תיקון תשריט בית משותף 1. תובענה זו, שנפתחה בדרך של המרצת פתיחה, עניינה בבקשה למתן פסק דין הצהרתי בעניין זכותם של המבקשים כי ברישומי המשיב 6 יתוקנו גבולות תתי-חלקות 1 ו-2 (כהגדרתן לעיל), המשורטטים בתשריט שצורף לצו רישום בית משותף על המקרקעין (כהגדרת מושג זה לעיל) - והכול בהתאם לגבולות הנכונים של המקרקעין. שתי תתי-החלקות חכורות ומוחזקות - האחת על ידי המבקשים, בני הזוג אליהו וסיגלית נגר (להלן, ביחד: "נגר" ו/או "המבקשים"), והשניה על ידי המשיבים 5, בני הזוג רחמים ושושנה קשיזדה (להלן, ביחד: "קשיזדה" ו/או "המשיבים"). רקע עובדתי 2. עיקרי האירועים והעובדות המהווים רקע לתובענה זו מוסכמים על הצדדים. ואלה הם: א. ביום 5.8.2003 רכשו נגר את זכות החכירה המהוונת של משפחת בארי במקרקעין הידועים כגוש 7655, חלקה 227, תת-חלקה 1 - המצויים ברחוב דגניה 28א, רעננה (להלן: "המקרקעין" ו/או "תת-חלקה 1". חלקה 227 הנ"ל תכונה להלן: "החלקה"). הסכם המכר צורף וסומן נספח א' לכתב ההמרצה. ב. אין חולק כי שטח החלקה כולה 918 מ"ר וכי על פי חוזה החכירה של מורישי משפחת בארי עם מינהל מקרקעי ישראל (מוצג ת/3) שטח תת-חלקה 1 הינו מחצית משטח החלקה כולה. ג. המשיב 1, מינהל מקרקעי ישראל, הוא הבעלים הרשום של המקרקעין. ד. המשיבה 2, שיכון עובדים בע"מ, היא החברה המשכנת - והיא מנהלת רישום של זכויות המקרקעין. ה. ביום 1.8.2001 ערך המשיב 3, הנדסאי - שאינו מודד מוסמך - אליהו בר יוסף, לבקשת המשיבה 2, תשריט של חלוקת שטח החלקה בין שתי תתי-החלקות. בר יוסף קבע את קו הגבול בין תתי-החלקות באופן ששטח תתי-החלקות אינה זהה. התשריט צורף לצו רישום הבית המשותף הבנוי על החלקה (להלן: "הבית המשותף" ו-"תשריט הבית המשותף"). תשריט הבית המשותף צורף וסומן נספח ג' לכתב ההמרצה. ו. ביום 11.8.2003, סמוך לרכישת המקרקעין על ידי נגר, נמדדו המקרקעין על ידי המודד חוסאם מסראווה שאף הכין מפה של המקרקעין - המכונה בהמרצה "מפה מספר 1". לפי מפה זו שטח תת-חלקה 1 הוא 459 מ"ר, דהיינו: מחצית משטח החלקה כולה. ז. בסמוך לכך - הגישו נגר למשיבה 4, הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה (להלן: "הוועדה המקומית"), בקשה למתן היתר בניה. לבקשה צורפה מפה טופוגרפית - על בסיס המדידה והתשריט של מסראווה. המפה הטופוגרפית צורפה וסומנה נספח ב' לכתב ההמרצה. ח. ביום 31.3.2004 הגישו קשיזדה, שהם בעלי זכויות החכירה בתת-חלקה 2 בחלקה ובגוש בו מצויים מקרקעי המבקשים (להלן: "תת-חלקה 2") - התנגדות לבקשה שהגישו נגר למתן היתר בניה. ט. בהתנגדותם לבקשה טענו קשיזדה כי אין לקבל את החלוקה בין תתי-חלקות 1 ו-2 - כפי שזו מופיעה ב"מפה מספר 1". שכן על פי המפה אשר מצורפת לתשריט הבית המשותף קיימים חלוקה וקווי גבול שונים בין שתי תתי-החלקות. י. לאור התנגדות קשיזדה בדקו נגר את תשריט הבית המשותף אצל המשיב 6 (המוגדר "משיב פורמאלי"), המפקח על רישום