קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למחיקת צד בסכסוך קיבוצי: .1לפני בקשת רשות ערעור על חלק מהחלטתו של בית-הדין האזורי בחיפה (אב בית-הדין - השופט הראשי כנפי: נציגי ציבור - ה"ה בורא ופיק: תב"ע מו/14-4), אשר דחה את בקשת המבקשת לקבוע, כי משיבה מס' 2אינה בגדר מי שיכולה להיות צד להסכם קיבוצי מיוחד עמה, ולכן אינה מקיימת את תנאי הכשירות להיות צד בסכסוך קיבוצי מכוח סעיף 24(א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969(להלן - חוק בית-הדין לעבודה). .2לאחר עיון בבקשה החלטתי לדחותה, מבלי לבקש תשובת הצד שכנגד (אף כי בא-כוחו הגישה מבלי שהתבקש לכך, "כדי לחסוך בזמן לרגל היות ההליך בגדר סכסוך קיבוצי". .3נימוקי הראשון לדחיית הבקשה - דרך המלך בסכסוכים קיבוציים, לרבות אלה שעניינם מימוש זכויות, אינה ב"מחיקה" או "דחיה" על הסף "מבלי שיתקיים דיון לגופו של עניין ולצדדים תהיה הרגשה שעניינם זכה לדיון כזה" (דב"ע לח/11- 4[1], בע' 436). ואם תאמר, כי עניינם של עובדי המשיבה ימוצה אף אם משיבה מס' 2(להלן - הסתדרות המהנדסים) לא תהיה צד לסכסוך, שעה שהמלאכה תעשה על-ידי משיבה מס' 1(ההסתדרות הכללית), הרי נשיב, שהאמור בקשר למחיקה על הסף כוחו יפה אף לגבי מעמדה של הסתדרות המהנדסים, שהיא הסתדרות מקצועית ארצית. לא בכדי מצא מחוקק המשנה לנכון שלא לכלול הוראה בדבר "מחיקה" או "דחיה" על הסף בתקנות בית-הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), התשכ"ט-.1969 כוונתו היתה חד-משמעית, שהדיון יתברר לגופו. ואם תאמר, שמצויה הוראה בנדון בתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט- 1969- הרי שאלה אינן חלות בסכסוכים קיבוציים (דב"ע לח/6- 4[2]). ואם תוסיף ותאמר, כי ניתן לאמצן מכוח סעיף 33לחוק בית-הדין לעבודה, הרי שכבר נפסק, שמכוח אותו סעיף "אין לייבא את המוסד של 'דחיה על הסף', כאשר יש באותו מוסר יותר מדי מהמהות הנוגדת דרך טיפול נאות בסכסוכים קיבוציים" (דב"ע מנ/ג- 4[3], בע' 76). .4א) נימוקי השני לדחיית הבקשה הוא לעצם העניין. הסתדרות המהנדסים יכולה לכאורה להיות צד להסכם קיבוצי מיוחד עם המבקשת (להלן - חברת החשמל), ובשלב בו אנו מצויים - די ב"לכאוריות" זו כדי להכריע את הכף: ב) מצד העובדים רשאי לחתום על הסכם קיבוצי ארגון עובדים, ואין חולק כי ארגון העובדים הוא ההסתדרות הכללית. ומי הוא זה המוסמך לחתום בשם ארגון העובדים - זאת קובעת חוקתו של הארגון. "'ההסתדרות', ככל 'גוף' אחר בין שהוא מאוגד או בין שאינו מאוגד, פועלת באמצעות האורגנים שלה" (דב"ע לד/30- 3[4], בע' 437). מי הם אותם אורגנים ומה הם סמכויותיהם נקבע כאמור על-ידי ההסתדרות בתקנונה (דב"ע לג/3- 4[5], בע' 355: דב"ע מד/3- 5[6], בע' 71). בדרך זו הלך אף בית-המשפט העליון (בג"צ 675/84[7]), בבחנו בחוקת ההסתדרות מהן סמכויותיו של "ועד ארצי" (שם [7], בע' 17); ג) "הההסתדרות הכללית, במהותה, אינה 'התאגדות פדרטיבית' או 'ארגון גג' של 'הסתדרויות עובדים', אלא ארגון ראשוני אשר מכוח חוקתו מוענקות סמכויות עצמאיות בתחומים מסוימים להסתדרות מקצועית ארצית" (דב"ע מד/2- 5[8], בע' 147) והסתדרות