קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למתן פסק דין בהעדר התייצבות לדיון: בפני בקשת התובעות למתן פסק-דין כנגד הנתבע בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות, זאת מכוח תקנות 97 ו- 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, ה'תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"), בשני תיקים שאוחדו, בהחלטתי מיום 22.3.11 ובהסכמת הצדדים. ביום 10.10.10 הגישו התובעות כתב תביעה בתיק שמספרו 17652-10-10, בו נטען, כי ביום 13.6.10, נתפסו ברשות הנתבע, בשוק בנצרת-עלית, 16 כובעים עליהם סימנים המפרים את סימן המסחר של התובעות. ביום 7.2.11 הגיש הנתבע כתב הגנה בתיק זה, במסגרתו הודה כי מכר כובעים כאמור, אלא שלטענתו רכש את הכובעים הנ"ל, כ- 40 במספר, בשוק הכרמל בתל-אביב, בסך של 800 ₪, תוך שסבור היה כי מדובר בסחורה מקורית של המותג NIKE, לא הייתה לו כל דרך לדעת שמדובר בסחורה מזויפת, הוא פעל בתום-לב ובשקיפות ואף שיתף פעולה עם החוקרים, הנתבע עצמו הוטעה לחשוב שמדובר בסחורה מקורית, כל המידע בנוגע לרכישת הכובעים מצוי בחוברת שנתפסה על-ידי השוטרים, התובעות אינן זכאיות לפיצוי כלשהו מהנתבע, ההיפך הוא הנכון. בין לבין, ביום 17.3.11, הגישו התובעות תביעה נוספת כנגד הנתבע, זאת במסגרת תיק 34749-03-11, בגין פשיטה שבוצעה בשוק בנצרת-עלית, ביום 24.10.10, במהלכה נתפסו ברשות הנתבע, כנטען, 85 פריטי לבוש המפרים את סימני המסחר של התובעות. בדיון מיום 22.3.11, בו נכחו ב"כ התובעות וכן הנתבע, ניתנה החלטה על איחוד התיקים, בהסכמת הנתבע, אשר הכחיש כל קשר לסחורה נשוא תיק 34749-03-11 וטען כי "הבסטה" אינה שלו, בעוד שבאשר לסחורה נשוא תיק 17652-10-10 הודה בכל הקשור לאותה תפיסה אך טען כי אינו מבין במותגים ובחומרי גלם. בהחלטה בסופו של דיון נקבע, כי על הנתבע להמציא כתב הגנה בנוגע לתיק שצורף, הוא תיק 34749-03-11, זאת תוך 30 יום, כן ניתן צו גילוי מסמכים הדדי ונקבע מועד להמצאת שאלונים, התיק נקבע במעמד הצדדים לקדם משפט ליום 13.6.11. לדיון האמור שנקבע ליום 13.6.11 ובמעמד הצדדים, לא התייצב הנתבע, כך גם כך לא הגיש כתב הגנה למרות חלוף המועד. התיק נקבע לתזכורת לעיון ולמתן פסק-דין ליום 30.6.11. רק ביום 19.6.11, כשבוע לאחר הדיון ממנו נעדר הנתבע, ובחלוף כשלושה חודשים ממועד מתן ההחלטה בנוגע להגשת כתב הגנה, הגיש הנתבע כתב הגנה בנוגע למיוחס לו במסגרת תיק 34749-03-11, בו טען כי אין לו כל קשר לסחורה שנתפסה, הוא נכח במקום רק משום שעובד עם סוחרים בשוק ומוכר להם פריטים ללא כל סמל או מותג. ביום 21.6.11 הגישו התובעות הבקשה המונחת בפני למתן פסק-דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות בשני התיקים המאוחדים, אל בקשה