדה בחובותיה המקצועיות והחוזיות. 20. חדירת רטיבות לחניון, כפי שתוארה בחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט, פוגעת לא רק בתקינות המבנה אלא גם בבטיחות הדיירים, ודורשת תיקון מיידי ויסודי. 21. הנתבעת, כקבלן מקצועי, הייתה צריכה לצפות את הנזקים שייגרמו כתוצאה מליקויי איטום ובידוד, ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים למניעתם, אך כשלה בכך באופן רשלני. 22. אי השלמת עבודות האיטום בחניון, כפי שצוין בחוות דעת המומחית, מהווה הפרה מתמשכת של חובות הנתבעת ומחייבת את כבוד בית המשפט להורות על השלמתן לאלתר. ## אחריות קבלן לליקויי בנייה ## 23. הנתבעת, כקבלן שבנה את הבניין, נושאת באחריות מלאה לכל ליקויי הבנייה שהתגלו ברכוש המשותף, מכוח חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, וכן מכוח דיני החוזים והנזיקין. 24. אחריות הנתבעת אינה מוגבלת רק לליקויים שנגרמו ישירות על ידה, אלא גם לליקויים שנגרמו על ידי קבלני המשנה מטעמה, שכן היא נושאת באחריות שילוחית למעשיהם ומחדליהם. 25. הנתבעת לא עמדה בחובתה לפקח כראוי על עבודות קבלני המשנה, ובכך אפשרה את היווצרותם של ליקויי בנייה חמורים, אשר פוגעים באיכות ובבטיחות הבניין. 26. הפסיקה קבעה כי קבלן המוכר דירות נושא באחריות מוגברת כלפי רוכשי הדירות, ועליו לוודא כי הבניין נבנה בהתאם לתקנים, למפרטים ולכל דין. 27. התנערות הנתבעת מאחריותה לתיקון הליקויים, והניסיון לגלגל את האחריות לקבלני משנה, אינה עולה בקנה אחד עם חובותיה המשפטיות והמוסריות כקבלן. ## נזקים שאינם נזקי ממון (עוגמת נפש) ## 28. התובעים, אשר השקיעו את מיטב כספם ברכישת דירותיהם, נאלצו להתמודד עם ליקויי בנייה חמורים ברכוש המשותף, אשר גרמו להם לעוגמת נפש רבה, טרדה, אי נוחות ופגיעה באיכות חייהם. 29. ההתמודדות עם ליקויי האיטום והרטיבות, הצורך בפניות חוזרות ונשנות לנתבעת, וההליכים המשפטיים הממושכים, גבו מהתובעים מחיר נפשי כבד, המצדיק פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון. 30. הפסיקה הכירה בזכותם של נפגעי ליקויי בנייה לפיצוי בגין עוגמת נפש, במיוחד כאשר מדובר בליקויים מהותיים הפוגעים בשימוש הסביר בנכס ובאיכות החיים של הדיירים. 31. סכום הפיצוי בגין עוגמת נפש, כפי שנקבע על ידי כבוד בית המשפט, בסך 20,000 ₪, משקף באופן הולם את הסבל והטרחה שנגרמו לתובעים כתוצאה מהתנהלות הנתבעת. 32. הנתבעת הייתה צריכה לצפות כי ליקויי בנייה חמורים יגרמו לעוגמת נפש לדיירים, ועל כן עליה לשאת באחריות גם לנזק זה. ## חוות דעת מומחה בית המשפט ## 33. חוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט, האדריכלית גב' _________, אשר העריכה את עלות תיקון הליקויים בסך 95,208 ₪ (נכון ל-1.1.2002), מהווה בסיס אובייקטיבי ומהימן לקביעת היקף הנזקים. 34. המומחית מטעם בית המשפט התרשמה באופן חיובי, ותשובותיה היו ענייניות, וניכר כי ביקשה לשקף באופן האמיתי והאובייקטיבי ביותר את ליקויי הבנייה ברכוש המשותף ואת עלותם. 