מבוא 1. רכב מסוג מיצובישי מ.ר. 6646520 נהוג ע"י מר X ואשר היה מבוטח ע"י התובעת נפגע מאחור ע"י רכב מסוג מזדה מ.ר. 4661219 נהוג ע"י הנתבע. 2. התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מהיר ובה נדרש הנתבע לפצות את התובעת בגין כספים ששולמו על ידה לצורך תיקון הנזקים ברכב המבוטח, נזקים שהגיעו לשיעור של 2,464 ש"ח (כולל שכר טרחת השמאי). 3. הנתבע לא כפר בעצם קיום המגע בין הרכבים אלא שלגרסתו, רכבו של מר X התדרדר לאחור, לטענתו לשני הרכבים לא נגרם נזק כלשהו מאותו מגע וכי התאונה לא ארעה ביום הנטען בכתב התביעה אלא ביום 15.5.05. 4. ברקע הדברים יצוין כי מר X טען כי לאחר התאונה ברח הנתבע מהמקום מבלי להשאיר פרטיו, הנתבע כופר בטענה כי ברח מהמקום אך אינו כופר בטענה כי לא השאיר פרטים שכן לגרסתו בהעדר נזק לא היה צורך בכך. 5. משנקבע התיק לשמיעת הראיות, העידו שני הנהגים מר X והנתבע מר רמזי אבו חמד וכן העיד השמאי מר יובל אביגל, לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בע"פ. המחלוקת 6. אין מחלוקת לגבי הנסיבות והמקום בו ארעה התאונה. לפי תאור המקום ולפי גרסתו של הנתבע, האירוע התרחש בשד' בן גוריון כשפני הנהגים לכיוון הגן הבהאי, כאשר רכבו של מר X עמד בצומת והמתין להתחלפות האור ברמזור, מר רמזי המתין ברכבו מאחוריו. 7. המחלוקת הינה מתי ארע הארוע, האם ב-19.5.03 כגרסת מר X או ביום 15.5.03 כגרסת הנתבע, שאלה זו לכאורה אינה רלבנטית אך לאור התעקשות כל אחד מהעדים על גרסתו יש לה השלכה לגבי המהימנות. 8. שאלה נלווית נוספת הינה האם נמלט הנתבע מהמקום מבלי להשאיר פרטיו כגרסת מר X או שמא הנתבע עזב המקום בשל אי גרימת נזק כלשהו לרכב האחר. 9. השאלה המרכזית הטעונה הכרעה הינה השאלה כיצד ארעה התאונה ולמי מהנהגים יש לייחס הרשלנות שהביאה להתרחשותה. 10. במידה ותקבע חבותו של הנתבע יש לבחון האם הנזק הנתבע הינו הנזק שנגרם באותה תאונה. דיון והכרעה 11. לאחר שמיעת עדויות שני הנהגים עדיפה בעיניי עדותו של מר X הן לגבי מועד הארוע ובעיקר באשר לנהיגתו הרשלנית של הנתבע אשר פגע ברכבו של מר X מאחור. 12. המשקל שייחס הנתבע לתאריך הארוע היה מוגזם ומיותר. מר X חתום רק על מסמך אחד, הודעה שמסר במשטרה-ת/2 ושוכנעתי כי ההודעה שנמסרה ביום 19.5.03 נמסרה מיד לאחר התאונה שארעה באותו יום. 13. עקב הימלטותו של הנתבע מהמקום לא היתה למר X כל דרך אחרת לברר את זהותו של הנהג הפוגע ואכן רק באמצעות פנייה למשטרה ומסירת מספר הרישוי של הרכב הנמלט הגיע מר X (וחברת הביטוח) אל הנתבע. 14. אמנם בתביעה נרשם תאריך אחר לאירוע, 18.5.03 במקום 19.5.03 אלא שחשוב לראות כי מר X לא חתום על התביעה או על תצהיר התמיכה בתביעה ועיון בכתב היד של מי שרשם את ההודעה על התאונה לחברת הביטוח, ת/3 שלא נחתמה ולא נרשמה ע"י מר X, יכול למצוא באותו כתב יד את הסיבה לאותה טעות שכן הספרה 9 בת/3 נראית כמו הספרה 8. 15. חשוב להדגיש בשאלה זו כי הנתבע בכתב הגנתו טען כי התאונה ארעה ביום 15.5.03 ובשלב הסיכומים הסתבר כי לנתבע היתה דרך קלה להוכיח לכאורה את יום הארוע שכן לגרסתו הוא היה בדרכו למקום בו בתו ערכה בחינת בגרות ומועד עריכת אותה בחינה הינו מועד שניתן להוכיחו בדרכים אובייקטיביות אלא שהנתבע "שכח" לספר גרסה זו בכתב הגנתו או בחקירתו, להיפך בעת שהשיב ב"כ הנתבע למכתבי הדרישה של התובעת הוא הקפיד שלא לנקוב בתאריך הארוע, (ר' הנספחים לנ/1 תצהירו של הנתבע) ומסמך כלשהו באשר למועד עריכת בחינת הבגרות לא הוצג. 16. עדותו האמינה של מר X נתמכת בחוות דעת השמאי ובתמונות שהציג ב"כ הנתבע מצד אחד ובאי הבאת עדי מפתח מצידו של הנתבע מצד שני. 17. על פי התמונות של רכב הנתבע- נ/2 ניתן לראות כי גם לרכב הנתבע היו סימני פגיעה התואמים את תאור התרחשות התאונה כמתואר ע"י מר X ואפנה לעדותו של הנתבע כמתואר בעמ' 14: "ש. כאשר אני מסתכל על תמונות הרכב שלך, אני רואה סימנים של שיפשופים ורואה שצד ימין של מכסה המנוע שלך בכנף כפופה? ת. הרכב הזה שנת 96' שלא היו בו קילופי צבע וזה לא בגלל התאונה. ש. התרוממות מכסה המנוע שרואים בתמונה? ת. זה לא בגלל התאונה". 