תביעה לצו עשה לתקן נזילת מים פסק הדין ניתן בהמשך לדיון אשר התקיים ביום 16/1/07 במעמד הצדדים. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעות ובה תביעה לצו עשה - "לבצע את התיקונים הנדרשים הן בדירת התובעת והן בדירת הנתבעת 1, לצורך סילוק מטרד הרטיבות בתקרת חדר האמבטיה בדירת התובעת". כמו כן הוגשה תביעה לשלם לתובעת סך של 12,000 ₪ בגין עוגמת נפש וכן 2,340 ₪ בגין חוות הדעת של חברת טרמינל. הנתבעת 2 הגיעה להסדר אל מול התובעת לפיו כנגד תשלום סך של 2,000 ₪ תדחה התביעה שהוגשה כנגדה, והסכמתם קיבלה תוקף של פסק דין. הצדדים הגיעו להסכמה הנ"ל בעקבות הודעת ב"כ הנתבעת 2, לפיה החברה נכנסה להליכי כינוס נכסים ועל כן יהיה קושי לגבות כספים ממנה בעתיד. בכתב התביעה קיימת טענה עובדתית בסעיף 3 לפיה "במחצית שנת 2000 לערך, נתגלתה רטיבות בתקרת חדר האמבטיה בדירת התובעת (מדובר בחדירת מים מדירת הנתבעת הממוקמת מעל לדירת התובעת בהסתברות גבוהה מליקוי במערכת הדלוחין של הבנין - רכוש משותף). בעקבות כך בוצע תיקון קוסמטי בדירת התובעת ע"י הנתבעת 3. התיקון לא צלח". מעבר לכך, שם הנתבעת 1 לא הוזכר כלל בכתב התביעה. התובעת צירפה חוות דעת של מומחה מטעמה מיום 23/6/05, אשר הוכנה על ידי המהנדס מר אלכסיי גנישב. יצוין כי המומחה לא צירף תמונות לחוות הדעת. בפרק אשר דן ברטיבות נקבע על ידי המומחה כדלקמן: "רטיבות בתקרה ובחלק העליון של הקיר בפינה של חדר האמבטיה באזור מעבר צינור אנכי של מערכת שפכין. ע"פ בדיקה על ידי מכשיר "PROTIMETER", רמת הלחות בתקרה היתה עד כ- 46 נקודות בסקלה של המכשיר. מקור הרטיבות בחדר השרות השייך לדירה בקומה מעל. בחדר השרות בקומה מעל, קיימת נזילת מים מצנרת. מעבר הרטיבות לתקרה של מתחת לחדר שרות זה, התאפשר עקב אטימה לקויה אם בכלל של ריצפת חדר השרות וזאת בניגוד לתקנות התכנון והבניה סעיף 5.33 (א)... בחדר השירות הנ"ל, יש לבצע תיקונים מקיפים של פירוק הריצוף, החלפת מצע החול הרטוב בחול יבש, תיקון מוקד הנזילה, איטום הרצפה וריצוף חוזר (הערכה לתיקון 3,000 ₪). בקירות והתקרה שנפגעו מהרטיבות, יש לתקן טיח וצבע. תיקון זה יש לבצע רק לאחר הייבוש המלא והסופי של הקירות והתקרה. (150 ₪)." המומחה מצביע למעשה על מקור הרטיבות מהדירה העליונה של הנתבעת, וכן קבע כי מעבר המים מתאפשר לנוכח בניה לקויה של ריצפת חדר השירות. הנתבעת 1 תיארה בכתב הגנתה כי התובעת פנתה אליה עוד בשנת 2002, ובעקבות זאת מיד החלה לטפל בבעיה. לעניין זה נטען כי היא פנתה לחברת שחר, ומומחה מטעמה אשר בדק את המצב מצא כי לא היו פיצוצים כלשהם בצנרת או סתימות כלשהם. כמו כן נטען שהמומחים מטעם הנתבעת 1 קבעו כי "ייתכן שהאיטום בבור השופכין לא נאטם כהלכה" ולכן הומלץ לבצע איטום נוסף בחדר הרחצה. בדיון אשר התקיים במעמד הצדדים עלה מעדותה של הנתבעת 1 כי חברת האחזקות ביצעה אטימה בחדר הרחצה באמצעות מריחת רובה בין האריחים, ובכך אטמה את חדר הרחצה כנדרש. המומחה נחקר במסגרת חקירה נגדית על תצהירו, ובמהלכה העיד כי מדובר בליקויים בבניין שמקורם באופן בניית הבניין, אם כי לא יכול היה לומר מי גרם לליקויים. עוד עלה מהחקירה