35. על פי תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, יש לראות את חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים "כאילו לא נתקבלו כראיה", ועל כן יש להסתמך על חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט. 36. למרות הסתייגויות התובעים מחוות דעת המומחית, כבוד בית המשפט קיבל את ממצאיה, למעט תיקונים קלים, וקבע כי היא משקפת באופן אובייקטיבי את הליקויים. 37. יש להדגיש כי חוות דעת המומחית לא כללה את עלות תיקון ליקויי האיטום בתקרת החניון ושיקום החניון, שכן המומחית סברה שיש לאפשר לצד ג' 15 להשלים את העבודות, אך הנתבעת היא זו שחייבת בהשלמתן. ## השלמת עבודות איטום ושיקום חניון ## 38. כבוד בית המשפט הורה לנתבעת להשלים את עבודות האיטום בקומת החניון, ובתום העבודות לשקם את מערכת החשמל שניזוקה מהרטיבות שחדרה לחניון, וזאת בנוסף לפיצוי הכספי. 39. הוראה זו מדגישה את חומרת ליקויי האיטום בחניון ואת הצורך הדחוף בתיקונם, שכן הם פוגעים באופן מהותי בשימוש הסביר ברכוש המשותף ובבטיחות הדיירים. 40. הנתבעת, כקבלן שבנה את הבניין, נושאת באחריות ראשונית לתיקון ליקויים אלו, ואין היא יכולה להתנער מחובה זו על ידי גלגול האחריות לקבלני משנה. 41. אי השלמת עבודות האיטום והשיקום על ידי הנתבעת תמשיך לגרום נזקים לתובעים ולרכוש המשותף, ותחייב את התובעים בהוצאות נוספות. 42. כבוד בית המשפט מתבקש לאכוף את הוראתו בדבר השלמת העבודות, ולוודא כי הנתבעת תבצע אותן באופן מקצועי ויסודי, לשביעות רצון התובעים. ## אחריות צדדים שלישיים ## 43. הנתבעת הגישה הודעות לצדדים שלישיים שונים, קבלני משנה שביצעו עבודות עבורה, בניסיון לגלגל אליהם את האחריות לליקויים. 44. כבוד בית המשפט דחה חלק מההודעות לצדדים שלישיים, וקיבל חלק אחר, תוך קביעת חלוקת אחריות בין הנתבעת לבין קבלני המשנה הרלוונטיים. 45. דחיית ההודעה לצד ג' מס' 15 ("אטום-פלוס בע"מ"), אשר נשכרה על ידי הנתבעת לתקן ליקויים לאחר השלמת הבניין, מדגישה כי האחריות הראשונית לליקויים אלו מוטלת על הנתבעת. 46. קבלת ההודעות לצדדים שלישיים אחרים, כגון צד ג' מס' 8 (_________), קבלן משנה לעבודות אינסטלציה, מחזקת את הטענה כי הנתבעת כשלה בפיקוח על עבודות קבלני המשנה. 47. חלוקת האחריות בין הנתבעת לקבלני המשנה אינה פוטרת את הנתבעת מאחריותה כלפי התובעים, שכן התובעים התקשרו עם הנתבעת והיא זו שחייבת כלפיהם. ## ליקויי ריצוף ## 48. בחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט נקבע פיצוי בגין ליקויי ריצוף במסדרון באזור החניה, בשיעור 50% מעלות ריצוף חדש. 49. ליקויי הריצוף, כגון שקיעות, הפרשי גובה בין האריחים ושברים, מעידים על כשל בביצוע עבודות הריצוף, אשר הנתבעת אחראית להן. 50. הנתבעת, באמצעות קבלני המשנה מטעמה, הייתה צריכה לבצע את עבודות הריצוף בהתאם לתקנים המקובלים וברמת גימור גבוהה, אך כשלה בכך. 51. הפיצוי שנקבע בגין ליקויי הריצוף משקף את הצורך בתיקון הליקויים והשבת הרכוש המשותף למצבו התקין. 