המקרקעין פתח תקווה. הבדיקה העלתה כי בתשריט הבית המשותף שנערך ביום 1.8.2001 על ידי בר יוסף, נקבעו שטחים ונתונים שונים בקשר לקווי הגבול של המקרקעין. הקווים בתשריט בר יוסף אינם תואמים את שטח המקרקעין ואת תוצאות המדידות המסומנות ב"מפה מספר 1". יא. ביום 6.5.2004, פנו נגר לעורך התשריט, בר יוסף. בעקבות פנייתם, הוציא בר יוסף תשריט מתוקן של החלקה - התואם, לטענת המבקשים, את המסומן ב"מפה מספר 1". התשריט המתוקן צורף וסומן נספח ד' לכתב ההמרצה. יב. ביום 17.6.2004 פנו נגר למשיבה 2, שיכון עובדים בע"מ, בבקשה שזו תפעל לתיקון תשריט הבית המשותף בהתאם לתשריט המתוקן הנ"ל. פניית נגר למשיבה 2 צורפה וסומנה נספח ו' לכתב ההמרצה. יג. ביום 4.7.2004 אישרה משיבה זו בכתב כי "אנו פועלים לתיקון ורישום החדש בפועל (שהוכן על ידי מר אלי בר יוסף) בלשכת רישום המקרקעין". מכתב המשיבה 2 לנגר צורף וסומן נספח ז' לכתב ההמרצה. יד. משיבה 2 לא פעלה כאמור במכתבה הנ"ל, ובמועד מאוחר יותר הודיעה בעל פה לנגר כי הוא חוזרת בה מהאמור בו. טו. משתשריט הבית המשותף נשאר על כנו, הגבילה הוועדה המקומית את הבקשה להיתר הבניה שהגישו נגר, באופן שלא ניתן אישור לקביעת חלונות בית נגר בקיר הפונה לבית קשיזדה. טז. ביום 8.10.2004 ערך גם המודד ברוך ברגמן, בעקבות פניית נגר אליו, מדידה נוספת של המקרקעין ושרטט מפה של החלקה. המודד ברגמן ציין ב"הצהרה" הנלווית למפה כי הוא תומך במפורט במפה שהכין המודד מסראווה ("מפה מספר 1"). המפה ו"ההצהרה" שהכין המודד ברגמן צורפו וסומנו נספחים ה1 ו-ה2 לכתב ההמרצה. טענות הצדדים טענות המבקשים והסעדים המבוקשים 3. לטענת המבקשים, בתשריט המקורי של הבית המשותף (נספח ג' לכתב ההמרצה) שערך בר יוסף - הוא התעלם מכך ששטח שתי תתי-החלקות 1 ו-2 שווה זה לזה ועומד על 459 מ"ר כל אחת, דהיינו: כל אחת מחצית משטחה הכולל של החלקה העומד על 918 מ"ר. טעות זו הוכרה על ידי בר יוסף עצמו ותוקנה על ידו בתשריט המותקן (נספח ד' לכתב ההמרצה) - אשר הוא המשקף נכונה את שטחי תת-חלקות 1 ו-2 וקו הגבול ביניהן. אף המשיבה 2, שיכון עובדים בע"מ, הכירה בטעות שבתשריט הקיים של הבית המשותף ומשכך הבטיחה לפעול לתיקונו (נספח ז' לכתב ההמרצה). יצוין כי בכתב ההמרצה נטען כי המשיבה 2 נתנה "הבטחה שלטונית מחייבת" לתיקון תשריט הבית המשותף - אולם טענה זו נזנחה בסיכומי המבקשים, ומשכך לא אתייחס אליה. 4. אשר על כן, מתבקש בית המשפט לתת את הסעדים העיקריים הבאים: א. סעד הצהרתי על זכות המבקשים כי יתוקן אצל המשיב 6, המפקח על רישום המקרקעין פתח תקווה, צו רישום הבית המשותף הבנוי על גוש 7655, חלקה 227 - בהתאם לגבולות הנכונים של המקרקעין שרכשו המבקשים, כפי שנקבעו בתשריט המתוקן מיום 6.5.2004 (נספח ד' לכתב ההמרצה). ב. צו המורה למשיבים 1 ו-2, מינהל מקרקעי ישראל ושיכון עובדים בע"מ (בהתאמה), לפעול לתיקון צו הבית המשותף בהתאם לתשריט המתוקן. ג. צו המורה למשיבה 4, הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה, לתקן את היתר הבניה בהתחשב בתשריט המתוקן - מיד לאחר רישומו של התשריט המתוקן על ידי המשיבה 2 אצל המשיב 6. טענות כלל המשיבים 5. בטרם אפנה לטענות המשיבים העיקרים בתובענה זו - המשיבים 5, בני הזוג קשיזדה - אציין את טענות שאר המשיבים שהגישו כתבי תשובה לכתב ההמרצה. 