א) מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין 1) עיקר טענות התובעים 1.1 בפניי תביעה שעניינה ליקויי בנייה בדירת מגורים שרכשו התובעים מן הנתבעת בפרויקט מגורים שהקימה הנתבעת באשדוד. בכתב התביעה עתרו התובעים לחייב הנתבעת לשלם להם סכום של 192,248 ש"ח כפיצוי מצרפי הכולל אומדן תיקון ליקויי בניה, ירידת ערך ונזק בלתי ממוני, הכל כפי שיתואר להלן. 1.2 התובעים, בני זוג, התקשרו ביום 23.1.02 עם הנתבעת - חברה לבנין אשר יזמה ובנתה את פרויקט "פנינת סיטי" ברחוב העצמאות 99/34 בעיר אשדוד, הידוע כחלק מחלקה 45 בגוש 2071 וחלק מחלקה 19 בגוש 2073 באשדוד (להלן - "הפרויקט") - בהסכם לרכישת דירת פנטהאוז בת 6 חדרים, בקומות 9-10 של בניין המגורים (להלן בהתאמה - "ההסכם", "הדירה" ו "הבניין"). בהתאם לנספח ב' להסכם, נקבע מחיר הדירה לסך של 783,418 ש"ח בצירוף מע"מ. אין חולק כי במועד כריתת ההסכם, היתה הדירה בנויה ומוכנה לאכלוס. 1.3 הדירה נמסרה לחזקת התובעים ביום 12.5.02, ובמעמד מסירתה נערך פרטיכל מסירה (להלן - "הפרטיכל") אשר נחתם בידי התובעים. לגרסת התובעים, החל ממועד קבלת החזקה בדירה, נתגלו בה ליקויים ופגמים רבים, ולטענתם עוד במעמד קבלת הדירה, הבטיחה להם הנתבעת לפעול לתיקון כל הליקויים אשר נמצאו בה. לטענת התובעים, הנתבעת אכן ביצעה מספר תיקונים בדירה, אך אלו לא הביאו לתיקון מכלול ליקוייה, והתובעים המשיכו לסבול מהליקויים והפגמים שנתגלו בדירה, ובכלל זה מטרדי רעש קשים וממושכים הנובעים מהפעלת המעליות בבניין, תריסים שבורים, צינורות מים סתומים, כניסת מי גשמים משקעי חשמל בקיר, סדקים בקירות, דלת חדר ממ"ד לא תקינה וכו'. 1.4 התובעים פנו לנתבעת בכתב, פעמים רבות, ופרשו בפניה את קיומם של הליקויים בדירה, ואת הסבל הרב אשר נגרם להם בעטיים של ליקויים אלו, ודרשו תיקונם. ביום 15.12.02 אף ערכו "רשימת תיקונים" והעבירוה לידי הנתבעת. לגרסת התובעים, ביום 1.7.03 נערכה פגישה בין התובעים לבין מר טל עזני, נציג הנתבעת, אשר בסיומה הוחלט כי התובעים יערכו רשימת תיקונים נוספת, בגין הליקויים שעדיין דורשים תיקון, ויעבירו עותק הימנה לידי מר עזני הנ"ל. ואכן כך נעשה, אך לטענת התובעים, גם מכתב זה לא זכה לכל התייחסות עניינית מצד הנתבעת. משכך, החליטו התובעים, כצעד נוסף להביא לפתרון הבעיה בדרכי שלום, לפנות בכתב למנהלה של הנתבעת, וכך עשו - במכתבם אליו מיום 14.9.03 - בו שטחו טענותיהם בפני מנכ"ל הנתבעת. בתגובה, החלה הנתבעת לבצע אי אילו תיקונים בדירה אלא שעד מהרה התברר לתובעים כי מעבר לתיקונים חלקיים וקוסמטיים בלבד, לא טרחה הנתבעת לבצע את התיקונים המהותיים הנדרשים, ורוב רובם של הליקויים בדירה, נותרו בעינם. 1.5 לצורך אבחון והערכה מקצועית של הליקויים, ואומדן תיקונים, פנו התובעים למומחה מטעמם, מהנדס הבניין גנישב אלכסיי, אשר בדק את הדירה ביום 23.6.04, ופירט ממצאיו בחוות דעת מיום 14.7.04. חוות דעת זו הומצאה על ידי התובעים לנתבעת כבר ביום 31.8.04, ובה הובאו בפירוט רב הליקויים אשר אותרו בדירה, ונקבע כי סך כל עלות תיקונם עומד על 68,751 ₪ כולל מע"מ. (ת/19). 1.6 בנוסף לכך הסתייעו התובעים בשירותי מהנדס אקוסטיקה מטעמם, אינג' עוזי לבני, לצורך קבלת חוות דעת בגין מטרד הרעש הקיים בדירה. אינג' לבני ביקר בדירה וערך בדיקותיו ומדידותיו ביום 21.7.04, ובחוות דעתו המפורטת קבע כי בדירה קיים פגם אקוסטי שמהותו מפלסי רעש הנובעים מהפעלת המעליות בבניין בשיעור העולה כדי 10-17 דציבל מן המפלס המרבי הקבוע בת"י 1004(3). את עלות תיקונו של הליקוי אמד לבני לסכום של 110,000 ₪, הכולל מעבר לעלות בדיקות ברכיבים שונים, גם בניית קירות גבס, הצבת מנועי המעלית על רצפה צפה, והתקנת בולמי רעידות. גם חוות דעת זו הומצאה לידי הנתבעת ביום 31.8.04. התובעים פנו גם לשמאי המקרקעין דוד גוזלן, לשם הערכת ירידת הערך שנגרמה לדירה. המומחה ביקר בדירה, ובחוות דעתו מיום 29.9.04 קבע כי לאור בדיקותיו וממצאיו המדובר בירידת ערך בגובה 221,576 ₪. (ת/22), אשר רובה (שיעור של 12% משווי הרכישה של הדירה) - יוחס לליקוי האקוסטי. 1.7 לגרסת התובעים, רק ביום 29.9.04 שלחה הנתבעת תגובתה לכל פניותיהם של התובעים אליה, ובמכתבה הלקוני נכתב כי מענה מפורט לכל טענותיהם יינתן עם שובה של נציגה מטעם הנתבעת משהות בחו"ל. ביום 17.10.04 ניתנה תגובתה בכתב של הנתבעת, ובו נדחו מכל וכל, כל טענותיהם של התובעים בגין ליקויים שהתגלו בדירה. (ת/24) 1.8 התובעים מייחסים לנתבעת הפרה של ההסכם, רשלנות בבניית הדירה, והפרות חובות חקוקות, ובכללן חובות המעוגנות בחוק התכנון והבניה על תקנותיו, וחוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973 (להלן - "חוק המכר"). 