52. דחיית ההודעה לצד ג' מס' 9 (_________), יצרן המרצפות, מחזקת את הטענה כי הליקויים מקורם בהנחת המרצפות ולא בייצורן, ועל כן האחריות מוטלת על הנתבעת וקבלני המשנה מטעמה. ## סיווג הבניין ## 53. הנתבעת התייחסה לבניין כאל בניין גבוה ולא כאל בניין רב קומות, וקביעה זו השפיעה על מתקנים שונים בבניין, כגון מעליות ודרכי גישה. 54. למרות טענות התובעים בדבר סיווג הבניין כבניין רב קומות, כבוד בית המשפט קיבל את קביעת המומחית מטעם בית המשפט כי מדובר בבניין גבוה, בהתאם להגדרה הנוהגת כיום. 55. קביעה זו, אף שאינה לטובת התובעים, מדגישה את חשיבות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט כבסיס לקביעת העובדות המקצועיות. 56. התובעים סבורים כי גם אם הבניין מסווג כבניין גבוה, עדיין קיימים בו ליקויים מהותיים שאינם קשורים לסיווג, ועל הנתבעת לפצותם בגינם. 57. דחיית עתירת התובעים לפיצוי בגין אי התאמת הבניין לדרישות הנובעות מסיווגו כבניין רב קומות אינה גורעת מזכותם לפיצוי בגין ליקויים אחרים. ## ליקויים בדלתות המחסנים ## 58. בחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט נקבע פיצוי בגין ליקויים בדלתות המחסנים, אך סכום זה הופחת מהפיצוי הכולל שכן דלתות המחסנים אינן רכוש משותף. 59. כבוד בית המשפט קבע כי התובעים, או לפחות חלקם, תבעו פיצוי בגין ליקויים אלו בתביעות אחרות, ועל כן אינם זכאים לפיצוי במסגרת תביעה זו. 60. למרות זאת, עצם קיומם של ליקויים בדלתות המחסנים מעיד על כשל בבנייה ועל אחריות הנתבעת לספק בניין תקין על כל חלקיו. 61. הנתבעת הייתה צריכה לוודא כי כל רכיבי הבניין, לרבות דלתות המחסנים, עומדים בתקנים וברמת גימור נאותה. 62. הפחתת הסכום שנקבע בגין דלתות המחסנים אינה פוטרת את הנתבעת מאחריותה לליקויים אחרים ברכוש המשותף. ## הפרת חובת זהירות ורשלנות ## 63. הנתבעת, כקבלן מקצועי, חבה חובת זהירות כלפי התובעים, רוכשי הדירות, לוודא כי הבניין נבנה באופן מקצועי, בטיחותי ובהתאם לתקנים ולמפרטים. 64. הנתבעת הפרה חובת זהירות זו בכך שלא פיקחה כראוי על עבודות הבנייה, לא נקטה באמצעים סבירים למניעת ליקויים, ולא תיקנה את הליקויים שהתגלו באופן יסודי. 65. התנהלותה הרשלנית של הנתבעת גרמה לתובעים נזקים כספיים ועוגמת נפש, והיא אחראית לפצותם בגין נזקים אלו. 66. הפסיקה קבעה כי קבלן אחראי לרשלנותו ולרשלנותם של קבלני המשנה מטעמו, וכי עליו לשאת בתוצאות מעשיו ומחדליו. 67. הנתבעת הייתה צריכה לצפות כי כשלים בבנייה יגרמו לנזקים לדיירים, ועל כן עליה לשאת באחריות מלאה לרשלנותה. ## הפרת חוזה המכר ## 68. הנתבעת הפרה את הסכמי המכר שנחתמו עם התובעים, בכך שלא סיפקה להם בניין תקין ונטול ליקויים, כפי שהתחייבה. 69. הסכמי המכר כללו התחייבויות מפורשות ומשתמעות לספק בניין העומד בתקנים, במפרטים וברמת גימור נאותה, והנתבעת כשלה בכך. 70. ליקויי הבנייה שהתגלו ברכוש המשותף מהווים הפרה יסודית של הסכמי המכר, המזכה את התובעים בפיצויים. 71. הנתבעת לא עמדה בחובתה לתקן את הליקויים בתוך זמן סביר, למרות פניות חוזרות ונשנות מצד התובעים, ובכך החמירה את הפרת החוזה. 72. התובעים זכאים לפיצוי בגין כל הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהפרת החוזה על ידי הנתבעת, לרבות עלות תיקון הליקויים, נזקים עקיפים ועוגמת נפש. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##להלן דוגמא לפסק דין בנושא ליקויי בידוד ואיטום - תביעה נגד קבלן:## 1. בכתב התביעה שלפני עותרים התובעים לכך שהנתבעת תחויב לשלם להם סך 2,000,000 (שני מיליון) ₪, כפיצוי עבור ליקויי בניה שונים ברכוש המשותף בבניין בו מתגוררים התובעים, המצוי ברח' הגנים 1 בקרית ביאליק. 2. התביעה מופנית כנד הנתבעת, היא החברה הקבלנית שבנתה את הבניין ומכרה את הדירות לתובעים. הנתבעת מצדה הגישה הודעה לצד שלישי נגד קבלני משנה שונים שביצעו עבודות עבורה. הצד השלישי מס' 5, היא החברה שהתקינה את המעליות בבניין, הגישה הודעה לצד רביעי נגד אדריכל הבנין. 3. תביעת התובעים נסמכת על חוות דעת של מהנדס איכות, מר מרדכי שטיינר, ולפיה עלות תיקון הליקויים השונים ברכוש המשותף מגיעה כדי הסך 2,213,816 ₪. בנוסף לסכום הנקוב בחוות דעתו של מר שטיינר עותרים התובעים לפיצוי בסכומים נוספים, ולטענתם, סכום הפיצוי הכולל המגיע להם, מסתכם בסכום של כ- 2.3 מיליון ₪, אותו מעמידים התובעים בתביעתם, מטעמי אגרת המשפט, על סכום התביעה, דהיינו - 2 מיליון ₪. 4. הנתבעת מכחישה בכתב הגנתה את טענות התובעים, והגישה חוות דעת של מומחה מטעמה, הוא אינג' צבי רון, ולפי חוות דעתו, עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף מגיעה כדי הסך 15,100 ₪ בלבד. 5. נוכח הפערים בין המומחה מטעם התובעים והמומחה מטעם הנתבעת, מיניתי כמומחית מטעם בית המשפט את האדריכלית גב' פנינה נוי, שהעריכה את עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף בסכום של 95,208 ₪, כערכו לתאריך 1.1.2002. חוות הדעת אינה מביאה בחשבון את עלות תיקון ליקויי האיטום בתקרת החניון, ושיקום החניון לאחר סיום עבודות האיטום, משום שלדעת המומחית יש לאפשר לצד ג' 15 (חברת "איטומקס") להשלים את עבודות האיטום. 6. המומחית פנינה נוי נחקרה בפני על ידי ב"כ הצדדים, וחוות דעתה סומנה ב"מ/1. המומחית עשתה עלי רושם חיובי, תשובותיה היו ענייניות, וניכר שהיא מבקשת לשקף באופן האמיתי והאובייקטיבי ביותר את ליקויי הבניה ברכוש המשותף, ואת עלותם. 7. לאחר חקירת המומחית על חוות דעתה, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, ולפיו יוגשו על ידם תצהירים, ויטענו טענותיהם, ופסק הדין יינתן ללא חקירת המצהירים. 8. ב"כ התובעים אינו משלים עם חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט, והוא מבקש להסתמך דווקא על חוות דעת המומחה מטעם התובעים. ואולם, בעניין זה מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעת והצדדים השלישיים, כי לפי תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, יש לראות את חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים "כאילו לא נתקבלו כראיה", מה עוד, שכאמור, התרשמתי שהמומחית מטעם בית המשפט שיקפה באופן אמיתי ואובייקטיבי את הליקויים בבניין. 