6. המשיב 1, מינהל מקרקעי ישראל, השיב כי בבקשה אין טענה כלשהי כנגדו ודין הבקשה כלפיו להימחק על הסף. לגבי הסעד המופנה אליו מציין משיב זה כי אין זה מתפקידו לפעול לתיקון צו רישום הבית המשותף - והאחריות על רישום הבתים המשותפים היא על המשיבה 2, שיכון עובדים בע"מ, שכן המידע בנושא מצוי בידיה והיא זו שמנהלת את הזכויות בנכס. לפיכך, מתנגד משיב זה למתן צו המורה לו לפעול כאמור. המשיב 1 הודיע כי "לא ינקוט כל עמדה באשר לסכסוך נשוא הבקשה ויכבד כל החלטה ו/או צו של בית המשפט באשר לתיקון צו רישום הבית המשותף", כל זאת בכפוף לאמור לעיל ובכפוף לשלושת אלה: א. כל עלויות תיקון הצו יחולו על מבקשי התיקון ו/או מי שיקבע בית המשפט, ולא על המשיב 1. ב. המסמכים הדרושים לתיקון הצו יוגשו למשיב 1 לבדיקה טרם הגשתם ללשכת רישום המקרקעין. ג. ימולאו כל התנאים בהתאם לכל דין, לרבות נהלי המשיב 1, בעניין רישום צו הבית המשותף. 7. המשיבה 2, שיכון עובדים בע"מ, השיבה כי חלוקת השטח כפי שנעשתה בצו רישום הבית המשותף תואמת להסכמי המכר המקוריים לפיהם מכרה את יחידות הדיור למשפחת בארי (מהם רכשו המבקשים את זכויותיהם) ולמשפחת קשיזדה, המשיבים 5. לטענת משיבה זו - ובניגוד למה שטעתה לחשוב בראשית חודש יולי 2004 - הרישום הנוכחי נכון וצודק, ולעומתו התשריט המתוקן - שהוכן בהזמנה פרטית וללא ידיעת המשיבה 2 - הוא תשריט מוטעה, שאינו משקף את חוזי המכר ואף אינו צודק. אשר על כן, המשיבה סבורה כי אין להיעתר לבקשה. עם זאת נכתב בתשובת משיבה זו כי: "למשיבה אין אינטרס או עניין בתוצאות הדיון, והיא משאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט". כמו כן, אמרה בבית המשפט העדה הגברת לינדה שמחון - מנהלת מרכז רישום של משיבה זו - כי: "לנו אין שום צד כאן וכל שיוחלט בבית המשפט נבצע. ואם תהיה עלות, העלות תהיה עלינו" (ישיבה מיום 15.3.2007, עמוד 27 לפרוטוקול). יצוין כי משיבה זו לא התייחסה במפורש לטענה כאילו נתנה למבקשים הבטחה שלטונית מחייבת לתיקון תשריט הבית המשותף - טענה שנזנחה, כאמור לעיל, בסיכומי המבקשים. 8. המשיבה 4, הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה, השיבה בקצרה כי "אין כל התנגדות מטעמה למתן פסק דין הצהרתי כמבוקש ביחס לתיקון צו רישום בית משותף". המשיב 3, אליהו בר יוסף, והמשיב 6, המפקח על רישום המקרקעין פתח תקווה - לא הגישו כתבי תשובה לכתב ההמרצה. עם זאת, בישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה בפני ציין בא כוחו של המשיב 3 כי: "אין