המצאה לחברה זרה באמצעות חברה ישראלית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המצאה לחברה זרה באמצעות חברה ישראלית: לפנינו בקשתה של המבקשת לקבוע, כי מסירת כתב התביעה לחברה האמריקנית ישראלית לגז בע"מ (להלן - אמישראגז) היתה בגדר המצאה כדין ובהתאם לתקנה 482לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הואיל ואמישראגז הינה מורשה ומנהלת עסקיה של l.t.d .utilgas nigereas and overaeas gas co (להלן - "החברה הניגרית"). .1א) ביום 7.7.1988הגישה המבקשת תביעה נגד אמישראגז והחברה הניגרית, שכן בעלה המנוח, לטענתה, היה עובד של הנתבעות, ובין תקופת עבודתו אצלן מגיע לה תשלום צורפו המסמכים הבאים: ב) לכתב התביעה צורפו המסמכים הבאים: (1) הסכם העסקת המנוח על-ידי החברה הניגרית, שנערך, על-פי האמור בו, בתל-אביב ביום 29.1.1982ונחתם ,for and or behalfבתרגומנו עבור ומטעם, החברה הניגרית (להלן - "ההסכם"). (2) תיקון להסכם מיום 28.11.1982שאף הוא נערך על-פי הכתוב בתל-אביב ונחתם עבור ומטעם החברה הניגרית. (3) תיקון מס' 2להסכם מיום 24.1.1983, שנערך ונחתם אף הוא כהסכם וכתיקון מס' .1 (4) לתיקון מס' 2צורף פתק קטן על נייר פירמה של אמישראגז ובו נכתב למנוח, כי "רצוף בזה התיקון כפי שניסחת תואיל להחזיר לנו את המקור + העתק אחד חתומים על ידך. בברכה ג. דגן"; ג) כתב התביעה, שהומצא לאמיזראגז הוחזר על ידה מהטעם שאין היא מוסמכת לקבל כתבי בית-דין עבור החברה הניגרת; ד) בסעיף 8לכתב הגנתה מאשרת אמישראגז, כי התובע חתם על ההסכם ובעקבותיו יצא לעבודה בניגריה, אולם לטענתה תוקף ההסכם היה ל- 3שנים ועל הארכתו ל- 3שנים נוספות חתם המנוח בניגריה; ה) בסעיפים 5- 4לכתב ההגנה נטען על-ידי אמישראגז, כי הינה גוף משפטי עסקי וניהולי הנפרד לחלוטין מן החברה הניגרית, וכי זיקתה לחברה הניגרית מתמצית בעובדה שיש לה % 5ממניותיה ובקשרים מסחריים. כבעל מניות בחברה הניגרית יש לאמישראגז אינטרס ועניין עסקי בזהות המנהל הכללי של החברה הניגרית, וזאת במיוחד על רקע העובדה שכל פעילותה וניהולה של החברה הניגרית היתה בניגריה; ו) בא-כוח המבקשת לא הגישה תצהיר שיתמוך בטענותיו, והמבקשת עצמה לא הופיעה לדיון בבקשה; ז) מקום מושבה של החברה הניגרית הינו בניגריה. .2בא-כוח המבקשת טען כי מהנספחים לכתב התביעה ומהנאמר בכתב ההגנה, ניתן ללמוד על אינטנסיביות הקשר העסקי שבין שתי הנתבעות, ולכן אמישראגז הינה "מורשה "מטעם החברה הניגרית, על-פי תקנה 482, המובמכת לקבל עבורה כתבי בית-דין. ואילו באת-כוח המשיבות טענה, כי לא התקיימו תנאי התקנה הנ"ל, בנסיבות המקרה שלפנינו, וכי לאור החלטת הרשמת בדבר המצאה מחוץ לתחום - מנועה המבקשת מלהגיש הבקשה על-פי התקנה הנ"ל. שני הצדדים הסתמכו בטענותיהם על רע"א 39/89[1]. .3א) לפי שנבחן שאלת ישומה של תקנה 482בנסיבות המקרה שלפנינו, נקדים ונאמר, כי טענתה הראשונה של באת-כוח אמישראגז ראויה להידחות. העובדה, כי הרשמת החליטה שבא-כוח המבקשת יגיש בקשה להמצאה מחוץ לתחום - אינה מונעת בעדו מלבקש, כי תאושר ההמצאה על פי תקנה 482; שכן עניין זה לא נדון כלל בפני הרשמת, ולכן גם לא נפסק לגביו בהחלטתה; ב) (1) תקנה 482קובעת כי, "היתה תובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית-המשפט המוציא כתבי בית-הדין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה העוסק באותה שעה בעצמו, מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו איזור שיפוט". במקרה שלפנינו - התובענה הינה בעניין עבודה נגד החברה הניגרית שאינה "גרה" באזור השיפוט של