9. ב"כ התובעים טען, כי יש לתקן את חוות דעת המומחית בכמה נקודות, אך לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור שאין מקום לקבל טענות ב"כ התובעים, ואת חוות דעת המומחית יש לתקן דווקא על פי טענות שטענו באי כוח הנתבעים. מכל מקום, אדון תחילה במקצת מטענות ב"כ התובעים: (א) הוספת סך 4,500 ₪ בגין הפיצוי עבור ריצוף המסדרון באזור החניה: בעמ' 35 לפרוטוקול נשאלה המומחית על אופן חישוב הפיצוי בפריט זה, ואמרה כי לתובעים מגיע פיצוי בשיעור 70% מעלות ריצוף חדש, אך לאחר מכן, כאשר הועמדה על כך שבחוות דעת חושב הפיצוי לפי 50%, תיקנה ואמרה שאכן הפיצוי צריך להיות בשיעור 50%, וכך שבה ואמרה בהמשך הדברים (בעמ' 36 לפרוטוקול). שקלתי טענת ב"כ התובעים, ובשונה ממנו הנני סבור כי המומחית התכוונה לכך שהפיצוי עבור ליקויי הריצוף האמורים צריך להיות בשיעור 50% מעלות ריצוף חדש, והטעות שנפלה בדבריה, בנוגע לשיעור 70% הייתה טעות רגעית, שתוקנה בהמשך עדותה, מיד לאחר מכן. (ב) בשאלת ליקויי בידוד ואיטום: ב"כ התובעים חולק על ממצאי המומחית משום שביקרה בבניין בעת שלא ירד גשם, ולטענתו המומחית לא יכולה הייתה לקבוע האם יש ליקויי איטום שמקורם בשיפועי הגגות. אין אני מקבל טענה זאת. המומחית ביקרה במקום והתרשמה ממראה עיניה, גם אם לא השתמשה במיכשור לבדיקת השיפועים. חזקה על מומחה שהאופן בו הוא רואה את הדברים שונה מהאופן בו אדם שאינו מומחה רואה את הדברים, ומשמצאה המומחית, בראיית המומחה, שאין ליקוי בשיפועי הגגות, כי אז מקבל אני את ממצאיה בעניין זה. (ג) סיווג הבניין כבניין גבוה או כבניין רב קומות: המומחית התייחסה לבניין כאל בניין גבוה ולא כאל בניין רב קומות. ההגדרות האמורות משפיעות על מתקנים שונים, שכן בבניין רב קומות המעליות ודרכי הגישה צריכים להיות שונים באופן מהותי מאלה הקיימים בבניין גבוה. ההגדרה הקיימת כיום לבניין רב קומות היא הגדרה מפורטת, שלא הייתה קיימת בעת שהבניין נבנה, שאז ההגדרה הייתה כללית יותר. על פי ההגדרה הנוהגת היום, בניין רב קומות הוא בניין, שגובהו עולה על 27 מטרים, הנמדד ממפלס הכניסה הקובעת ועד למפלס הכניסה לדירה בקומה הגבוהה ביותר, דרך חדר המדרגות המשותף. בבניין בו מתגוררים התובעים נבנתה תוספת על גג הדירה בקומה העליונה, והתוספת היא חלק מהדירה העליונה והכניסה אל התוספת אינה מחדר המדרגות המשותף אלא מתוך הדירה העליונה עצמה. גם אם בעת בניית הבניין ההגדרה הייתה כללית יותר, הנני סבור כי הפרשנות הנכונה שיש לתת לה היא בנוסח ההגדרה הנוהגת כיום. לצורך סיווג הבניין, אין להביא בחשבון את מפלס קומת החניון, שכן אינו "הכניסה הקובעת" לבניין, וכן אין להביא בחשבון את התוספת שנבנתה לדירה העליונה, שכן היא חלק מהדירה העליונה, והכניסה אליה אינה מחדר המדרגות המשותף. הפרש הגובה - ממפלס "הכניסה הקובעת", הממוקמת מעל לקומת החניון, ועד למפלס הכניסה לדירה בקומה העליונה, דרך חדר המדרגות המשותף, מגיע כדי 24.70 מ', לפיכך צדקה המומחית בקביעתה, כי מדובר בבניין גבוה ולא בבניין רב קומות. הנני דוחה איפוא את טענות בא כוח התובעים בעניין זה, והנני מקבל טענות באת כוח הנתבעת ובאת כוח צד ג' מס' 5 ("ישראליפט"). לפיכך הנני דוחה עתירת התובעים לפיצוי בגין אי התאמת הבניין לדרישות הנובעות מסיווגו כבניין רב קומות. 