לנו כל התנגדות למתן פסק דין הצהרתי כמבוקש, ואנו נקבל כל עמדה שתוחלט על ידי בית המשפט. ... על דעת מרשי אומר שנשתף פעולה אם יהיה צורך לנקוט בפעולות מסוימות." (ישיבה מיום 20.4.2005, עמוד 2 לפרוטוקול) טענות המשיבים 5, בני הזוג קשיזדה 9. לטענת המשיבים העיקרים בתובענה זו - המשיבים 5, בני הזוג קשיזדה - לא נפלה כל טעות בצו רישום הבית המשותף (נספח ג' לכתב ההמרצה), אשר מסומן בו קו גבול ישר - אשר חוצה כנהוג באזור את קו חיבורי הבתים. קו גבול זה תואם את המצב בשטח, כפי שסומן במשך שנים באמצעות גדר רשת. מצב דברים תכנוני-רישומי-עובדתי זה היה קיים גם בשנת 2003, בעת שהמבקשים רכשו את זכויותיהם במקרקעין - ומשכך המבקשים מנועים ומושתקים מלטעון כנגדו. המשיבים מדגישים כי בהסכם המכר של המשיבים (נספח א' לכתב ההמרצה) לא צוין כלל שטח המקרקעין. באשר למכתב שיכון עובדים בע"מ למבקשים (נספח ז' לכתב ההמרצה) - טוענים קשיזדה כי מכתב זו אינו מהווה "הבטחה שלטונית", ולו מחמת שהוא פוגע בזכויותיהם. עוד טוענים משיבים אלה כי מחמת שביסוד ההבטחה הנטענת עומדת טעות עובדתית ביחס למקרקעין, ניתן לחזור מהבטחה זו. יוזכר (פעם נוספת) כי הטענה בדבר הבטחה שלטונית מחייבת נזנחה בסיכומי המבקשים - ומשכך איני דנה בה ובטענות שנטענו כנגדה. דיון שטח תת-חלקה 1, המקרקעין שרכשו המבקשים 10. השאלה הראשונה המצויה במחלוקת בין הצדדים עניינה בשטח תת-חלקה 1, המקרקעין שרכשו המבקשים נגר ממשפחת בארי (החוכרים הקודמים). בהסכם מכר זכויות החכירה שנחתם בין בארי לנגר לא מצוין שטח המקרקעין המועברים (נספח א' לכתב ההמרצה). אולם בנספח אליו - הנושא כותרת "הודעה על רישום זכויות בנכס" ושנערך על ידי מינהל מקרקעי ישראל - נכתב: "שטח: 459 מ"ר בערך". על גודלו של שטח תת-חלקה 1 ניתן גם ללמוד מחוזה החכירה של מורישי משפחת בארי עם מינהל מקרקעי ישראל (מוצג ת/3) - המציין כי: "הנכסים המוחכרים בחכירת משנה: 1/2 ממגרש", דהיינו מחצית שטחה של חלקה 227. בהתאם לרשום בלשכת רישום המקרקעין - על פי נסח הרישום, נספח ב' לתשובת המשיבים קשיזדה - שטח חלקה 227 כולה 918 מ"ר. מכאן ששטח המקרקעין שרכשו המבקשים 459 מ"ר. כמו כן, ניתן להסיק על גודלה של תת-חלקה 1 בדרך של הפחתת שטח תת-חלקה 2 משטחה הכולל של חלקה 227. בהתאם לרשום בלשכת רישום המקרקעין - על פי נסח הרישום, נספח ב' לתשובת המשיבים קשיזדה - שטחם של המקרקעין שבבעלות המשיבים קשיזדה, תת-חלקה 2, הוא 459 מ"ר. כיוון שאין חולק כי יתרת החלקה שייכת למבקשים נגר הרי ששטח תת-חלקה 1 אף הוא 459 מ"ר. 11. לטענת המשיבים גודל השטח שברשותם הינו 480 מ"ר. להוכחת טענתם מצביעים המשיבים על נספח לבקשה להיתר בניה שהגישו כבר בשנת 1969 - עליו חתומים גם מורישי משפחת בארי (נספח א' לתשובת המשיבים קשיזדה). משחתמו החוכרים הקודמים על הסכמתם לאמור בבקשת ההיתר - לטענת המשיבים - מנועים המבקשים מלטעון כנגד השטח. ראשית, אציין