ההבחנה בין "טיפול דרך" "תיקון דרך" ו-"טיפול בית" כתאונת דרכים

קיימים שני זרמים עיקריים בדבר פרשנות המונחים "טיפול דרך" ו"תיקון דרך": על פי הגישה המרכזית, הכוונה היא לטיפול או תיקון שנתבצעו ב"דרך" בהבדל מן ה"בית". בפסק הדין בע"א 4496/95 דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 475, נאמר לעניין "תיקון" ואו "טיפול" דרך: "הטיפול הוא "טיפול דרך" אם הוא נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי אם הוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית". מפס"ד דראושה עולה כי טיפול הדרך צריך להיעשות אגב הנסיעה. לא נאמר אימתי מתחילה הנסיעה והאם ניתן לראות בפעולות הכנה לקראת הנסיעה או בסיומה כנכללות בגדר הנסיעה או מוצאות מתוכה. הדגש בפסק הדין מושם על המבחן התעבורתי, וטיפול או תיקון יהפכו ל"טיפול דרך" או "תיקון דרך" במידה שהפעולות במהלכן נפגע התובע היו למטרה תחבורתית. לפיכך, אין לשלול מתוכו כי תיקון שנעשה בסמוך לתחילת הנסיעה או לסיומה, על מנת לאפשרה, לא ייכלל במסגרת השימוש. בספרו של א. ריבלין - תאונות דרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים, בעמ' 172, נאמר: "המבחן הבלעדי לקביעה אם מדובר ב"תיקון דרך" הוא זמן ביצוע התיקון (אגב הנסיעה של הרכב). זהו מבחן ברור שיתרונו בנוחות יישומו. נראה כי ראוי גם ליתן משקל לשאלה אם התיקון היה אקראי ובלתי מתוכנן מראש ואם הטיפול היה בלתי צפוי". ניסיון נוסף להתגבר על האבחנות הדקות לעניין מיקומו הגיאוגרפי של התיקון או הטיפול נעשה בהחלטה בעניין ת.א 3652/94 אלטמן נ' עילית (אמריקה) חברה לביטוח בע"מ. המבחן שהוצע שם לקביעת גבולותיהם של "תיקון דרך" ושל "טיפול דרך" נסב על מהותו של התיקון ועל אופיו, להבדיל מן המקום הגיאוגרפי בו בוצע. ראוי לציין כי גם בגישה האחרת אין שמים דגש על מיקומו הגיאוגרפי של התיקון, הטיפול או הבדיקה, אלא זיקתם למטרה התחבורתית. המבחן שנקבע בהחלטה בעניין אלטמן מתבסס על תיקון שנוהגים לעשות בדרך ולא נזקקים בהם לעזרתם של בעלי מקצוע: "היינו - תיקון וטיפול שצפוי מכל נהג ברכב לעשותו - כגון: החלפת גלגל, מילוי מים, הוספת שמן, החלפת נורה ואו חגורה אלה הם תיקונים שמטרתם "תחבורתית יעשו היכן שיעשו". ניתן למצוא ביטוי לרעיון זה גם בדבריו של השופט ב.אזולאי בעניין בוקובזה נ' לה נסיונל: "בנסיבות אלה נראה לי לאור העובדה שמדובר בתיקון קל שיכול להתבצע על ידי מלגזן שעיסוקו בנהיגת המלגה והפעלתה אינה מחייבת פעולה מקצועית של מכונאי במוסך, ולאור מטרת התיקון שנועד לאפשר את תחילת השימוש התחבורתי במלגזה, יש לראות את הפעולה כ"טיפול דרך" או "תיקון דרך". בע"א 6329/99 (מחוזי - י-ם) גדעון אהרון נ' ציון בחברה לביטוח בע"מ, אוזכר כי תיקון מס' 8 לחוק הפיצויים בא ע"מ לצמצם את הפרשנות המרחיבה שניתנה עד לאותה עת למושג "תאונת דרכים" (וראה פסה"ד בעניין "שולמן" ע"א 358/83, פ"ד מ"ה (2) 844), ועל כן הוחלף מבחן הייעוד במבחן הסיכון התעבורתי שבא לצמצם את התאונות הנכנסות למסגרת החוק אך ורק לאותם אירועים שהם בגדר שימוש ישיר ברכב למטרות תעבורה. תיקון מס' 8 שלל את תחולת החוק על תיקוני רכב שאינם קשורים לסיכון התעבורתי, ונכנסים לגדר החוק תיקונים אגב נסיעה או לצורך המשכתה המיידית. מכאן, שתיקון שנעשה לאחר תום הנסיעה חורג ממסגרת זו. כב' השופט סגל בעניין גדעון אהרון הנ"ל הוסיף: "ותיקון דרך יחשב אך זה שנעשה אדם נסיעה עקב תקלה בלתי צפויה. הנדרש להמשכת הנסיעה. משנעשה התיקון לאחר סיום הנסיעה, אין לראותו יותר בסיכון תעבורתי ולכן לא יחשב כתאונת דרכים". כב' השופטת שידלובסקי-אור סברה באותו עניין, כי "תיקון או טיפול הנעשים בסמיכות זמנים לתחילת נסיעה או לסיומה, תיקון התקר, נכללים בגדר תחום הסיכונים המכוסים בחוק - הוא הסיכון התעבורתי . . . פעולת לוואי זו קשורה הן מבחינה פיזית והן מבחינה משפטית לנסיעה ברכב בהיותה "הסרת המונע" אשר בלעדיה לא הייתה מתאפשרת הנסיעה וכי פעולה זו נעשית לצורך מניעת הסיכון התעבורתי וברכב". עוד התייחסה כב' השופטת שידלובסקי-אור למחלוקת שבפסיקה לפיה יש הסוברים כי תיקון או טיפול הנעשים בסיומה של הנסיעה אינם נכללים בגדר הגדרת ה"שימוש" ואחרים הינם בדיעה כי אלו עדיין נכללים בגדר טיפול הדרך. באותו עניין, הציע כב' השופט מ. גל את המבחן לפיו: "לא טיב הטיפול או התיקון הם הקובעים ואף לא בהכרח מקום ביצוע הפעולה הוא המכריע בנושא, אלא אפיון מכלול הפעולות בהתאם לנסיבות הקונקרטיות, בשים לב לתכיפות הנסיעה ולמיצוי התכלית התעבורתית . . ." כלומר, לשיטתו של כב' השופט גל, ולהבדיל מגישת כב' השופטת שידלובסקי-אור - תיקון תקר ע"י בעל הרכב לא יהווה תמיד תיקון דרך. הכרה בתאונת דרכיםתאונת דרכים (תיקון דרך)תאונת דרכים