העותרת הגישה נגד המשיבים עתירה מינהלית למתן פסק דין המצהיר כי היתר בניה מס' 04/05, שניתן למשיב מס' 2 על ידי המשיבה מס' 1 ביום 13.6.06 (להלן "ההיתר") , ואשר על פיו הותר למשיב מס' 2 לבנות על חלקה 100 בגוש 18566 (להלן "החלקה") , הינו בטל והמשיב מס' 2 מנוע לפעול על פיו, וכי תשריט חלוקה של החלקה , שאושר על ידי המשיבה מס' 1 ביום 5.1.90 מוטעה וניתן בחריגה מסמכות והינו בטל. כן מבקשת העותר להורות למשיב מס' 2 להמנע מלבצע עבודות בניה בחלקה עד אשר יבוצע פירוק שיתוף בחלקה. בד בבד עם הגשת העתירה הגישה העותרת בקשה זו, למתן צו ביניים במעמד צד אחד בלבד, האוסר על המשיב מס' 2 לבצע כל עבודות על החלקה על פי ההיתר, עד הכרעה בעתירה. קבעתי דיון בבקשה במעמד הצדדים ליום 4.9.07. לישיבה שנקבעה הופיע ב"כ המשיב מס' 2 בלבד שטען כי לא הספיק להערך לדיון בהתראה קצרה. התברר כי העתירה גם לא נמסרה למשיבה מס' 1. לאור האמור בבקשה ובעתירה, ולאור העובדה שהמבקשת טענה לזכויות קנייניות בחלקה, הנפגעות עקב עבודות הבניה של המשיב מס' 2, ניתן על ידי במועד הנ"ל צו מניעה זמני המורה למשיבים להמנע מביצוע עבודות בניה על החלקה. קבעתי המשך דיון במעמד הצדדים ליום 19.9.07. לקראת דיון זה הגישו המשיבים תגובות מפורטות. מהתגובות וטענות הצדדים בפני בדיון שנערך ,עולה מסקנה חד משמעית לפיה אין כל מקום לעתירה מינהלית, כאשר עסקינן בסכסוך קנייני בין בעלי זכויות בחלקה וכאשר כל מהותו של ההליך הינו ניסיון לבטל הסכמות קודמות אליהן הגיעו בעלי הזכויות בחלקה בעבר באמצעות "קנוניה" של העברת זכויותיהם בחלקה לעותרת. עיקר טענתה של העותרת בבקשתה הינה כי היא בעלת חלק מהזכויות בחלקה וכי המשיבה מס' 1 נתנה למשיב מס' 2 היתר בניה על החלקה בהעדר תכנית חלוקה מאושרת של החלקה (כאשר תכנית חלוקה של החלקה משנת 1990 אינה מחייבת אותה מאחר ורכשה זכויות בחלקה לאחר שנערך התשריט). יש לציין כי העותרת לא הגישה תצהיר מטעמה בתמיכה לבקשתה והתצהיר נערך על ידי בעלה. מתגובת המשיבה מס' 1 עולה כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר , כאשר ההיתר הוצא כבר ביום 13.6.06 ואילו העתירה הוגשה ביום 2.9.07. עוד טענה כי העותרת לא מיצתה את ההליכים העומדים בפניה ולא הגישה בקשה להתליית ההיתר ו/או ערר על הוצאת ההיתר . לטענתה, לעותרת אין כל ענין בבקשה ומדובר בסכסוך בין בעלה של העותרת ואחיו, המפעילים עסקים גדולים בחלק מהחלקה ומבקשים למנוע מהמשיב מס' 2 להקים עסק מתחרה על החלקה, ואשר גם להם ניתן היתר בניה על סמך אותה תכנית חלוקה בה כופרת היום העותרת. המשיבה מס' 1 הוסיפה וטענה כי היתר הבניה ניתן כדין. המשיב מס' 2 טען בתגובתו כי העתירה במהותה אינה מגלה ענין מינהלי ועסקינן בסכסוך כלכלי גרידא, כאשר נפקותו של היתר הבניה שניתן כבר נידונה בערכאות קודמות, שלא מצאו לנכון ליתן לעותרת צו מניעה. במהלך הדיון בפני הציג ב"כ המשיב מס' 2 גם תצהיר מיום 