18. גם העמדת שני רכבים דומים במצב בו עמדו הרכבים ביום התאונה כמתואר בתמונות נ/1 מראה כי מימצאי התאונה שמצא השמאי מר אביגל ברכבו של מר X (כמתואר בתמונה מס' 1 שצורפה לחוות דעתו) תואמים את דרך התרחשות הארוע כגרסת מר X ובעיקר את מוקד הפגיעה המצביע על פגיעה בעוצמה מאחור כגרסת מר X ולא כהתדרדרות רכב הנמצא במרחק חצי מטר בלבד כגרסת הנתבע ואפנה לעדות השמאי כמתואר בעמ' 5: "ש. מבחינת הגבהים של שני כלי הרכב הם באותו גובה? ת. אני לא מדדתי גבהים אך לפי צורת המכה שיש באוטו של התובע וכאן אני רוצה להתייחס לפגיעה. הפגיעה היא עליונה ולא בפגוש האחורי אלא קצת מעל הפגוש. רואים את הפח האחורי לחוץ פנימה וזה מסביר שהפגיעה לא יכולה להיות פגיעה תוך כדי נסיעה אחורנית. לשאלת בית המשפט איפה אני רואה את הפח לחוץ פנימה: אני משיב ומפנה לתמונה המסומנת 1 ורואים שם קשת שנוצרה לכיוון פנים וזה מסביר למה המכסה התכופף וזה מאחר והוא דחף אותו פנימה וכאן רואים את הסדק ואת העיוות שנוצר במכסה (תמונה מס' 2)". 19. אך לא פחות בלטה דרכו של הנתבע להסתיר את האמת. הנתבע סרב בחקירתו הנגדית להשיב לשאלה האם רכבו היה מבוטח ללא כל סיבה ענינית אלא אם סרובו נבע מהעובדה כי נהג ברכב ללא ביטוח וכאן נעוצה הסיבה לבריחתו ממקום הארוע או שמא רכבו היה מבוטח והנתבע ספר לחברת הביטוח שלו גרסה שונה מגרסתו בפניי, הסתרת המידע יוצרת חזקה כי מידע זה פועל לחובת הנתבע. 20. בנוסף חשוב לראות כי לגרסת הנתבע כי שנכתב במכתב בא כוחו שצורף לכתב ההגנה, לארוע התאונה היו עדים. הנתבע מעולם לא נקב בשם העדים, לא הגיש תצהיר מטעמם ולא הביאם להעיד. מי כמו הנוסעים ברכבו של הנתבע יכול היה לספר על אופן הפגיעה, תאריך הארוע והאם נמלט הנתבע מהמקום, אי הבאת העדים פועלת לחובת הנתבע. 21. בחקירתו הנגדית התבקש הנתבע להסביר מדוע לא השאיר פרטים והסברו מתואר בעמ' 15: "ש. מדוע לא רצית להחליף פרטים? ת. לא היה צורך, ראיתי שהוא סתם נטפל אליי אז נסעתי". 22. אדם ישר והגון שרואה "שסתם נטפלים אליו" למרות שהוא מודה כי היה מגע בין הרכבים משאיר פרטיו כדי שניתן יהיה לברר את המחלוקת בין הצדדים במידת הצורך, רק מי שיש לו מה להסתיר בוחר לעזוב את המקום ללא השארת עקבות ואפנה בענין החובה להשאיר פרטים לתקנה 145(א) לתקנות התעבורה. 23. לאור כל האמור לעיל הנני קובע כי הנתבע בנהיגתו הרשלנית פגע מאחור ברכבו של התובע. 24. לאחר חקירתו הנגדית של השמאי הסתבר כי חוות דעתו ועדותו לא נסתרו. השמאי בדק את הרכב פעמיים במוסך, הוא אישר את הנזקים ואת סכומם והתובעת זכאית למלוא סכום התביעה וההוצאות שהוציאה לשם הוכחתה. סיכום 25. הנני מחייב הנתבע לשלם לתובעת את סכום התביעה- 2,464 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.10.05 ועד ליום התשלום בפועל. 26. בהתחשב בכל האמור לעיל ובדיונים שקוימו בתיק זה, הנני מחייב הנתבע לשלם לתובעת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 1,800 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. 27. הנני מחייב הנתבע להשיב לתובעת את שכר העדים שהעידו בישיבת 19.11.07, סכום כולל של 1,120 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. 28. הנני מחייב הנתבע להשיב לתובעת את האגרות ששולמו על ידה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד ליום ההשבה בפועל. ניתן היום י' בכסלו, תשס"ח (20 בנובמבר 2007) המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי אברהם אליקים, שופטתאונת דרכיםהשארת פרטים לאחר תאונה