1. בקשת הנתבעת להתיר לה להגיש "תביעה שכנגד" נגד המשיבים. 2. בתאריך 24.9.01 הגישו המשיבים כתב תביעה נגד המבקשת לבית משפט השלום בחיפה, בה עתרו לכך שבית המשפט יצווה על המבקשת לרשום הבית הבנוי במקרקעין הידועים כחלקה 10 בגוש 12251 על שם המבקשים בלשכת רישום המקרקעין. 3. בתאריך 6.8.03 מצא בית משפט השלום כי אינו מוסמך לדון בתביעה מהבחינה העניינית, והורה להעביר התובענה לדיון בבית המשפט המחוזי, ובתאריך 28.8.03 נפתח התיק בבית המשפט המחוזי והועבר לטיפולו של כב' השופט ר' ג'רג'ורה. 4. בישיבת קדם משפט שהתקיימה בפני כב' השופט ג'רג'ורה הסכימו הצדדים לקיים הליך גישור, ואכן קיימו כזה, אך הליך הגישור לא הביא את הצדדים לידי פשרה, ובתאריך 3.5.05, לנוכח פרישתו הצפויה של כב' השופט ג'רג'ורה מתפקידו, הועבר התיק לטיפולי. 5. לקראת ישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה בפני הגישה המבקשת את בקשתה שלפני, ועתה הוגשו אף תגובת המשיבים ותשובת המבקשת לתגובתם. 6. על קצה המזלג אציין, כי לעומת תביעת המשיבים כי בית המגורים הנזכר ירשם בבעלותם בספרי המקרקעין, טוענת המבקשת כי המשיבים נותרו חייבים לה סכום כסף פלוני על פי החוזה שנכרת בין הצדדים, וסכום זה ברצונה לתבוע במסגרת התביעה שכנגד. טענת המבקשת, כי לא קיבלה חלק מהתשלום עבור הדירה שמכרה למשיבים עלתה עוד בכתב ההגנה שהגישה מפני תביעת המשיבים בתאריך 30.9.02. 7. המבקשים מתנגדים להגשת התביעה שכנגד, ובפיהם מספר טענות, ואלה הן: (א) המבקשים טוענים כי בבסיס התביעה שכנגד שבכוונת המשיבה להגיש עומד מסמך שהם היו אלה שהציגו אותו לב"כ המבקשת במהלך הליכי הגישור. לטענתם, ביסוס תביעת המבקשת על מסמך שהוצג על ידי המבקשים במסגרת הליכי הגישור, הוא עשיית שימוש לרעה בהליכי הגישור. (ב) המשיבים מוסיפים וטוענים, כי בקשת המבקשת להגיש תביעה שכנגד נגועה באיחור ניכר, וזאת לאור העובדה, כי תביעתם הוגשה לראשונה לבית משפט השלום עוד בתאריך 24.9.01. (ג) המשיבים טוענים, כי העובדה שקיבלו את ההחזקה בדירה מעידה על כך שסילקו מלוא חובותיהם למבקשת, שהרי בחוזה שנכרת בין הצדדים בתאריך 1.11.91 נקבע, כי המבקשת תמסור למשיבים את ההחזקה בדירה רק לאחר שיקיימו כל התחייבויותיהם כלפיה. (ד) המשיבים טוענים כי עד לשנת 2000 לא פנתה אליהם המבקשת בדרישה כספית כלשהי, ומכאן שתביעתה התיישנה. 8. בתקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 נקבע, כי "נתבע המסתייע בנימוק שיש בו כדי לבסס תביעה שכנגד, יציין בכתב ההגנה במפורש כי הוא עושה כן על דרך תביעה שכנגד". אין זאת אלא, שתביעה שכנגד היא חלק מכתב הגנתו של הנתבע. ממילא ברור, כי על הנתבע להגיש את התביעה שכנגד בעת שהוא מגיש את כתב הגנתו. להגשת תביעה שכנגד יתרונות מספר. כך למשל, נתבע שהגיש תביעה שכנגד, תביעתו תתברר ביחד עם התביעה שהוגשה נגדו אף אם בית המשפט המחוזי, לו הוגשה התביעה העיקרית, אינו מוסמך לדון בה (וראה סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984). יתרון נוסף בתביעה שכנגד הוא היתרון הטמון בכך, שכלפי תביעה שכנגד לא ניתן להשמיע טענת התיישנות אם התביעה שכנגד והתביעה העיקרית "נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות". 