מקצועית ארצית "היא 'ארגון עובדים' בפני עצמו - ארגון הפועל במסגרת 'הארגון' הכולל - 'ההסתדרות"' (דב"ע לד/30- 3[4], בע' 438); ד) עיון בחוקת ההסתדרות (פרק ד' - איגוד מקצועי, חלק ג' - הסתדרות מקצועית ארצית) מראה, כי בין תפקידיה וסמכויותיה של הסתדרות ארצית "חתימת הסכמי עבודה קיבוציים עם ארגוני מעבידים וכן עם מעבידים ארציים" (פרק ג', חלק ד', סעיף 10לחוקת ההסתדרות). כאמור - הסתדרות המהנדסים היא הסתדרות ארצית, וחברת החשמל היא "מעביד ארצי": ה) אין נפקא מינה, אם הסתדרות המהנדסים היתה אי פעם צד להסכם קיבוצי עם חברת החשמל אם לאו: הקובע לעניין הכשירות, לצורך סעיף 24(א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה הוא היותה של הסתדרות המהנדסים מי שיכול להיות צד להסכם קיבוצי מיוחד; ו) לאמור נוסיף, כי כל חבר בהסתדרות הכללית חייב להיות חבר בהסתדרות ארצית (פרק ד', חלק ג', סעיף 2לחוקת ההסתדרות). דהיינו - המהנדסים החברים בהסתדרות הכללית והעובדים בחברות החשמל חייבים להשתייך להסתדרות המהנדסים, ומכאן העובדה, שהסתדרות המהנדסים מייצגת חבריה כלפי מעבידתם; ז) אף הטענה, כי די בכך שההסתדרות הכללית, שהיא הצד להסכם הקיבוצי בינה לבין חברת החשמל העומד להכרעה בסכסוך לגופו, תייצג בהליך זה את המהנדסים המועסקים בחברת החשמל, לא תוכל לעמוד. באותו הסכם קיבוצי נאמר, בפסקה ד': "מוסכם על הצדדים כי הסכם זה יופעל על המהנדסים והאקדמאים בחברה כמקדמה עד לגמר המשא-ומתן של ההסתדרויות שלהם. המהנדסים והאקדמאים יקבלו את ההסכם הטוב מבין ההסכמים". באותו הסכם, שחברת החשמל צד לו, הוקנה מעמד להסכם הקיבוצי שהסתדרות המהנדסים צד לו; זהו אינטרס ברור של הסתדרות המהנדסים, שחבריה, עובדי חברת החשמל, ייהנו מתנאי העבודה שאותו הסכם מעניק להם, אף כי אין היא עצמה צד להסכם הקיבוצי עם חברת החשמל; ח) בסיכומה של פרשה זו ברצוני לחזור ולהדגיש את אשר נאמר בתחילתו של סעיף זה. בשלב בו אנו מצויים - די בכשירות לכאורה להיות צד להסכם על פניו קיימת בהסתדרות ההנדסים יתר מכשירות לכאורה להיות צד להסכם קיבוצי מיוחד עם חברת החשמל. .5א) טענה נוספת לחברת החשמל - "שאין שני ארגוני עובדים יציגים לעניין אותו הסכם", וכי ההסתדרות הכללית פועלת בעניין כל עובדי חברת החשמל מכל הסקטורים גם יחד (סעיף 37, ע' 12, לבקשה). עוד נאמר בבקשה באותו עניין (בהסתמך על דב"ע לא/3- 4[9], בע' 106), כי "הצד להסכם היא ההסתדרות עצמה, ורק היא. וזה משום הכלל ש'הכללי כולל את המיוחד', ומשום הכלל שאין שני ארגוני עובדים יציגים לעניין אותו הסכם". טענה זו שובה את הלב בקריאה ראשונה, אך עיון בה ובפסק-הדין עליו היא סומכת מביא למסקנה, כי דינה להידחות; ב) בדב"ע לא/3- 4[3] הנ"ל נטענה טענה הפוכה מזאת הנטענת לפנינו. שם נחתם הסכם בשם העובדים על-ידי הסתדרות מקצועית ארצית (הסתדרות האחיות והאחים) והמחלקה לאיגוד מקצועי; משפעלה הסתדרות האחיות והאחים בעצמה למימוש ההסכם, נטען, כי אינה יכולה לפעול ללא המחלקה לאיגוד מקצועי. על כך השיב בית-הדין (בע' 108): "נניח אפוא, כמשתמע אולי מטענת בא-כוח המעבידים, כי הסכם האחיות לא נחתם עם הסתדרות מקצועית