קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכללת תוספות שכר לצורך המשכורת הקובעת בפנסיה: .1המערער מבקש מבית-הדין להצהיר, שהמשיבה לא היתה זכאית להפסיק לשלם לו כחלק מגמלתו את התוספת הייחודית שקיבל עד ליום 1.4.1978, או להצהיר שהמשיבה חייבת לשלם לו תוספת בוררות החל מיום .1.1.1977 .2באי-כוח הצדדים הגישו עובדות מוסכמות. .3התובע פרש מהשירות הציבורי ביום .31.12.1976תפקידו האחרון לפני פרישתו היה מבקר חשבונות באגף המכס, משרד האוצר, והיה זכאי לתוספת ייחודית, והוא קיבל תוספת זאת כחלק מקצבתו עד ליום .31.3.1978התוספת הייחודית הנ"ל בוטלה על-ידי הסכם קיבוצי מיום 25.4.1976ואשר החוק העניק לו עדיפות על פני כל הסכם קיבוצי אחר -. ראה חוק הסכמים קיבוציים (הוראת שעה), תשל"ו- 1976(ס"ח 809, תשל"ו, ע' 182). לפי פסק בוררות של המוסד לבוררות מוסכמת מס' 21/77מיום 1.1.1972שולמה תוספת בוררות לנושאי תפקידים המפורטים ברשימה שצורפה לפסק הבוררות וכוללת את תפקידו של המערער ותוספת זאת הוכרה על-ידי הממשלה כתוספת קבועה, לעניין סעיף 8לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל- 1970(להלן - חוק הגמלאות). לאחר מכן (לאחר הגשת התובעת דנן) החליטה הממשלה שההחלטה הקודמת תחול רק על מי שהיה זכאי לתוספת ערב פרישתו. התוצאה של ההחלטות הנ"ל לגבי המערער היתה, שהחל מיום 1.4.1978הפסיקה המשיבה לשלם לו בקצבתו עבור תוספת ייחודית וגם לא שילמה לו עבור תוספת בוררות. המערער טוען שהינו זכאי שתוספת בוררות תחשב כחלק משכרו לצורך חישוב קצבתו, או לחלופין שימשיך לקבל תשלום בעד התוספת הייחודית. .5אנו דוחים את עתירתו של התובע לגבי תשלום התוספת הייחודית, מאחר והמשיבה הפסיקה לשלם לו תוספת זו לפי הסכם קיבוצי (מיום 25.4.19.1976) ולהסכם זה ניתנה עדיפות על-ידי החוק, כפי שצוין לעיל. .6לגבי עתירתו של המערער, שתוספת בוררות תחשב במשכורת הקובעת שלו, הסתמך בא-כוח המשיבה על החלטת הממשלה מיום 26.3.1980ועל פירוש החלטת הממשלה מיום .26.4.1979איננו מקבלים את הטענות הנ"ל. בהחלטה מיום 26.4.1979נקבע, שהתוספת הנדונה היא תוספת קבועה ומשמעות החלטה זו היא, כי לכל גימלאי ששרת בתפקיד מן התפקידים המופיעים ברשימות שצורפו לפסק הבוררות 21/77- תחושב גמלתו תוך הכללת אותה התוספת. הזכויות של הגימלאים שהיו עובדי המדינה מוסדרות בחוק הגמלאות. מטרת החוק, ובעיקר סעיף 8בו, היא להצמיד את הפנסיה של הגימלאי למשכורתו של עובד בשירות. סעיף 8לחוק מתייחס להצמדת הגמלה לדרגה של עובד בשירות, אבל מרשה לממשלה להכיר בתוספות אחרות כחלק מהמשכורת היסודית של העובד. במקרה של תוספת בוררות, התוספת נקבעה לתפקידים מסוימים, וכאשר הממשלה ביום 25.4.1979הכירה בתוספת כתוספת קבועה - זכאי כל מי שהיה באותם תפקידים לחישוב קצבתו כוללת אותה תוספת. ההחלטה השניה של הממשלה נעשתה אחרי הגשת התובענה דנן, ומסיבה זו אינה משפיעה על זכויות המערער לגבי ערעור זה. יחד עם זה, מאחר והמשיבה עלולה להפעיל את ההחלטה השניה כדי להפסיק את הכללת תוספת הבוררות בקצבתו של המערער לאחר מועד הגשת ערעור זה, אנו מתייחסים להחלטה. לדידנו, ההחלטה מיום 26.3.1980נוגדת את סעיף 8לחוק שירות המדינה, כי אין להפלות בעניין חישוב המשכורת היסודית על-פי החוק בין גימלאים שפרשו לפני ואחרי מועד מסוים. יתרה מזו, אין סיבה הגיונית להפליה כזאת והיא נוגדת את מטרת החוק. .7התוצאה היא, שהערעור מתקבל בכך, שתוספת הבוררות תחשב במשכורתו הקובעת של המערער החל מיום .1.2.1977 המשיבה תשלם למערער הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך 000, 1שקל. פנסיהמשכורתהשכר הקובע / משכורת קובעתתוספות שכר