4.7.05, עליו חתומים מי שהעבירו לעותרת את זכויותיהם בחלקה, ואשר לפיו הצהירו כי אין להם התנגדות להוצאת היתר הבניה מס' 4/05 למשיב מס' 2 וכן אין להם התנגדות לאישור תשריט החלוקה. הן במועד החתימה על התצהיר והן במועד הוצאת היתר הבניה לא היו לעותרת כל זכויות בחלקה וכפי שהתברר מהתגובות לבקשה, העותרת קיבלה זכויותיה בחלקה במתנה בשנת 2007, כאשר זכויותיה נרשמו בלשכת רישום המקרקעין רק ביום 21.8.07. עוד התברר מתגובת המשיב מס' 2 כי ביום 1.7.07 הגישה העותרת לבית משפט השלום בחיפה תביעה נגד המשיב מס' 2 (ת.א. 12462/07) בה עתרה למתן צו מניעה שיאסור על המשיב מס' 2 לבצע עבודות בניה על החלקה. לטענתה, המשיב מס' 2 תפס שלא כדין, וללא הסכמתה, חלקים מהחלקה שבבעלות משותפת , ואשר לגביה לא בוצעה חלוקה וכי העבודות פוגעות בזכויותיה. במסגרת תביעה זו הגישה העותרת בקשה דחופה לצו מניעה זמני (בש"א 10942/07) שיאסור על המשיב מס' 2 לבצע עבודות בניה על החלקה. ביום 5.7.07 הוגשה גם על ידי המשיבים מס' 3 עד 5 תביעה לבית משפט השלום בחיפה (ת.א. 12840/07) נגד המשיב מס' 2 ובה עתרו גם הם לצו מניעה שיאסור על המשיב מס' 2 לבצע עבודות בניה על החלקה וכן בקשה לצו מניעה ארעי (בש"א 11277/07). במהלך הדיון בבקשות התברר כי בבית משפט השלום בעכו מתבררת תביעה לפירוק השיתוף בחלקה. ביום 11.7.07 ניתנה החלטת כבוד השופטת כ. ג'דעון, בשתי הבקשות למתן צווי מניעה ארעיים , ובה נקבע , בין היתר כדלקמן: "מטיעוני הצדדים התברר כי הבניה נשוא הבקשה נעשית בשטח שלגביו קיים תשריט חלוקה מוסכם החתום על ידי כל בעלי הקרקע, ואשר לפיו נהגו בעלי הקרקע במשך שנים רבות. גם המבקשים (העותרת והמשיבים מס' 3 עד 5 - הערה שלי - ב.ב.) כפי שהתברר מהטיעונים, עשו שימוש בחלקה נשוא הבקשה בהתאם לתשריט החלוקה המוסכם שהיה תקף ועדיין תקף עד היום. הטענות שמעלים המשיבים הן באשר להשתלטות המשיב על שטח גדול יותר מהשטח שהוקצה לו על פי התשריט, ולגבי מעמדם של המבקשים בבש"א 11277/07 באשר למהות הזכויות שהוקנו להם, אמורות להתברר במסגרת התביעה העיקרית, ואין זה המקום לבררן במהלך בקשות למתן סעדים זמניים. יובהר, כי אף אחד מהמבקשים בשתי הבש"אות (בש"א 11277/07 בש"א 10942/07) לא הזכיר בבקשותיו ולו ברמז את ענין קיומו של תשריט חלוקה מוסכם בין הצדדים ואת העובדה שבעלי הקרקע נהגו ונוהגים לפיו על פני מספר שנים, דבר שאינו עומד עם הדרישה של ניקיון כפיים למי שמגיש בקשה למתן סעד זמני. בנסיבות אלה לאור קיומו של תשריט חלוקה מוסכם ולאור העובדה שהבניה של המשיב נעשית על פי היתר בניה כדין שניתן על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה, וגם לאור השיקול של מאזן הנוחות בין הצדדים הואיל ובמידה ויתברר בסוף ההליך שהבניה נעשית שלא כחוק ינתן צו הריסה ולא יגרם למבקשים כל נזק בגין כך, הנני מחליטה לבטל את הצווים הזמניים שניתנו במעמד צד אחד". בעקבות ההחלטה הגישו הן העותרת