ארצית, עם האיגוד, אלא עם ההסתדרות עצמה, באמצעות האיגוד והמחלקה לאיגוד מקצועי. גם אם כך הוא, אין לקבל את הטענה כי רק האיגוד והמחלקה לאיגוד מקצועי, בפועלם יחד, רשאים לעשות ליישום ההסכם; אין לקבל את הטענה מבחינת היחסים הפנימיים בתוך ההסתדרות, ואין לקבלה מבחינת זכותו של גורם אחר לקבוע באמצעות מי יפעל בעל הדברים שלו, כל עוד שהוא פועל באמצעות מי שמוסמך לכך לפי תקנונו. מדיני תאגידים, שליחות ומשפט מינהלי - ויש בכל הקשור בדרכי פעולתם של עובדים וארגוני מעבידים, יותר מן הדומה גוף שפעל בעניין מסוים באמצעות ראובן ושמעון, המוסמכים לפעול בשמו, חייב להמשיך ולפעול באמצעות אותם השניים, בכל הקשור באותו עניין, ואסור לו לפעול באמצעות שניים אחרים או אפילו אחד, שאף באמצעותם רשאי לפעול אותו גוף. נוסיף ונאמר שאף אנלוגיה מהמשפט האזרחי, בדבר חוזה שנערך עם שניים 'במאוחד' - jointly- ולא עם שניים 'במאוחד ובמיוחד' - jointly and sererally- אינה במקומה, ונוגדת היא כל מושגי היסוד של יחסי עבודה קיבוציים, השוללים התערבות הצד האחד בענייניו הפנימיים של הצד השני. מכאן שאף הטענה כי 'האיגוד אינו יכול לתבוע ללא המחלקה לאיגוד מקצועי' - ללא האח הבכור, או האח התאום - דינה להידחות". במקרה שלפנינו - רשאית גם רשאית הסתדרות המהנדסים, מכוח חוקת ההסתדרות, לפעול בשמה של ההסתדרות הכללית "בעניין קיומו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי", ואין בעובדה, שאף ההסתדרות הכללית עצמה פועלת באותה סוגיה, כדי לחסום את דרכה של הסתדרות המהנדסים. לא אחת יקרה, שההסתדרות הכללית חותמת על הסכם קיבוצי החל על כלל עובדי מעביד זה או אחר, תוך התייחסות לסקטור מיוחד, כפי שקרה במקרה שלפנינו, בו קיימת התייחסות מפורשת למהנדסים ולאקדמאים. יישומו של ההסכם הקיבוצי בשלמות-לגבי כלל העובדים ובסוגיות הנוגעות לכלל העובדים הוא עניינה של ההסתדרות הכללית: יישומו של אותו חלק מההסכם המתייחס לענף מסוים - הוא עניינה של ההסתדרות המקצועית המופקדת, מכוח חוקת ההסתדרות, על אותו ענף; אך אין פירושו של דבר, שהסתדרות הכללית צריכה לסלק ידיה מדאגה ליישמו של אותו חלק מההסכם הקיבוצי. הברירה בידי ההסתדרות הכללית לתבוע יחד עם ההסתדרות הארצית, או ליתן להסתדרות הארצית לפעול בעצמה למימושן של זכויות חבריה; ג) עוד נאמר בדב"ע לא/3- 4הנ"ל [9] (והחברים הובאו אף בבקשה שלפני) כי אין ליצור בדרך פרשנות "מצב שכתוצאה מפיצול צד להסכם לשני 'חצי-צד', יהיו לצד שני שני 'בעלי דבר', כשכל 'חצי' מושך לכיוון אחר, או שהצד השני יוכל לתמרן בין 'שני החצאים'" (שם [9], בע' 108). במקרה שלפנינו אין חולק, כי הצד להסכם הקיבוצי העומד לפירוש הוא אחד, ההסתדרות הכללית, והיא, יחד עם הסתדרות המהנדסים, מושכים לאותו כיוון. בקשת הצד לסכסוך קיבוצי הוגשה על-ידי שתיהן במשותף, ופרקליט אחד חתם בשמן על הבקשה. .6בנסיבות האמורות לא ייגרם כל נזק לחברת החשמל, אם שתי המשיבות גם יחד תהיינה במשותף צד להליך; הדבר לא יסרבל את הדיון, כי טענות ההסתדרות הכללית והסתדרות המהנדסים זהות וכן נשמעות מפה אחד. חוק בית הדין לעבודהסכסוך קיבוציהסכם קיבוציבית הדין לעבודהסכסוך