כי לא ברורה לי הטענה כי המשיבים מנועים מלטעון כנגד הרשום במסמך שנחתם על ידי צדדים שלישיים שנים רבות קודם שרכשו הם את זכויותיהם במקרקעין, ואשר כלל לא הוכח כי היו מודעים לקיומו ולתוכנו של המסמך. יתרה מכך - מוסכמת עלי טענת המבקשים כי חתימת מורישי בארי על גבי נספח זה, עיקרה הסכמה (או אי-התנגדות) לבקשה להיתר בניה בשטח תת-חלקת קשיזדה ואין ללמוד ממנה על הסכמתם לקביעת שטח אותה תת-חלקה. שנית, מהעדויות בפני בית המשפט עלתה אי-בהירות בשאלה מנין נשאבו הנתונים המופיעים בנספח האמור. וכך עלו הדברים בחקירתו הנגדית בבית המשפט של מר ראובן קשיזדה, בנם של המשיבים בני הזוג קשיזדה שהעיד בשמם: "ש. בסעיף 4 אמרת שטיפלת בכל העניינים וצירפת לתצהירך מסמך הקשור לבקשה להיתר בנייה, זה נעשה ב-1969 (נספח א' לתצהיר). תסכים איתי שאין לך ידיעה לגבי זה בכלל כי היית אז בן 7 ? ת. אני מטפל היום בעניינים, לא אז. אז לא הייתי מעורב בכלל. אין לי גם מושג מי הכין את הבקשה הזו. ש. תסכים איתי שמודד מוסמך לא הכין את התשריטים שצורפו לבקשה ? ת. אני לא יודע להגיד לך. ש. מפנה לסעיף 6 לתצהירך שם אתה אומר שמי שהגיש את הכול זה אדריכל ולא מודד. ת. יכול להיות. יכול להיות שאז אדריכל היה מספיק. יכול להיות שזה לא היה מודד. ... ש. אם הם קנו 459 מ"ר ורשמו פה 480 מ"ר, זאת אומרת שהם ניסו לשקר מישהו ? ת. יכול להיות שהם ניסו, אבל אני רוצה להגיד לך שאז לא היו את המספרים האלה." (ישיבה מיום 8.10.2007, עמודים 36-35 לפרוטוקול. כל ההדגשות אינן במקור - נ.א.) כמו כן ביחס לתוכנית/בקשה להיתר בניה הנ"ל העיד בפני המודד רן יונגר, שמונה כמודד מוסכם בהליך גישור שנוהל בין הצדדים - ולא צלח. וכך אמר: "בתוכנית הזו אין התייחסות לחישוב כולל של השטח שמופיע, אין התייחסות לכלל שטח המגרש או לחילופין החלקה שבאה בהמשך. מעבר לתשריט הזה אין ראייה כוללת גם לעירייה ברמת התב"ע של המגרש. המגרש נראה בכללותו בשני הצדדים יחד ואין חלוקה פנימית." (ישיבה מיום 15.3.2007, עמוד 19 לפרוטוקול. ההדגשה אינה במקור - נ.א.) לפיכך, גם מחמת אי-בהירות זו אין מקום לתת העדפה לאמור בנספח הנ"ל על פני הרשום בחוזה החכירה של תת-חלקה 1 ועל פני הנתונים המופיעים בלשכת רישום המקרקעין. ושלישית, וזה העיקר, הרישום אצל רשם המקרקעין הוא קונסטיטובי. כאמור בסעיף 125(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"): "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתוכנו ..." ובסעיף 10 לחוק המקרקעין: "מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום-לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון." יתרה מכך - בנספח להסכם מכר זכויות החכירה שנחתם בין בארי לנגר נקבע בסיפא כי: "הרשום בלשכת המקרקעין גובר על הרשום בספרי המינהל, ובמקרה של סתירה בין השניים - הרשום בלשכת המקרקעין גובר." מכאן שבדין הסתמכו נגר על הרשום בנסח הרישום של המקרקעין - ומסמך אחר, יהא אשר יהא, ככל שהוא נוגד את האמור בנסח אין לו כל תוקף משפטי מחייב. לאור כל האמור לעיל, הריני קובעת כי שטח המקרקעין שחכרו המבקשים, תת-חלקה 1, הוא - 459 מ"ר. שטח זה זהה לשטח תת-חלקה 2, שחכרו המשיבים קשיזדה. סימון קו הגבול בין שטח המבקשים ושטח המשיבים קשיזדה 12. השאלה השניה המצויה במחלוקת בין הצדדים עניינה בסימון קו הגבול והתיחום בין שטח המבקשים נגר לבין שטח המשיבים קשיזדה. לאור קביעתי לעיל כי שטח מקרקעי המבקשים 459 מ"ר - ולאור העובדה שאין חולק עליה כי בהתאם לתשריט הבית המשותף הקיים (נספח ג' לכתב ההמרצה) שטח המבקשים קטן מהגודל האמור לעיל ולכן סימון קו הגבול בטעות יסודו - יש לקבוע קו גבול חדש בין שתי תתי-החלקות, באופן שלמבקשים יוקצה השטח שנגרע מהם. בטעותו זו הודה בר יוסף - מי שבעצמו קבע את קו הגבול הנ"ל. הוא הודה בטעותו הן בפני שיכון עובדים בע"מ, הן כאשר הכין מפה מתקנת והן בעדותו בבית המשפט כשאמר: "התשריט לא שיקף את הרישום ..." (ישיבה מיום 15.3.2007, עמוד 11 לפרוטוקול). המשיבה 2, שיכון עובדים בע"מ, במכתבה מיום 4.7.2004 (נספח ז' לכתב ההמרצה) התחייבה לתקן את הטעות ברישומיה וברישומי המשיב 6, המפקח על רישום המקרקעין פתח תקווה - ולא עשתה כן. בעדותה בבית המשפט הצהירה נציגת משיבה זו כי מבחינתם אין מניעה לתיקון התשריט. יתרה מכך, היא העידה כי: "לנו אין שום צד כאן וכל שיוחלט בבית המשפט נבצע. ואם תהיה עלות, העלות תהיה עלינו" (ישיבה מיום 15.3.2007, עמוד 27 לפרוטוקול). 13. השאלה שנותר להכריע בה היא האם יש לקבל טענתם החלופית והמאוחרת של המשיבים כי יש לדחות את תובענת המבקשים מחמת ש"הקווים והתשריטים שהוצעו על ידם אינם הפתרונות הראויים, הנכונים והצודקים", הואיל וניתן היה לקבוע קו גבול אחר בין שתי תתי-החלקות באופן שיפגע פחות באפשרות של המשיבים קשיזדה לעשות שימוש במקרקעיהם הם (סעיפים 48-46 לסיכומי המשיבים קשיזדה). 14. על מנת שקו הגבול יעבור במקום הראוי בעיני שני הצדדים המלצתי בפניהם לפנות להליך גישור. המגשר אליו פנו מינה מודד מטעמו שהמליץ לצדדים כיצד לפתור את הסכסוך. משלא הושגה הסכמה בין הצדדים, חזר התובענה להכרעה שיפוטית. בהליך שבפני הוכח כי קו הגבול בין תתי-החלקות של המבקשים ושל המשיבים שגוי וכי למבקשים מוקצה בו שטח קטן מזה שהם זכאים לו, על פי זכויותיהם הקנייניות. לא מצאתי כל מקום להיענות לטענה החדשה שהעלו בני הזוג קשיזדה - לאחר כשלון הליך גישור, לאחר שהליכי ההוכחות בתובענה זו הסתיימו, ובאופן חלופי בלבד. עם זאת, בקביעת הסעדים אותיר לצדדים פרק זמן בו יוכלו לבוא בדברים בדבר פתרון חלופי לתיקון התשריט כמבוקש. לאור כל האמור לעיל: המבקשים הוכיחו את זכותם כי גבולות תתי-החלקות ירשמו לפי התשריט המתוקן של החלקה, שהוכן על ידי אליהו בר יוסף. לסיכום 15. המבקשים נגר רכשו מידי משפחת בארי את זכויות החכירה שלהם מהמשיב 1, מינהל מקרקעי