רישום חלקה כבית משותף רקע רפאל ואסתריה בכר ז"ל חכרו ממשיב 3 (להלן: "המינהל") שטח המהווה חלק מחלקה 81 בגוש 6684 ביהוד (להלן: "החלקה"). משיבים 1 ו - 2 (להלן: "משפחת צברי") חכרו אף הם מהמינהל שטח המהווה חלק מהחלקה. לימים העבירו רפאל ואסתריה בכר המנוחים במתנה לבנם, מבקש 1 (להלן: "המבקש"), חלק מהשטח אותו חכרו מהמינהל, ולאחר מותם ירשו בנותיהם, מבקשות 2 ו - 3 (להלן: "המבקשות"), את החלק הנותר מהשטח החכור. כיום מחזיק המבקש במבנה אותו בנה על השטח שקיבל מהוריו ואילו המבקשות מחזיקות במבנה בו התגוררו הוריהן ובשטח הצמוד לו. זכויות המבקשים בחלקה טרם נרשמו בפנקס המקרקעין. בתובענה שלפני עותרים המבקשים להורות למשיבים לשתף עמם פעולה לרישום החלקה כבית משותף בהתאם למפת רישום שצורפה כנספח א, להורות על מינוי כונס נכסים לביצוע הרישום האמור ולחייב את הצדדים בהוצאות הדרושות לרישום הבית המשותף, לחייב את המשיבים לפצות את המבקשים על הנזקים שנגרמו להם בשל עיכוב הרישום וליתן צו לפיצול סעדים. טענות המבקשים המבקש בנה את ביתו על השטח שקיבל במתנה מהוריו והמינהל אף הכין הסכם חכירה על שם המבקש, אולם הודיע כי לא יחתום על הסכם חכירה ללא ביצוע רישום צו בית משותף. כך היה גם באשר לזכויות המבקשות בחלק מהחלקה שירשו מהוריהן. המבקשים פנו אל משפחת צברי ביקשו את הסכמתה לרישום החלקה כבית משותף, אולם פנייתם זו נדחתה. נוכח העדר חוזה חכירה עם המינהל ואי רישום זכויות המבקשים בפנקס המקרקעין פחת ערכן של זכויות אלה והמבקשים אינם מצליחים למכור את חלקם בחלקה. טענות משפחת צברי רישום החלקה כבית משותף בהתאם לתשריט שצורף כנספח א' לתובענה יפגע בזכויות משפחת צברי באופן שיגרע מחלקם בחלקה 34 מ"ר. בסמוך לשנת 1977 הסכימה משפחת צברי להעביר להורי המבקשים חלק מהשטח בו החזיקה כפיצוי על הפקעה מתוכננת של חלק מהשטח בו החזיקו הורי המבקשים. כעת, משצומצמה ההפקעה מסרבים המבקשים להחזיר למשפחת צברי מחצית מהשטח שלגביו בוטלה ההפקעה ו/או שטח שווה ערך. המבקש בנה את ביתו על שטח הגובל בשטחה של משפחת צברי תוך פגיעה בזכויותיה של משפחת צברי. כך, קיר בלוקים שאמור לתמוך בהגבהת קרקע בשטחו של המבקש, נוטה לתוך שטחם של המבקשים; צינורות ניקוז מגג ביתו של המבקש פולטים את מי הגשמים לחצר של משפחת צברי; קיר בביתו של המבקש האמור לשמש כקיר משותף כולל פתח בגודל של חלון. משפחת צברי פנתה אל המבקש ודרשה ממנו לתקן את המפגעים, אולם עד להגשת התשובה לתובענה טרם נעשה דבר לתיקון המפגעים האמורים. בנסיבות אלה, ובהעדר הוראות מתאימות בתקנון הבית המשותף, רישום החלקה כבית משותף ינציח את הפגיעה בזכויות משפחת צברי. טענות המינהל לטענת המינהל בעת ששקל את חידוש חוזי החכירה עם המבקשים, עמדה לנגד עיניו טובת החוכרים. לפיכך ונוכח היתרונות הגלומים ברישום החלקה כבית משותף לעומת רישום החכירה על פי תשריט המותיר את בעלי הזכויות בחלקה כבעלי זכויות בחלקים בלתי מסויימים בחלקה, הפנה את המבקשים לרישום החלקה כבית משותף. המינהל אינו נוקט עמדה במחלוקת המהותית שבין המבקשים לבין משפחת צברי, אולם הוא מצטרף לבקשה לרישום החלקה כבית משותף מבלי שיהיה בכך כדי לחייבו בהוצאות הרישום. זאת, בכפוף להסדרת חוב דמי חכירה בגין תוספת בניה שביצע המבקש ללא הסכמת המינהל. דיון א. סעיף 143 (א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), קובע: "צו לרישום בית בפנקס יינתן על ידי המפקח, אם ביקשו זאת הבעלים ששטח הרצפה של דירותיהם מהווה למעלה ממחצית שטח הרצפה של כל הדירות שבבית; בדירה המוחכרת בחכירה לדורות או בחכירת משנה