כי הקבלן היה אחראי לתקן הליקויים הנ"ל. כמו-כן התגלה בחקירה שהמומחה כלל לא ביקר בדירתה של הנתבעת 1, ועל כן היה לו קושי לומר מה היה מקור הנזילה בפועל. בנוסף לכך עלה מחקירת המומחה כי הצינור עובר בכל הדירות, ולכן הוא אינו יכול להיות בטוח מאיזו דירה נובעת בעיית הנזילה. המומחה העיד כי יכול להיות שהליקויים נגרמו כתוצאה מעבודות שבוצעו על ידי דייר בקומות העליונות, אם הוסיף שחדירת המים הינה תוצאה של איטום לקוי. התובעת והנתבעת נחקרו אף הן על תצהיריהן במסגרת חקירה נגדית, ולאחר מכן סיכמו באי כוח הצדדים את טיעוניהם. ב"כ התובעת טען, בין השאר, כי היות ומקור המים הינו מדירת הנתבעת 1, אזי אף אם מדובר בחדירת מים מדירה מעל, הנתבעת 1 עדיין מחויבת לבצע תיקונים בדירתה על מנת למנוע חדירת המים לדירתה של התובעת. ב"כ התובעת הזכיר בנוסף כי יש לקבוע יתרת זכות במאזן ההוצאות לחובת הנתבעת 1 מאחר ולא התייצבה לדיון שנקבע ליום 1/5/06. ב"כ הנתבעת טענה בסיכומיה, בין השאר, כי לא קבלה זימון לדיון שנקבע ליום 1/5/6 ובכל מקרה דובר בתקופה אשר היתה סמוכה ללידת ילדה של הנתבעת 1. בהתייחס לטענות ב"כ התובעת, נטען כי אותן טענות בדבר חובת הנתבעת 1 לשאת בעלויות התיקון, גם אם מדובר בנזילה שמקורה לא בדירת הנתבעת 1, לא נטענו כלל בכתב התביעה ואין לקבלן. עוד נטען כי כלל הליקויים מקורם בליקויי בניה של הקבלן וכי צינור מי השופכין משותף לכלל דיירי הבניין, כאשר אין לפסול כי מקור הנזילה נמצא ברכוש המשותף. בנוסף לכך נטען כי הנתבעת אף ביצעה איטום בדירתה עוד בשנת 2002 לבקשת התובעת, וזאת באופן מיידי ובעקבות חוות דעת שקבלה מחברת שחר. לעניין התביעה בגין עוגמת הנפש, נטען כי הנתבעת 1 איננה צריכה לשאת בתוצאות מחדלה של התובעת, אשר בחרה להגיש את תביעתה זמן מה לאחר שנודע לה אודות בעיות הרטיבות הנ"ל. דיון התובעת היתה הצד היחידי אשר טרח להמציא חוות דעת מפורטת של מהנדס בהתייחס לבעיות הרטיבות בדירתה. אמנם עלה כי המהנדס כלל לא ביקר בדירת הנתבעת 1, ואף העיד כי ייתכן ומדובר בבעיות רטיבות בדירות העליונות יותר, אולם עדיין נקבע כי המים והרטיבות מקורם מדירת הנתבעת 1, גם אם הגיעו לדירת הנתבעת 1 מדירה אחרת. התמונות אשר הוגשו על ידי הנתבעת 1 במהלך הדיון עולה כי עד היום קיימת בעיית רטיבות אף בתקרת הנתבעת 1. התובעת לא טרחה לצרף תמונות על מנת להמחיש את חומרת הבעיה בדירתה. הנתבעת 1 לא מצאה לנכון לבקש להמציא הודעת צד ג' לחברת האחזקות ונציגות הבית המשותף או לחברה הקבלנית. בנוסף לכך ולאור ההסדר בין הנתבעת 2 ובין התובעת, אין מקום להתייחס לאחריותה של הנתבעת 2. יחד אם זאת, עולה מהראיות כי בעיות הרטיבות ונזילות המים מקורם בראש ובראשונה בבנייה לקויה של הנתבעת 2 ו/או מי מטעמה שביצע עבודות בקבלנות משנה. הנתבעת 2 יצאה מהתמונה, וככל הנראה כעולה מדברי בא כוחה, לא תוכל הנתבעת 2 לתפקד ולתקן את הליקויים אשר קיימים במבנה של התובעת והנתבעת 1. במצב זה, כל דירה הינה אחראית, הלכה למעשה, לפגמים ולליקויים אשר מצויים בדירתה. המומחה תיאר את הנזק אשר נגרם לדירת התובעת כתוצאה מהרטיבות, ואין מנוס אלא ליתן צו עשה לנתבעת 