2) עיקר טענות הנתבעת 2.1 טענתה העיקרית של הנתבעת, אשר חוזרת כחוט השני בכל כתבי טענותיה כמו גם בעדויות מטעמה הינה כי כל פניותיהם של התובעים אליה, בכל סוגיה שהיא הנוגעת לליקויים בדירה, נענו "באופן ענייני, מקיף, ותוך מוכנות תמידית לשאת באחריות ולתקן את כל הדרוש תיקון, ככל שהוא באחריותה, ומבלי שהנתבעת חסכה במאמצים ובאמצעים, יקרים ככל שיהיו, על מנת להביא לפתרון מוסכם, יעיל ומקצועי, בעקבות פניות התובעים...הנתבעת מעולם לא התנערה מחובותיה כלפי התובעים הן מכוח הדין והן מכח חוזה המכר" (עמ' 2 לכתב ההגנה, סעיף 4). הנתבעת טוענת, וחוזרת וטוענת, כי לאורך כל הדרך, עמדה בכל התחייבויותיה, ואף יותר מכך, על פי חוזה המכר ועל פי הדין. 2.2 הנתבעת גורסת כי טענות התובעים בדבר ליקויי בניה בדירה אינן משקפות את המציאות כהווייתה, וכי אם קיימים ליקויים בדירה הרי שנבצר ממנה מלתקנם עד היום, מחמת סירובם של התובעים לעמוד בתנאי ההסכם, ובשל תנאים מתנאים שונים שהציבו התובעים בפני הנתבעת לביצוע אותם תיקונים נדרשים, ואשר מנעו בעדה מלבצעם. הנתבעת טוענת כי בנתון לכך, לא מוצתה זכותה לתיקון ליקויים בדירה, ככל שישנם כאלה, ואם ישנם כאלה, הרי שממילא הם תוצאת רשלנותם של התובעים ו/או הימנעותם מהקטנת הנזק, שהתבטא בסירובם לאפשר ביצוע התיקונים במועדם. אשר על כן עותרת הנתבעת לאפשר לה מיצוי זכותה לתקן בעין את הליקויים הקיימים בדירה. 2.3 לגרסת הנתבעת, מרבית הליקויים להם טוענים התובעים בכתב התביעה, הובא לידיעתה לראשונה רק ביום 6.9.04, אז התקבל בידיה מכתב התובעים מיום 31.8.04. לדידה, הורתה באופן מיידי לנציגהּ באתר הפרויקט ליצור קשר עם התובעים על מנת להסדיר את הטיפול בטענותיהם, כפי שהן עולות מחוות הדעת שצורפו למכתבם. לטענתה, "התובעים סירבו לשוחח עם נציג הנתבעת וטענו כי עליו לפנות לבא כוחם, אשר אליו העבירו את הטיפול בטענותיהם". (עמ' 3 לכתב ההגנה, ס' 10). 2.4 הנתבעת טוענת כי ביום 9.11.04 העבירו התובעים באמצעות בא כוחם, את תגובתם למכתב הנתבעת מיום 29.9.04, ובסעיף 7 לאותה תגובה, הודיעו התובעים כי הם מסרבים לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים הקיימים בדירה, וכי בכוונתם לפנות לערכאות המשפטיות. זאת ועוד, לטענתה, התובעים לא המתינו לקבלת כל תגובה מצד הנתבעת לאותו מכתב, ו- 6 ימים לאחר מכן, הגישו תביעתם כנגד הנתבעת לבית המשפט. הנתבעת מסיקה אפוא כי התנהגות מעין זו מצד התובעים מצביעה על כך כי מעולם לא היתה להם כוונה כנה לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים, כפי שהם שנסקרו בחוות הדעת מטעמם, וכי "כל רצונם מלכתחילה היה לתבוע את הנתבעת בניסיון לעשות עושר על חשבונה שלא במשפט, וזאת בניגוד לאמור בדין ובחוזה המכר" (סעיף 13 לכתב ההגנה). 2.5 בנפרד ובמובחן טוענת הנתבעת כי ביום קבלת החזקה בדירה, היינו ביום 12.5.02, חתמו התובעים על הפרטיכל, ובו אישרו כי בדקו את הדירה ואת התאמתה להסכם, ומצאו אותה לשביעות רצונם. לטענתה, התובעים ביצעו שיפוצים בדירה מטעמם, ובמסגרת שיפוצים אלו, הוסיפו יציאה למרפסת שבקומה העליונה של הדירה, ובכך פגמו באיטום של המרפסת, פעולה שהביאה לחדירת מים ממרפסת הדירה למקלחת בקומה התחתונה של הדירה. הנתבעת טוענת כי על אף העובדה שחדירת המים האמורה נבעה אך ורק כתוצאה ממעשה ידיהם של התובעים, הנתבעת טוענת כי "מתוך מסורת של שירות מעולה ללקוחותיה, נענתה לפנים משורת הדין לבקשת התובעים וטיפלה בחדירת המים אשר נבעה מהשינויים שביצעו התובעים בדירה על חשבונה" (ס' 19.6 לכתב ההגנה). מעשיה אלו של הנתבעת, על אף שלא היו בגדר אחריותה, מעידים לשיטתה על העמדה ההוגנת שהפגינה - היינו, מתן מענה מהיר, ללא שחסכה במאמצים ומשאבים, לכל טענות התובעים. 2.6 כמצוי במקומותינו, הסתייעה גם הנתבעת במומחים מטעמה, ואלו העריכו, בחוות הדעת שערכו, את נזקי התובעים, בסכומים פעוטים בהשוואה לאומדנים שנקבעו בחוות הדעת מטעם התובעים. ב. המומחים מטעם בית המשפט 1. בהחלטתו מיום 10.2.05, מינה בית המשפט את מהנדס הבנין ושמאי המקרקעין יעקב כהן ואת ד"ר יולי קלר (להלן - "קלר") בתחום האקוסטיקה ומדידת רעשים, כמומחים מטעם בית המשפט, והנחה אותם לבקר בדירה ולחוות דעתם המקצועית, כל אחד בתחומו הוא בגין טיב עבודות הבניה שנעשו בדירה, הליקויים ו/או אי ההתאמות כפי שהם מופיעים בכתב התביעה ובחוות הדעת מטעם הצדדים, תוך עמידה על עלות תיקונם, משך הזמן הדרוש לתיקונם וכיו"ב. 2. ביום 13.4.05 מונה מהנדס הבניין ושמאי המקרקעין אייל שנהב (להלן - "שנהב") תחתיו של יעקב כהן. 3) חוות דעתו של שנהב: 3.1 שנהב ביקר בדירה וסקר אותה ביום 