לדורות צריך שהבקשה תוגש על ידי המחכיר לדורות או מחכיר המשנה לדורות" בכך קבע המחוקק כי בכפוף לכשירותו של נכס מקרקעין להירשם כבית משותף, כאמור בהוראות סעיף 142 לחוק המקרקעין, דרושה הסכמה של רוב בעלי זכויות הבעלות והחכירה בדירות ש"בבית" אשר הוגדר בסעיף 52 לחוק המקרקעין, "כמבנה של קבע, ובכלל זה הקרקע שעליה נבנה" כדי שיינתן צו לרישום בית משותף על ידי המפקח. בהתאם, לא ניתן לכפות רישום בית משותף, אלא אם הושגה הסכמה של למעלה ממחצית בעלי זכויות הבעלות והחכירה בכל בית המצוי על מקרקעין הניתנים להירשם כבית משותף. ב. משפחת צברי מחזיקה במלוא הזכויות בבית המגורים שלה ודי בהתנגדותה כדי לשלול מתן צו לרישום החלקה כבית משותף. ג. אין מחלוקת שהפקעת חלק משטח החלקה אמורה הייתה להתבצע בחלק בו החזיקו הורי המבקשים, ומשפחת צברי הסכימה להעביר להורי המבקשים חלק מהשטח בו החזיקה כדי שהפגיעה הגלומה בהפקעה תתחלק באופן שווה על כל בעלי הזכויות בחלקה. בהתאם, ומשאין מחלוקת שהשטח שיועד להפקעה צומצם (סעיף 34 לתצהירו של המבקש) נראה לכאורה שמשפחת צברי זכאית לכך שהחלק היחסי מהשטח שיועד להפקעה ולא הופקע יוחזר לה בעין או בשווה ערך. כך גם עולה מהודעתו של בא כוחה של משפחת צברי, ד"ר מיכאל גלרט מיום 19.8.81 (נספח ז לתשובת משפחת צברי). משכך ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אין לראות בהתנגדותה של משפחת צברי לרישום החלקה כבית משותף על פי חלוקת הזכויות המוצעת על ידי המבקשים בנספח א, משום ניצול לרעה של זכותה שלא להסכים לרישום החלקה כבית משותף. ד. טענת המבקשים לפיה משחתמה משפחת צברי על התשריט (נספח י"ט), מוחזקת היא כמי שבכוונתה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת לביצוע הפעולות הדרושות להשלמת החלוקה של הזכויות בחלקה על פי התשריט עליה חתמה, אינה מקובלת עליי. משפחת צברי חתמה על תשריט החלוקה בסמוך לשנת 1978 בהתאם לתוכנית ההפקעה המקורית, ברם נוכח מכתבו של ד"ר מיכאל גלרט מיום 19.8.81 וצמצום השטח שהופקע מהחלקה, אין לראות בחתימתה של משפחת צברי על התשריט וויתור לטובת המבקשים על חלק מהשטח המגיע לה. אוסיף כי אין ממש בטענת המבקשים לפיה היה על משפחת צברי להעלות טענותיה לעניין זכויותיה בחלקה במסגרת הליכי אישור התוכנית שמכוחה צומצמה ההפקעה בחלקה. טענות לעניין הזכויות בחלקה נוגעות ליחסים שבין משפחת צברי למינהל ולמבקשים ולא ליחסים שבין משפחת צברי לרשויות התכנון. ה. דרישת המינהל שהזכויות בחלקה יירשמו בדרך של רישום בית משותף כתנאי לחידוש החכירה עם המבקשים (נספחים י"ב ו - ט"ו) נוגעת ליחסים שבין המבקשים למינהל, ואין בה כדי להצדיק אכיפת רישום של החלקה כבית משותף בניגוד לדעתה של משפחת צברי, כל עוד אין בהסכם החכירה שבין משפחת צברי לבין המינהל הוראה המחייבת את משפחת צברי להסכים לרשום את החלקה כבית משותף. ו. בתובענה שלפני עתרו המבקשים להורות על רישום החלקה כבית משותף, משמצאתי שאין להיעתר לסעד המבוקש ונוכח אופיו של ההליך בו נקטו המבקשים, איני רואה לנכון להכריע במסגרת תובענה זו בשאלת הזכויות של בעלי הדין בחלקה ו/או בפגיעה הנטענת בזכויות משפחת צברי בקשר עם בניית ביתו של המבקש על גבול השטח המוחזק על ידי משפחת צברי. סוף דבר התובענה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבים 1 ו - 2 את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך 5,000₪. מזכירות בית המשפט תמציא עותק מפסק הדין לבאי כח הצדדים בפקסימיליה ניתן ביום כ"ב אדר, תשס"ז (12 מרץ, 2007) בלשכה. השופט יהודה זפט - סגן נשיא בתים משותפים