העברת דיון לבית הדין לעבודה בתל אביב

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העברת דיון לבית הדין לעבודה בתל אביב: .1זוהי בקשה להעביר את הדיון בתובענה לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב מחוסר סמכות מקומית. .2העובדות העולות מחומר הראיות שבתיק לעניין הסמכות המקומית הן כדלהלן: א) הנתבעת (המבקשת בבקשה זו) הינה חברה שלה סניפים רבים בארץ, ואשר מרכז עסקיה הוא בתל אביב; ב) התובע (המשיב בבקשה זו) התקבל לעבודה כסמנכ"ל, כאשר בתחום אחריותו מספר סניפים של הנתבעת, כולל הסניף שבירושלים; ג) התובע היה חייב לקיים פיקוח על הסניפים, ולשם כך היה מבקר בכל הסניפים שבאחריותו, כולל הסניפים בירושלים, בעפולה, בקרית שמונה ואחרים; ד) התובע עבד כיומיים בשבוע בממוצע במשרד הראשי בתל-אביב, ואת יתר הזמן הקדיש לביקורים בסניף זה או אחר; ה) במשרד הראשי היה לו חדר משלו, ואילו כאשר ביקר בסניף כלשהו השתמש בחדרו של מנהל אותו סניף; ו) התובע היה זכאי להוצאות אש"ל, ולשם כך הגיש דוחו"ת לנתבעת. הוא מילא דוחו"ת על נסיעה בתפקיד כאשר נסע לבקר בסניף כלשהו, וכאשר עבד במשרד בתל-אביב לא מילא דו"ח על נסיעה, כל אף שהתגורר בירושלים. .3תקנה 2לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט-1969, קובעת לאמור: " .2מקום השיפוט הוא - (1) בתובענה בין עובד למעביד, כאמור בסעיף 2(א) (1) לחוק בית-הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום עבודתו של העובד שבגללה מוגשת התביעה; אם מקום העבודה הוא מחוץ לתחום שיפוטו של בית הדין לעבודה - בית-הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מרכז מפעלו של המעביד בישראל; אם מרכז מפעלו של המעביד הוא מחוץ לתחום שיפוטו של בית-הדין לעבודה - בית-הדין אשר באזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של המעביד, או -אם המעביד הוא תאגיד - משרדו הרשום בישראל או כל מקום אחר בישראל שבו הוא מנהל עסקיו". .4בבקשה זו חייב בית-הדין לפרש את המונח "מקום עבודה", והשאלה היא האם כוונת מתקין התקנות היתה למקום המפעל שבו עובד התובע, או לכל מקום שבו הוא מבצע עיקר עבודתו. .5כבר בתחילת דרכו של בית-הדין לעבודה הועלתה שאלה זו, והנשיא המנוח, בר-ניב, התייחס אליה (מבלי לתת תשובה מפורשת אלא במרומז). בדב"ע ל/6- 9[1], דן הנשיא המנוח בבקשת מתן רשות ערעור. באותו מקרה דובר באדם שבנוסף לעבודתו הרגילה באיזור הצפון, נתבקש זמנית למלא תפקיד של אפסנאי בבית דגון (איזור שיפוטו של בית-הדין האזורי בתל-אביב- שלוש פעמים בשבוע. בשל עבודה נוספת זו הגיש תביעה לבית-הדין האזורי בחיפה. המעביד טען לחוסר סמכות מקומית, ובית-הדין בחיפה דחה את טענתו. בדחותו את הבקשה למתן רשות ערעור בעניין זה, כתב הנשיא המנוח (שם [1], בע' 66: "טענתו העיקרית של בא-כוח המבקשת-הנתבעת לחוסר סמכות מקומית של בית-הדין האזורי בחיפה, בגין העבודה שבוצעה בבית דגון, מתבססת על הנחתו שהדיבור 'מקום עבודה' אשר לו מזדקקים בתקנה 2(1) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשכ"ט- 1969- דיבור המקובל כמונח הן במשפט העבודה והן בחוקי הביטוח הלאומי בכל הנוגע לנפגעי עבודה - זהה עם 'מקום ביצוע העבודה', כך שאדם המועבד כנהג ב"אגד" בקו חיפה-אילת - 'מספר מקומות עבודתו' בכל יום כמספר היישובים שבהם עובר האוטובוס שבו נוהג אותו אדם. על כל פנים, אם תמצא לנחוץ ואם תרצה המבקשת-הנתבעת לעמוד על הטענה הזאת תוכל לעשות זאת באותה מידת הצלחה בערעור לאחר מתן פסק-הדין, ואיני סבור כי מן הדין להכריע בשאלה זו, אם שאלה היא [ההדגשה לא במקור, י.