03.07.2005, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם ואינג' מרזוק מטעם הנתבעת; בחוות דעתו מיום 11.9.05 פירט את ממצאיו, תוך התייחסות לתיאור הליקויים והתיקונים שבוצעו, כפי שנטענו על ידי הצדדים בכלל ובחוות הדעת של המומחים מטעמם בפרט. 3.2 הליקויים והפגמים העיקריים שאותרו על ידי שנהב הינם: תיקון ריצוף שיש, ריצוף וחיפוי קרמי, תיקונים יסודיים במעקה מדרגות הפנים, תיקוני דלתות חלונות ועבודות אלומיניום, ותיקוני רטיבויות איטום וניקוז. שנהב דחה טענות בדבר ליקויים במידות קירות ו/או חדרים. שנהב תמחר את עלות תיקון הליקויים , כפי שתועדו על ידו בדירה, בסכום של 15,550 ₪ (לא כולל מע"מ), תוך שהוא מציין כי סכום זה מבטא אומדן עלות תיקונים על ידי קבלן מזדמן מטעם התובעים, במובן זה שאם העבודות יבוצעו על ידי הנתבעת, יש להפחית 25% מהעלות האמורה. כמו כן המליץ שנהב להוסיף 10% עבור פיקוח הנדסי (ואז הסך הכולל עולה ל - 17,105 ₪), והעריך את משך ביצוע התיקונים ב- 10 ימים, במהלכם ניתן להמשיך ולהתגורר בדירה. 3.3 בעמ' 19-21 לחוות דעתו, נדרש שנהב לסוגיית ירידת ערך הדירה, והעמידה בסך כולל של 3,600 $(ללא צורך בתוספת מע"מ לסכום הנ"ל), תוך שהוא מותיר 3 ליקויים ו/או אי התאמות בדירה לשיקול דעתו והכרעתו של בית המשפט - ובכלל זה הליקוי המתבטא במפלסי רעש גבוהים המופקים מן המעלית אשר לשיטתו גורמים לירידת ערך הדירה בסכום של 2,500 דולר. שנהב ציין כי התנאי לקביעת ירידת הערך הינו במצטבר: קיומו של ליקוי ו/או אי התאמה וכן דרישה של קונה סביר להפחתת המחיר כתוצאה מכך. 3.4 ב"כ הצדדים הפנו אל המומחה שאלו הבהרה ושנהב השיב עליהן ביום 13.11.2005. בתשובות ההבהרה לב"כ התובעים פירט שנהב את הגורמים אשר נלקחו על ידו בחשבון בעת חישוב שיעור ירידת הערך בגין אקוסטיקה, בליטת עמוד בניגוד לתשריט, ומדרגות. כמו כן התייחס לביצוע ליטוש לריצוף השיש הטבעי, ולסוגיית גוון המדרגות. 3.5 בחקירתו בבית המשפט נשאל שנהב האם ייתכן כי חלק מאריחי השיש שהורכבו רוצפו בהיותם פגומים ,והשיב על כך בחיוב (עמ' 4, ש' 21), כמו כן אישר כי חלק מן האריחים הינם מסוג ב'. לשאלת בית המשפט בעניין הריצוף שנעשה בדירה ושיקוליו בהחלטתו להורות על ליטוש הריצוף, השיב שנהב כי שיקוליו באשר אם להורות על החלפת מלוא הריצוף או הסתפקות בליטוש בלבד מביאים בחשבון את שיעור האחוז של האריחים הפגומים ואת סוג הפגמים. לדבריו "יש פגמים שמלכתחילה לוקחים בחשבון שיתוקנו באמצעות ליטוש, לדוגמא הפרשי גובה. אי אפשר להגיע להפרשי גובה במשטח אחד ברמה של ליטוש ויש מקומות שמלכתחילה צריך ללטש, ליטוש זה לא בדיעבד כמו שמנסים לתאר. במקרה זה היה צריך לעשות ליטוש". (עמ' 5, ש' 17-21). שנהב התבצר בעמדתו לפיה הליטוש יפתור את הבעיה, וכי עלות החלפת הריצוף הינה פי 4 מעלות הליטוש (שם, בעמ' 6). בסוגיית הריצוף בממ"ד הסביר שנהב שישנן 2 מדרגות שצורתן אינה רגילה ועל כן ייתכן כי המדובר במפגע בטיחותי, מעבר לכך שהמדובר בפרט אסתטי. בהמשך, הסכים שנהב כי יש צורך לפרק את כל הריצוף בממ"ד, וכי עלות פירוק הריצוף הינה 2,700 ₪. אשר על כן הבהיר שנהב כי יש לתקן את האומדן המצוין בחוות דעתו בעמ' 17, תחת "ריצוף קרמי", ובמקום 400 ₪ צריך לבוא 2,700 ₪. (שם בעמ' 7). אשר להפרשי גבהים בגרם המדרגות גרס שנהב כי הליקוי ניתן לתיקון אך הסכים כי התיקון המוצע על ידו מנוגד לתקן (שם בעמ' 7). 3.6 אשר לירידת ערך הדירה המיוחסת לבעיה האקוסטית, העיד שנהב כי הגיע לסכום של 2,500$ בגין ירידת ערך על יסוד ממצאיו שרעש המעלית מפריע לכל שטח הדירה ולא לשטח ספציפי זה או אחר. כאשר נשאל האם דירה זהה לדירת התובעים , ללא רעשי אקוסטיקה, תימכר באותו מחיר, השיב "היא תימכר בסכום פחות מהסכום שציינתי בגין ירידת ערך, דהיינו פחות 2500$". (עמ' 10 ש' 20-21) 4) חוות דעתו של ד"ר קלר 4.1 קלר ביקר בדירה וערך מדידות של רעש המעליות בבניין ביום 23.5.05 בין השעות 22.00 - 23.00, באמצעות מד מפלסי קול תקני ומכויל, על פי תקן ישראל ת"י 1004 חלק 3. קלר ריכז בטבלה את מפלסי הרעש הנגרמים כתוצאה מפעולת המעלית בחדרי השינה בדירה, ולאחר ניתוח תוצאות מדידותיו, הגיע למסקנות לפיהן מפלסי הרעש בדירה בעטיין של המעליות, חורגים מהקריטריון בקומה השניה של הדירה, וכי הרעשים החזקים במיוחד נגרמים בעת תחילת תנועת המעליות ובעת עצירתן. לסיכום קבע קלר כי שתי המעליות, כל אחת בנפרד ושתיהן יחד, גורמות בדירה לרעשים חזקים שמפלסיהם עולים במידה משמעותית על מפלס הרעש המרבי המותר על פי ת"י 1004 חלק 3. (בטווחים של בין 3-5 דציבל). 