10. אף באת כוח הנתבעת הסתייגה מקביעות שונות של המומחית, ולטענתה יש להפחית את הפיצוי שקבעה המומחית בחוות דעתה. בעיקרם של דברים טוענת באת כוח הנתבעת, כי הבניין נבנה לפי התקנים הרשמיים. גם בעניין זה הנני סבור שאין מקום להתערב בקביעות המומחית, זולת בעניין אחד שעורר בא כוח צד ג' מס' 3 ("מרכז הדלתות"), הנוגע לדלתות המחסנים (סעיף 6.3.4 לחוות דעת המומחית). כאמור, עניינה של התביעה שלפני הם ליקויים המצויים ברכוש המשותף, בה בשעה שדלתות המחסנים אינם "רכוש משותף". המחסנים בבניין צמודים לדירות בבניין, ועל כן המחסנים, על דלתותיהם, אינם חלק מהרכוש המשותף. אמנם, התובעים הם בעלי הדירות בבניין, ועל כן לכאורה יכולים הם לתבוע בגדר תביעתם שלפני גם נזקים אישיים שנגרמו להם, אך זאת רק אם לא תבעו את הנזקים האלה ממש בתביעות אחרות שהגישו נגד הנתבעת בתיק אחר. מטענות ב"כ הצדדים למדתי לדעת, כי התובעים, או לפחות חלק מהם, תבעו פיצוי בגין הליקויים בדלתות המחסנים בתביעה אחרת, ועל כן אינם זכאים לפיצוי במסגרת התביעה שלפני. בתביעה שלפני לא ניתן לדעת מי מהתובעים תבע כבר פיצוי עבור ליקוי בדלת המחסן הצמוד לדירתו ומי לא עשה כן, ובנסיבות שכאלה, הנני סבור כי אין מנוס מהפחתת הסכום שקבעה המומחית בפריט האמור בחוות דעתה, המסתכם כדי הסך 7,000 ₪. 11. התובעים מחד גיסא והנתבעת מאידך גיסא חלוקים בשאלת הפיצוי עבור נזק שאינו נזק ממון ("עוגמת נפש"). במחלוקת שנפלה בעניין זה בין ב"כ הצדדים, דעתי כדעת ב"כ התובעים. התובעים היו זכאים לקבל את הבניין ללא ליקויי בניה, ומשהשקיעו ברכישת דירותיהם את מיטב כספם, והתברר להם כי קיבלו בניין שברכוש המשותף שלו קיימים ליקויים שונים, כמתואר על ידי המומחית בחוות דעתה, הנני סבור כי יש מקום לפסוק להם פיצוי עבור הנזק שאינו נזק ממון. בהתחשב בטענות הצדדים בתצהיריהם ובטיבם ומהותם של הליקויים, כפי שאלה פורטו בחוות דעתה של המומחית, הנני מעריך את הפיצוי בסכום של 20,000 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה. 12. על כן, לאור האמור לעיל, יש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך 141,494 ₪, לפי הפירוט שלהלן: (א) עלות תיקון הליקויים, לפי חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט 80,685 ₪ (ב) הפחתת עלות תיקון דלתות המחסנים 7,000 ₪ 73,685 ₪ (ג) מע"מ (16.5%) 12,158 ₪ 85,843 ₪ (ג) הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 1.1.2002 35,651 ₪ פיצוי עבור תיקון ליקויים 121,494 ₪ פיצוי עבור נזק שאינו ממון 20,000 ₪ סך הכל 141,494 ₪ בנוסף לסכום זה, תשלים הנתבעת את עבודות האיטום בקומת החניון, באמצעות חברת "איטומקס". 