1. ערעור על החלטתו של בית משפט לעניינים מקומיים (כב' השופט א' הימן) מיום 10.10.04 בב"ש 1140/03 ו- 1142/03 אשר בה קיבל בית משפט שתי בקשות לצווי הריסה ללא הרשעה לפי סעיף 212 לחוק התכנון והבניה. מדובר במבנים בגוש 4247 חלקות 391 ו- 249, ברח' עזרא 14 בראשון לציון. 2. הערעור מתמקד בטענה כי התביעה לא הרימה את הנטל להוכיח כי המבנה מצוי בתחום שטח המיועד לצרכי ציבור. לטענת ב"כ המערער בית משפט קמא קיבל את הסקיצות שצורפו לבקשה בניגוד לסעיף 5 לפקודת המדידות. אף אחד מהעדים שמסרו תצהירים אינו מודד מוסמך. הסקיצות שצורפו אינן מפת מדידה ערוכה כדין ובית משפט לא פירט בהחלטתו איזו "סיבה מספקת" הוצגה לו, שבגינה ראוי לקבל את התשריטים במקום מפת מדידה כדין. לטענתו, בהעדר מפה, לא הוכחה הטענה כי המבנים מצויים בשטח ציבורי פתוח ובלב גינה ציבורית, ולא הוכחה הדרישה כי על המבקשת להוכיח "צורך ציבורי" כתנאי מוקדם לצו הריסה. 3. בפני בית משפט קמא הוגשו תצהיריהם של שלושה עדים: מפקח הבניה במינהל ההנדסה אינג' מוני ברקוביץ, מהנדסת אגף רישוי ופיקוח על הבנייה אינג' קלרה פליישר ומנהלת אגף תכנון ועיר במינהל הנדסה גב' יפה וולף. כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם. מאידך, המשיב לא הגיש כתב תשובה למרות שניתנה לו הזדמנות לכך על ידי בית המשפט וכן הוא לא הביא ראיות. 4. אשר לטענה כי על פי פקודת המדידות אין לקבל מפה תרשים או דיאגרמה, אלא אם הוכנו על ידי מודד מוסמך, מקובלת עלי מסקנתו של בית משפט קמא כי אין ממש בטענה זו וכי הסיפא של הסעיף מסמיכה את בית המשפט לקבל עדות כאמור "לאחר שהראו לו סיבה מספקת. אומר בית משפט קמא "המילים 'סיבה מספקת' אינם אלא ביטוי להיות עדות קבילה, ככל עדות אחרת, ולאו דווקא של מודד מוסמך" (עמ' 8 להחלטה). צודק בית משפט קמא כי תכלית פקודת המדידות היא להסדיר את המקצוע של מודד מוסמך. דהיינו, שלא יעשו מפות מדידות המצריכות עריכה על ידי מודד מוסמך בצורה אחרת. אין בכך כדי לסתור את האפשרות להעיד לגבי עובדות ולגבי נתונים שבידיעת העד הן ממראה עיניים והן מחומר מקצועי בתיקים בהם עיין. עת/1 מר ברקוביץ, כפי שהעיד, עוסק בפיקוח על הבניה מזה 16 שנה. הוא הבהיר היטב לשאלת בית המשפט כיצד הוא בודק בתיק הבנין ובמפת הגוש. כך הוא השיב: "ת. יש לי מפת גוש, אני יודע שבחלק יש גם גן ב- 391, אני ממקם את מה שאני רואה בניה, גן על מפת הגוש וכך אני יודע. לגבי חלקה 249 זה פשוט יותר, יש מספר לבית ולפי המספר אפשר לגשת למפת גוש ורואים את החלקה. ככה אני עושה תמיד וככה עשיתי כשביקרתי במקומות אלה". הנה כי כן העד השווה את מראה עיניו למפות קיימות שנערכו כדין. מדובר בעד מקצועי ועל כן אין הכרח בהבאתו של מודד מוסמך כעד. מכל מקום, לאור עדות זו, עבר הנטל למערער ומשביקש להפריך את עדות המפקח, היה עליו להביא ראיות מטעמו. זאת לא עשה כאמור, לא הביא ראיה כלשהי ולא העלה גירסה מצידו. 5. זאת ועוד, מפות מדידות ותוכניות מאושרות נמצאות במשרדי העירייה, לפיכך קל מאד היה להפריך את עדויות העדים, במידה והן אכן סותרות את התוכניות. כך העידה גם גב' יפה וולף אשר הצהירה בתצהירה כי בתוקף תפקידה כ"מנהלת אגף תכנון עיר במינהל הנדסה" שבעיריית ראשון לציון, ידוע לה כי על פי תוכנית רצ/1/22 בתוקף המקרקעין הידועים כחלקה 391 בגוש 4247 שמאחורי הבית ברח' עזרא 14 בראשל"צ, חלק מהם יעודם שטח לבנין ציבורי (שב"צ) וחלק מהם יעודם שטח ציבורי פתוח ( שצ"פ). די בעדות זו ובתפקידה של העדה שהעידה על תוכניות רשמיות. כאמור, המערער מצידו לא הצליח להפריך עדות זו בצורה כלשהי, וכך גם לא הופרכה העדות של המהנדסת קלרה פליישר. 6. בנסיבות אלה המסקנה המתבקשת היא כי הוצג בפני בית המשפט אינטרס ציבורי מובהק, דהיינו אינטרס הציבור כי יתקיים שטח ציבורי פתוח, ושטח שנועד למבני ציבור. לעומת זאת לא הוצג כל אינטרס נוגד של המערער עצמו. משכך, בית משפט קמא, אפילו לא צריך היה לטרוח ולבצע איזונים ראויים בין שני האינטרסים כפי שעולה מרע"פ 124/01 זאב ניקר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 151 (להלן: "פס"ד ניקר"). יתר על כן, באותו פסק דין נאמר בפירוש: "ואולם, ראוי להדגיש: לעיתים השיקולים התומכים במתן צו הריסה עולים בעליל מנסיבות המקרה והנטל המוטל על המדינה הוא נטל קל מאד. כך למשל בע"פ (ב"ש) 2717/75 טייב נ' מדינת ישראל, פס"מ תשל"ו(2) 291, ניתן צו הריסה מכוח סעיף 212 לחוק לגבי דוכן שנבנה ללא היתר שעמד על מדרכה שיועדה לשמש מעבר להולכי רגל...". להבדיל מהמקרה שנדון בפסק דין ניקר שם המדינה לא הראתה דבר פרט לכך, שמדובר בבניה ישנה ובלתי חוקית ומאידך המערער מצידו הביא נימוקים משמעותיים לאי הריסה, הרי שבמקרה שלנו כאמור האינטרס הציבורי פורט והוצג כבר בבקשה המקורית ובתצהירים ולמרות ההזדמנויות שניתנו כאמור למערער להציג את עמדתו ואת האנטרס הפרטי והנגדי שלו, הוא נמנע מכך ביודעין וכנראה שסיבותיו איתו. אין, איפוא, כל בסיס לטענתו. הערעור נדחה. ערעור על החלטת בית משפטבית המשפט לעניינים מקומייםערעורמודדים