4.2 במהלך חקירתו בבית המשפט העיד קלר כי הוא מכהן למעלה מ- 25 שנים בראשות ועדת מומחים בנושא אקוסטיקה במכון התקנים, ותקופה ארוכה יותר במכון לתקני רעש. קלר נשאל מדוע ביצע את בדיקתו דווקא לפי ת"י 1004 חלק 3 והשיב שזהו התקן המחייב בבדיקת רעשי מעליות בבנייני מגורים, להבדיל מת"י חלק 1 (שם, בעמ' 15). קלר הסביר כי הבדיקה נערכת בתנאים של חלונות ודלתות סגורים, מכיוון שכך ניתן לבודד את הרעש המופק מן המעליות ולנטרל את רעשי הסביבה. (עמ' 13-14 לפרוט' ש' 23-27, 1-2). 4.3 קלר אף הסביר כי מנוע המעלית הוא לכשעצמו אינו מהווה מקור רעש, אלא הרעידות המופקות בעת תנועת המעלית. לדבריו "מנוע המעלית היא מכונה מורכבת שנעה לכל הכיוונים. זה סוג הרעש ממנו סובלים התובעים. ש. באיזה חלקים בדירת התובעים שומעים את זה? ת. בדקתי בשני מקומות; בחדר השינה ולמטה בחדר המגורים ובשניהם היו חריגות כפי שציינתי בטבלה... ש. כשרק מעלית אחת עובדת הרעש שנוצר הוא מעבר לתקן המותר? ת. כן" (עמ' 14 ש' 10-22). בהידרשו לאפשרות לשיכוך הרעשים, קבע קלר כי יש להעמיד את המעלית על מערכת בלמים, שתמנע את הרעידות. (שם, בעמ' 17). ג) עדויות בעלי הדין 1. עדותו של התובע, מר דניאלס אליג'ה (להלן - "התובע") 1.1 בתצהיר עדותו הראשית העיד התובע כי עובר לרכישת הדירה, הפרויקט היה בנוי והדירה כבר היתה מוכנה, וכבר אז היו בה ליקויים שונים אשר את חלקם עלה בידיו ובידי רעייתו (להלן - "התובעת") לראות עוד בשלב הליכי המשא ומתן לרכישת הדירה, אך לטענתו, נציגי הנתבעת "הבטיחו לנו מפורשות כי אין לנו מה לדאוג שכן אלה יתוקנו עד למסירת החזקה בדירה לידינו בהתאם לחוזה שייחתם בין הצדדים" (ס' 4 לתצהיר). 1.2 התובע מעיד כי עוד במעמד קבלת החזקה בדירה נתברר לו ולתובעת כי הנתבעת לא עמדה בהבטחותיה, וזאת לאור הליקויים והפגמים הרבים שנותרו בדירה ואשר לא תוקנו. לטענתו, הנתבעת אמנם ביצעה מספר תיקונים בדירה, אך על אף זאת נותרו בעינם פגמים וליקויים רבים, ובעיקר מטרד רעש קשה הנובע מהפעלת המעליות בבנין. 1.3 התובע טוען כי התיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת היו חלקיים ולא מספקים, וכי הוא ורעייתו ניסו לפתור את העניין בדרכי שלום, ולכן פנו באופן חוזר ונשנה אל הנתבעת בדרישה לתיקון הליקויים בדירה, ורק משחשו כי הנתבעת אינה מתייחסת ברצינות לפניותיהם, פנו אל מומחים מטעמם על מנת שיבדקו את הדירה ויחוו דעתם. התובע לא נחקר על תצהירו. 2. עדותה של התובעת, גב' דניאלס שרה 2.1 בעדותה בבית המשפט נשאלה התובעת אודות הרעש הנובע ממעליות הבניין, והסבירה כי לראשונה התוודעו לרעש זה כבר בלילה הראשון למגוריהם בדירה. להלן נשאלה התובעת מדוע התלונה הראשונה מצידם (של התובעים) בגין רעש המעליות הועלתה רק בחוות דעתו של המומחה בן חורין מטעמם, ולא בכל פניותיהם הרבות אל הנתבעת עובר לכך, והשיבה כי "לא ידעתי שזה רעש מהמעלית. גרתי לפני כן בבניין בקומה 12 והדירה שלי היתה צמודה למעלית ולא היה רעש כזה...לא התלוננתי על הרעש הזה כי לא ידעתי איזה רעש זה. אמרנו על הרעש, יש דברים שהנציג שלהם (של הנתבעת מ.ב.ח.) לא רצה לפתור הוא אמר 'זה ידוע וזה ידוע ואנחנו נטפל'. אמרו שהם יטפלו בזה". (עמ' 19 לפרוט' ש' 23-25, עמ' 20 ש' 1-2). לגרסתה, אנשי חברת הניהול של הפרויקט אליהם פנתה, אמרו לה כי מקור הרעש בדירתה הוא מן המעליות. 2.2 כאשר נשאלה התובעת האם ביקרה בדירה עובר לחתימת ההסכם, השיבה בחיוב, והוסיפה שלא ראתה את כל הדירה בביקוריה אלו, בשל כך שהדירה שימשה כמחסן (עמ' 20 ש' 6-9). אשר לביצוע ליטוש הריצוף בדירה, נשאלה התובעת מדוע סרבו היא והתובע לביצוע הליטוש שהוצע על ידי הנתבעת, והסבירה כי ביצוע ליטוש בדירה הצריך מציאת סידור חלופי לילדיהם ולציוד ולריהוט שבדירה. לטענתה, אם בזמנו ניתן היה למצוא סידור לילדים, היו נאותים לביצוע הליטוש, אך כיום אינם מוכנים לכך. התובעת הוסיפה ואמרה כי "לשכנים עשו 3 פעמים ליטוש ואני סבלתי כי הילדים שלי סובלים מאסטמה, ואני סבלתי מכל האבק. וחוץ מזה ביקשנו שיעשו את זה לפני שניכנס לדירה..אנחנו הצענו מהתחלה את הליטוש" (עמ' 21 לפרוט' ש' 11-16). 2.3 בהמשך חקירתה הנגדית נשאלה התובעת מדוע לא אפשרו התובעים לנתבעת לתקן את הליקויים, כפי שהם מופיעים ברשימת התיקונים שנערכה על ידם ביום 15.12.02 ואף הזמינו את המומחה מטעמם, בן חורין ביום 24.12.02. לכך השיבה התובעת כי "כעסתי מאד. כשראיתי את הדירה ראיתי שבא מים משקע החשמל וביקשתי מאד לפני שאני נכנסת לדירה שיש לי ילדים והבת שלי ישנה שם תתקני את זה. בסוף שקבלנו את הדירה בעלי היה בחו"ל וכל הבית היה מוצף משקע החשמל. כל יום ראיתי בעיות אחרות בדירה וחשבתי שיהיה טוב שאני אזמין מומחה שיבדוק את הכל בבת אחת. ש. מדוע לא ציינת את רעש המעלית בזמן הבדק. ת. כי באותו זמן היה חשוב לי המים שנכנסו מהשקע..." (עמ' 22 ש ' 3-11) בחקירתה החוזרת הבהירה התובעת את עילת סרובה לביצוע תיקונים על ידי הנתבעת: "אחרי שנתיים וחצי לא הסכמתי שיתקנו יותר, ואחרי שפנינו לעו'ד אמרנו שאנחנו לא רוצים. אמרו לי היום אנחנו באים, היינו מפנים את התכולה מחכים להם והם לא היו באים, מתקשרים למנכל עזני והוא לא עונה, והיינו גם מתקשרים למשרד. עד היה עונה לנו אמר לנו שהם לא באים, הם בראשל"צ. לא הכנסנו את כל הליקויים לרשימה כי עזני אמר שלא צריך כי זה ידוע לו וידוע שחייבים לסדר את זה..." (עמ' 23 ש' 7-13). 