1 לדאוג לתיקון כל הליקויים שבדירתה אשר בגינם עוברת הרטיבות לדירת התובעת, גם אם מדובר ברטיבות אשר הגיעה מדירה אחרת. מהתמונה אשר הוגשה על ידי הנתבעת 1 בעצמה עולה כי רצפות חדרי הרחצה בבניין טעונות תיקון ואיטום כנדרש. לא ניתן להסתפק במריחת רובה כפתרון לאטימת חדרי רחצה. אכן קיים צורך להרים את הבלטות בחדר הרחצה, לדאוג לייבוש החול, למרוח חומרי איטום כנדרש יחד עם יריעות איטום, ולרצף אותם משטחים חיוניים בחזרה כנדרש. באם מדובר בליקוי של הרכוש המשותף, אותו צינור מי שופכין, יש לבצע את התיקונים הדרושים, בין אם מדובר בנציגות הבית המשותף, ובין אם מדובר בבעיה שמקורה אצל הנתבעת 1. הנתבעת 1 לא צירפה ראיות מספיקות על מנת להוכיח כי מקור הבעיה אכן ברכוש המשותף, ועל כן אין אלא לקבוע במסגרת פסק דין זה כי הרטיבות נובעת מליקויים באיטום ריצוף דירתה של הנתבעת 1, ולפחות באזור הרחצה. יחד אם זאת הנתבעת 1 והבניין כולו רשאים לבדוק האם אכן מדובר בליקוי בניה של הרכוש המשותף, ולפתור את הבעיה בהתאם. לאור האמור לעיל, הנני נותן במעמד זה צו עשה אשר מורה לנתבעת 1 לתקן את רצפת חדר הרחצה שלה בהתאם, וכן לדאוג לתיקון בעיות רטיבות ונזילות ככל שמדובר במים אשר עוברים בדירתה וחודרים לדירת התובעת, לרבות תיקון התקרה וקירות התובעת באזורים הרלוונטים בהתאמה. ככל שמדובר בבעיה שמקורה ברכוש המשותף, על כלל הבניין לתקן את הליקוי. באם מדובר בבעיה שמקורה מעל דירת הנתבעת 1, רשאית הנתבעת 1 לשקול נקיטת אמצעים משפטיים כנגד הדיירים העליונים יותר, אם כי רצוי לנסות לפתור את הבעיות ללא תביעות קודם לכן, במיוחד מאחר ומדובר בשכנים אשר מתגוררים יחד באותו בניין. לא ברור מדוע התובעת בחרה להגיש את תביעתה שנים רבות לאחר שנודע לה על בעיות הרטיבות. אין גם טענות בכתב התביעה מהן ניתן ללמוד כי התובעת פנתה לנתבעת 1 לבצע תיקונים והנתבעת 1 סירבה לעשות כן, וזאת מעבר לטענה כללית לפיה "מי מהנתבעות סרבו "לשנס מותניים" ולתקן את הצריך תיקון". בנוסף לכך יצוין כי חברת האחזקות והחברה הקבלנית צורפו כצדדים לתובענה, ורק לאחרונה נודע בתיק כי הנתבעת 2 נמצאת בהליכי כינוס. בהעדר הליכי כינוס היה על הנתבעת 2 לבצע את התיקונים על חשבונה. לנוכח כל האמור לעיל, אינני מוצא לנכון לחייב את הנתבעת 1 בסכום כלשהו בגין עוגמת נפש לטובת התובעת, וזאת כאשר ייפסק שכר טרחת עו"ד והוצאות לטובת התובעת בעקבות מתן פסק הדין. על כן, הנני נותן צו עשה אשר מורה לנתבעת 1 לבצע את התיקונים אשר פורטו בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעת בקשר לסעיף הרטיבויות, איטום וניקוז, כאשר יש לבצע את התיקונים בהקדם האפשרי ובהתאם לתנאי מזג האוויר והעונה המתאימה לביצוע התיקון. בנוסף לכך הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 2,340 ₪ + מע"מ בגין הכנת חוות הדעת וכן 1,000 ₪ + מע"מ בגין שכר עדות עבור המומחה. כמו כן הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 2,500 ₪ + מע"מ בגין שכר טרחת עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. ב"כ התובעת רשאי להגיש פסיקתא לחתימה. נזקי מיםנזילהצוויםצו עשהמים