ישראל, בשטח של 459 מ"ר. בתשריט הבית המשותף - הבנוי על גוש 7655, חלקה 227 - נפלה טעות, והוא אינו תואם את הגבולות הנכונים של המקרקעין שרכשו המבקשים נגר - תת-חלקה 1. בתובענה זו התבקש בית המשפט לקבוע כי "הגבולות הנכונים של המקרקעין" - תת-חלקה 1 - הם הגבולות הקבועים בתשריט המתוקן שהכין המשיב 3, אליהו בר יוסף. הוכח בפני כי המשיבים עושים שימוש בשטח קרקע גדול מזה שרכשו על פי זכויותיהם הקנייניות וכי חלק משטח זה שייך למשיבים. על פי סעיפים 16 ו-17 לחוק המקרקעין: "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין." "המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת." המשיבה 2, שיכון עובדים בע"מ, התחייבה לתקן את הטעות ברישומיה וברישומי המשיב 6, המפקח על רישום המקרקעין פתח תקווה, על חשבונה. 16. לפיכך מוצהר בזאת כדלקמן: א. למבקשים זכויות חכירה בשטח של 459 מ"ר מתוך גוש 7655, חלקה 227 - ועומדת להם הזכות כי צו רישום הבית המשותף הבנוי על חלקה זו יתוקן אצל המשיב 6, המפקח על רישום המקרקעין פתח תקווה, על פי התשריט המתוקן (נספח ד' לכתב ההמרצה) בחלוף 60 יום מהיום - ובתנאים הקבועים בסעיף ב' דלמטה. ב. המשיבה 2, שיכון עובדים בע"מ, תפעל - על חשבונה ובחלוף 60 יום מהיום - לתיקון צו הבית המשותף הנ"ל, באופן שכל אחת משתי תתי-החלקות בחלקה הנ"ל תהיה בשטח של 459 מ"ר על פי התשריט המתוקן (נספח ד' לכתב ההמרצה) - אלא אם כן במהלך 60 יום מהיום יבואו הצדדים בדברים לתיקון צו הבית המשותף הנ"ל בדרך של שרטוט תשריט אחר או בקביעת תשלומי איזון ביניהם כתחליף לתיקון צו הבית המשותף או בכל דרך אחרת. היה אם בחלוף 60 יום מהיום לא יגיעו הצדדים להסכמה, ירשם התשריט המתוקן כאמור ברישא. ג. המשיב 1, מינהל מקרקעי ישראל, יתקן את צו הבית המשותף הנ"ל כאמור בתשריט המתוקן - בכפוף לאמור בסעיף ב' לעיל. ד. המשיב 6, המפקח על רישום המקרקעין פתח תקווה, יתקן את צו הבית המשותף הנ"ל כאמור בתשריט המתוקן - בכפוף לאמור בסעיף ב' לעיל. ה. לא ניתן כל סעד המתייחס למשיבה 4, הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה - אולם אם יידרש תיקון היתר הבניה בעקבות הרישום המתוקן, יתוקן ההיתר כאמור. המשיבים 5 - רחמים ושושנה קשיזדה - ישלמו (ביחד ולחוד) למבקשים (ביחד ולחוד) - אליהו וסיגלית נגר - שכר טרחת עורכי דין בסך של 30,000 + מע"מ ובצירוף ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל. כן ישלמו המשיבים 5 למבקשים הוצאות משפט לפי תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. המבקשים יפנו למזכיר הראשי של בית המשפט בעניין זה. לא ניתן צו להוצאות ביחס לשאר המשיבים, שמיד עם תחילת ההליך הודיעו שאין להם התנגדות למתן הצו המבוקש. המזכירות תישלח העתקים לב"כ הצדדים בדואר רשום. ניתן ביום כ"ו באב תשס"ח (27 באוגוסט 2008), בהיעדר הצדדים. אחיטוב נורית, שופטתתוכנית בניהבניהבתים משותפיםתשריט