3. עדותה של שולמית ביסטרה, מטעם הנתבעת (להלן - "שולמית") 3.1 בתצהיר עדותה הראשית, העידה שולמית כי היא מועסקת אצל הנתבעת כמנהלת מחלקה טכנית, ועסקה בתפקידה זה במועדים הרלוונטיים לעניינם של התובעים, והצהירה בפירוש כי כל הידוע לה, ידוע מידיעה אישית ומן המסמכים הנוגעים לעניין. העדה הסבירה בתצהירה כי הבניין נבנה בהתאם להיתרי בנייה, וכי בניית הדירה הושלמה זמן רב עובר לחתימת ההסכם עם התובעים. לגרסתה, בהתאם למדיניות הנתבעת, "מועבר עותק של חוזה המכר לכל רוכש פוטנציאלי המעוניין בכך, עוד בטרם החתימה על חוזה המכר, על מנת שיוכל לעיין בו, להבינו, להשמיע את הערותיו והשגותיו וכן לנהל מו'מ ביחס לנוסח החוזה..." (ס' 6 לתצהירה). 3.2 שולמית גרסה בתצהירה כי במעמד מסירת החזקה בדירה, היינו ביום 12.5.02, נערך פרטיכל המסירה, ובו העלו התובעים את טענותיהם. לאחר מכן נשלח מכתב, ביום 10.12.02, על ידי התובעים אודות ליקויים הקיימים בדירה, אשר לטענת שולמית, הובאו לידיעת הנתבעת לראשונה במכתב זה. לגרסתה, על אף העובדה שהנתבעת היתה זכאית להביא לתיקון הליקויים עד 13 חודשים ממועד ההודעה עליהם, היא הורתה למר טל עזאני, נציג הנתבעת, לטפל בליקויים הנטענים במהירות האפשרית, וכך היה. לטענת שולמית, הנתבעת עשתה את מירב מאמציה לטפל בכל טענות התובעים בגין הדירה, ואף ערכה בדיקות בנוגע לטענה ביחס למטרד הרעש הנובע ממעליות בבניין, והבדיקה העלתה כי מפלסי הרעש הנוצרים בדירה "הינם נמוכים משמעותית ממפלסי הרעש אשר להם טענו התובעים..." (ס' 17 לתצהיר). שולמית אישרה כי אכן בתקופה בה שהתה בחו"ל, חל עיכוב קל במתן מענה לפניות התובעים, אך מיד עם שובה ניתן להם מענה מפורט ושלם. 3.3 לטענתה, "התובעים לא אפשרו לנתבעת לבדוק את טענותיהם ביחס לליקויי בניה בדירה כפי שפורט בחוות הדעת של גנישב טרם הגשת כתב התביעה. רק לאחר הגשת כתב התביעה, נענו התובעים להעמיד את הדירה לבדיקת מומחה מטעם הנתבעת" (ס' 24). שולמית הצהירה על נכונותה בעבר, ובהווה של הנתבעת להביא לתיקון כל הליקויים אשר יימצאו בדירה, וכי עד כה עשתה כל מאמץ וכל שבאפשרותה לטפל בכל טענות התובעים. 3.4 חלק ניכר מעדותה של שולמית הסתבר להיות בבחינת עדות שמועה (ראו עמ' 29,30 לפרוט'). 4) עדותו של טל עזני, מטעם הנתבעת (להלן - "טל") 4.1 טל שימש כמנהל אתר הפרויקט החל מקיץ 2000, ולטענתו עשה כמיטב יכולתו על מנת לסייע לתובעים במתן מענה לכל טענות שעלו מצידם בנוגע לדירה. בין היתר טיפל בחדירת מים שנבעה, לטענתו "אך ורק משיפוץ שבצעו התובעים בדירה על דעתם, מרצונם החופשי וללא כל תיאום עם הנתבעת, במסגרתו הוסיפו יציאה למרפסת שבקומה העליונה של הדירה, דרך המקלחת המצויה בקומה זו על חשבון החלון שהיה במקום...כתוצאה משינוי זה, נפגע האיטום של מרפסת הדירה וחדרו מים ממרפסת הדירה למקלחת בקומה התחתונה של הדירה, המצויה במדויק תחת המקלחת שבקומה העליונה" (ס' 4 לתצהירו). 4.2 לטענת טל, בחודש דצמבר 2002 קיבל הנחיה מאת הנתבעת לטפל בבעיית נזילה משקע חשמלי, עליה התלוננו התובעים, ועל כן ביקר בדירה מספר פעמים, ערך בדיקות, וניסה לפתור את הבעיה על ידי ביצוע איטום גג הבניין, הסדרת שיפוע מרפסת הדירה ופעולות רבות נוספות, ולאחר שהתברר מקור הבעיה, טיפל בה סופית "על ידי יצירת מעקף לצינור הניקוז, ומאז לא העלו הדיירים טענה כלשהי ביחס לנזילה הנ'ל" (ס' 5.4 לתצהיר). טל הסביר כי באופן זה התייחס לכל הטענות שהועלו על ידי התובעים בנוגע לליקויים בדירה, ודאג לבצע את כל התיקונים הנדרשים, גם אלו הנוגעים לטענת רעש ממעליות הבניין. לגרסתו, בחודש ספטמבר 2004, הועבר אליו מכתב התובעים מיום 31.8.04 ואליו צורפה חוות דעתו של המהנדס גנישב וחוות דעתו של לבני, אך לטענתו, משפנה לתובעים במטרה לברר טענותיהם, "סירבו התובעים לשוחח עימי, והפנו אותי לבא כוחם, אשר לטענתם אליו העבירו את הטיפול בטענותיהם" (ס' 19 לתצהירו). 