נ.] בלא להמתין לתוצאות המשפט". .6עד כאן הצגת הבעייה. בבואנו לפרש את המונח "מקום העבודה", יש לפרשו הן במובן המקובלת וההגיוני - בלשון בני אדם, והן בהתחשב במטרת מקתין התקנות. לעניין הראשון יפים לענייננו הדברים שנאמרו על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה בהקשר דומה בדב"ע לז/1029- 01[2], בע' .412שם דן בית-הדין בפירוש "מקום עבודה" לעניין גמלת ניידות, והתאים כי לדיבור "מקום עבודה" נועדת משמעות שונה בחוקים שונים. והוסיף בית-הדין (פסקה 4(ב): "מקום עבודה לענייננו מהו? ב'לשון בני אדם' שאלו נא פקיד שכיר 'היכן מקום עבודתך?' וישיב 'בבנק הפועלים בסניף רח' המלך ג'ורג'; או רופא שכיר - וישיב 'בקופת חולים מעוז'. שאלו נא אותה שאלה עובד עצמאי, וישיב - לפי מקצועו - 'במשרדי ברח' בן יהודה 2', 'בקליניקה שלי ברח' הפלמ"ח' ... 'בחנות שלי ברח' יפו', 'במסגריה שלי בנחלת שבעה'. התשובה לא תשתנה גם אם מדובר ... בשכיר או בעצמאי, המבצע עבודתו באתרים שונים - גובה של חברת החשמל, אם יישאל היכן מקום עבודתו, ישיב 'בחב' החשמל ברח' המלך דוד בירושלים', והמהנדס במע"צ, שעבודתו היא לפקח על סלילת כבישים בכל חלקי הארץ, יציין את המשרד האזורי כמקום עבודתו. שום אדם סביר לא יגיד ש'מקום עבודתו' של פלוני הוא - בלשון בני אדם - ביתו של החולה אשר אצלו מבקר הרופא, ביתו של האדם אצלו דולף הברז או התקלקל המקרר, משרדי העיריה שאליהם בא הארכיטקט או המשרד הממשלתי שבו מבקר עורך הדין. ... בכל המקומות האלה מבצעים בעלי מקצוע שונים את עבודתם אך אלה אינם 'מקומות עבודה'". .7מטרת התקנה היתה לקשור את מקום הדיון עם מקום עבודתו של העובד - לא כעניין מקרי או משתנה, אלא כחלק משורה של הוראות בתחום משפט העבודה, הרואה קשר של העובד לא רק עם המעביד, אלא גם עם מקום העבודה. בדומה לכך, בסעיף 1לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, נקעה רציפות זכויות לפיצויי פיטורים בשל עבודה באותו מקום עבודה. .8לענייננו אין זה חשוב כי התובע ביקר במשרד בירושלים, במסגרת הסבב יש לראות במשרד בירושלים את מקום ביצוע העבודה, אולם לא "מקום העבודה" במובן התקנה. "מקום עבודתו" של התובע היה במשרד בתל-אביב, שם נמצא משרדו; התובע גם ראה בתל-אביב את מקום עבודתו, כי הרי לא דיווח על נסיעות בתפקיד (לצורך אש"ל) כאשר נסע מירושלים לתל-אביב, כי אש"ל מקבלים כאשר יוצאים לבצע עבודה מחוץ למקום העבודה. .9יש לדחות כל טענה של בא-כוח התובע המתייחסת לחלופה השנייה של תקנה 2(1), כי לא ניתן ליישם חלופה זו במקרה שמקום העבודה נמצא בישראל, קרי: - בתחום סמכותם של בתי-הדין לעבודה, יהא בית-הדין המוסמך אשר יהא. .10אשר על כן מחליט בית-הדין כי הסמכות המקומית ניתנת לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, ואליו אני מעביר תובענה זו. התובע ישלם לנתבעת הוצאות הבקשה (בהתחשב בכך שבא-כוח הנתבעת והעד מטעמה הגיעו מתל-אביב לדיון) בסך 750ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית % 4שנתית החל מהיום במידה שההוצאות לא ישולמו תוך 21יום. דיוןהעברת דיוןתל אביבבית הדין לעבודה