בית-הדין לעבודה בתל-אביב, ואין חולק שאמישראגז נמצאת באיזור שיפוט של בית-דין זה. לפיכך, השאלה היחידה הצריכה הכרעה הינה - האם אמישראגז היתה מנהלת או מורשה, שעסקה, שעה שהומצאה לה כתב התביעה, עבור החברה הניגרית ומטעם אותה חברה, בהנהלת עסק או עבודה של החברה הניגרית. (2) כיוון, שבא-כוח המבקשת לא תמך טענותיו בתצהיר, ראויות עובדות המקרה הצריכות לענייננו, להיקבע אך ורק על פי העובדות להן טוענת המבקשת שאמישראגז מודה בהן בכתב הגנתה, ואין בידינו כל תשתית עובדתית מעבר לכך. לאור האמור, אף אם נניח כי מן הראוי, בהעדר תצהיר, להתייחס למסמכי התביעה, אין אנו יודעים מי חתם עבור ומטעם החברה הניגרית על הסכם העסקת המנוח לרבות על תיקוניו. כמו כן, אין אנו יודעים מיהו מר דגן ששלח למנוח את התיקון מס' 2להסכם ומהו תפקידו באמישראגז, ויש לשים אל לב, כי נספחים אלה עניינם העסקת המנוח בניגריה ולא בישראל, ותקופתם 1/83-.1/82 בסעיף 4לכתב ההגנה מוכחש הנאמר בסעיף 3לכתב התביעה, כאיללו אמישראגז היתה בעלת אחריות כוללת לניהולה של החברה הניגרית, ומוסמכת לנהל עניינים לכל דבר ועניין. זיקתה של אמישראגז, שהינה גוף עסקי וניהולי הנפרד מהחברה הניגרית, לחברה הניגרית - התמצא, על-פי כתב ההגנה, בהחזקת % 5ממניותיה ובקשרים מסחריים; ובעניין שהיה לה, כבעלת מניות, בזהות מנהל החברה הציבורית, על רקע העובדה שכל פעילותה וניהולה של החברה הניגרית היה בניגריה. (3) הסכם העסקת המנוח בניגריה על תיקוניו, אף אם היה נחתם בארץ על-ידי אמישראגז בשם ומטעם החברה הניגרית, והעובדה כי לאמישראגז % 5ממניות החברה הניגרית וקשרים מסחריים עימה, כל אלה אין בהם כדי להוכיח: ראשית, ניהול עסקים או בודה שביצעה החברה הניגרית בישראל, ביחוד לאור הנטען בכתב ההגנה כי כל פעילותה של החברה הניגרית היתה בניגריה. שנית, ניהול עסקים ועבודה שנעשו מטעם החברה הניגרית על-ידי אמישראגז. ושלישית, ניהול עסקים ועבודה שנעשו מטעם החברה הניגרית על-ידי אמישראגז בישראל בעת המצאת כתב התביעה ב-.7/88 לאור האמור, לא נתקיים התנאי הנדרש בתקנה 482, להיות אמישראגז מורשה עסקים של החברה הניגרית, ודין הבקשה להידחות. (4) כאן המקום להעיר, כי אין להשוות כלל את הקשר בין הנתבעות במקרה שלפנינו לבין הקשר בין ג'נרל אלקטריק וג'נרל מהנדסים בפסק-הדין [1] עליו הסתמכו הצדיים. באותו פסק-דין הוכח בתצהיר ובעדות, כי ג'נרל מהנדסים היתה נציגת מכירות מוסמכת בישראל של ג'נרל אלקטריק, היר קיבלה עמלה על מכירותיה, היה עליה לדווח על המצב השוק לג'נרל אלקטריק, והיה עליה לקיים קשרים פעילים עם הלקוחות בישראל, וכלפי חוץ היא הציגה עצמה כנציגת ג'נרל אלקטריק בארץ. למרות הקשר העסקי ההדוק בין שתי החברות הללונאמר בפסק-הדין, כי שגו שתי הערכאות הקודמות בכך שקבעו, כי ג'נרל מהנדסים הינה מורשה של ג'נרל אלקטריק לעניין תקנה 482, אולם כיוון שאין מדובר בשגיאה בולטת - אין הצדקה למתן רשות ערעור (שם [1], בע' 9-768). אם בנסיבות הקשר ההדוק המוכח בין ג'נרל אלקטריק למהנדסים היתה זו שגיאה לקבוע כי נתקיימו תנאי תקנה 482, קל וחומר בנסיבות המקרה שלפנינו, כאשר לא הוכח כלל ניהול עסקים, כיום, בישראל, על-ידי אמישראגז מטעם החברה הניגרית . .4סיכומו של דבר, הבקשה נדחית, המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 400ש"ח בתוספת מע"מ. הסכום הנ"ל ישולם תוך 30יום מהיום, וסכום שלא ישולם במועד ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. הבקשה להמצאה מחוץ לתחום תידון לאחר שיצורף לה התצהיר. משפט בינלאומיחברה זרההמצאת כתבי בי דין