והן המשיבים 3 עד 5 בקשות נוספות (בש"א 12033/07, 12071/07, 12072/07 ו- 12010/07) למתן צו מניעה זמני בהתאם לתקנה 368(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. לטענתם, נודע להם דבר קיומה של תכנית מתאר חדשה , משנת 1999, לפיה יש להגיש תכנית חלוקה חדשה והקובעת כי היתר בניה ינתן רק לאחר שתוגש תכנית הגשה מפורטת . בתגובה לבקשה זו הגיש המשיב מס' 2 מכתב מאת מהנדסת המשיבה מס' 1 לפיו תשריט החלוקה הספציפי לחלקה נשאר בתוקף. הבקשות נידונו בפני כבוד השופט ורבנר שקבע בהחלטה מיום 26.7.07 כי אינו מוסמך לדון בחוקיות היתר הבניה וכי המבקשים לא הראו נסיבות חדשות המצדיקות שינוי החלטתה של כבוד השופטת ג'דעון. העותרת והמשיבים מס' 3 עד 5 הגישו בקשות רשות ערעור על החלטות כבוד השופטת ג'דעון וכבוד השופט ורבנר (בר"ע 1999/07 ו- 2004/07). בהחלטה מיום 7.8.07 נדחו הבקשות על ידי כבוד השופט סוקול, שקבע, בין היתר, כי ניתן להשתית עדיפותו של המשיב מס' 2 על פני המבקשת לאור מסמך ההסכמה עליו חתם מעביר הזכויות לעותרת , כאשר הסכמה זו מתייחסת הן לבניה והן לאישור תשריט החלוקה . כבוד השופט סוקול מוסיף ומציין כי העותרת קיבלה זכויותיה בהעברה ללא תמורה מאחותה, שאף היא קיבלה זכויותיה זמן קצר קודם לכן בהעברה ללא תמורה מבעלה וכי: "העובדה שמדובר בשתי העברות ללא תמורה, מבלי שניתן כל הסבר להעברות, מעלה אף היא סימני שאלה לגבי תום ליבן של באסמה ושל המבקשת. התברר גם כי המבקשת הינה אשתו של אנואר סאמר, אחד מהמבקשים בבר"ע 2004/07, והדבר מעלה שאלה לגבי האינטרס האמתי העומד מאחורי קבלת הזכויות בחלקה מבאסמה". הנה כי כן - מהשתלשלות העניינים ומההחלטות שניתנו בעבר בעניינם של הצדדים, עולה כי עסקינן בסכסוך קנייני/כלכלי גרידא וככזה - אין מקום לסטות מההחלטות הקודמות שדחו את בקשות העותרת למתן צו ארעי שיאסור על המשיב מס' 2 לבצע עבודות בניה על החלקה. גם ברי לחלוטין מהאמור כי העותרת לא פעלה בניקיון כפיים ובקשתה אף נגועה בשיהוי ניכר - שדי בהם כדי לדחות על אתר בקשתה למתן הצו הארעי. דברים אלה כוחם יפה גם אם בסופו של יום יתברר כי היתר הבניה ניתן שלא כדין - כאשר לכאורה, על פי החומר שבפני , אין בסיס לטענה זו לאור הסכמת בעלי הזכויות בחלקה למתן ההיתר ולתכנית החלוקה וכאשר העותרת לא פעלה כלל למיצוי זכויותיה בפני ועדות התכנון הרלבנטיות כמתחייב בחוק (כאשר היא מעדיפה את הוצאת צו המניעה שיאסור על המשיב מס' 2 ביצוע עבודות בניה על פני בירור שאלת תוקפו של ההיתר). אשר על כן , אני מורה על דחיית הבקשה למתן צו הביניים, כמבוקש בבקשת העותרת. צו הביניים שניתן על ידי ביום 4.9.07, במסגרת בקשה זו - בטל. מאחר והמשיבים כבר הגישו תגובותיהם לעתירה לגופה - אני קובעת דיון בעתירה ליום 19.11.07 שעה 09:30. ניתנה היום י"ג בתשרי, תשס"ח (25 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. ב. בר-זיו, שופטת תוכנית בניהבניהתשריט