ראיה בכתב לסילוק יד 1. זו החלטה בבקשת המבקשת למחיקת הכותרת ב"סדר דין מקוצר" מן התובענה. התובענה שהוגשה הינה לפנוי וסלוק ידה של המבקשת מנכס שהושכר לה על ידי המשיבה ואשר על פי טענת המשיבה הופר על ידי המבקשת בשל עשיית שימוש בו בנגוד להסכם וללא התר כדין. 2. לטענת המבקשת היא מחזיקה במקרקעין מכוח הסכם כדין וההפרה הנטענת טרם הוכרעה. עוד טוענת המבקשת טענת הפרת הסכם השכירות אינה יכולה להתברר בהליך של פסק דין מקוצר. כמו כן טוענת המבקשת כי המשיבה לא צרפה נסח רישום לבעלותה במושכר. 3. לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה, המסקנה היא כי דין הבקשה להדחות. 4. תקנה 202 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת כי תביעות לסילוק יד ממקרעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר חל עליו ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב ראויות להתברר בסדר דין מקוצר. לכתב התביעה צורף הסכם השכירות בין הצדדים ומכתב התראה שנשלח למבקשת על ידי המשיבה. 5. טענת המבקשת כי ההפרה הנטענת טרם התבררה והוכחה הינה טענת הגנה שתתברר במהלך המשפט אך בוודאי אינה מהווה עילה למחיקת הכותרת. הלכה היא כי "ראיה שבכתב" הנדרשת לצורך הגשת תובענה בסדר דין מקוצר איננה מערכת מלאה של ראיות בכתב וראשית ראיה מספקת. כך, ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר את השבתו של סכום כסף ששולם על פי חוזה, בטענה שהחוזה הופר, אף על פי שההפרה אינה מוכחת בכתב (ע"א 16/89 ורדים חברה לגידול נ' החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ פ"ד מה' (5) 279). 6. דרישת הראיות בכתב הקבועה בתקנה הינה בסיס הכרעה האם לפנינו תובענה הכשירה להתברר בסדר דין מקוצר. הפסיקה קבעה כי הדרישה לראיות בכתב אין פירושה שיש צורך שראיות אלו יתמכו בכל רכיבי התביעה לכל פרטיהם, המסמכים אמורים להוות "ראשית ראיה" בלבד (ראה: ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מה (3) 188, בעמ' 196). כלומר, יש לפרש לקולא את הצורך בראיה בכתב ולראותה כדרישה מינימלית וכראשית ראיה בלבד, אך נדרשת לפחות טענה מפורשת בפרשת התביעה שחוזה או התחייבות אמנם נעשו בכתב, או שקיימת ראיה פלונית בכתב להוכחת התביעה, וכי הטענה מעוגנת במסמך בכתב הקשור לנתבע, העשוי על ידו או בחתימתו שנערך על ידי הנתבע שאין הצדדים חולקים עליו ושהוכן על ידי הנתבעת. (ראה: י. זוסמן "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית, בעמ' 662). 7. בענייננו צורף לכתב התביעה הסכם השכירות בין המבקשת והמשיבה, המבקשת אינה כופרת בתוקפו של הסכם זה או בחתימתה עליו, ולפיכך לצורך עמידה בתנאי הדרוש להגשת תובענה בסדר דין מקוצר - הוא "הראיה בכתב", סבורני כי הסכם השכירות מספק בנסיבות העניין. 8. בבר"ע 662/02 שגיא רוכמן נ' מלון נפטון בע"מ, קבע כב' הש. אלון, בבקשה למחיקת כותרת בנסיבות דומות, דברים אלה: "אכן, אין באותם מסמכים לעניין ההפרה הנטענת כדי ראיה בכתב למלוא טענת ההפרה, ברם אותם ראיות בכתב שצירפה המשיבה לתביעתה עולה גם עולה כדי ראשית ראיה בכתב לתביעת סילוק היד שהגישה. איני מוצא מקום לאבחנה בעניין זה בין תביעת סילוק יד המוגשת ע"י בעל מקרקעין כנגד שוכר לאחר שחלפה תקופת שכירותו לתביעה המוגשת בטרם חלפה תקופת השכירות ושעילת הפינוי הנטענת היא בשל ביטול הסכם השכירות. בזו כן בזו - ראשית הראיה בכתב הינה להיות התובע בעל הזכויות במקרקעין ועילת הפינוי הנטעת על ידו בתובענה". אם כן, די בראיה בכתב לענין זכותו של התובע במקרקעין, וחוזה שכירות מהווה לענין זה ראיה בכתב מספקת, לתובענה בסדר דין מקוצר. עוד ראוי לציין כי בית המשפט נוקט בגישה מקלה בכל הנוגע להקף המסמכים הדרושים ומכוח מטרת הדרישה לצירוף מסמך, עמדת בית המשפט היא כי מדובר בדרישה מינימלית. 9. לפיכך אני סבורה כי דין הבקשה למחיקת כותרת להדחות. בקשה למתן רשות להתגונן תוגש בתוך 30 יום. הוצאות הבקשה בסך 1,200 ₪ בצרוף מע"מ יחולו על המבקשת. ראיות בכתבסילוק יד