סעיף 305 לפקודת החברות זוהי בקשת עו"ד נמרוד טפר, המנהל המיוחד לחברת אלמגית בע"מ - בפירוק (להלן: "המנהל המיוחד" ו-"החברה" בהתאמה), לאשר לו לתפוס חזקה בדירת מרתף ברחוב מרמורק 4 בתל אביב (להלן: "הנכס") ולהיעזר במשטרה במידת הצורך. 1. המנהל המיוחד משמש גם כמפרקה של עמותת אלמ"ג (להלן: "העמותה"), אשר הינה בעלת מחצית המניות בחברת אלמגית. מר אמנון אביעד (להלן: "המשיב") הינו הבעלים של המחצית השנייה של מניות חברת אלמגית וכן שימש כנושא משרה ומנהל בעמותת אלמ"ג. המשיב עושה שימוש בנכס מזה זמן רב, בין היתר על ידי חברה אחרת שבבעלותו, חברת אלמג"ן - המרכז הבינתחומי לגישור, פישור ובוררות בע"מ. 2. לטענת המנהל המיוחד, שימושו של המשיב בנכס אינו כדין, וזאת מכיוון שהינו הבעלים של מחצית ממניות החברה בלבד, וככזה אין לו זכות לשימוש בלעדי בנכס ללא הסכמת העמותה ומפרקה (הוא המנהל המיוחד). נוסף, טוען המנהל המיוחד, כי לכל הפחות החל ממועד מתן צו הפירוק לחברת אלמגית, לא ניתנה כל הסכמה מצידו של המנהל המיוחד לשימוש של המשיב בנכס. לאור תגובת המשיב, יש לציין כי אין חולק באשר לכך שבגין השימוש בנכס מעולם לא שולם דבר על ידי המשיב או מי מטעמו. 3. בתגובתו טוען המשיב כי רכישת הנכס בוצעה במלואה מכיסו הפרטי, וכי רישום הנכס על שם חברת אלמגית נעשה בעקבות עצתו של רואה החשבון החברה, דאז. המשיב טוען כי קיימת לו זכות ביחס לנכס, לאור טענתו לעיל כי רכש את הנכס ואף ביצע בו שיפוצים מכספו הפרטי. 4. עיון בבקשה, על צרופותיה, ובמיוחד נסח המקרקעין בנוגע לנכס, מעלה כי הנכס נמצא בבעלותה הבלעדית של חברת אלמגית, אשר לגביה מונה המבקש כמנהל מיוחד, בעקבות מתן צו פירוק לחברה. יתרה מכך, גם המשיב בתגובתו מציין מפורשות כי הנכס הינו בבעלות חברת אלמגית, וכל טענותיו מתרכזות בזכויות לכאוריות בנכס הנובעות ממימון רכישתו על ידי המשיב. אלא שלא די בטענות בעלמא (שנטענו מבלי שצורפה ולו אסמכתא אחת לביסוסן) לרכישת הנכס ולביצוע שיפוצים בו, בכל הנוגע לנכס של חברה אשר הוצא לגביה צו פירוק, ומונה לה בעל תפקיד מטעם בית המשפט. מרשם המקרקעין הינו ברור ואין בלתו, וכאמור החברה רשומה בו כבעלים הבלעדיים של הנכס. מטרת הרישום במקרקעין הינה פומביות הזכויות הקנייניות. גם אם רכישת הנכס בוצעה מכיסו הפרטי של המשיב (ואינני קובעת דבר וחצי דבר בעניין זה, לאור היעדר ראיות כלשהן לטענות אלה מצידו של המשיב), מרגע שנרשם הנכס על שם החברה שבפירוק, ומרגע שמונה לחברה זו בעל תפקיד מטעם בית המשפט, מוקנים כל נכסי החברה לבעל התפקיד, ללא יוצא מן הכלל. וראה לעניין זה: סעיף 305 לפקודת החברות, הקובע מפורשות: "ניתן צו פירוק או נתמנה מפרק או מפרק זמני, יקבל המפרק או המפרק הזמני לידו או לפיקוחו את הנכסים שהחברה זכאית להם או שנראה שהיא זכאית להם" 5. ככל שישנן למשיב טענות הנוגעות לזכויותיו בנכס, הנובעות לכאורה מהשתתפותו ברכישת הנכס או בשיפוצו, הרי שהיה על המשיב לתמוך טענות אלה בראיות קונקרטיות ולא להסתפק בהפרחת טענות כאלה ואחרות באוויר, ללא כל אסמכתא שהיא, כפי שעשה בבקשה דנן. אם רכש המשיב את הנכס מכספו הפרטי ואם השקיע בו מכספו לשיפוצים, היה עליו לצרף אסמכתאות המעידות על כך. לא זאת אלא זאת; אף אם השתתף המשיב ברכישת הנכס ובשיפוצו, הרי שהשתתפות זו אינה מקימה לו זכות קניינית בנכס, ודאי וודאי שלא זכות בעלות בנכס. לכל היותר, תהיה בידי המשיב זכות כספית כלפי החברה (וכלפי בעל התפקיד) אשר דינה להתברר במופרד משאלת החזקה והבעלות בנכס. יתרה מכך, בתשובתו אזכר המנהל המיוחד מספר הצהרות של המשיב בנוגע לכך כי רכישת הנכס ושיפוצו נעשו מכספי החברה ולא מכספו הפרטי. הצהרות סותרות אלו מחלישות את טענותיו (החלשות ממילא) של המשיב, ואין צורך להכביר במילים. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל במלואה. ניתן למנהל המיוחד אישור לתפוס חזקה בנכס, ולהיעזר במידת הצורך במשטרה לשם כך. המשיב ישתף פעולה עם המנהל המיוחד על מנת לאפשר פינוי מהיר ויעיל של הנכס. המשיב ישא בהוצאות המנהל המיוחד בבקשה זו בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין, מהיום ועד יום התשלום בפועל. דיני חברותפקודת החברות