4.3 בעדותו בביהמ"ש אישר טל כי בטרם נמכרה הדירה לתובעים, היא עמדה ריקה ואוחסנו בה כלים סניטאריים של החברה, ולטענתו "רק דברים השייכים לדירה הספציפית הזאת. רק חומרים ששומשו ויועדו לדירה הזאת בלבד" (עמ' 34, ש' 1-2). לשאלה האם בזמן שעמדה הדירה ריקה, נהגה הנתבעת לתחזקה, השיב העד "לא. מידי פעם בחורפים היינו נכנסים לבדוק שאין נזילות או סתימות". כאשר נשאל טל האם סביר יהיה לומר שדירה אשר עומדת זמן רב ללא שימוש, צפויות להופיע בה תקלות שונות, השיב "לא. רק סתימות לא אינטסלציה ולא חשמל" (עמ' 34, ש' 5-6). לטענת טל התובעים פנו אליו בנוגע לליקויים בדירה כבר במועד מסירת הדירה, בו הוא נכח, וכי הליקויים נרשמו בפרטיכל. לגרסת העד, ביקר פעמים רבות בדירת התובעים על מנת לבדוק את תקינותה, ודאג לביצוע כל התיקונים הנדרשים, וכי עניינים אשר לא היו בסמכותו - דאג להעביר לטיפולה של הנתבעת. 4.4 בנוגע לשיפוץ במקלחת אשר נעשה על ידי התובעים, אשר הטענה היא כי הוא הגורם לנזילות שהחלו להופיע, הסביר טל כי התובעים ניסרו קיר בטון בקומה העליונה, וכי למיטב זכרונו המקלחת בקומה ה - 9 והמקלחת בקומה ה- 10 הן בעלות קיר משותף. (עמ' 34-35) כאשר נשאל כמה זמן נדרש על מנת לתקן נקודת חשמל השיב: "כשהובהר לי כי יש נזילה בשקע החשמל, עליתי לגג על מנת לבדוק מאיפה הנזילה וראיתי ונדליזם בכל נושא האיטום בגג...למרות שהבניין נמסר, הבאתי את חב' האיטום, ביצענו איטום מחדש וחשבנו כי נפתרה הבעיה.שוב פעם התלוננו על נזילה. באנו שוב והתחלנו לחקור וגילינו כי הצינור אינו תקין. בפעם השלישית חדרנו לתוך הצינור עם מצלמה...כל הטיפול נערך במהלך חורף אחד, חורף 2002" (עמ' 36 ש' 16-23). 4.5 כאשר נשאל העד מדוע לא ביצעה הנתבעת תחזוקה של גג הבניין לפני האיטום שבוצע לגג, לאור העובדה שקומת הדופלקסים של הבניין (בה ממוקמת הדירה) לא נמכרה במשך זמן רב, השיב העד כי זהו תפקידה של חברת הניהול ולא של הנתבעת. העד נשאל כיצד ייתכן שביולי 2004, כשנתיים וחצי לאחר מסירת החזקה לתובעים, עדיין היו בעיות של רטיבות בדירה, והשיב "מהניסיון שלי ויש לי ניסיון די בענף הבנייה, אפשר לסדר את הנזילה ולאחר מכן מישהו יבוא ויעשה נזק באיטום" (עמ' 39 ש' 2-5). כאשר טל נשאל בנוגע למודעותו לקיומה של חוות דעתו של בן חורין מטעם התובעים, המפרטת ליקויים בדירה, השיב כי חוות הדעת לא הועברה לעיונו, וכי הנתבעת לא העבירה לו את רשימת הליקויים שפורטה שם (עמ' 39 ש' 14-18). 4.6 בנוגע לפעולת הליטוש של ריצוף השיש, הסביר העד כי משך הפעולה הינה יום אחד, וכי לכך התחייב הקבלן המבצע בפני התובעים, וכי הוא עצמו הציע בפני התובעים פתרונות לאחסון חפציהם, ולדבריו התחייב לכך בכתב אך "התובעים בכלל לא רצו לבצע את הליטוש". (עמ' 40 ש' 1) לטענתו, רוב התיקונים שנדרשו בדירה אכן בוצעו, וכי הוא תיקן רק את אותם ליקויים שהנתבעת נאותה לתקנם. (עמ' 41 ש' 1-5). טל העיד כי הוא עצמו היה נוכח במעמד מסירת הדירה ופרוטוקול הבדק, וכי כל אשר נטען על ידי התובעים באותו מעמד, הועלה על הכתב (עמ' 42, ש' 2-6). ד) הליקויים בדירה ואחריות הנתבעת לתיקונם: 1. הנתבעת לא כפרה באחריותה לקיום הליקויים בבית התובעים, למצער אלו שתועדו בחוות דעתו של שנהב, והגבילה את טענותיה בסיכומים להשגות על הסכומים בהם נקבו התובעים, כמו גם על סירובם של התובעים לאפשר ביצוע תיקונים בדירה. כמו כן טענה הנתבעת כי התובעים הינם בבחינת "סברו וקיבלו", ומשכך מצב הדירה בפועל טרם חתימת ההסכם - הוא ששיקף את הסכמות הצדדים. אני רואה לדחות על אתר את טענת הנתבעת לפיה מנועים התובעים מלתבוע את נזקיהם רק משום שרכשו דירה מוכנה ובנויה. גישה זו אינה מתיישבת עם הוראות סעיף 7א לחוק המכר, ועם ההלכה שנפסקה בע"א 8124 קניונים נכסים ובנין בע"מ נ. בני יעקב נדל"ן, פ"ד נו (5) 198. 2. התובעים לעומת זאת, הרבו להשיג על ממצאי המומחים שמונו על ידי בית המשפט, והאריכו מעניתם בניסיון להצביע על קלישותם של אלו, והעדפת הממצאים והאומדנים שנקבעו על ידי המומחים מטעמם. 2.1 הלכה פסוקה היא כי מקום בו נתקבלה חוות דעת נייטרלית של מומחה מטעם בית המשפט, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות המובאות בפניו, יש לקבלה גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים, וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלו או אחרים. [ע"א 2394/94 סולל בונה בע"מ נ. ארז איתן ואח' תק-על 96(2), 481]. 