13. לעניין ההודעות לצדדים שלישיים שהתייצבו לדיון: (א) כיוון שמהפיצוי עבור תיקון הליקויים, כפי שפורט בחוות דעת המומחית מטעם בית המשפט, הופחת הפיצוי שנקבע עבור תיקון דלתות המחסנים, הרי אין עוד עילה לשיפוי הנתבעת על ידי צד ג' מס' 3 (מרכז הדלתות), ולפיכך הנני דוחה את ההודעה לצד שלישי שנשלחה לצד ג' מס' 3. (ב) כיוון שקיבלתי טענות הנתבעת בדבר סיווג הבניין כבניין גבוה ולא כבנין רב קומות, כטענת התובעים, אין מקום להודעה לצד שלישי נגד צד ג' מס' 5 (ישראליפט). על כן הנני דוחה ההודעה לצד ג' שנשלחה לצד ג' מס' 5. הפועל היוצא מדחיית ההודעה לצד ג' שנשלחה לצד ג' מס' 5 הוא, שיש אף לדחות ההודעה שצד ג' מס' 5 שלח לצד ד' (האדריכל אברי פישר). (ג) ההודעה לצד ג' מס' 9 (מצר מרצפות), נשלחה בשל ליקויים שנמצאו בריצוף. ואולם, מסתבר בעיני שאין מדובר בליקויים שמקורם בייצור המרצפות אלא בליקויים שמקורם בהנחת המרצפות, כגון שקיעות בריצוף, הפרשי גובה בין האריחים ושברים שאירעו תוך כדי הנחת המרצפות או בשלבים מאוחרים יותר, ואין לזקוף ליקויים אלה לחובת צד ג' מס' 9. על כן הנני דוחה ההודעה לצד ג' שנשלחה לצד ג' מס' 9. (ד) בכל הנוגע להודעה לצד ג' שנשלחה לצד ג' מס' 15 (חברת "איטומקס"), הנני סבור כי מלכתחילה לא היה מקום לשלוח את ההודעה. צד ג' מס' 15 נשכר על ידי הנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו לאחר שהבניין הושלם, ואין לזקוף לחובת צד ג' מס' 15 כל אחריות או חבות לליקויי הרטיבות בקומת החניון. על הנתבעת להודות לצד ג' מס' 15 על שנחלצה לפתור את הבעיות בשיטותיה המתוחכמות, ועל כך שלא נעלבה ונטשה את העבודה בשל הגשת ההודעה המיותרת לצד ג' שנשלחה אליה. (ה) צד ג' מס' 8 הוא קבלן משנה לעבודות אינסטלציה. כעולה מחוות דעת המומחית, יש לזקוף לחובתו עלויות תיקון בסכום כולל של 4,453 לפי הפירוט הבא: (1) לפי פריט 6.9.1. לחוות דעת המומחית 1,750 ₪ (2) לפי פריט 6.9.3 250 ₪ (3) לפי פריט 6.9.4 700 ₪. סה"כ 2,700 ₪ מע"מ (16.5%) 446 ₪. 3,146 ₪ (4) הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.2002 1,307 ₪ סה"כ 4,453 ₪ 14. לעניין ההודעות לצדדים שלישיים שלא התייצבו לדיון: חלק מהצדדים השלישיים לא התייצבו לדיון, וחלק מהם אף לא הגישו כתבי הגנה. צדדים שלישיים אלה יחוייבו לשפות את הנתבעת, לפי המתבקש מחוות דעת המומחית, וכמפורט להלן: (א) צד ג' מס' 4 - ש.ג.ב. עבודות חשמל בע"מ: חיוב לפי פרק 6.8 לחוות דעת המומחית 3,800 ₪ מע"מ (16.5%) 627 ₪ 4,427 ₪ הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 1.1.2002 1,838 ₪ סה"כ 6,265 ₪ (ב) צדדי ג' 10 ו- 11 - מוצינית וצ'יסלב וסאלח מוחמד חטיב - עבודות ריצוף: פריטים 6.1.3 ו- 6.1.5 לחוות דעת המומחית 16,000 ש"ח מע"מ (16.5%) 2,640 ש"ח 18,640 ש"ח ריבית והפרשי הצמדה מיום 1.1.2002 7,742 ש"ח סה"כ 26,382 ש"ח (ג) צד ג' מס' 12 - דלאל עאדל חסן - עבודות טיח: פריטים 6.12.1.1 ו- 6.12.1.2 לחוות דעת המומחית 1,100 ש"ח מע"מ (16.5%) 182 ש"ח 1,282 ש"ח הפרשי הצמדה וריבית מתאריך 1.1.2002 532 ש"ח סה"כ 1,814 ש"ח (ד) צד ג' מס' 14 - רב בריח בע"מ - התקנת דלתות אש: פריטים 6.3.2 ו- 6.3.5 לחוות דעת המומחית 550 ₪ מע"מ (16.5%) 91 ₪ 641 ₪ הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.2002 267 ₪ סה"כ 908 ₪ 15. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: - (א) הנני מחייב את הנתבעת (חברת ח' _____קבלנות בניין בע"מ), לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך 141,494 ₪, כערכם בתאריך פסק דין זה. (ב) הנני מחייב את הנתבעת, להשלים את עבודות האיטום בחניון, ובתום העבודות יהיה על הנתבעת לשקם את מערכת החשמל שניזוקה מהרטיבות שחדרה לחניון. (ג) הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 28,300 ₪, בצירוף מע"מ כחוק. (ד) הנני מחייב את צד ג' מס' 1 (ב.א.ש. טכנולוגיות איטום בע"מ), לשפות את הנתבעת בגין כל הוצאה שנגרמה לה או תגרם לה, כתוצאה מהעבודות לשיקום האיטום בחניון ושיקום מערכת החשמל בחניון, שניזוקה מהרטיבות. בנוסף לכך הנני מחייב את צד ג' מס' 1 לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ ובצירוף מע"מ כחוק. (ה) הנני מחייב את צד ג' מס' 4 (ש.ג..ב. עבודות חשמל בע"מ) לשלם לנתבעת סך 6,265 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה, ובנוסף לכך הנני מחייב את צד ג' מס' 4 לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,250 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. (ו) הנני מחייב את צד ג' מס' 8 (אלי מצגר) לשלם לנתבעת סך 4,453 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה, ובנוסף לכך הנני מחייב את צד ג' מס' 8 לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,900 ₪, בצירוף מע"מ כחוק. (ז) הנני מחייב את צדדי ג' 10 ו- 11 (מוצינית וצ'יסלב וסאלח מוחמד חטיב), ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת סך 26,382 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה, ובנוסף לכך הנני מחייב את צדדי ג' 10 ו- 11, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. (ח) הנני מחייב את צד ג' מס' 12 (דלאל עאדל חסן), לשלם לנתבעת סך 1,814 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה, ובנוסף לכך הנני מחייב את צד ג' מס' 12 לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. (ט) הנני מחייב את צד ג' מס' 14 (רב בריח בע"מ) לשלם לנתבעת סך 908 ₪, כערכו בתאריך פסק דין זה, ובנוסף לכך הנני מחייב את צד ג' מס' 14 לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. (י) הנני דוחה את ההודעה לצדדי ג' שנשלחה לצדדי ג' 2 (אלום ליאת), 6 (יצר בניין בע"מ), 7 (גל ע.א. מתכות בע"מ),ו- 13 (עלי זבידאת), ללא צו להוצאות. (יא) הנני דוחה את ההודעה לצדדי ג', שנשלחה לצדדי ג' 3 (ב.ו.ג מרכז הדלתות בע"מ), 5 (ישראליפט תעשיות 1972 בע"מ) ו- 9 (מצר מרצפות בע"מ), והנני מחייב את הנתבעת לשלם לכל אחד מהם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. (יב) הנני דוחה את ההודעה לצד ג', שנשלחה לצד ג' מס' 15 (איטומקס בע"מ), והנני מחייב את הנתבעת לשלם לצד ג' מס' 15 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. (יג) הנני דוחה את ההודעה לצד ד' ששלחה צד ג' מס' 5 (ישראליפט תעשיות 1972 בע"מ) לצד ד' אברי פישר, והנני מחייב את צד ג' מס' 5 לשלם לצד ד' הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. כתב תביעהאיטוםמסמכיםקבלן