9. נתבע אשר אינו מגיש תביעתו על דרך "תביעה שכנגד", לא תחסם דרכו להגישה כתביעה נפרדת, אלא שאז הוא עלול להפסיד את היתרונות שבתביעה שכנגד. אפשר אף להעלות על הדעת מצב, בו הגשת התביעה כתביעה נגדית, תחשוף את הנתבע (בתביעה העיקרית) לטענת התיישנות בתביעתו הנגדית, טענה שלא הייתה עולה אילו התביעה הנגדית הייתה מוגשת על דרך "התביעה שכנגד" (ונראה לכאורה כי זה המצב במקרה שלפני). 10. ככל שהדברים אמורים במקרה שלפני, כי אז המבקשת החמיצה המועד להגשת תביעתה נגד המשיבים כתביעה שכנגד, אותה כאמור היה עליה להגיש לצד כתב ההגנה. ואולם, חסימת המבקשת בשלב זה מפני הגשת תביעה שכנגד עלולה לסבך את הצדדים בהתדיינות נוספות, בה בשעה שמתן הרשות להגיש התביעה שכנגד תאפשר לבית המשפט לדון ביעילות ובשלמות בכל המחלוקות הקיימות בין הצדדים. מוכן אני להניח לצורך הדיון בבקשה שלפני, כי סיכויי תביעת המשיבים הם סיכויים טובים, ובסופו של יום יהיה מקום ליתן צו עשה כמבוקש על ידם, שיחייב את המשיבה לרשום את הבית על שם המשיבים. ואולם, יש לזכור, כי לאור טענת המבקשת בכתב הגנתה, כי הרישום לא בוצע משום חוב כספי שהמשיבים חייבים למשיבה, יהיה ממילא צורך לברר טענה זו, גם אם לא תוגש תביעה שכנגד. אם אכן יתברר כי טענת המבקשת נכונה, וקיים חוב כספי שטרם סולק, הרי קשה לראות מצב בו בית המשפט יאכוף על המבקשת לרשום את הבית על שם המשיבים אך לא יתנה זאת בקיום התחיייבויותיהם של המשיבים כלפי המבקשת. לא נעלם מעיני שאפשר ובפי המשיבים טענת התיישנות, ואולם, ההתיישנות היא טענה דיונית, החוסמת את התביעה, אך במישור המהותי זכותה של המבקשת לקבל התמורה המגיעה לה אינה נמחקת. על כן, עלול להתעורר מצב, בו אכיפת רישום הבית על שם המשיבים תתונה בסילוק החיובים למבקשת, אך אם לא יתבררו מהם חיובי המבקשת, צפויים המשיבים להתדיינויות נוספות בערכאות אחרות או למצער, לא יוכלו לבצע את צו האכיפה שיינתן להם כל עוד תעמוד המבקשת על כך שהמשיבים לא קיימו התחייבויותיהם כלפיה. 11. מהבחינה הדיונית, דינה של בקשת המבקשת להתיר לה להגיש תביעה שכנגד, כמוה כבקשה להתיר לה לתקן את כתב הגנתה, באופן, שבמקום הטענה הכללית שנטענה בו, כי המשיבים חייבים לה סכום כסף, תבוע עתה טענה המכמתת את סכום הכסף שהמבקשת טוענת שהמשיבים חייבים לה. על כן, הנני סבור, כי מתן רשות למבקשת להגיש התביעה שכנגד תאפשר לבית המשפט לברר האם נכונה טענת ההגנה של המבקשת כי המשיבים חייבים לה סכום כסף, ובמקרה שאכן קיים חוב כאמור, ניתן יהיה לכמת אותו ולמנוע התדיינויות נוספות בין הצדדים, ובכך גם יסולק החשש, שבאין קביעה בדבר סכום החוב, אם קיים, המשיבים לא יוכלו לבצע את צו האכיפה, אם צו שכזה יינתן להם. 12. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני נעתר לבקשה, ומתיר למבקשת להגיש תביעה שכנגד. (ב) התביעה שכנגד תוגש בתוך 15 ימים, והעתק הימנה יועבר ישירות לב"כ המשיבים, אשר יגיש כתב תשובה בתוך 30 ימים שלאחר מכן. (ג) לאור השיהוי הניכר בהגשת התביעה שכנגד, הנני סבור, כי הגם שבקשת המבקשת התקבלה, זכאים המשיבים להוצאות בשל תוספת העבודה שתגרם לבא כוחם כתוצאה מהגשת התביעה שכנגד באיחור כה רב. ניתן היום, כ"ח בחשון, תשס"ו (30 בנובמבר 2005) בהעדר הצדדים. המזכירות תשלח העתקים לב"כ הצדדים. מותר להפצה מהיום. יצחק כהן - שופט תביעה שכנגד