2.2. חזרתי ועיינתי בחוות דעתו של שנהב, ומצאתי כי למעט בסוגיית ריצוף השיש, אין לשעות להשגות לתובעים. אשר לריצוף השיש, נחה דעת כי פתרון הליטוש עליה המליץ שנהב הינה בבחינת מאוחר מדי ומועט מדי, וכי לנוכח אופיים וכמותם הבלתי סבירה של הליקויים באריחי השיש ורשלנות הנתבעת בניפוי האריחים הפגומים, כמו גם הימנעותה מלהקפיד על עבודת הריצוף, אין לכפות על התובעים פתרון של ליטוש, אשר מחד גיסא אין וודאות באשר להצלחתו ומאידך, נזקיו הסביבתיים והעקיפים, ובכלל זה הצורך בפינוי ריהוט - הינם רבים. גנישב בחוות הדעת מטעם התובעים (ת/19) אמד את עלות התיקונים בריצוף השיש לסכום של 4,000 ₪, סכום שאינו רחוק מן הסכום בו נקב שנהב כעלות הליטוש. אשר על כן, אני פוסק כי הנתבעת נושאת באחריות לעלות התיקון של ריצוף השיש בסכום של 4,000 ש"ח במקום עלות הליטוש שנקבעה על ידי שנהב לסך של 3,500 ש"ח. אטעים כי שנהב תיקן בעדותו את אומדן עלות הריצוף בממ"ד, והורה על העמדתו לסכום כולל של 2,700 ש"ח במקום 400 ש"ח כמצוין בחוות דעתו. (עדותו, בעמ' 7 לפרוט'). 2.3. אשר למדרגות הפנים; שנהב תמחר את עלות תיקון מדרגות הפנים בסכום כולל של 3,900 ש"ח. הנתבעת טענה (ובצדק) כי לא הוכחה בעיית בטיחות במדרגות. עובדה זו, כמו גם ההלכה הגורסת כי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאים ואגרות) מתייחסות למדרגות חוץ בלבד, מחייבת דחיית פריט זה בתביעה. לעניין זה הביאה הנתבעת אסמכתאות למכביר, כמפורט בפסקה 52 לסיכומיה. 2.4 ליקויי אקוסטיקה - תיקון ליקויים או ירידת ערך; 2.4.1 הנתבעת ריכזה מאמץ עיקרי בניסיון לעקר את ממצאיו ומסקנותיו של ד"ר קלר, אשר אבן הפינה בחוות דעתו הינה הוראות ת"י 1004(3). אכן, אין לחלוק על העובדה כי התקן הנ"ל הפך לתקן רשמי רק בשנת 1998 וככזה, לא ניתן לקבוע ולו באופן לוגי, כי יישומו בתהליך התקנת המעליות בבנין שההיתר לגביו ניתן ביום 15.12.197, בא בגדר ציפיית הצדדים (ראו פרופ' זמיר בספרו חוק המכר (דירות) בעמ' 354-355). ברוח זו פסקתי בין היתר בת.א. 53315/04 שאודר נ. אילן גת מהנדסים. 2.4.2 עם זאת, אין להתעלם מן העובדה שגרסתו של קלר בדבר מפלסי רעש בלתי סבירים בדירה, לא נסתרה, כמו גם העובדה העולה בבירור מעדותה של שולמית (בעמ' 26 לפרוט') לפיה הנתבעת היתה מודעת לקריטריונים המחמירים של תקן 1004(3) בעת הבניה, הגם שטרם הפך לתקן רשמי. בנסיבות אלו סבורני כי הגם שאין התובעים זכאים להיבנות מהוראות סעיף 4(א)(1) לחוק המכר, שעניינה אי התאמה מחמת סטיה מתקן רשמי, אך בה בעת פועלת בעניינם הוראת פסקה (5) של אותו סעיף ולפיו: "בנסיבות העניין היה על המוכר לתת לקונה אזהרות בדבר תכונות מיוחדות של הנכס…". חובה זו ניתן לבסס על מה שנראה לעין כסטיה של הנתבעת מכללי מקצוע טובים (Good Practice) - השוו: ת.א. (תל אביב-יפו) 22962/04 שוהם נ. זלינגר (לא פורסם). 2.4.3 על כך אוסיף כי אין חולק שרצפת חדר המעליות בבנין מהווה את התקרה העליונה בדירת התובעים, ומכאן שהתעלמותה של הנתבעת מן האפשרות של מטרדי רעש הנובעים מהפעלת המעלית בדירה הצמודה ביותר לחדר המעליות, עולה כדי עצימת עיניים, ולמצער רשלנות. אני דוחה אפוא את טענת הנתבעת אשר בקשה לפטור עצמה מעול האחריות למטרד רעשי המעלית. 2.4.4 גם בסוגיית אומדן הנזק הכרוך במטרד הרעש, נתגלעה בין בעלי הדין מחלוקת עמוקה. התובעים טענו כי יש להתעלם משומתו של שנהב אשר העמיד את שיעור ירידת הערך המיוחסת לרעש המעלית על 1% מערך הדירה (סך של 2,500$) וטענו כי יש לקחת בחשבון הנזק גם את ערך המטרד שנגרם לתובעים מאז תחילת מגוריהם בדירה, ומכל מקום לאמץ את שומתו של גוזלן. 2.4.5 סקרתי את עמדותיהם של שנהב וקלר, מומחי בית המשפט, ועימתתי את ממצאיהם מול אלו שתועדו בחוות דעתו של גוזלן מטעם התובעים. הגעתי למסקנה כי הגם שאומדנו של גוזלן לגבי ירידת הערך המיוחסת לרעש אקוסטי בסכום של כ- 170,000 ש"ח הינו מופרז, ללא כל יחס להערכה מפוכחת של ירידת ערך המיוחסת לרעשי מעלית במידה הרלוונטית לדירה בה עסקינן, הרי שגם שנהב קפץ ידו יתר על המידה בהערכת ירידת הערך הגלומה ברעש האקוסטי והעמדתו על שיעור של 1% בלבד מערך הדירה, אינה מתקבלת על דעתי. עם זאת, מקובלת עלי עמדתו של שנהב לפיה עלות התיקון הדרושה לשיכוך רעשי המעלית הינה בבחינת חסם עליון לסכום ירידת הערך. 2.4.6 בחוות דעת בן חורין מטעם התובעים, הוערכה עלות תיקון בלמים או משככים במעלית, לסכום כולל של 11,300 ש"ח; עם זאת, הסתייעו התובעים גם בחוות דעתו של המהנדס לבני , שהינו מומחה בתחום ספציפי זה, אשר העריך את עלות התיקון לסכום של 110,000ש"ח, בתוספת מע"מ. 2.4.7 בנסיבות אלו, ומשהודיעו בעלי הדין כי אין בדעתם לחקור מומחים מטעמם, אני רואה להעריך את עלות תיקון הליקוי האקוסטי ע"פ שיטת המיצוע של ההערכות הנ"ל, ופוסק כי סכום ירידת הערך שנזקף לחובת רעשי המעלית הינו בסך של 50,000 ש"ח, שווה ערך לסכום הסביר הדרוש לשיכוך הרעשים. 3. ירידת ערך לגבי ליקויים נוספים בחוות דעתו, תמחר שנהב את סכום ירידת הערך המיוחסת לליקויים נוספים, דהיינו, מספר המדרגות, בליטת עמודונים, וסטיות קירות מקווי המישק של הריצוף - וזאת בסכום כולל של 1,100$. השגות התובעים על הערכות אלו (בעמ' 8 לסיכומיהם) לא שכנעוני ולא ראיתי עילה להעדיף את אומדניהם של מומחים מטעם התובעים על הערכתו המקצועית של מומחה ניטרלי, שנימק הערכותיו, כמפורט בחוות דעתו ובעמ' 4 לפרוט'. 