זו צורפו, בין היתר, 2 חוות-דעת מומחה (נספחים ו'-ז' לבקשה), לפיהן כל הפריטים שנתפסו, בשתי הפשיטות, אינם פריטים מקוריים, כך גם כך צורף תצהיר של עורכת חוות-הדעת (נספח ה' לבקשה) . ביום 28.6.11 הגיש הנתבע בקשתו לדחות את מתן פסק-הדין היות ולטענתו סבר, כי הדיון קבוע ליום 13.7.11 ולא ליום 13.6.11, עוד טען כי פנה לסיוע המשפטי לקבלת ייצוג. אם-כן, הנתבע לא הגיש כתב הגנתו בתיק 34749-03-11 תוך המועד שנקבע לכך בדיון מיום 22.3.11, בו נכח, והגישו בחלוף זמן רב ובאיחור ניכר, משכך בהתאם לתקנה 97(א) לתקנות סד"א, יש ליתן פסק-הדין כאן על סמך כתב התביעה בלבד. כך גם כך, נעדר התובע מהדיון שנקבע ליום 13.6.11, אף שידע גם ידע על מועד זה היות ונכח בעת קביעת אותו מועד, ולפיכך רשאיות התובעות להוכיח תביעתן ולזכות בסעד המבוקש על-ידן, בהתאם לתקנה 157(2) לתקנות סד"א. אם לא די בזאת, הרי שהנתבע לא מילא אף אחר רכיב ההחלטה מיום 22.3.11 (הדיון בו נכח), הנוגע לגילוי מסמכים הדדי ולמרות דרישת התובעות בנדון, אשר נשלחה לנתבע ביום 13.5.11 (ראה: אישור המסירה- נספח ג' לבקשה למתן פסק-דין בהעדר הגנה). מכאן, עסקינן בנתבע אשר עושה דין לעצמו, אינו ממלא אחר החלטות ביהמ"ש ואף כאשר בוחר למלא אחריהן, עושה זאת באיחור ניכר. עוד יצוין, לאור המפורט בכתבי התביעה ובמצורפים להם, לרבות חוות-הדעת והתצהיר, הרי שהתובעות עמדו בנטל המוטל עליהן להוכיח המיוחס לנתבע, בעוד הנתבע מצדו לא טרח לבסס עמדתו וכאשר כלל הנסיבות כאן- בהינתן שתי פשיטות במהלכן נתפסו אצל הנתבע פריטים מזויפים- עומד לחובתו ומגדיל את סיכויי התביעה. לאור האמור, פסק-הדין כאן יינתן בהסתמך על כתבי התביעה בלבד וככל שהתובעות עמדו בנטל המוטל עליהן. אני מורה לנתבע להימנע מביצוע כל פעולה מסחרית, לרבות יבוא, רכישה, הפצה, שיווק, יצוא, מכירה, החזקה, פרסום או הצעה למכירה של מוצרים הנושאים ללא הרשאה את סימני המסחר של NIKE, כהגדרתם בכתבי התביעה או כל סימן אחר הדומה לסימנים אלה ו/או מוצרים הנחזים להיות מתוצרת NIKE או קשורים עמה. הנתבע יאסוף את כל המוצרים שברשותו או בשליטתו ואשר מפרים את סימני המסחר של התובעות ויעבירם לב"כ התובעות לצורך השמדתם. בהינתן נסיבות המקרה וכאשר בפנינו שני מקרים נפרדים, בהפרש של כארבעה חודשים בלבד, במהלכם נתפס הנתבע כשברשותו פריטים המפרים את סימני המסחר של התובעות (16 כובעים ו- 85 פריטי לבוש), ולאחר שכבר הוגש כתב התביעה הראשון כנגד הנתבע, אני מורה כי על הנתבע לפצות את התובעות כדי סך כולל של 75,000 ₪ לשני התיקים יחדיו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (כולל) כדי סך 7,500 ₪, זאת מכוח סעיף 13(א) לחוק עוולות מסחריות, ה'תשנ"ט-1999. פסק דין בהעדר התייצבותדיוןאי התייצבות לדיון