4. תיקון בעין או תשלום פיצויים הלכה פסוקה היא כי אין לאפשר לקבלן תיקון בעין של ליקויים אלא אם הודה באחריותו וגילה נכונות מעשית לתקנם, וכן כי אין להפוך את דירת הרוכש ל"אתר ניסויים" [ע"א 1722/90 זלוצין נ. דיור לעולה, נה(4), 203]. על עמדה זו חזר בית המשפט גם בע"א 8939/01 אביצור ואח' נ. חפציבה, תק-על 2003 (3) 975, שם נקבע: "כאשר ניתנת לקבלן הזדמנות לתקן את הטעון תיקון והוא ביצע זאת באופן חלקי תוך סחבת בלתי סבירה או באיכות שאינה נאותה, אין מקום לכפות על רוכש הדירה ליתן לקבלן הזדמנויות חוזרות ונשנות לבצע תיקונים...". חומר הראיות שבפניי מלמד כי הנתבעת לא פעלה בתום לב ובשקידה בביצוע התיקונים וכי ראתה לנכון לתקן רק ליקויים ע"פ שיקול דעתה. יתר על כן, הנתבעת דחתה באופן גורף וללא הנמקה את מכתב ב"כ התובעים מיום 31.8.04, לפיו נתבקשה לתקן את הליקויים שפורטו במסגרת חוות הדעת שנשלחו אליה, והעמידה אותם בבחינת זועקים ובלתי נענים. על כך אוסיף כי, גם חלוף הזמן הניכר מאז גילוי הליקויים ועד ליום הגשת התביעה, פועל נגד הנתבעת בדרישתה לאפשר לה תיקון בעין (ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, דינים עליון ע"א 461). אני פוסק אפוא כי על הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בגובה אומדן תיקון הליקויים. 5. פיצוי בגין נזק בלתי ממוני 5.1 התובעים מעמידים את סכום בגין ראש נזק זה בסך של 15,000 ₪. התובעים גורסים כי נגרמה להם, מפאת היקף חומרת הליקויים וקיומם המתמשך, מידה גדושה של פגיעה ברווחה, אבדן הנאה, סבל ועגמת נפש, ובלשונם "מצאו עצמם במשך לא פחות משנתיים וחצי מתגוררים יחד עם ילדיהם בדירה מלאה ברטיבות, מרצפות שבורות ו/או סדוקות, ליקויי בטיחות חמורים...סכנת התחשמלות בשל רטיבות...דליפות ורטיבויות..." (עמ' 10 לסיכומיהם, ס' 86) 5.2 בתצהירי עדותם ובסיכומיהם, עמדו התובעים על הנזקים הרבים אשר נגרמו להם, הפגיעה הקשה בהנאתם ורווחתם כמתואר לעיל, ומעבר לכך, עגמת הנפש בגין יחסה המזלזל של הנתבעת בכל הנוגע לטענותיהם בגין הליקויים הרבים שהתגלו בדירה, אי הנוחות שנגרמה להם כתוצאה מניסיונותיה הרבים של הנתבעת לתקן את הליקויים, ובגין אותם הפעמים הרבות בהן הבטיחה הנתבעת כי תגיע לדירה לביצוע תיקונים, אך בוששה מלבוא בסופו של יום. מטבע הדברים יש לקחת בחשבון הפיצוי הנ"ל גם את חוסר הנוחות הכרוך בתיקון הליקויים אשר פורטו בחוות דעתו של שנהב, אשר קבע כי משך התיקונים יעמוד על 10 ימים. 5.3 טענותיהם של התובעים בנוגע לליקויי האקוסטיקה בדירה אשר גורמים למטרדי רעש קשים וממושכים בעטיין של פעילות המעליות בבנין, אומתו בחוות דעתו של ד"ר קלר. אין ספק בעיניי כי ליקויי רעש כה חזקים וממושכים, פוגמים קשות ברווחתו של רוכש דירה וביכולתו להנות ממנה ולחיות בה בשלווה. הלכה פסוקה היא כי הערכת פיצוי בגין נזק בלתי ממוני לרוכש דירה, מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר יתן דעתו לנסיבות השונות, ובכלל זה, שיעורו של פיצוי זה בשים לב במכלול הנזקים והליקויים שנגרמו לדירה (פרשת סגל המוזכרת לעיל). לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הבאות בחשבון, אני סבור כי הסכום שנתבע ע"י התובעים בפריט זה אינו מופרז כלל ועיקר, ואני רואה לזכותם במלוא הסכום שנתבע בסך 15,000 ש"ח. 6. סוף דבר על יסוד כל המפורט לעיל, אני מקבל את התביעה בחלקה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 96,726 ₪ כדלקמן: סה"כ אומדן תיקון הליקויים באמצעות קבלן מזדמן שיוזמן על ידי התובעים - כמפורט בטבלת הסיכום בחוות דעת שנהב, כולל פיקוח 17,105 ₪ בניכוי פריט מדרגות פנים (3,900 ₪) תיקון ריצוף שיש (4,000 ₪) בניכוי עלות ליטוש (3,500) 500 ₪ עלות החלפת ריצוף ממ"ד בניכוי סך 400 ₪ 2,300 ₪ עלות תיקון רעשי המעלית 50,000 ₪ סה"כ ביניים 66,005 ₪ + מע"מ 11,221 ₪ סכום ירידת ערך (1,100 $) 4,500 ₪ עוגמת נפש (נזק בלתי ממוני) 15,000 ₪ סה"כ הסכום לפיצוי 96,726 ₪ הסכום הנ"ל ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. לאור התוצאה אליה הגעתי, שמשמעותה כי התביעה התקבלה בחלקה בלבד, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום של 6,500 ₪ ושכ"ט עו"ד של התובעים בסכום של 12,000 ₪. הודעה זכות הערעור. ניתן היום כ"ו בחשון, תשס"ח, 7 בנובמבר 2007, בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום. מרדכי בן חיים, שופט מטרד רעשחוות דעתמטרד